שבע שנות השבע

שֶׁבַע שְׁנוֹת השָׂבָע (או שבע השנים הטובות) זאת תקופה בת שבע שנים בין השנים ב'רכ"ט - ב'רל"ו, בהן היה שבע גדול במצרים כפי פתרון חלום פרעה על ידי יוסף הצדיק, בשנים אלו נולדו ליוסף שני בניו מנשה ואפרים.

לאחר שבשבתו בבית האסורים בכלא פתר יוסף לשרי פרעה האסורים עמו את חלומותיהם, חולם פרעה חלום ופותר אין לו, מובא יוסף לפניו ופותר את חלומותיו, וניבא לו שיהיו עתה שבע שנות שבע ולאחריהן שבע שנות רעב. בעקבות הפתרון מזדרז יוסף ומציע לפרעה לאגור מזון בזמן השבע כדי שהארץ תוכל לשרוד בזמן הרעב, פרעה מתפעל עד מאד מהפתרון ומההצעה המעשית שבעקבותיו, וממנה את יוסף על ביצוע משימת אגירת המזון ומעלה את יוסף לגדולה, והופך אותו למשנה למלך מצרים.

בתורה

”וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים. וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ. וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר. וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן. וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי. וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי. וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.” (ספר בראשית, פרק מ"ח)

התכנית הכלכלית

במהלך שבע שנות השבע, אגרו מצרים את האוכל, ופרעה קנה את כל העודף במחיר זול מאוד, כיון שהיה שפע. יוסף נטל על עצמו להכין את ארץ מצרים לקראת שבע שנות הרעב. הוא עשה זאת בשלבים:

1. מינוי פקידים - ”יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע” (מ"א,ל"ד). תרגום יונתן בן עוזיאל מפרט: וימנה ממונים על הארץ ויוציאו אחד מחמישה, דהיינו יקחו הכל ומזה יחלקו חמישית לעם וארבע חלקים יישארו למשמרת .
2. הקמת מחסנים - ”וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ” (ל"ה) התבואה תצטבר על ידי הנאמנים לפרעה בערים והם יישמרו על המחסנים. התרגום מוסיף כי התבואה תגנז במערות. על ה"ערים" מבאר מדרש רבה:" אוכל שדה העיר, אשר סביבותיה, נתן בתוכה, נתן מה שבתחום טבריה, בטבריה.ומה שבתחום ציפורי, בצפורי. מפני שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה}}
3. הצלחת האגירה - ”וַיִּקְבֹּץ אֶת-כָּל-אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם ... וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר כִּי-אֵין מִסְפָּר” (מ"ח) - המשימה הצליחה. בידי יוסף מלאי תבואה מספיק.
4. מכירה במזומן - ”וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם ...” (נ"ו) אונקלוס כתב: וכל יושבי הארץ באו למצרים לקנות תבואה מיוסף. גם האחים נהגן כך.

ערך מורחב – שבע שנות הרעב במצרים

כאשר חלפו שבע השנים, והחל הרעב במצרים ובכל האיזור, האוכל שהיה אצל האנשים נגמר, והם נאלצו לפנות ליוסף. ראשית כל הוא הורה להם למול את עצמם. במשך השנה הראשונה, הם השתמשו בכל כספם, ובשניה בכל מקנה הצאן והבקר והחמורים שלהם. ובתחילת השלישית הם מכרו את עצמם ואת אדמותיהם - ולאוצרו של פרעה נכנס כסף רב. לאחר שמכרו את עצמם - חילק לכולם זרעים, והורה להם לזרוע את אדמות פרעה, וכשיקצרו, לקחת ארבע חמישיות לעצמם, וחמישית להעלות כמס לפרעה. בנוסף, כדי לבסס את בעלות פרעה על אדמות מצרים, העביר את כל העם מעריהם לערים אחרות.

ירידת יעקב ובניו למצרים

באותה תקופה, הגיעו אחי-יוסף גם הם לקנות אוכל, ויוסף זיהה אותם. הוא האשים אותם שהם מרגלים, וכשהכחישו אסר אותם, ולבסוף שלח אותם (מלבד שמעון, שנשאר בכלא) בחזרה לארץ כנען, כדי להביא את בנימין, היחיד שלא ירד איתם, על מנת להוכיח שהם דוברי אמת. לאחר שחזרו עם בנימין ושולחו חזרה אל בית אביהם, החזירם יוסף בטענה שבנימין גנב את גביעו, וקבע שהוא צריך להפוך לעבדו. יהודה התערב, ודרש שיוסף יחזיר את בנימין, והוא ישמש כעבד במקומו, ויוסף גילה לאחיו כי הוא יוסף אחיהם. כששמע על כך פרעה, הורה לשלוח עגלות כדי להביא את יעקב ואת כל משפחתו למצרים שבה אין רעב. יעקב שמע, וירד למצרים בברכת ה' עם כל משפחתו. כשהגיעו למצרים, נפגש יעקב עם פרעה, ואף בירך אותו, ופרעה העניק למשפחת יעקב את ארץ גושן.

ביטוי

כיום משמש הביטוי שבע שנות השבע לתאר תקופות טובות במקומות מסויימים כמו מדינות מוסדות וכדומה, כאשר חלה ירידה במצב הכלכלי של אותה מקום, למשל: ”בשבע שנות השבע של הישיבה היינו אוכלים קורנפלקס בארוחת ערב”.

בחסידות גור מקובל לקרוא לשנות כהונתו של הפני מנחם 'שבע שנות השבע'.