רבי לוי יצחק שניאורסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי לוי יצחק שניאורסון
מקום פעילות יקטרינוסלב
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק זוהר, קבלה
חיבוריו ליקוטי לוי יצחק

רבי לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק) (חול המועד פסח י"ח בניסן ה'תרל"ח, 21 באפריל 1878 - כ' באב ה'תש"ד, 9 באוגוסט 1944) היה רב ומקובל, שימש רב בעיר יקטרינוסלב[1] שבאוקראינה בין השנים ה'תרס"ט - ה'תרצ"ט, מהמנהיגים הבודדים[2] של היהדות התורנית בברית המועצות בתקופה שבין המהפכה הקומוניסטית ומלחמת העולם השנייה.

הרב שניאורסון היה נכד נכדו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) מחב"ד, נינו של רבי ברוך שלום שניאורסון ואביו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד.

תולדותיו

רבי לוי יצחק נולד בי"ח בניסן ה'תרל"ח בעיירה פודוברנקה שליד הומל לזלדה רחל (בת שניאור זלמן חייקין) ורבי ברוך שניאור. בי"א בסיון ה'תר"ס נישא ר' לוי יצחק לחנה, בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של העיר ניקולייב שבאוקראינה. אחותה מרים גיטל נישאה לרבי שמואל שניאורסון אחיו של בעלה לוי יצחק.

את סמיכתו לרבנות קיבל בין היתר מהרב חיים מבריסק והרב אליהו חיים מייזל מלודז'.

משנת ה'תרס"ב, לקח חלק פעיל בכל האספות בענייני הציבור שבראשן עמד האדמו"ר הרש"ב כאחד מחסידיו הבולטים. בין היתר לקח חלק במבצע המצות אל החיילים היהודיים במלחמת רוסיה-יפן. כמו כן לקח חלק באיסוף חומר הראיות להגנתו של מנחם בייליס במשפט בייליס ועלילת הדם[3].

בשנת ה'תרס"ז נקרא לשמש כרב בעיר יקטרינוסלב אחת הערים הגדולות באוקראינה (ב-ה'תרפ"ו שונה שמה לדנייפרופטרובסק). הוא החזיק במשרה זו עד שנת תרצ"ט ואז נאסר, בשל פעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות[4]. לאחר יותר משנת מאסר, שבה נחקר ועונה, נשפט ונשלח לגלות בעיר צ'ילי בקזחסטן, שם שהה כארבע שנים. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון. לאחר סיום תקופת הגלות עבר בהשתדלות חסידים לעיר אלמא אטא, ושם נפטר בכ' באב ה'תש"ד. עדויות מתקופה זו התפרסמו מפי ד"ר גדליה מזל, אשר שהה שם יחד עם אביו הרב ישראל אברהם שקשר ידידות עם רבי לוי יצחק[5].

הוא נקבר בבית העלמין היהודי בעיר, ועל קברו הוקם "ציון", ששופץ לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. ביום השנה לפטירתו מתקיימת עלייה המונית לקברו.

נוסף על בנו הראשון המפורסם - רבי מנחם מנדל שנישא לבתו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ' ולימים כיהן בעצמו במשרה רמה זו, היו לרב שניאורסון שני בני נוספים: ישראל אריה לייב שניאורסון (כ"א באייר תרס"ו[6] - י"ג באייר ה'תשי"ב (נקבר בבית העלמין העתיק בצפת), ודובער, שנרצח על ידי הנאצים בבית חולים לחולים כרוניים.

אלמנתו, חנה, יצאה מברית המועצות, בבריחת החסידים הגדולה [7] בשנת ה'תש"ו. בשנת ה'תש"ז הגיעה לארצות הברית, ושם חייתה לצד בנה הבכור, הרבי מחב"ד, עד פטירתה בשנת ה'תשכ"ה.

רוב כתביו נלקחו בעת המאסר על ידי הק.ג.ב., כתבים מעטים בקבלה שכתב בשנות גלותו נדפסו על ידי הרבי, בנו, בספרים "תורת לוי יצחק" (הערות בש"ס, שני חלקים) "לקוטי לוי יצחק" (הערות לתניא, לזוהר, הערות על הש"סמשנה והגמרא) ואגרות קודש[8], ארבעה חלקים[9]). כתבים נוספים שלו, שלא בנושאים תורניים, נדפסו בחוברות "ארכיון לוי יצחק" ו"קובץ כ"ף מנחם אב שישים שנה". לקט מדבריו יצא לאור בספר 'פניני לוי יצחק'.

ביאורים רבים לכתביו נאמרו ונכתבו על ידי בנו במשך השנים. חלקם נאספו[10] לסדרת הספרים "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" מסודרים לפי סדר החומשים. עד עתה נדפסו שלושה כרכים מתוך הסדרה, על ידי הוצאת ספרים קה"ת, וכן בספר "לקוטי שיחות" חלק ל"ט המבאר ביאורים של ר' לוי יצחק על ספר התניא.

תולדותיו נדפסו בסדרת הספרים "תולדות לוי יצחק" (שלושה כרכים).

לקט אמרות וביאורי בנו, הרבי מחב"ד, עליו ועל תולדות חייו נדפסו בספר "פאר לוי יצחק".

לזכרו ייסד בנו רשת כוללים למבוגרים בשם 'כולל תפארת זקנים - לוי יצחק'.


תקופת חייו של רבי לוי יצחק שניאורסון על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקור1מקור 2 עמוד 21, 26 ועוד
  2. ^ ראו: ספר השיחות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 588. תולדות לוי יצחק (מהדורת תשנ"ה), חלק א, עמ' 151 ואילך.
  3. ^ מעינותך-רבעון למחשבת חב"ד, גיליון 34 מנחם אב, תשע"ב, עם 20.
  4. ^ הרבי מליובאוויטש מספר על פעילותו של אביו אתר בית חב"ד.
  5. ^ ארי סמית, גיליון 1624, שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד 1624, אהרן דב הלפרין, תשע"ו, עמ' 40-42
  6. ^ הרב מרדכי מנשה לאופר, מיוחד > תעודת הלידה שפתרה דילמה של שנים רבות, כ"ב באייר תשע"ב)
  7. ^ ראו: מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, חלק ג, כפר חב"ד 1991, עמ' 864 ואילך (וראו שם, עמ' 859-862).
  8. ^ את רובן שלח לבנו, רבי מנחם מנדל.
  9. ^ מהדורות: ראשונה - ה'תש"ל - ה'תשל"ג; שניה - תשמ"ה; שלישית - תשפ"ב.
  10. ^ נערך על ידי ועד הנחות בלה"ק