חסידות סטרשלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חסידות סטרשלה
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
זרם חסידות
ענף חסידות חב"ד
התפלג מ חסידות חב"ד
מייסד רבי אהרן מסטרשלה
דמויות מרכזיות רבי חיים רפאל מסטרשלה
סיבת הקמה חילוקי דעות עם רבי דובער שניאורי

חסידות סטרשלה היא חצר חסידית שהוקמה על ידי רבי אהרן מסטרשלה, תלמידו של רבי שניאור זלמן מלאדי - מייסד חסידות חב"ד, לאחר חילוקי דעות שהיה לו עם רבי דובער שניאורי האדמו"ר השני של חסידות חב"ד, החסידות לא שרדה זמן רב והתמזגה בחזרה עם חסידות חב"ד.

המחלוקת

עוד לפני פטירתו של רבי שניאור זלמן, החלו חילוקי דעות בין רבי אהרן מסטרשלה לבנו רבי דובער בנוגע לשיטה בעבודת ה' ובהבנת ספר התניא, לאחרי פטירת רבי שניאור זלמן החמירו חילוקי הדעות עד שהתפצלו. חסידים רבים עברו בתחילה לחצרו של רבי אהרן, אולם בשל עדותם של חסידים ששמעו מרבי שניאור זלמן שרצונו הוא שבנו ימשיך את דרכו, חזרו רבים לחצר המרכזית.

רבי אהרן סבר[1] שדברי התורה שמשמיע הרבי הבא אינם חייבים להיות צמודים וכפופים לדבריו של האדמו"ר הזקן, אלא רק מיוסדים עליהם בהוספת ביאורים וחידושים שחורגים מהכללים ומהנושאים שנדונו במשנתו של הרבי הקודם, לעומתו רבי דובער סבר כי דרושי החסידות מוכרחים להישמר בתוך המסגרת שנקבעה בתורת הרבי הראשון.

כן סבר רבי אהרן שהמרכז בחייו של האדם אינו האדמו"ר, כי אם התורה אותה הוא מעביר לתלמידיו, מסיבה זו הוא לא ראה צורך לדבוק באורחות חייו של האדמו"ר אלא מספיק ללמוד את תורתו, לעומתו רבי דובער החשיב את הרבי למרכז בחיי החסיד, ואת החובה להתקשר אליו ולדבוק בדרכיו ואת תורתו של הצדיק ראה כ"גילוי" של הצדיק.

נושא נוסף בו נחלקו הוא נושא ההתפעלות, לדעת רבי אהרן התפעלות מעניין אלוקי צריכה להתבטא כלפי חוץ בתפילה בקול ותנועות רבות. לעומתו, רבי דובער בקונטרס ההתפעלות סבר כי ההתפעלות צריכה להיות "התפעלות אלוקית", כלומר, התפעלות בנפש פנימה ואינה צריכה להראות כלפי חוץ, והתפילה צריכה להיות בשקט וללא תנועות. את דעתו של רבי אהרן כינה רבי דובער "התפעלות חיי בשר", כלומר שההתפעלות היא חיצונית בלבד ואינה פועלת מאומה באדם עצמו.

עם זאת היה רבי דובער מכבד מאד את רבי אהרן, וכאשר היו חסידים שפגעו בכבודו הורה להם ללכת ולפייסו, וכן אמר שבאמרו בתפילת "אנא בכח" את המילים 'דורשי יחודך כבבת שמרם' הוא מכוון על רבי אהרן.

אדמו"רי החסידות

רבי אהרן מסטרשלה, היה מבני ביתו ומתלמידיו המובהקים של רבי שניאור זלמן מלאדי, ושימש כמדריך לאברכים. בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות, המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ויראת ה'. ב-1825 נאסר עקב הלשנה עם רבי דובער שניאורי. נפטר בתקפ"ט (1828) בסטרשלה.

רבי חיים רפאל מסטרשלה מילא את מקום אביו באדמו"רות, אך נפטר כעבור מספר שנים. בפטירתו התפזרו רוב חסידיו, רובם חזרו לחצרו של הצמח צדק, וחלקם פנו לרבי ישראל דב בער מווילעדניק, קבוצה גדולה העמיקה בכתביו ללא רבי ומורה דרך[2], והשאר התפזרו בחסידויות האזור.

הערות שוליים

  1. ^ על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז.
  2. ^ בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו.