רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר
 | |||||
| לידה |
1880 תר"ם אלכסנדר לודז' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
1942 (בגיל 62 בערך) כ"ג באלול תש"ב מחנה ההשמדה טרבלינקה | ||||
| מקום מגורים | אלכסנדר לודז' | ||||
| מקום פעילות | אלכסנדר לודז' | ||||
| תחומי עיסוק | קבלה, חסידות, ש"ס, חינוך | ||||
| רבותיו | דודו, רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר ואביו | ||||
| חיבוריו | "עקדת יצחק" | ||||
| בת זוג | חנה דנציגר לבית אוירבך | ||||
| אב | רבי שמואל צבי | ||||
| אם | שרה-רבקה דנציגר לבית גורמן | ||||
| צאצאים | חמישה-עשר (שישה בנים ותשע בנות) | ||||
| |||||
| |||||
רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (י"ט בחשוון תר"ם-כ"ג באלול תש"ב, 1880-1942) (מכונה על שם ספרו: העקידת יצחק) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות אלכסנדר. מקים רשת הישיבות בית ישראל ברחבי פולין. נרצח במחנה ההשמדה טרבלינקה[1].
ביוגרפיה
נולד באלכסנדר בשנת תר"ם לרבי שמואל צבי דנציגר, האדמו"ר השלישי של חסידות אלכסנדר ומחבר ספר "תפארת שמואל", ולשרה רבקה לבית גורמן. סבו מצד אביו היה רבי יחיאל דנציגר, מייסד החסידות.
למד אצל דודו, הישמח ישראל, הרבי השני מאלכסנדר, ולאחר פטירתו למד מאביו. לאחר פטירת אביו בתרפ"ד הוכתר לאדמו"ר. הדגיש את הענווה, אהבת ישראל וקירוב רחוקים. וכן הקפיד בייחוד על נתינת צדקה בכל יום ותפילה בציבור ודרש בקביעות דברים אלו מחסידיו.
הקים את רשת ישיבות אלכסנדר "בית ישראל" ברחבי פולין על שם דודו הישמח ישראל. בליל הסדר היו באים אליו אלפי חסידים, וגם בימים הנוראים, ומאות מדי שבת.
היה חי בצמצום ורוב היום עסק בלימוד תורה בנגלה ובנסתר.
אגודת ישראל
כאביו התפארת שמואל התנגד גם הוא לאגודת ישראל[2], למרות הלחצים שהופעלו על החסידות במשך השנים שתשתייך לאגודה.
בתרצ"ז נערכה הכנסייה הגדולה במארינבאד, שבה נאם העקידת יצחק[3], ובניגוד למה שהיה נראה בתחילה[4], שוב סירב העקידת יצחק להצטרף לאגודת ישראל[דרוש מקור], ובבחירות המקומיות השתתפה כמפלגת חרדים בלתי-מפלגתית.[5].
בשואה
באלול תרצ"ט (1939), מיד כשפרצה המלחמה, רמז כי סבל היהודים יהיה גדול בהרבה מאשר בפרעות ת"ח ות"ט. ביום הראשון של אמירת הסליחות באותה שנה בכ"ו באלול (10 בספטמבר 1939) נכנסו הנאצים לאלכסנדר והציתו את בית הכנסת. וכן החרימו את בית המדרש של הרבי ואת דירתו ודירות צאצאיו.
בטבת ת"ש (ינואר 1940) הרסו את בית המדרש, את ישיבתו של הרבי, דירתו ושרפו את ספרייתו וכתביו. בראשית ינואר הופיע גיליון מיוחד של הדר שטירמר, עיתון התעמולה של הנאצים, שהוקדש לרבי מאלכסנדר שהופיעו בו תמונתו, תמונת בית המדרש, המקווה והדירה, בצירוף סיפורים שקריים.[6]
זמן קצר הסתתר בלודז', אך נאלץ לעזוב ועבר לגטו ורשה. במהלך נדודיו השיגו בעבורו אישור עלייה לארץ, אך הוא סירב להציל את עצמו באמרו "בתוך עמי אנכי יושבת" ואינו רוצה לעזוב את חסידיו, ועמד בתוקף סירובו במשך כל השנים. בגטו עבד בשם בדוי בבית חרושת לנעליים של שולץ בהנהלתו של אברהם הנדל, כמו אדמו"רים אחרים.[7] בגטו המשיך לחזק את חסידיו, וגם שלח מכתבי חיזוק לחסידים ומקורבים בגטאות אחרים ועודדם ללמוד ולהתפלל. היה בגטו ורשה כשנתיים שבהן השתתף בחברה להלוויית המת כדי למנוע ביזיון לגופות המתים, דבר שהיה מצוי מאוד בתנאי הגטו.
בשבת כ"ג באלול תש"ב (1942) נתגלתה זהותו האמיתית, והגרמנים העלו אותו לאחת מהרכבות לטרבלינקה שבה נרצח, יחד עם בנו רבי ירחמיאל ישראל יוסף.
לאחר השואה הוכתר חתן דודו רבי יהודה משה דנציגר לאדמו"ר החמישי בשושלת אלכסנדר. בשנת תשמ"ד החל נכד גיסו, רבי יחיאל מנחם זינגר לכהן כאדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית.
משפחתו
נישא לחנה בת יחיאל מיכל אורבך, נולדו להם אחד עשר ילדים. רובה הגדול של המשפחה נרצח בשואה, כולל כל נכדיו. כולם נרצחו כנראה בטרבלינקה.
- רבי ירחמיאל ישראל יוסף - נישא לטובה חוה בת רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא שנפטרה באלכסנדר בתמוז תרצ"ט.
- יעקב פנחס שרגא פייבל - בן הזקונים שנפטר כבחור בי"ג באדר תרצ"ח.
- מרת רוזה מינדיל - נישאה לרבי אלימלך שפירא, ראב"ד גלובנה, ובן הרב פישל שהיה ראב"ד בלוינה.
- פייגה - נישאה לרבי חיים אלתר באומגרטן.
- מרת הינדה פרל - נישאה לרבי יוסף הלוי הורוביץ-שטרנפלד, בן רבי ברוך קלמיש, הרבי מפילץ-חנצ'ין.
- מרת אסתר מלכה - נישאה לרבי יעקב יחזקאל הכהן רבינוביץ, בן רבי נתן נחום, הרבי מקרימילוב.
- מרת רחל - נישאה לרבי מנחם מנדל הלברשטאם, בן הרב נחום, ראב"ד מושציסק.
- מרת לאה - נישאה לרבי חיים הלוי הולשטוק, בן רבי יחזקאל, הרבי מאוסטרובצה.
- מרת סימה - נישאה לרבי הצעיר מסלונים רבי שלמה דוד יהושע וינברג שנרצח בשואה, בן רבי אברהם וינברג השני, ה"בית אברהם".
- מרת בריינדיל - נישאה לרבי נפתלי צבי בורנשטיין, בן רבי שמואל בורנשטיין, ה"שם משמואל" מסוכטשוב.
כתביו
ספרייתו של הרבי בפולין שבה היו כרכים רבים גדושים בשיחותיו, רשומים בכתב יד על התורה וכל הש"ס, אבדה בשואה. לאחר השואה, נלקט על ידי ממלא מקומו האמונת משה מאלכסנדר מפי החסידים את דברי התורה ששמעו מפיו, והוציא לאור את ספרו עקידת יצחק.
- רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, עקידת יצחק, על התורה ומועדים, באתר היברובוקס
- רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, עקידת יצחק, על הגדה של פסח, באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
- אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל, עמ' ש"ג-ת"ט, בורו פארק תשפ"ד.
- הרב יהודה מקובר (ראש ישיבת אלכסנדר בבני ברק), רועה נאמן - תולדות האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק" ותיאור של חצר אלכסנדר שבין שתי מלחמות העולם, "מכון זכר נפתלי", ירושלים תש"ן, עמ' 454, 464-463, 468 (ציטוט של חלק מהדברים בספר מופיע כאן).
- יהודה מקובר, 'רבי יצחק מנחם דנציגר אדמו"ר מאלכסנדר הי"ד', בית יעקב : ירחון לענייני חינוך, ספרות ומחשבה, אלול תשכ"ו, עמ' 21-20.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ו, בני ברק, תשמ"ח, עמ' פה-קיא.
- ד"ר יצחק אלפסי, החסידות, ספריית מעריב, ירושלים תשל"ז.
- ד"ר יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ב - מדור ששי ועד לימינו, "מכון דעת יוסף", ירושלים תשנ"ח, עמ' 435.
כמו כן מופיעים אזכורים וביוגרפיות קצרות עליו בספרות על השואה וקהילות אירופה החריבות:
- אלכסנדר (על ידי לודז') (בעריכת נחמן בלומנטל), "ארגון יוצאי אלכסנדר בישראל", תל אביב תשכ"ח, עמ' 33, 46, 49-48, 235, 247-243.
- דנוטה דומברוסקה ורחל גרוסבאום-פסטרנק, פנקס הקהילות : פולין : כרך ראשון - לודז' והגליל, יד ושם, ירושלים תשל"ו, עמ' 58-57.
- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' 167.
- פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה בערכים עליו ועל בניו ר' אברהם חיים, ר' יחיאל, ר' יעקב ור' שמואל.
- הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק א', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשט"ז.
- אנציקלופדיה שמע ישראל, חלק א', מכון "שמע ישראל", ירושלים תשנ"ז.
- אסתר פרבשטין, בסתר רעם.[דרושה הבהרה]
- הלל זיידמן, אישים שהכרתי : דמויות מעבר קרוב במזרח אירופה, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל, עמ' 22.
- הלל זיידמן, יומן גיטו ווארשה, בהוצאת "אומה ומולדת", תל אביב תש"ו.
- הרב יהושע משה אהרונסון, עלי מרורות : יומנים, שו"ת, הגות - בשואה : פרקי חיים מרתקים של רב בישראל בשנים הרות גורל (תרגם לעברית: יהושע אייבשיץ, ההדירה: אסתר פרבשטין), בני ברק תשנ"ו, עמ' 343-342.
- הרב שמעון הוברבנד, קידוש השם : כתבים מימי השואה (מתוך ארכיון רינגלבלום בגיטו ורשה) (בעריכת נחמן בלומנטל ויוסף קרמיש), הוצאת "זכור", תל אביב תשכ"ט, עמ 253, 254, 255, 297-296
קישורים חיצוניים
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יצחק מנחם דאנציגער הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 23, באתר HebrewBooks
- הרב יהודה מקובר, רועה נאמן - תולדות האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק" ותיאור של חצר אלכסנדר שבין שתי מלחמות העולם, "מכון זכר נפתלי", ירושלים תש"ן. באתר HebrewBooks.
- על ר' יצחק מנחם מנדל דנציגר באתר "זכור"
- האדמו"ר מאלכסנדר, באתר "זכור"
- מידע על ר' יצחק מנחם מנדל דנציגר ומשפחתו באתר GENI
- מידע על שושלת חסידות אלכסנדר בפורום "אידישע וועלט" הכוללת רשימה של ילדים, חתנים וכלות של ר' יצחק מנחם מנדל
- תמונה של ר' יצחק מנחם מאלכסנדר באתר "זכור"
- קושיית הבית יוסף לחנוכה, האדמו"ר הרביעי מאלכסנדר, רבי יצחק מנחם בן שמואל צבי דנציגר הי"ד, אתר תורתך לא שכחתי
יצחק מנחם בן שמואל צבי דנציגר (1880-1943), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ דף עד של הרב דנציגר באתר יד ושם
- ^ נח זבולוני,ראשי ישיבות מסרבים להביע תמיכה ב "אגודת ישראל", דבר 6.10.1988
- ^ מודפס בספרו עקידת יצחק עמוד קע"ד
- ^ בציריך ובכנסיה הגדולה, הצופה, 20 באוגוסט 1937
- ^ "מאמענט" שבועות תשפ"ג מפי רבי משה לנצ'יצקי ראש ישיבת אלכסנדר. "בלאט" אלול תשפ"ד.
- ^ כתבת הנאצה על חסידי אלכסנדר והאדמו"ר באתר זכור - אמונה בימי השואה
- ^ אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: אברהם הנדל, באתר יד ושם
הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו ווארשה, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9-6, באתר היברובוקס
| הקודם: רבי שמואל צבי דנציגר |
האדמו"ר מאלכסנדר | הבא: רבי יהודה משה דנציגר |
38572607יצחק מנחם מנדל דנציגר