רבי לוי יצחק גוטרמן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
![מאמר חסידות של רבי לוי יצחק משנת 1902 כפי שהועלה על הכתב בידי אחד מחסידיו[1]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Maamar_hasidut_from_the_rebbe_of_chabad-sirocin-ladi.png) | |||||||
| מאמר חסידות של רבי לוי יצחק משנת 1902 כפי שהועלה על הכתב בידי אחד מחסידיו[1] | |||||||
| לידה |
 ורשה, פולין | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1904 כ"ב בטבת תרס"ה ורשה, פולין | ||||||
| מקום קבורה | אוהל אדמו"רי ראדזימין, ורשה | ||||||
| מקום מגורים | ורשה, פולין; ליאדי סירוטשין, האימפריה הרוסית | ||||||
| מקום פעילות |
 סירוטשין, האימפריה הרוסית | ||||||
| תקופת הפעילות | 1882–1904 (כ־22 שנים) | ||||||
| השתייכות | חסידות לאדי | ||||||
| תחומי עיסוק | אמונה, חסידות, תשובה ועוד | ||||||
| רבותיו | חמיו, רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון-האדמו"ר המהרש"ז מלאדי. | ||||||
| בת זוג | הרבנית ראדא שניאורסון | ||||||
| אב | האדמו"ר הרב ישראל גוטרמן מאוסטרובצה-ראדזימין | ||||||
| |||||||
רבי לוי יצחק גוטרמן; (? – כ"ב בטבת[2] תרס"ה, 30 בדצמבר 1904) היה האדמו"ר של חסידות סִּירוֹטְשִׁין-לַאדִי מסוף שנת תרמ"ב (1862) ועד פטירתו.
רבי לוי יצחק הוא דור חמישי[3] בשושלת אדמו"רי חב"ד, והאדמו"ר היחיד בחסידות חב"ד שאינו צאצא של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי.
קורות חייו
נולד בעיר ורשה[4] בירת פולין כבן בכור[5] לאדמו"ר רבי ישראל גוטרמן מאוסטרובצה, בנו בכורו של האדמו"ר רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין שהיה מהאדמו"רים הבולטים בפולין ונחשב כ"זקן האדמו"רים" בדורו. נקרא "לוי יצחק" על שם זקנו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב[6].
לאחר נישואיו, המשיך להתגורר בוורשה ונולדו לו בנים. הוא השקיע עצמו בלימוד התורה ובעבודת ה', ובמחוזות הסמוכים לוורשה רצו לקבל אותו כרב[7], אבל המינוי לא יצא אל הפועל, עקב פטירתה של אשתו.
נישואיו עם בת האדמו"ר המהרש"ז מחב"ד-לאדי
בפני סבו רבי יעקב אריה גוטרמן הוצע לשדך את נכדו רבי לוי יצחק עם הרבנית ראדא[8], בתו של האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מחב"ד-לאדי[9], שהתאלמנה אף היא מבעלה[10]. רבי יעקב אריה, שדברי תורתו היו בדרך חסידות חב"ד[11], שלח את החסיד הרב שמואל אלימלך לליאדי כדי שיביא בפניו את התרשמותו מהמהרש"ז[12] ומשפחתו. הרב שמואל אלימלך חזר אל רבי יעקב אריה והביע "התפעלות יתירה" מדברי רבי חיים שניאור זלמן בקבלה ובחסידות[13]. המהרש"ז התנה את סגירת השידוך בהתחייבותו של רבי לוי יצחק כי יתגורר אצלו בליאדי ולא יחזור עם בתו לפולין. ההתחייבות ניתנה. השידוך קם והיה, ורבי לוי יצחק נשא לאשה את הרבנית ראדה שניאורסון.
.jpg)
בחצר חותנו המהרש"ז
היה חביב מאוד אצל חותנו המהרש"ז אשר למד איתו רבות את תורת חסידות חב"ד, ורבי לוי יצחק, שהשקיע את עצמו בלימוד החסידות, הצליח בכך מאוד, עד שנהיה "חוזר" מרכזי[15] בחצר חותנו, והחסידים היו מתקבצים סביבו לשמוע את "חזרת" דברי החסידות של המהרש"ז[16].
| ” | שמעתי מאבי מורי ז"ל כמה פעמים, 'כי מחמת שבוודאי אחרים טובים ממנו, אז יועילו דברי התורה והחסידות ויפעלו בהם יותר מאשר יועילו בעצמו'. כן שמעתיו מדבר מענוותנותו הגדולה | “ |
– בנו רבי טוביה אשר גוטרמן מתאר את מידת הענווה של רבי לוי יצחק{{הערה[1] הקדמת הספר של רבי טוביה אשר}}[17] | ||
גם לאחר שעבר להתגורר בליאדי, המשיך רבי לוי יצחק את הקשר עם חצר סבו רבי יעקב אריה, ואף היה זה שנבחר להגיה את הספר "דברי אבי"ב" של סבו לאחר פטירתו בשנת תרל"ד (1874)[18].
לאחר פטירת חותנו
לאחר פטירת חותנו רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בד' בטבת ה'תר"ם (19 בדצמבר 1879), התמנה בנו רבי יצחק דובער שניאורסון-המהרי"ד למלא מקום אביו כאדמו"ר חסידות חב"ד-לאדי[19] רבי לוי יצחק המשיך להתגורר בליאדי במשך שנתיים וחצי נוספות עד לסוף שנת תרמ"ב-1882, אז עבר להתגורר בסירוטשין[20].
אדמו"ר חסידות סִּרוֹטְשִׁין-לַאדִי
בהגיעו לסירוטשין התקבצו אליו מחסידי חותנו המהרש"ז ומינו אותו לאדמו"ר מסִּרוֹטְשִׁין-לַאדִי[22]. בתחילה, היו לו מעט חסידים[23] ובמשך השנים התרבו חסידיו[24]. כהונתו התקיימה במקביל לכהונת גיסו רבי יצחק דובער שניאורסון שנותר האדמו"ר המרכזי של חסידות חב"ד-לאדי[25]. היה מקבל את פני הנוסעים אליו בסבר פנים יפות ומכניס את עצמו בענייניהם, וחסידיו היו שבעי רצון ממנו. את מאמרי החסידות בשבתות ובחגים היה אומר באריכות ובבהירות, בסגנון דומה למאמרי חותנו.[26]
.jpg)
לאחר פטירת אשתו הרבנית ראדה[28], נישא רבי לוי יצחק בפעם השלישית, לרחל לאה[29].
פטירתו
בשנת תרס"ה (1905) נסע לוורשה לברית מילה של אחד מנכדיו, ונפטר שם בכ"ב בטבת תרס"ה (30 בדצמבר 1904). רבי לוי יצחק נטמן באוהל ראדזימין בוורשה, שם קבורים אדמו"רי ראדזימין, סבו רבי יעקב אריה גוטרמן ובן דודו רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן, ורבי נחמיה אלתר[30]. יהודים רבים עולים לקברו, במטרה לבקש רחמי שמים, ברכה והצלחה.
בנו, רבי יהודה ירחמיאל, מילא את מקומו בהמשך קיום החסידות ובית המדרש של אביו[31].
צאצאיו
.jpg)
- רבי טוביה אשר גוטרמן.
- רבי יהודה ירחמיאל גוטרמן, ממלא מקום אביו בהמשך קיום החסידות ובית המדרש בסירוטשין.
- הרב חיים אלעזר.
- הרב יהודה יעקב. היה משגיח ישיבת פוניבז' לצעירים[32].
- הרב בנימין.
- הרב חיים אלעזר.
- חתנו, רבי מרדכי מנחם קאליש מוורשה, שהיה האדמו"ר השני של חסידות סקרנביץ[33] החל מכ' בתשרי תרפ"ז (28 בספטמבר 1926) לאחר פטירת אביו רבי שמעון קאליש (בנו של רבי מנחם מנדל מוורקא), ועד לפטירתו בי"ח באדר א' תרפ"ט (28 בפברואר 1929)[34]. לרבי מרדכי מנחם קאליש ולאשתו נולדו כמה ילדים שהקימו משפחות, אבל כולם ניספו בשואה[35].
- יעקב גוטרמן[36].
- שמואל ישראל גוטרמן[37]
שמואל ישראל היה החלל הראשון של היישוב כפר חסידים. נולד בז' באדר א' תרס"ג (6 במרץ 1903) בסירוטשין. למד אצל הרב רבינוביץ בוויטבסק ובישיבה של רבי חיים סולובייצ'יק בוורשה והצטיין בלימוד בחריפות בהתמדה ולמשך שעות רבות כל יום. בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל יחד עם האדמו"ר מיבלונה רבי יחזקאל טאוב והיה מהמייסדים הראשונים של כפר חסידים. בכ"ח באדר א' תרצ"ב (6 במרץ 1932) נפל מכדור של מחבלים בפתח ביתו, לעיני אשתו שרה. לבני הזוג לא היו ילדים. חורשת האורנים בכפר חסידים ניטעה לזכרו.
אילן שושלת אדמו"רי חב"ד
| עץ שושלת אדמו"רי חב"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- * עמרם בלוי, "בית ליאדי: אדמו"רי ליאדי, כ"ק אדמו"ר מהרחש"ז, מהריד"ב, מהרליוי"צ", היכל הבעש"ט גיליון י"ח עמודים צ"ז-קל"ו
קישורים חיצוניים
- מאמר חסידות שלו, באתר "דעת" מתוך "פרדס חב"ד" גיליון 15 עמוד 132 ואילך
| תקופת חייו של רבי לוי יצחק גוטרמן על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ מאוסף הספרייה הלאומית, "Ktiv" Project, The National Library of Israel
- ^ יש המציינים את כ"ג בטבת כיום פטירתו, אבל על מצבתו כתוב "נפ' כב' טבת" וכן נכתב ב"יומי דהילולא" בפתח הספר "דברי אבי"ב"
- ^ ב"הקריאה והקדושה" במדור "אגודת חב"ד טהעטיגקייט" שכתב האדמו"ר הריי"צ מחב"ד-לובביץ', הוא מכנה בקביעות את כלל אדמו"רי חב"ד על פי מספר הדורות הראשי בלבד. ראה כאן ב"הקריאה והקדושה" מחודש ניסן תש"ב-אפריל 1942 עמוד ד' הוא מזכיר הן את אביו האדמו"ר הרש"ב מלובביץ' והן את האדמו"ר המהרי"ד מלאדי שהיו שניהם מקבילים לרבי לוי יצחק, ומציין שהיו "דור חמישי לנשיאי חסידי חב"ד". (על המהרי"ד נכתב שם בטעות "דור השישי" ותוקן בגיליון הבא)
- ^ "הוא בעצמו מילידי ווארשא" "בית רבי" מהדורת תרס"ב עמוד קכו'
- ^ ראה "יומי דהילולא" בפתח "דברי אבי"ב" מהדורת תשס"ד שהיה בן בכור. שם גם נכתב שאביו, רבי ישראל היה אף הוא בן בכור
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות תרצ"ט, עמ' 311
- ^ "ורצו לקבלו שם לרב במחוזות ההם, שיהיה להם לרועה נאמן ברוחניות ובגשמיות" "בית רבי" מהדורת תרס"ב עמוד קכו'.
- ^ נולדה בשנת 1837, כפי המופיע באגרות קודש "צמח צדק" מהדורת תשע"ג עמוד קכב' ממִפְקד מחוז אורשה משנת 1851.
- ^ בדרך כלל, העיירה נקראת בפי היהודים "לאדי". לעתים היא גם נקראת "ליאדי", שהוא שמה הרשמי. אבל חסידות "חב"ד-לאדי" נקראה תמיד "לאדי" ולא "ליאדי". ראה את הסקירה של הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' יליד ליאדי שהכיר היטב את חצר המהרש"ז וכתב על כך סקירה רחבה בת 11 עמודים ב"האסיף" ורשה תרמ"ט ובכולם מזכיר את שם העיר והחסידות "לאדי". גם חיים מאיר היילמן בספרו "בית רבי" עמוד קכב' ועמוד קכו' מזכיר כמה פעמים את שם העיר והחסידות "לאדי". ראה גם עיתון "המליץ" 10 באוקטובר 1882 עמוד 8 "הצדיק ר' שניאור זלמן מלאדי" על המהרש"ז. ראה גם ב"סידור מהרי"ד" שהוציאו לאור שלושת בני המהרי"ד מחב"ד-לאדי וראה גם את שער הספר לקוטי מאמרים של האדמו"ר המהרי"ד מלאדי. מובן שגם ענף "סירוטשין-לאדי" נקרא כך ולא "ליאדי". ראה את שער הספר דברי אבי"ב - "אדמו"ר רבי לוי יצחק זצלה"ה מלאדי"
- ^ הייתה נשואה בנישואין ראשונים לרב שניאור בן רבי יעקב בן הצמח צדק. הרב שניאור (יליד 1839) נפטר בגיל צעיר ולא נולדו לו ילדים
- ^ "אדוני אבי זקני זצ"ל, כל דברי תורתו היו על דרך חב"ד להמבין בדבריו הקדושים, ורק שהסתירם במתק לשונו"- דברי האדמו"ר רבי אהרן מנחם מנדל מראדזימין על סבו רבי יעקב אריה. ראו כאן בספר "תועפות ראם" מהדורת ורשה תרצ"ו חלק א' עמוד טו'.
- ^ "מהרש"ז" או "רש"ז" הוא הכינוי הנכון של רבי חיים שניאור זלמן. כאשר נולד נקרא "שניאור זלמן". בבחרותו חלה והוסיפו לו את השם "חיים", אך המשיך להיקראות בפי כול "שניאור זלמן" בלבד. ראו האסיף, משנת תרמ"ט עמוד 168 אות ג' את תיאורו של הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' שנולד וגדל בליאדי, ומכנה אותו "ר' שניאור זלמן" או "רש"ז" למשך כל התיאור הארוך על חייו. ראה גם מחקרו המקיף של פרופ' דוד אסף בגיליון עונג שבת 14 באוגוסט, 2011, "גלגולו של ניגון: 'מכתב לרבי' - נקודה." בו הוא מוכיח כי השיר המפורסם הכולל את המילים "לָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ רֶבּ שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן", חוּבָּר על המהרש"ז. ראה גם עיתון "המליץ" 10 באוקטובר 1882 עמוד 8 "הצדיק ר' שניאור זלמן מלאדי" על המהרש"ז
- ^ ראו כאן בספר "תועפות ראם" מהדורת ורשה תרצ"ו חלק א' עמוד טו'. ומוסיף שם: "ולפי שהרב שמואל אלימלך ז"ל הייתה לו תפיסה גדולה, אמר לפני אדוני אבי זקני זצ"ל המאמר במכוון מלה במלה ממש כמו שאמר הרב הקדוש ז"ל. ואחר שגמר המאמר, אמר לי אדוני אבי זקני זצ"ל "הלא גם אני אמרתי כל אלה הדברים בשבת קודש הזה, ורק שנעטף בלבוש משונה-(שוֹנֶה) וקצר". עדותו של האדמו"ר רבי אהרן מנחם מנדל מראדזימין
- ^ תחנת הרכבת הזו נבנתה בשנת תרכ"ו-1866. היא נמצאת בקו ויטבסק-פולוצק, וקרוב לוודאי כי אל תחנה זו הגיע רבי לוי יצחק בנסיעותיו מליאדי לסירוטשין. התחנה קיימת עד היום. החל משנת 1962 נקראת תחנת הרכבת "שומולינה" על שם העיירה שהתפתחה מסביב לתחנה. ראה בהרחבה שומולינה (בל')
- ^ לצד גיסו רבי יצחק דובער שניאורסון שהיה אף הוא "דולה ומשקה מדברי תורתו (של אביו המהרש"ז) בפני אחרים, המה אנ"ש הקשורים והעטופים, היה חוזר לפניהם ה"דברי חסידות" בטוב טעם"."בית רבי" מהדורת תרס"ב עמוד קכו'
- ^ אמנם בספר "בית רבי" מהדורת תרס"ב עמוד קכו' כתוב "וחותנו אדמו"ר התחיל ללמדו דרך החסידות חב"ד", אבל יותר מדויק "שהוסיף ללמוד איתו" את תורת חב"ד, ולא שרק אז "התחיל" בלימוד זה, שהרי תורת חב"ד כבר הייתה מוכרת לו מהחסידות ששמע מסבו רבי יעקב אריה ש"כל דברי תורתו היה על דרך חב"ד", כנזכר בהערה קודמת
- ^ רבי טוביה אשר גוטרמן, דברי חסידות וחידושי גמרא, באתר הספריה הלאומית
- ^ ראה בשער הספר "דברי אביב" שיצא לאור בשנת תרפ"ד- "זה יותר מחמשים שנה (משנת תרל"ד-1874) שהרבה מקדושי רבותינו השתוקקו לראותו ולהנות מאורו, וכעת זכינו בעזהשי"ת להוציא לאור הדפוס קצת כתבי יד קדשו על סדר בראשית, אשר הוגה על ידי הרב הקדוש אדמו"ר ר' לוי יצחק זצלה"ה מלאדי, נכד המחבר הקדוש"
- ^ "אחר פטירת אביו הקדוש נלוו אליו הרבה מאנ"ש אביו הקדוש.. ונוסעים אליו לקבל לקח מפיו ולדרוש עצתו ברוחניות וגשמיות"- ספר "בית רבי" מהדורת תרס"ב עמוד קכו'
- ^ בכתיב מסורתי: סיראטשין
- ^ נהר אוֹבַּל נמשך מאגם אֶזִיַארִיץ עד לנהר הדווינה לאורך יותר מ-100 ק"מ. מנהג חסידות חב"ד-לאדי על פי דברי האדמו"ר הזקן בסידור הרב "אחר מנחה יום א' דראש השנה קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין", ומקיימים את "תהלוכת התשליך" אל פאתי העיר ברוב עם מתוך שירה וזמרה. ראה את תיאורו של הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בהאסיף שנת תרמ"ט עמוד 171 על רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון ואת תיאורו של שניאור זלמן אסיפוב בספרו "מיין לעבן" עמוד 92 על האדמו"ר המהרי"ד מחב"ד-לאדי
- ^ "וכאשר נפטר חותנו אדמו"ר נשמתו עדן בשנת תר"מ, היה איזה שנים בלאדי ואחר כך בסוף שנת תרמ"ב קבע דירתו בעיר סיראטשין, ולשם התחילו לנסוע אליו הרבה מאנ"ש של מר חותנו הקדוש, לקבל לקח מפיו ולשאול בעצתו ברוחניות וגשמיות"- ספר "בית רבי" מהדורת תרס"ב עמוד קכו'. ראה גם האסיף, משנת תרמ"ט עמוד 179, את תיאור התמנות הרב לוי יצחק לאדמו"ר, על-ידי הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' שנולד וגדל בליאדי- "לבד חתן הרש"ז, אשר העתיק מושבו מלאדי וַיֹּאֶל לשבת בסיראטינא, עיר קטנה בפלך ויטבסק, וילבש לבוש צדיק"
- ^ בגיליון האסיף משנת תרמ"ט עמוד 179 כותב אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' "אך לפי הנראה חוג פעולתו קטן מאד".
- ^ -"לנסוע אליו הרבה מאנ"ש"- ספר"בית רבי" שנדפס בשנת תרס"ב עמוד קכו'
- ^ ראה לדוגמהבספר "היום יום" מהדורת תשי"ז עמוד 7 את תיאורו של הרבי מלובביץ' (על פי רשימות האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון) את התארים של רבי יצחק דובער שניאורסון ורבי לוי יצחק- "כ"ק אדמו"ר הרב חיים שניאור זלמן, ליאדי. בנו: כ"ק אדמו"ר הרב יצחק דובער, ליאדי" "חתנו: הרב הקדוש הרב לוי יצחק, סיראטין". רבי יצחק דובער מכונה באותו התואר של אביו- "כ"ק אדמו"ר" לעומת רבי לוי יצחק שמכונה בתואר "הרב הקדוש"
- ^ מאמר שלו משבת פרשת קרח ראש חודש תמוז תרס"ב-(5 ביולי 1902), המבאר את ההבדל בין פעולת התורה לבין פעולת התפלה, והחשיבות שבכל אחת מהן, נדפס בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 132 ואילך
- ^ השרטוט הוא מסמך רשמי של "האימפריה הרוסית", וכותרתו: "פרויקט בנייה של בית התפילה היהודי שנקרא "חבדקה" באזור השוק של סירוטשין". השרטוט הוגש בשנת תר"ע-1910. הבניין תוכנן ברחוב סמולנסקי (אשר נקרא כך על שם שמוביל למחוז סמולנסק) פינת רחוב פולאצקה
- ^ שנים ספורות לפני תרס"ב-1902. ראה ספר "בית רבי עמוד קכו' שנדפס בשנת תרס"ב-1902- "זה איזה שנים מתה עליו אשתו, בת אדמו"ר נשמתו עדן"
- ^ פרטים על אשתו השלישית ועל שני בניה מופיעים באתר "לעד" של הביטוח הלאומי וב-"ספר ויטבסק" עמודים 437-438
- ^ סבו (אבי אמו) של האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר. גם מסיבה זו, מהווה "אוהל ראדזימין" מוקד עלייה לרגל, אליו מגיעים יהודים רבים להתפלל
- ^ נינו (הרב מרדכי בן הרב בנימין בן הרב חיים אלעזר בן רבי יהודה ירחמיאל) מכנה במדור "יומי דהילולא" בפתח הספר דברי אבי"ב מהדורת תשס"ד, גם את רבי יהודה ירחמיאל בתואר "אדמו"ר מסירוטשין-(לאדי)", אבל בספר "היום יום" מהדורת תשי"ז עמוד 7 כתב הרבי מלובביץ' (על פי רשימות האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון) רק את רבי לוי יצחק כ"הרב הקדוש"-(אדמו"ר) ואינו מציין את בנו אחריו
- ^ ראה כאן ידיעה על פטירתו
- ^ היה עניו גדול, וגם כאשר הצליחו לשכנעו להיות אדמו"ר בניגוד לרצונו "הוא מיאן לשבת בראש השולחן, השמיע דברי תורה בסעודות השבת רק אחרי ברכת המזון, כדי להבליט בכך שאיננו אדמו"ר", ובצוואתו כתב "כי לא יקראוני בשום כינוי של רבנות כמו אדמו"ר, מרן וכדומה, רק בשמי העצמי (=הפרטי)"- ראה חוברת "בית יעקב" מספר 94 עמודים 22-23
- ^ פטירתו בטרם עת של רבי מרדכי מנחם באה בעקבות מותו של בנו יחידו הרב לוי יצחק בשנת תרפ"ח-1928 ממחלת ריאות קשה בגיל 24. לוי יצחק נולד בשנת תרס"ה-1905, בתוך שנת פטירת סבו האדמו"ר רבי לוי יצחק. רבי מרדכי מנחם לא היה יכול לשאת את הצער הגדול של פטירת בנו יחידו, וחלה אף הוא, ולאחר חצי שנה נפטר. ראה בכל זה חוברת "בית יעקב" מספר 94 עמודים 22-23
- ^ "הוא הותיר אחריו משפחה ענפה אך כולם ניספו בשואה הנאצית האיומה ולא נשאר שריד וזכר להאי צדיק וקדוש (=רבי מרדכי מנחם קאליש)"- חוברת "בית יעקב" מספר 94 עמודים 22-23
- ^ הוזכר ב"ספר ויטבסק" עמודים 437-438 בסוף הידיעה על אחיו החלל שמואל ישראל.
- ^ שמו המלא הוא "שמואל ישראל" כפי המופיע על קברו ובדף ההנצחה לזכרו באתר של "כפר חסידים".
- ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
- ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
- ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
- ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
- ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
- ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר בסגנון לא חב"די עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
- ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
- ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר. נהג בסגנון בית צ'רנוביל - צ'רקאס ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
- ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף - ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
- ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
- ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
- ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
- ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
- ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
- ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
- ^
1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים יד-טו (14-15)
לוי יצחק גוטרמן40382838