רבי שמואל צבי דנציגר

רבי שמואל צבי דנציגר

רבי שמואל צבי דנציגר
לידה	1860 תר"כ טרצ'ין
פטירה	9 באוקטובר 1923 (בגיל 63 בערך) כ"ט בתשרי תרפ"ד
מקום קבורה	אלכסנדר
השתייכות	חסידות אלכסנדר
חיבוריו	תפארת שמואל
אב	רבי יחיאל דנציגר
האדמו"ר מאלכסנדר ה־שלישי תר"ע–תרפ"ד → אחיו רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר בנו רבי יצחק מנחם דנציגר ←

רבי שמואל צבי דנציגר (תר"כ, 1860 - כ"ט בתשרי תרפ"ד, 9 באוקטובר 1923) (מכונה התפארת שמואל על שם ספרו) היה האדמו"ר השלישי של חסידות אלכסנדר, נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמור"י פולין, וחסידיו נאמדו בעשרות אלפים, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תר"ע-תרפ"ד.

ביוגרפיה

נולד בעיירה טרצ'ין לרבי יחיאל דנציגר.

לאחר פטירת אחיו הישמח ישראל בשנת תר"ע (1909) ללא ילדים, הוכתר על ידי רוב חסידי אחיו למלא את מקומו כאדמו"ר.

עד הכתרתו כאדמו"ר, השתדל להסתיר את מעשיו, אך לאחר שהחל לכהן כאדמו"ר רבים הסתופפו בצילו. התאפיין בהנהגה רחימאית, היה ידוע כאוהב ישראל ועניו, תפילותיו היו ברגש רב בבכי ובתחנונים, ועשרות אלפי חסידי אלכסנדר שהיו פזורים בכל פולין קיבלו עליהם את הנהגתו.

יסד את 'ישיבת בית ישראל' באלכסנדר על שם אחיו. ייסוד ישיבה לבחורים היה חידוש בזמנו, ועד אז היה נהוג בפולין שהבחורים לומדים ב'שטיבלאך'. ישיבה זו הייתה התשתית לרשת הישיבות שנפתחו לאחר פטירתו על ידי בנו ברחבי פולין.

בעת ייסוד אגודת ישראל בשנת תרע"ב, חתם התפארת שמואל בעד האגודה, אך זמן קצר לאחר מכן, יצא נגדה בחריפות. במכתב לרבי חיים אלעזר שפירא האדמו"ר ממונקאטש הוא תינה את צערו על הקמת האגודה.

נפטר ביום שלישי כ"ט בתשרי תרפ"ד, ולמחרת הובא לקבורה בעיירה אלכסנדר לצד אביו ואחיו.

לאחר פטירתו הוכתר בנו הבכור רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר כאדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות אלכסנדר, וכיהן עד מלחמת העולם השנייה, בה נרצח בטרבלינקה.

דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל" על התורה ומועדים. הספר נלקט מהמאמרים שנאמרו בעריכת שולחנו בליל שבת ובסעודה שלישית. בשונה מספרו של אחיו ישמח ישראל, ספרו מבוסס על דרך חסידות פשיסחה, ובו דברי חסידות עמקניים המבוססים על תורת הקבלה.

אגודת ישראל

בעת ייסוד אגודת ישראל בשנת תרע"ב, חתם התפארת שמואל בעד האגודה, אך זמן קצר לאחר מכן, יצא נגדה בחריפות. לאורך השנים הופעלו לחצים שחסידות אלכסנדר תצטרף לאגודה אך הוא לא שינה את דעתו.

במכתבו לרבי חיים אלעזר שפירא האדמו"ר ממונקאטש הוא כותב: ”ובדבר "האגודה" ... במסתרים תבכה נפשי על החורבן הגדול ושממון הנורא כמו אש בוער תלהט ... וכמעט נחלשתי מרוב צער ”.

משפחתו

• בנו בכורו רבי שרגא פייבל מראדום. במלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד בזמן שהצבא הגרמני התקדם עד העיר ראדום, ערכו רבי שרגא פייבל ושניים מחסידיו קידוש לבנה לאור הנר ושכנים נוצרים העלילו לפני מפקדי הצבא הרוסי, שהם איתתו לגרמנים והם נעצרו. הם נשפטו למוות ונתלו בי"ב באלול.

• בנו רבי יצחק מנחם, ה"עקידת יצחק" שמילא את מקומו, נרצח בשואה.
• בנו רבי אברהם חיים, נשיא רשת הישיבות בית ישראל אלכסנדר, נרצח בשואה.
• בנו רבי יעקב שמחה בונם, נרצח אף הוא בשואה, היה מהרבנים שבפורים תש"ג הסתתרו בבונקר עם רבי שלמה אלימלך רבינוביץ מזוויירצ'ה (בנו של האדמו"ר מקרימילוב).
• חתנו רבי יצחק מאיר זינגר, אב"ד העיר אלכסנדר, נרצח בשואה.
  • נכדו רבי יחיאל מנחם זינגר, היחיד מבין צאצאיו ששרד את השואה, כיהן כאדמו"ר מאלכסנדר ארה"ב.

לקריאה נוספת

• מנחם ויסברוד, תפארת ישראל-עטרת תפארת חלק שני, ירושלים תשפ"ב.
• אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל, עמ' רי"ט-רס"ט, בורו פארק תשפ"ד.

קישורים חיצוניים

• אדמו"ר רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, באתר My Tzadik
• שמואל צבי בן יחיאל דנציגר (1860 בערך-1923), דף שער בספרייה הלאומית
• רבי שמואל צבי דנציגר, תפארת שמואל, על הגדה של פסח, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שמואל צבי דנציגר37281731Q7222925