רבי שניאור זלמן מלאדי
![דיוקן נפוץ המיוחס לבעל התניא; עם זאת ישנם מספר דעות שהוא צויר על ידי בוריס שץ כששים שנה לאחר פטירתו, כשאחד מצאצאיו משמש דוגמן[1].](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Schneur_Zalman_of_Liadi.jpg) | |||||
| דיוקן נפוץ המיוחס לבעל התניא; עם זאת ישנם מספר דעות שהוא צויר על ידי בוריס שץ כששים שנה לאחר פטירתו, כשאחד מצאצאיו משמש דוגמן[1]. | |||||
| לידה |
י"ח באלול ה'תק"ה ליוזנה, האיחוד הפולני-ליטאי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ד בטבת ה'תקע"ג (בגיל 67) פני (צצ'), האימפריה הרוסית | ||||
| מקום קבורה |
 האדיטש, אוקראינה | ||||
| מקום מגורים | ליאזני, ויטבסק, מזריטש ולאדי | ||||
| השתייכות | חסידות חב"ד | ||||
| רבותיו |
המגיד ממזריטש רבי אברהם המלאך רבי מנחם מנדל מוויטבסק רבי ישכר בער אשבל - המגיד מליובאוויטש | ||||
| חיבוריו | ספר התניא ושולחן ערוך הרב וראו בהמשך | ||||
| בת זוג | סטערנא | ||||
| אב | ר' ברוך | ||||
| |||||
רבי שניאור זלמן מלאדי (נולד בין השנים ה'תק"ה-ה'תק"ט, 1745–1749 (ראו להלן), נפטר בכ"ד בטבת ה'תקע"ג, דצמבר 1812) מכונה אדמו"ר הזקן, בעל התניא ובעל שולחן ערוך הרב[2]. היה יורשו של רבי מנחם מענדל מויטבסק בהנהגת החסידות ברוסיה, ומייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו, עמד בראשה משנת ה'תקל"ב (1772) ועד לפטירתו בשנת ה'תקע"ג (1812). חיבר מספר ספרים, מהם נתפרסמו "ספר התניא" ושולחן ערוך הרב".
קורות חייו
נולד לרבי ישראל ברוך ורבקה בליוזנה שבמחוז ויטבסק בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. ישנן כמה גרסאות לגבי תאריך הולדתו. חיים מאיר היילמן, בראש ספרו בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, מביא אפשרויות נוספות, אולם נוטה בסופו של דבר לקבוע את תאריך הלידה בי"ז בכסלו תק"ז. גם עמנואל אטקס מציין שנה זו בספרו על הרב שניאור זלמן. חסידי חב"ד מציינים בדרך כלל את תאריך הולדתו כי"ח באלול ה'תק"ה (15 בספטמבר 1745)[3], על פי האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, אולם בהזדמנות אחרת ציין גם הוא את שנת הלידה תק"ז. יהושע מונדשיין כתב שמעדות של הרב שניאור זלמן עצמו בעת מאסרו עולה שנולד בערך בתק"ט[4].
לפי מסורת חב"ד, רבי שניאור זלמן הוא דור שביעי למהר"ל מפראג[5] המיוחס לדוד המלך. ישנם חוקרים המפקפקים בייחוסו למהר"ל, אך מציעים אפשרויות שונות לקיים את מסורת החסידים בדבר ייחוסו לדוד המלך[6].
לפי מסורת שסיפר האדמו"ר הריי"צ, כשנולד רבי שניאור זלמן, ערך הבעש"ט – רבו של אביו – סעודה גדולה[7] ואמר שנשמה חדשה ירדה לעולם שתאיר את העולם בתורת הנגלה ובתורת החסידות. מסופר גם כי הבעש"ט ביקש מהורי התינוק שלא יפרסמו את לידת בנם. בגיל שלוש הובא לבעש"ט לבקשתו לשעה קלה, בה גזז את שערותיו והניח לו את הפאות שם ידו על ליבו וברכו. כשהיה בן 5 שנים למקרא, הביאו אביו פעם נוספת אל הבעש"ט, וברכו שוב. בחזרם הביתה שאל הילד את אביו, מי היה האיש הזה? והשיבו כי זה היה "סבא". מאז היה נוהג לכנותו "סבא", ואף באוזני נכדי הבעש"ט, כגון רבי ברוך ממז'יבוז' ובעל דגל מחנה אפרים. כמו כן היה נוהג לומר באוזניהם, כי אמנם הבעש"ט הוא הסבא שלהם הגופני, אולם הבעש"ט הוא סבו שלו הרוחני ממש. אלו היו הפעמים היחידות שרבי שניאור זלמן ביקר אצל הבעש"ט[8], כי הבעש"ט הסביר לאביו כי הוא צריך לקבל את עיקר תורתו מתלמידו, המגיד ממזריטש.
בשנת ה'תק"י (1750), כשמלאו לו חמש שנים קיבלוהו כחבר בחברה קדישא של ליאזני[9].
על פי המסורת המקובלת בחסידות, בגיל שמונה הוא כתב פירוש על התורה, אך בעקבות התגלותם של הרמב"ן, רש"י, והאבן עזרא אליו, ובקשתם שישמיד את ביאורו, מכיוון שפירוש זה, יגרום לכך שאיש לא ילמד יותר את פירושם, הוא שרף את פירושו[10].
בגיל תשע שנים למד הנדסה ואסטרונומיה ובגיל עשר שנים כבר הכין לוח שנה עברי לחמש עשרה שנה. כשהיה בן שתים עשרה שנים אירע שלימד ברבים הלכות קידוש החודש של הרמב"ם, והרבנים, שהיו באותו מעמד, התפלאו מבקיאותו בנושא הנדון "ולא מצאו את ידיהם ורגליהם"[11].
למד במשך שנתיים, החל מגיל תשע עד לגיל אחד עשרה, אצל רבי ישכר בער אשבל - המגיד מליובאוויטש.
בגיל שלוש עשרה החל לשמש בפועל בחברה קדישא ותיארו אותו כ"רב תנא ופליג". בי"ב באב ה'תק"ך (1760), בגיל חמש עשרה, נשא את סטערנא (בת יהודה לייב סגל מוויטבסק).
בשנת תקכ"ד (1764) נסע לראשונה ללמוד בבית-מדרשו של המגיד ממזריטש (ממלא מקומו של הבעש"ט). המגיד סיפר לו אודות מעלת נשמתו בהיותה נשמה חדשה (נשמה שלא ירדה לעולם קודם לכן, דבר המצביע על כך שמטרת ירידתה לעולם אינה לצורך תיקון חוזר על ידי גלגול נשמות, אלא בעלת מטרה כללית) וכי תפקידו בעולם הוא לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט באופן של הבנה והשגה בדרך חב"ד.
כשנפטר רבו המגיד, רצו כל תלמידי המגיד - "החבריא קדישא" לזכות ולהתעסק בטהרתו, לצורך כך הטילו גורל לידע מי יזכה לאחוז בגופו הקדוש בשעת הטבילה. מסופר שרבי שניאור זלמן זכה ועלה בידו הפתקה "ראשו כתם פז" ומשכך זכה לטבול את ראשו הקדוש של המגיד.
לאחר פטירת רבו נהיה חסיד של בנו הרב המגיד רבי אברהם המלאך, ולאחר שזה הסתלק היה למקורבו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שעל פי צוואת הרב המגיד, התמנה להיות ראש עדת החסידים.
בשנת תקל"ד (1774) נולד בנו הגדול, שנקרא דובער על שם המגיד ממזריטש, ואשר שימש כממלא מקומו של אביו לאחר פטירתו, הוא מוכר בשם אדמו"ר האמצעי.
בשנת תקל"ז (1777) הצטרף רבי שניאור זלמן לרבי אברהם מקאליסק וראש החסידים רבי מנחם מנדל מוויטבסק, כדי לעלות לארץ ישראל. אולם חזר בו באמצע הדרך, לאור בקשתם של רבי מנחם מנדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק שיישאר ברוסיה וינהיג את עדת החסידים שהפצירו בו שלא יעזבם, ואכן, הוא נותר ברוסיה[12].
לאחר עליית רבי מנחם מנדל מויטבסק לארץ ישראל יחד עם רבי אברהם מקאליסק, היה אחד משלושת הממונים על קופת מעות ארץ הקודש שהוקמה על ידי רבי מנחם מנדל. בשנת תקמ"ו מונה על ידי רבי מנחם מנדל לממונה היחיד על הנהלת הקופה ולמנהיג התנועה החסידית ברוסיה הלבנה[13].
בשנים אלו הצטרפה אליו קבוצת תלמידי-חכמים שחלקם גדלו במעוזי ההתנגדות לחסידות (וילנא ושקלוב) ותורתו המשלבת את החוויה הרוחנית בתוך החשיבה הלמדנית-שכלית קסמה להם.
וילנה, המתנגדים והמעצר
עוד בצעירותו התלווה רבי שניאור זלמן אל רבי מנחם מנדל מוויטבסק לביקור גורלי בווילנה, על מנת לנסות לשכנע את הגאון מווילנה בצדקתה וכשרותה של תנועת החסידות. הגר"א סירב לראותם ועזב את וילנה לפני הגיעם לעיר. אגרותיו של רבי שניאור זלמן לחסידיו בליטא, סייעו לחסידים לעמוד על דעתם ולהיאבק על דרכם אל מול המתנגדים לחסידות והחרם שכתבו כנגד החסידים. הן מהוות מקור מרכזי גם לאחר שנים רבות לידיעת והבנת השתלשלות המאורעות באותם ימים.
ערך מורחב – חג הגאולה
בסערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, וכתוצאה מהחרמות על החסידים שכללו היתר מפורש לרדת לחייהם של החסידים[14], הלשינו מספר מתנגדים לחסידות לשלטונות הרוסיים כי רבי שניאור זלמן שולח כספים לחסידים שעלו לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אשר היו יריבי רוסיה הקיסרית; כמו כן טענו כאילו הוא מסייע למהפכה הצרפתית נגד רוסיה. כתוצאה מהלשנה זו, נלקח רבי שניאור זלמן לחקירה וישב במאסר במבצר פטרופבלובסקיה שבסנקט פטרבורג מיום כ"ד בתשרי ה'תקנ"ט (4 באוקטובר 1798). בהשתדלות החסידים שוחרר בי"ט בכסלו ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798), ותאריך זה נשמר בחסידות חב"ד כחג הגאולה.
בשנת ה'תקס"א 1801 נעצר שוב לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי תורת החסידות כוללת בתוכה כביכול יסודות חתרניים כנגד שלטון הצאר. ממעצר זה, שוחרר באותה שנה בחג החנוכה[15].
למרות מאבקו החריף של הגר"א נגד תנועת החסידות, רבי שניאור זלמן רחש הערכה לגר"א, כלשונו: "כמפורסם לרבים שיחיד בדורו הוא"[16].
עד למאסרו בשנת תקס"א התגורר רבי שניאור זלמן בעיירה ליוזנה שליד העיר ויטבסק. לאחר ששוחרר ממאסרו, אסרו עליו השלטונות לחזור לליאזני ואילצו אותו להישאר בפטרבורג. בהשתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי, שהיה מקורב לשלטון, אפשרו לרבי שניאור זלמן לעבור לעיירה לאדי, הנמצאת גם היא, כמו עיר הולדתו ליאזני, במחוז ויטבסק של בלארוס, על גבול בלארוס-רוסיה. בלאדי ישב רבי שניאור זלמן במשך 11 שנים.
לאחר שני המעצרים אותם עבר, פיתח ושכלל רבי שניאור זלמן את תורתו והפיץ את עיקריה ברחבי ליטא ובלארוס. בעקבות שיטת הלימוד החב"דית ואופן הפצתה הציבורית, נקלע רבי שניאור זלמן לוויכוח עם אדמו"רים נוספים בני דורו, שחלקו על דרכו בלימוד תורת החסידות והפצתה.
תקופת מלחמת נפוליאון
בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה (1812), אמר רבי שניאור זלמן - כפי המסופר[17] - כי הוא יודע שניצחון הצרפתים יביא ליהודים רווחה חומרית (גשמית), אולם בכל זאת הוא מתפלל למפלת נפוליאון שכן שלטון צרפתי עלול להביא את היהודים לסכנה רוחנית של זלזול במצוות ובאמונה. מאידך בנו האדמו"ר האמצעי כותב במכתב שאביו סבר כי תחת שלטונו של נפוליאון ”זאת צרה גדולה ליהודים כי לא ישאר אחד ביהדותו ולא ברכושו [...] כי הוא הוא השטן המנגד בכל ההתנגדות של הרע אל הטוב” ([18]) ולפי זה אף רווחה כלכלית לא הייתה צפויה ליהודים תחת השלטון הצרפתי.
בעקבות המלחמה ובשל פלישת הצרפתים לרוסיה נמלט אדמו"ר הזקן וכל בני ביתו מהעיירה לאדי שבבלארוס בה הם חיו תוך שהם נהנים משמירה צמודה של חיילי הצבא הרוסי הנסוג. בכוונתו של אדמו"ר הזקן היה להגיע לעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה ושם לקבוע את מקום מושבו. במהלך הבריחה הגיעו לכפר פיינא שליד העיר קורסק.
פטירתו
במוצאי שבת כ"ד בטבת ה'תקע"ג (27 בדצמבר 1812), נפטר רבי שניאור זלמן מלאדי בכפר פיינא. כיוון שלא היה בכפר בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה לעיירה האדיץ' שבפלך פולטבה המרוחקת כ-200 ק"מ, שם היה בית עלמין יהודי. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר אוהל.
משנתו
- ערכים מורחבים – ספר התניא, שולחן ערוך הרב
חיבורו החשוב ביותר הוא ספר התניא, או 'ליקוטי אמרים', ומכונה גם "ספרם של בינונים", שהוא אולי גם החיבור החסידי העיוני השיטתי ביותר. עיקרו של הספר מוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש, תוך זיקה מובהקת למינוחיה של הקבלה (אם כי איננו ספר קבלי). בזכות חיבורו זה נקרא רבי שניאור זלמן גם 'בעל התניא'. כינוי חב"די אחר שלו הוא 'אדמו"ר הזקן'. בעל התניא החל לכתוב גם "ספר של צדיקים", אך הספר עלה באש[19].
כהמשך לתורת החסידות אשר ראתה צורך מהותי בהבנת נפש האדם על גווניה השונים, מיקד אדמו"ר הזקן גם הוא את עיקרי תורתו באדם. אולם עיקר חידושו מול תורת החסידות הכללית היה בפריסת יריעה רחבה, אשר כוללת התמודדות עם שאלות פילוסופיות ותאולוגיות, תוך הסברה שכלית ושילוב של מושגי היסוד של תורת הקבלה. בכך למעשה גישר אדמו"ר הזקן בין החוויה הרוחנית-מיסטית לחשיבה הפילוסופית הדתית. במאמריו וספריו ביקש להסביר את המושגים הקבליים במושגי השכל האנושי, ולכל אלה למצוא ביטוי ושיקוף תואם במצבי הנפש השונים. בהתאם לאופי המושגי והשכלי של תורת אדמו"ר הזקן, הפכה עבודת ההתבוננות והעיון השכלי לאמצעי המרכזי המתבקש לפי עקרונות תורתו.
בספר התניא מגדיר רבי שניאור זלמן את מטרת הבריאה (על פי המדרש) "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים", להפוך את העולם לקדוש ולאלוקי, כתוצאה מכך נגזרת עבודת בני ישראל למטה, בקיום מצוות מעשיות דווקא, על מנת להכשיר את העולם וחפציו, ולא להסתפק בעבודת המוח והלב. מטרת העבודה היא הגאולה, על ידי מלך המשיח. אז יבוא העולם לשלימותו[20].
בעל התניא התנגד להפניית שאלות בנושאים ארציים וגשמיים אל חכמי ישראל[21]. למרות זאת, קיבל בעל התניא שאלות של חסידים בעניינים גשמיים והשיב עליהן[22]. את ההסבר לכך יש לראות באיגרת שכתב בסוף ימיו בשבח ייעוץ בנושאים גשמיים לשואלים, כשהוא רואה בכך גמילות חסדים[23].
חיבור אחר של רבי שניאור זלמן נקרא 'שולחן ערוך הרב'. ספר זה הוא כתב בהוראת רבו המגיד ממזריטש, ואף הוא חריג למדי בנופה של ראשית החסידות, בהיותו חיבור הלכתי מובהק הנכתב על ידי רבי חסידי. רובו של כתב היד היחידי באותו זמן נשרף בעת אחת השריפות הגדולות בליובאוויטש, וכך הגיע לידינו רק כרבע מהספר - רוב חלק אורח חיים וחלקים מיורה דעה וחושן משפט, אף על פי שבמקור הוא נכתב על כל 4 חלקי ה"שולחן ערוך". עד היום הספר נחשב מקור הפסיקה העיקרי בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים, ומוכר גם בקהל הרחב כאחד מגדולי ספרי הפסיקה של תקופת האחרונים. בעל התניא גם תיקן תקנות הלכתיות לציבור הרחב. אחת מתקנותיו המפורסמות היא תקנת המקוואות, שנועדה לאפשר טבילת טהרה לנשים במקווה חם וגם מהודר.
הערכה והתנגדות בתוך תנועת החסידות
רבו המגיד ממזריטש הרבה לשבח אותו, ואף הפטיר עליו בהזדמנות: "היהודי הקטן הזה יהיה רב בכל מדינות רייסין"[24].
גם שאר תלמידי המגיד העריכוהו ותמכו בו, אולם בשנת תקנ"ז (1797), בעת שהוציא לאור של ספר התניא, פרצה מחלוקת עזה בינו לבין ידידו ותומכו, רבי אברהם מקאליסק. הוא טען כנגד החיבור שהוא סוטה מדרכה המקורית של תנועת החסידות[25]. לדבריו סטה רבי שניאור זלמן מדרך ההנהגה שסללו "רבותינו" - כלומר המגיד ממזריטש ורבי מנחם מנדל מוויטבסק "שהיו נשמרים ונזהרים מאד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים". הוא סבר שאת הנהגת כלל החסידים יש לבסס על 'אמונת חכמים' ועל יראת שמים פשוטה, בעוד שאת העיסוק ברזי תורה, אותם חשף רבי שניאור זלמן בספרו, יש להגביל לבני עלייה[26].
המחלוקת הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי אשר מסטולין ואילו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב תמך ברבי שניאור זלמן[27]. גם רבי נחמן מברסלב ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט (1799)[28]. בעקבות המחלוקת עברו כ-15 משפחות מחסידי רבי שניאור זלמן מלאדי מטבריה לחברון, וייסדו את היישוב החב"די בעיר[29].
תמיכתו של רבי נחמן מברסלב התבטאה גם בהמשך, בביקורו של רבי שניאור זלמן בברסלב בשנת ה'תק"ע, התבטא עליו רבי נחמן: "תנו כבוד לשר האלף"[30], ובעת שנכנס רבי שניאור זלמן לביתו של רבי נחמן, פנה רבי נחמן לגביר משה חינקעס ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי"[31].
חיבוריו
- ספר התניא - ספר היסוד של חסידות חב"ד.
- שולחן ערוך הרב - ספר הלכה מסכם, (במתכונת השולחן ערוך של רבי יוסף קארו).
- תורה אור ולקוטי תורה - מאמרי חסידות מסודרים על סדר פרשיות התורה והמועדים.
- סידור הרב - נוסח ומנהגי התפילה שתיקן (לפי נוסח האר"י).
- מאמרי אדמו"ר הזקן - על התורה נביאים וכתובים, זוהר, סידור, מאמרי רז"ל, מועדים ועוד - 26 כרכים.
- אגרות קודש - ליקוט אגרותיו, הוצאה חדשה עם מבוא, נספחים ומפתחות עורך ראשי הרב שלום בער לוין, קה"ת, ברוקלין ה'תשע"ב.
- שו"ת אדמו"ר הזקן - ליקוט תשובותיו בהלכה, הוצאה חדשה ומוערת בתוספת "שער השמועה" פסקים שהובאו בשמו, בעריכת הרב שלום בער לוין, קה"ת, ברוקלין תשס"ז.
- בונה ירושלים - מאמרי חסידות קצרים, נדפס על ידי הרב חיים אליעזר הכהן ביחאווסקי, ירושלים תרפ"ו.
ישנה מסורת [דרוש מקור] כי בשרפה הגדולה נשרפו מעל ל-100 כרכים של מאמרי חסידות, בנוסף לחלקים עיקריים מן הספר "שולחן ערוך הרב". כמו כן, מסופר שבעת פטירתו של הסבא משפולי נשרף אצלו ספרן של צדיקים[19].
ניגוניו
הניגון בתורתו של רבי שניאור זלמן הוא חלק מעבודת ה' המסייע לפתיחת הלב בתפילה ובקיום המצוות. היה שגור בפיו: "הלשון הוא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"[32]. בניגוני חב"ד תופסים ניגוניו חשיבות רבה.
לפי המסורת החב"דית עשרה מהניגונים שהלחין נחשבים "ניגונים מכוונים", מתוכם ידועים זהותם של תשעה[33].
הניגונים הידועים שהלחין:
- ארבע בבות [מהעשרה] – הניגון המקודש ביותר בין ניגוני חב"ד. ניגון ה"ארבע בבות" (ארבעה שערים) הוא יצירה מוזיקלית בת ארבעה בתים, שתוכנה מקביל לארבעת העולמות העליונים הרוחניים המתוארים בכתבי הקבלה - 'אצילות', 'בריאה', 'יצירה' ו'עשייה'. בחסידות חב"ד נוהגים לנגנו רק בתאריכים מיוחדים, כמו חג הגאולה י"ט-כ' כסלו ועוד, וכן באירועים מיוחדים כגון בעת עריכת חופה.
- אלי אתה [מהעשרה]
- קול דודי [מהעשרה]
- אבינו מלכנו [מהעשרה]
- ניגון דבקות לתפילות ראש השנה [מהעשרה] – ניגון המוקדש לתפילות ראש השנה (פריט Q99529154 בוויקינתונים)
- צְאֶינָה וּרְאֶינָה – ניגון דביקות קצר [מהעשרה] (פריט Q99306409 בוויקינתונים)
- לקראת שבת (או "לכה דודי") [מהעשרה] (פריט Q65037001 בוויקינתונים)
- ניגון דבקות חב"ד לתפילות שבת [מהעשרה] (פריט Q99600240 בוויקינתונים)
- ניגון שלוש תנועות - ניגון בן שלוש תנועות, המיוחס לבעש"ט, המגיד ממזריטש ורבי שניאור זלמן - כל תנועה מתוך השלוש תנועות של הניגון חובר על ידי אחד מהם [נחשב מעשרת הניגונים של רבי שניאור זלמן][34].
- כאיל תערוג (השני) [לא ידוע אם נחשב מהעשרה]
- ניגון הנקרא "ניגון ישן" [מיוחס לרבי שניאור זלמן, לא ידוע אם נחשב מהעשרה][35] (פריט Q58217935 בוויקינתונים), רבי יוסף יצחק שניאורסון שר לחן זה עם המילים של פיוט שלום עליכם[36]
ניגונים שהלחין לפי חלק מהדעות:
- בני היכלא (פריט Q57212266 בוויקינתונים) - ניגון על הפיוט בני היכלא, מקובל שמחבר הניגון הוא רבי שניאור זלמן (יש סוברים שמחבר הניגון הוא הלל מפאריץ')[37], (יש סבורים שמחבר הניגון הוא ר' מיכל מזלוטשוב[38])
- צמאה לך נפשי - לפי דעות מסוימות חיבר זאת רבי שניאור זלמן[39]
- והריקותי לכם ברכה (הראשון) - הרבי מלובביץ' אמר שישנה סברה שזה ניגון של רבי שניאור זלמן[40]
- ניגון תשב אנוש (פריט Q99306275 בוויקינתונים) - יש סוברים שזה של רבי שניאור זלמן[41]
ניגון שאימץ:
- מארש נפוליון (פריט Q59829597 בוויקינתונים) - לפי מסורת חב"ד אימץ את המארש של נפוליאון בונפרטה[42].
כתשעה מהניגונים הללו מופיעים באלבום צמאה 2 "אמנים שרים את ניגוני בעל התניא" המוקדש לניגוניו.
רבותיו
- המגיד ממעזריטש
- רבי מנחם מענדל מוויטבסק
- אביו רבי ברוך
- רבי ישכר בער אשבל - המגיד מליובאוויטש
רבי שניאור זלמן החשיב גם את הבעש"ט, שאת תורתו קיבל דרך המגיד ממעזריטש, כרבו[43].
תלמידיו ויורשיו
לאחר פטירת רבי שניאור זלמן נחלקו תלמידיו לשתי קבוצות, אחת העמידה בראשה את בנו רבי דב בער שניאורי המכונה "האדמו"ר האמצעי", והשנייה את תלמידו, רבי אהרון מסטרשלה.
לאדמו"ר הזקן היו עוד שני בנים: רבי חיים אברהם (על שם רבו אברהם "המלאך", בנו של הרב המגיד ממעזריטש), אשר סירב להנהיג את החסידות לאחר מות אחיו, רבי משה שניאורי (על שם סב-אביו נכד המהר"ל מפראג). בת אחת של בעל התניא נקראה פריידה, והשנייה, אמו של הצמח צדק, הייתה דבורה לאה אלטשולר אשתו של רבי שלום שכנא אלטשולר.
צאצאיו של רבי שניאור זלמן מלאדי קרויים "שניאורסון", והידוע שבהם הוא רבי מנחם מנדל שניאורסון, שעמד בראש חסידות חב"ד בחצי השני של המאה העשרים.
בין תלמידיו החשובים נמנים:
- הרב יצחק אייזיק מהומיל[44], מחבר שו"ת "חנה אריאל".
- הרב יצחק אייזיק בהר"ד מוויטעבסק, מחבר שו"ת "פני יצחק".
- הרב ברוך מרדכי מבוברויסק.
- הרב זלמן זֶזֵמיר.
- הרב פנחס משקלוב.
- הרב נחמיה מדוברובנה, מחבר שו"ת "דברי נחמיה".
- הרב שמואל מוּנקֶס.
משפחתו
לרבי שניאור זלמן היו שלשה אחים ושתי אחיות: הרב יהודה לייב מינוביץ'. הרב מרדכי פוזנר, היה רב בעיר אודשא ברוסיה הלבנה. הרב משה, היה רב בערים באעייו מחוז מוגילוב, ליעפלי מחוז ויטבסק, ובסוף ימיו ברודניא הסמוכה לליובאוויטש. אחות אחת נישאה לרבי ישראל קאזיק ואחות שנייה נישאה לרבי יעקב פרדקין משקלוב.
רבי שניאור זלמן נשא לאישה את שטערנא בת רבי יהודה לייב סגל, ונולדו להם שלושה בנים: רבי דובער, ממשיכו וממלא מקומו. רבי חיים אברהם. רבי משה שניאורי. ושלוש בנות: פריידה נישאה לר' אליהו בן ר' מרדכי. דבורה לאה נישאה לר' שלום שכנא בן ר' נח אלטשולר. רחל נישאה לר' אברהם בן ר' צבי שיינעס.
אילן שושלת אדמו"רי חב"ד
לתצוגת העץ במכשירים ניידים לחצו כאן
| עץ שושלת אדמו"רי חב"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
איגוד הצאצאים
איגוד צאצאי רבנו הזקן (או "איגוד הצאצאים") נוסד בשנת ה'תשל"ב - במסגרת 71 מוסדות שהוקמו לכבוד כניסתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון לשנתו ה-71.
יוזם ומייסד האיגוד הוא הרב שמואל אלעזר היילפרין - רב שכונת בית ישראל בירושלים, דור שביעי לבעל התניא, שכיהן כיו"ר עד לפטירתו, ולאחר פטירתו מפעילים את האיגוד בניו הרב יצחק מאיר הלפרין והרב משה צבי הלפרין.
מטרת הארגון הייתה להחדיר את מורשתו של בעל התניא בקרב צאצאיו[62], לחזק את הקשר בין כל הצאצאים ושיזכרו ויספרו לכל הדורות את יחוסם (שהרי לאחר כמה וכמה דורות, רבו הם מאוד ולא היה קשר וכנראה חלק לא ידעו על הייחוס).
- מאגר ממוחשב של רבבות שמות צאצאי בעל התניא (ביניהם מפורסמים כרבנים ואנשי רוח, פרופסורים ופוליטיקאים ועוד). שמות נוספים מעודכנים דרך קבע לאורך השנים - https://baalhatanya.org.il/
- 'ספר הצאצאים' - רישום עשרה דורות של צאצאים. הספר יצא לאור בשנת ה'תש"ם, בעריכת הרב שמואל אלעזר היילפרין[63].
- כנסי צאצאים - עריכת כנסים וימי עיון שנתיים ואזוריים.
- 'מחצבת' - ביטאון תקופתי של 'איגוד הצאצאים' (הופיעו חמש חוברות). מלבדו רואים אור במסגרת האיגוד פרסומים תורניים וביוגרפיים שונים ממורשת בעל התניא ומנשרים לחגי ומועדי ישראל (לוחות-שנה ומידע יהודי).
- חלוקת מצות (שמורה, עבודת יד) למשפחות הצאצאים בישראל, מידי ערב חג הפסח.
- קו-חם לכל ענייני יהדות בקרב משפחות הצאצאים וסיוע בהשגת תשמישי קדושה.
לקריאה נוספת
- אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות, 4 כרכים; רביעי - שביעי, רבי שניאור זלמן רבינו הזקן, (נערך מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), הוצאת קה"ת, תשמ"ו-1986.
- יהושע מונדשיין, המאסר הראשון: מאסרו הראשון של האדמו”ר רבי שניאור זלמן בעל ה”תניא”, מאבקי המתנגדים והחסידים בווילנא, המלשינויות ומאסריו של הגר”א מווילנא, לאור תעודות ומסמכים, חדשים גם ישנים, 2012.
- יהושע מונדשיין, מסע ברדיטשוב: מסעו של אדמו"ר הזקן לברדיטשוב, ברסלב ומז'יבוז', הוצאת חזק, ה'תש"ע.
- יהושע מונדשיין, המסע האחרון: מאתיים שנה למסעו של האדמו”ר רבי שניאור זלמן בעל ה”תניא” בעיצומה של מלחמת נפוליאון, תקע”ב־תשע”ב, לאור מסמכים ותעודות, חדשים גם ישנים, וגם סיפורים ושמועות, דרושים ומאמרים, 2012.
- הראשון - אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הוצאת מעיינותיך - תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים, כסלו תשע"ד - 2013
- יחיאל הררי, לנצח כל רגע מחדש, בהוצאת ידיעות ספרים, תשע"ו - 2015.
- נפתלי ארמן, הרב מלאדי: סיפור היסטורי, בהוצאת נצח, תל אביב, תשי"ד
- מחקרים
- רחל אליאור, תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד, ירושלים, מוסד ביאליק, 1992
- לאה אורנט, רצוא ושוב: יסודות אתיים ומיסטיים בתורתו של ר' שניאור זלמן מלאדי, תל אביב, ספריית הילל בן חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008.
- עמנואל אטקס, בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד, מרכז זלמן שזר, 2011.
- יוסף שטמלר, חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2019.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: שניאור זלמן מלאדי |
 טקסט בוויקיטקסט: תניא |
- רבי שניאור זלמן מלאדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חיבוריו
ניגונים שהלחין
- ניגוני אדמו"ר הזקן, באתר "בית חב"ד"
- צמאה לך נפשי בביצוע שולי רנד ומוטי שטיינמץ
ביוגרפיה
- חיים מאיר הילמן, בית רבי, באתר היברובוקס, ברדיצ'ב, תרס"ב-1902 (חלק ראשון של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה: מהדיר לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים
- מרדכי טיטלבוים, הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, תר"ע-1910
- רבי שניאור זלמן מלאדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אברהם כהנא, ר' שניאור זלמן מלאדי, בעל "התניא", מתוך: ספר החסידות, ורשה, תרפ"ב, באתר "דעת"
- יואל יעקובי, חסיד ואיש מעשה, באתר בשבע - ערוץ 7, 3 בינואר 2013
- אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן ברוכאוויטש, באתר "MyTzadik"
- רבי שניאור זלמן מלאדי באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
- קווים לדמותו של בעל התניא והקשר שלו לחסידות ברסלב, באתר ברסלב סיטי, 6 פברואר 2014
- מ.ש. סלונים, תולדות משפחת הרב מלאדי
- ימים אחרונים: תיאור הסתלקותו של רבי שניאור זלמן מלאדי, "האדמו"ר הזקן" באתר "בית חב"ד"
- סיפורי חסידים על ר' שניאור זלמן מלאדי, באתר "זושא"
- סיפורים על אדמו"ר הזקן, באתר "בית חב"ד"
- שלמה יוסף זוין, ר' שניאור זלמן מלאדי הרב בעל ה"תניא", מחניים, גיליון מ"ו, 1960, באתר "דעת"
רבי שניאור זלמן מלאדי: האבא של חב"ד, אבי רט והרב חיים נבון דנים בדמותו של "האדמו"ר הזקן", אתר ynet- על דמותו של בעל התניא, עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), אתר יוטיוב
- רבי יוסף יצחק שניאורסון, דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן, הוצאת קה"ת, תשע"א-2011
מאמרים ומחקרים
- מאמרים אודות אדמו"ר הזקן, אתר בית חב"ד
- עמנואל אטקס, בין שמים וארץ, באתר הארץ, 14 ביולי 2008
- הרב ישראל מיידנצ'יק, לשמוע ילד בוכה: 200 לפטירת מייסד חב"ד, באתר ynet, 7 בינואר 2013
דוד אסף, מייסד חב"ד, בין מלחמות נפוליאון למלחמות היהודים, באתר הארץ, 9 בינואר 2013- דוד אסף, מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ב): 'לפלך מוגילוב, פסיק. לעיר לאדי, פסיק', בבלוג "עונג שבת", אוקטובר 2016
- ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו, באתר עלי ספר
- משה חלמיש, יחסי צדיק ועדה במשנת רבי שניאור זלמן מלאדי, חברה והיסטוריה, תש"מ, עמ' 79–92, באתר "דעת"
- יורם יעקבסון, הנפש הבהמית בתורתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, משואות, תשנ"ד, עמ' 224–242
- יוסף שטמלר, שכל ואמונה בהגותו של רבי שניאור-זלמן מלאדי, שאנן, יט, תשע"ד, עמ' 101–116
- אלחנן ניר, עזרת הגופים אין בידינו, מוסף שבת, מקור ראשון, כ"ב טבת תשע"ג
שונות
- ספר הקן, קובץ מאמרים על אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי למלאות ק"ן שנה להסתלקותו, באתר היברובוקס, ירושלים, 1969, בהוצאת חוגי חן למשנת חב"ד
- ספר התניא – רבי שניאור זלמן מלאדי בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
- 199 שנה להסתלקותו של בעל התניא - תיעוד, באתר ערוץ 7, 21 בינואר 2012
- 'דמות נשגבה': תיאור מדהים מדמותו של רבינו הזקן • פענוח גרפולוגי, באתר 'לחלוחית גאולתית'
| תקופת חייו של רבי שניאור זלמן מלאדי על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ הציור הופץ בידי בוריס שץ כעותק של ציור ישן, אך לפי עדותם של מרדכי נרקיס ואברהם שרון הודה בפניהם שץ כי יצר את הציור בסביבות שנת 1887. ראו על כך עוד: Maya Balakirsky Katz, The Visual Culture of Chabad, Cambridge University Press, 2010. עמ' 43–46; הדיוקן המפורסם של הרב שניאור זלמן מלאדי,"הרב הזקן " מייסד חב"ד :אמיתי או זיוף ?, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 22 בפברואר 2019. אשד מעלה אפשרות שלפיה הציירת היא אשתו של שץ, יבגניה שירמונסקי. למרות זאת סבורים בחב"ד שמדובר בציור אותנטי, ראו: ספר התולדות - רבי שניאור זלמן מליאדי, כפר חב"ד תשל"ו, פרק יז (עמ' רעא ואילך), ראה בערך תמונתו של בעל התניא.
- ^ ב 'היום יום' ז' ניסן, מופיע ששם משפחתו היה 'ברוכאוויטש' ע"ש אביו ר' ברוך
- ^ למשל בשלשלת היחס, בתחילת ספר היום יום.
- ^ כרם חב"ד, כרך 4א, תשנ"ב, עמ' 7, הערה 1, ראו שם עוד. וראו גם: ספר השיחות תרצ"ג, עמ' 129; עמ' 194; עמ' 295. אגרות קודש, חלק יח, עמ' רפב-רפג.
- ^ בפרטי הייחוס נמסרו שני אופנים שונים, הראשון בהקדמת ספר היום יום מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון; והשני בספר 'בית רבי' (פרק א') מאת הרב חיים מאיר הילמן
- ^ מחקר מקיף על ייחוסו של רבי שניאור זלמן נעשה בידי שלמה אנגלרד, ברבעון ההלכתי 'אור ישראל': חלק ראשון - חוברת לג; חלק שני - חוברת לד. ראו גם את מאמרו במאסף 'ישורון' קובץ שלישי (אלול תשנ"ז).
לדבריו, אם היה ר' שניאור זלמן בן נינו של ר' יהודה מקוואלי (כדברי מחבר בית רבי), הרי הוא מתייחס בכל אופן לדוד המלך. שכן ר' יהודה היה צאצא לרבי יהודה הנשיא המתייחס לדוד המלך. - ^ ספר השיחות תש"ה עמ' 129.
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון בליקוטי דיבורים ליקוט כה, וראו ספר השיחות תש"ה עמודים 130-132.
- ^ ספר התולדות - רבי שניאור זלמן מליאדי (מהדורת תשל"ו), עמ' ז.
- ^ ספר התולדות - רבי שניאור זלמן מליאדי, מהדורת קה"ת תשל"ו, עמ' ח-ט.
- ^ ספר היום יום, פתגם ליום ז' שבט
- ^ ספר התולדות - רבי שניאור זלמן מליאדי, מהדורת קה"ת תשל"ו, עמ' נה.
- ^ עד אז, נשאר רבי מנחם מנדל מוויטבסק המנהיג הרשמי, כשמתחתיו עמדו מספר תלמידים. בשנה זו מינהו רבי מנחם מנדל מוויטבסק לממלא מקומו. ראו אגרות קודש אדמו"ר הזקן (הוצאת תשע"ב) עמ' 41 ואילך; תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, שלום דובער לוין, עמ' כח ואילך.
- ^ אגרות קודש אדמו"ר הזקן - במבוא: ח. חסידים ומתנגדים., באתר ספריית חב"ד.
- ^ היום יום, כז כסלו, ג חנוכה.
- ^ אגרות בעל התניא לרד"צ הילמן סימן נ"ז.
- ^ ספר בית רבי, ברדיטשוב, תרס"ב
- ^ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק., הוצאת ספרים קה"ת, עמ' רלח
- ^ 19.0 19.1 מ"מ והערות וציונים בסש"ב 'שם ספר' עמודים: ד, ה
- ^ על פי תניא, פרקים ל"ו-ל"ז
- ^ איגרת הקודש לבעל התניא, פרק כ"ב
- ^ ראו התייחסות הרבי מליובאוויטש בתורת מנחם התוועדויות תנש"א כרך ד, ע' 200 הערה 101 שם הוא כותב "ואף שכתב אדמור הזקן "..איפה מצאת מנהג זה כו' להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמית כדת מה לעשות בענייני העולם הגשמי כו'.." מכל מקום ידוע שלאחרי זה נתקבלו אצל אדמור הזקן - ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו - שאלות חסידים בעניינים גשמיים". כמו כן ראו למשל בספר "סיפורים נוראים" של ר' יעקב קיידנר, שהיה תלמיד בעל התניא, עמ' 129 במהדורת נגאל. סיפור שנתן עצות בענייני פרנסה גשמית. הסבר לכך אפשר למצוא גם באיגרת בעל התניא באחרית ימיו, אגרות קודש אדמו"ר הזקן, האמצעי והצ"צ, ע' קנ"א.
- ^ אגרות קודש לאדמו"ר הזקן, איגרת ס"ה, עמוד קנא-קנב
- ^ בית רבי, פרק ד'
- ^ אגרות קודש לרבי שניאור זלמן נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.
- ^ אגרות קודש שנדפסו בסוף ספר פרי הארץ, אגרת נז.
- ^ אגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.
- ^ שבחי הר"ן, סימן כ'. חיי מוהר"ן סימן ט
- ^ ראו גם: ח' שטימן כ"ץ, ראשיתן של עליות החסידים, יד בן צבי, עמ' 111
- ^ כוכבי אור ברסלב, ב"ב תשכ"א.
- ^ 'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.
- ^ ספר התולדות - רבי שניאור זלמן מליאדי, מהדורת קה"ת תשל"ו, עמ' רצב. וראו ספר השיחות תש"ט עמ' 299 ובהערה 6 שם.
- ^ הניגונים שידוע שהם ניגוניו הם "ארבע בבות", א-לי אתה, קול דודי, אבינו מלכנו, ניגון דבקות לראש השנה (חמשת אלו לפי: שמואל זלמנוב, ספר הניגונים, תש"ט, חלק א' עמוד מ"ג, וכן אצל: אלאור ולנר, "אוצר הניגונים חב"ד", ראשון לציון תש"פ, פרק ראשון, קטע "עשרת ניגוני אדמו"ר הזקן", בחלק א' עמוד 11.) ניגון 'צְאֶינָה וּרְאֶינָה', לקראת שבת, דבקות לשבת ושלוש תנועות (ארבע אלו לפי: שמואל זלמנוב. תשי"ז. ספר הניגונים חלק ב' עמודים י"ג-ט"ו.) את הניגון העשירי לא יודעים אך יש כמה אופציות שיתכן שזה הם כמופיע בהמשך הערך דעות שונות | ראו גם: שמואל קראוס, תש"נ, בהערות וביאורים אהלי תורה (בדף זה) גיליון 515 - תקט"ו, עמודים 50–53. | שתי כתבות שנעשו על הניגונים אך המידע חלקי ולא הכי מדויק, בפרט באי זיהוי מקיף של כל הניגונים ובאי זיהוי נכון של 'המכוונים': המבשר: 'המבשר' על עשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, פנחס ביכלר, תשע"ב. המודיע: עשרת הניגונים המופלאים, תשס"ו | ניגון נוסף שהיו שרים אצלו: ניגון הקפות - מקור
- ^ שמואל זלמנוב, תשי"ז, ספר הניגונים, חלק ב', עמוד ט"ו (ע"א), ניגון קפ"ב.
- ^ שמואל זלמנוב, ספר הניגונים, חלק א' עמוד מ"ו, ניגון י"א)
- ^ לב לייבמן, ניגון שלום עליכם על ידי אדמו"ר הריי"צ
- ^ שמואל זלמנוב, ספר הניגונים, חלק א', עמוד מ"ו, ניגון י'
- ^ לב לייבמן, קיר הניגונים, 2021, "בני היכלא": ניגון השיא של השבת
- ^ שמואל זלמנוב, ספר הניגונים, חלק ג', עמוד י"ד (ע'), ניגון קפ"ג | אלאור ולנר, אוצר הניגונים, חלק ג', עמוד 17 (לפי ולנר זה ודאי של רבי שניאור זלמן אך לא מהניגונים המכוונים)
- ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, תורת מנחם - התוועדויות, חלק ה', עמוד 158 (אחרון של פסח, תשי"ב).
- ^ לפי אלאור ולנר, אוצר הניגונים חב"ד, חלק ב', עמוד 23. שמביא זאת לפי תקליט ניח"ח #4, שם כתוב שניגון זה מיוחס לאדמו"ר הזקן
- ^ שמואל זלמנוב, תש"ט 1949, ניו יורק, ספר הניגונים חב"ד, חלק א', ניגון ק"ע (170) - עמוד ס"א והתווים בעמוד 142 | מרדכי מנשה לאופר, שבט תשס"ז, התקשרות גליון 653, מדור ניצוצי רבי, 'מארש נפוליון' | דוד אסף, מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ב): 'לפלך מוגילוב, פסיק. לעיר לאדי, פסיק', 2016 | לב לייבמן, מאַרש נפוליון: 'דידן נצח' של אדמו"ר הזקן, 2018 | זו אותה המנגינה, 2019, דוד ברון, ישראל היום | מדריך מוזיקלי לחודש החגים - תפילת נעילה: מארש נפוליאון באתר בית חב"ד
- ^ כאשר כתב בתניא "שמעתי ממורי" כוונתו הייתה למגיד ממעזריטש, ואילו כשכתב "שמעתי מרבותי" כוונתו הייתה לבעש"ט והמגיד – ספר השיחות תש"ד עמ' 98. ספר השיחות תש"ה עמ' 59.
- ^ עליו ראו: ישראל אורי מייטליס, לשוב באהבה אל הטבע, מקור ראשון, מוסף "שבת", 5 ביוני 2011, גיליון 721
- ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
- ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
- ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
- ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
- ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
- ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר בסגנון לא חב"די עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
- ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
- ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר. נהג בסגנון בית צ'רנוביל - צ'רקאס ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
- ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף - ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
- ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
- ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
- ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
- ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
- ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
- ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
- ^
1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים יד-טו (14-15) - ^ אתר COL
- ^ פריט Q90372040 בוויקינתונים | קישור לספר
| חסידות חב"ד | ||
|---|---|---|
| שושלת ליובאוויטש | הראשון: רבי שניאור זלמן מלאדי ("אדמו"ר הזקן", "בעל התניא") • השני: רבי דובער שניאורי ("האדמו"ר האמצעי") • השלישי: רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הצמח צדק") • הרביעי: רבי שמואל שניאורסון ("מהר"ש") • החמישי: רבי שלום דובער שניאורסון ("הרש"ב") • השישי: רבי יוסף יצחק שניאורסון ("הריי"צ") • השביעי: רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מלובביץ'") | |
| ענפים בחסידות | חסידות סטרשלה | קאפוסט: אדמו"רים: רבי יהודה לייב שניאורסון • רבי שלמה זלמן שניאורסון • רבי שלום דובער שניאורסון מרציצה • רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק | לאדי: אדמו"רים: רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון • רבי יצחק דובער שניאורסון • רבי לוי יצחק מסיראטשין | ניעז'ין: אדמו"ר: רבי ישראל נח שניאורסון | עץ שושלת חב"ד | |
| כתבים | אדמו"ר הזקן: ספר התניא • שולחן ערוך הרב • סידור אדמו"ר הזקן • תורה אור ולקוטי תורה • מאמרי אדמו"ר הזקן | האמצעי: קונטרס ההתפעלות | הצמח צדק: צמח צדק • אור התורה • דרך מצותיך | הרש"ב: המשך יו"ט של ר"ה תרס"ו • בשעה שהקדימו תרע"ב | הריי"צ: אגרות קודש הריי"צ | ספרי הרבי מלובביץ': היום יום • לקוטי שיחות • אגרות קודש הרמ"מ • תורת מנחם • רשימות | אחרים: ספר הערכים • קטגוריה:כתבי עת חב"דיים | |
| אתרים | מרכז חב"ד – 770 • אוהל חב"ד לובביץ' • כפר חב"ד • קטגוריה:בתי כנסת חב"דיים • קטגוריה:ריכוזים חב"דיים | לובביץ' | |
| מושגים | ניגוני חב"ד: ארבע בבות • צמאה לך נפשי • ופרצת • ניגוני הרבי מלובביץ' • קטגוריה:ניגוני חב"ד | פעילות: בית חב"ד • שלוחי חב"ד • מבצעי הרבי מחב"ד | התוועדויות: התוועדות • מאמר חסידות • משפיע | מועדים: חג הגאולה • | תקנות: סעודת משיח • מקווה "בור על גבי בור" • תקנת לימוד החת"ת • תקנת לימוד הרמב"ם | שונות: פולמוס המשיחיות | |
| ארגונים מרכזיים | אגודת חב"ד העולמית • ספריית חב"ד • בית דין רבני חב"ד • הוצאת ספרים קה"ת • רשת ישיבות תומכי תמימים • כולל חב"ד • מרכז לענייני חינוך • נשי חב"ד • צעירי אגודת חב"ד בישראל • רשת חינוך חב"ד • צבאות ה' קטגוריה:ארגוני חב"ד • קטגוריה:ישיבות תומכי תמימים - חב"ד | |
| שונות | קטגוריה:חסידי חב"ד • קטגוריה:רבניות חב"ד | |
| קטגוריה:חסידות חב"ד | ||
| תקופת חייו של רבי שניאור זלמן מלאדי על ציר הזמן |
|---|
|
|
29925843שניאור זלמן מלאדי