רבי שמואל צבי דנציגר

התפארת שמואל מאלכסנדר
רבי שמואל צבי דנציגר

רבי שמואל צבי דנציגר
לידה	1860 תר"כ טורצ'ין
פטירה	9 באוקטובר 1923 (בגיל 63 בערך) כ"ט בתשרי תרפ"ד
מקום קבורה	אלכסנדר לודז'
השתייכות	חסידות אלכסנדר
חיבוריו	תפארת שמואל
אב	רבי יחיאל דנציגר
האדמו"ר מאלכסנדר ה־שלישי תר"ע–תרפ"ד → אחיו רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר בנו רבי יצחק מנחם דנציגר ←

רבי שמואל צבי דנציגר (תר"כ, 1860 - כ"ט בתשרי תרפ"ד, 9 באוקטובר 1923) (מכונה התפארת שמואל על שם ספרו) היה האדמו"ר השלישי של חסידות אלכסנדר, נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמור"י פולין, וחסידיו נאמדו בעשרות אלפים, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תר"ע-תרפ"ד.

ביוגרפיה

נולד בעיירה טורצ'ין שבווהלין (כיום אוקראינה) לרבי יחיאל דנציגר.

לאחר פטירת אחיו הישמח ישראל בשנת תר"ע (1909) ללא ילדים, הוכתר על ידי רוב חסידי אחיו למלא את מקומו כאדמו"ר.

עד הכתרתו כאדמו"ר, השתדל להסתיר את מעשיו, אך לאחר שהחל לכהן כאדמו"ר רבים הסתופפו בצילו. התאפיין בהנהגה רחימאית, היה ידוע כאוהב ישראל ועניו, תפילותיו היו ברגש רב בבכי ובתחנונים, ועשרות אלפי חסידי אלכסנדר שהיו פזורים בכל פולין קיבלו עליהם את הנהגתו.

יסד את 'ישיבת בית ישראל' באלכסנדר על שם אחיו. ישיבה זו הייתה הראשונה מרשת הישיבות שנפתחו לאחר פטירתו על ידי בנו ברחבי פולין. ייסוד ישיבה לבחורים היה חידוש בזמנו, ועד אז היה נהוג בפולין שהבחורים לומדים ב'שטיבלאך'.

נפטר ביום שלישי כ"ט בתשרי תרפ"ד, ולמחרת הובא לקבורה בעיירה אלכסנדר לצד אביו ואחיו.

לאחר פטירתו הוכתר בנו הבכור רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר כאדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות אלכסנדר, וכיהן עד מלחמת העולם השנייה, בה נרצח בטרבלינקה.

דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל" על התורה ומועדים. הספר נלקט מהמאמרים שנאמרו בעריכת שולחנו בליל שבת ובסעודה שלישית. בשונה מספרו של אחיו, ספרו מבוסס על דרך חסידות פשיסחה, ובו דברי חסידות עמקניים המבוססים על תורת הקבלה, אבל גם נדפס בשפה פשוטה ומותאמת להמון עם.

אגודת ישראל

בעת ייסוד אגודת ישראל בשנת תרע"ב, חתם התפארת שמואל בעד האגודה, אך זמן קצר לאחר מכן, יצא נגדה בחריפות. לאורך השנים הפעילו אישים חשובים ומשפיעים לחץ שחסידות אלכסנדר תצטרף לאגודה, הן בזמן התפארת שמואל והן בתקופת בנו העקידת יצחק, אך אלו דחו זאת בהתמדה. החסידות בפולין הייתה סמל של פרומקייט וקנאות, וניצבה הרחק מפוליטיקה.

במכתבו לרבי חיים אלעזר שפירא האדמו"ר ממונקאטש הוא כותב: ”ובדבר "האגודה" ... במסתרים תבכה נפשי על החורבן הגדול ושממון הנורא כמו אש בוער תלהט ... וכמעט נחלשתי מרוב צער ”.

משפחתו

• בנו בכורו רבי שרגא פייבל מראדום, בעת מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד, התקדם הצבא הגרמני עד לקרבת העיר ראדום, בליל מוצאי שבת אחד, לקח רבי שרגא פייבל סידור ונר ויצא ביחד עם עוד חסידים למרפסת דירתו לקידוש לבנה, שכנים נוצרים העלילו עליהם לפני מפקדי הצבא הרוסי, שהם איתתו כביכול לאויב הגרמני, וקלגסי הצאר הרוסי עצרו אותם מיד. משנודע הדבר בעיר החלה השתדלות פעילה של אנשים נכבדים אצל השלטונות הרוסיים כאשר כולם העידו כי העצורים הם אנשים חפים מכל פשע, ומושלה הצבאי של העיר הבטיח לחקור בדבר, והיהודים חשבו שישמור את דברו ולא פנו לערכאה גבוהה יותר. אולם אותו רשע לא עמד בדיבורו. השכם בבוקר הובאו השלשה בפני בית דין צבאי שמצאם אשמים בריגול, ונשפטו למוות בתליה, ופסק הדין הוצא לפועל מיד באותו יום, יום ה' כי תצא י"ב באלול.

• בנו רבי יצחק מנחם, ה"עקידת יצחק" שמילא את מקומו, נרצח בשואה.
• בנו רבי אברהם חיים, נשיא רשת הישיבות בית ישראל אלכסנדר, נרצח בשואה.
• בנו רבי יעקב שמחה בונם, נרצח אף הוא בשואה, היה מהרבנים שבפורים תש"ג הסתתרו בבונקר עם רבי שלמה אלימלך רבינוביץ מזוויירצ'ה (בנו של האדמו"ר מקרימילוב).
• חתנו רבי יצחק מאיר זינגר, אב"ד העיר אלכסנדר, נרצח בשואה.
  • נכדו רבי יחיאל מנחם זינגר, היחיד מבין צאצאיו ששרד את השואה, כיהן כאדמו"ר מאלכסנדר ארה"ב.

לקריאה נוספת

• מנחם ויסברוד, תפארת ישראל-עטרת תפארת חלק שני, ירושלים תשפ"ב.
• אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל, עמ' רי"ט-רס"ט, בורו פארק תשפ"ד.

קישורים חיצוניים

• אדמו"ר רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, באתר My Tzadik

• שמואל צבי בן יחיאל דנציגר (1860 בערך-1923), דף שער בספרייה הלאומית

• רבי שמואל צבי דנציגר, תפארת שמואל, על הגדה של פסח, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37281731שמואל צבי דנציגר