בית דין רבני חב"ד
בית דין רבני חב"ד בארץ-הקודש (או "ועד רבני חב"ד בארץ הקודש")[1] הוא בית דין רבני, שעל פי הוראת הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון, הוא הגוף הסמכותי העליון בקרב חסידי חב"ד בישראל[2]. מתפקידיו גם ליישב חילוקי דעות בתוך מוסדות החסידות. משרדי בית הדין שכנו בתחילה בירושלים[3], לאחר מכן בכפר חב"ד, בנחלת הר חב"ד וכיום ברחובות.
היסטוריה והרכב
הגוף הוקם ביוזמת רבי מנחם מנדל שניאורסון בשנת ה'תשל"ו (1976), בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה להקמת בית הדין נתקבלה בכ"א באב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
בשנת ה'תשל"ח (1978) נפטר הרב זוין והרבי הורה שאת מקומו כאב בית הדין ימלאו לסירוגין הרבנים מעל גיל שישים: יהודה בוטרשוילי (קולאשער), הרב נחום טרבניק והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - מרבני בני ברק, הרב שניאור זלמן גרליק - רבו של כפר חב"ד, הרב אלכסנדר סנדר יודסין, הרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבו של כפר חב"ד, הרב לוי ביסטריצקי - רבה של צפת, הרב בן ציון ליפסקר - רבה של ערד והרב זאב דב סלונים - רב מרכז העיר ירושלים. לאחר פטירת הרב בוטרשוילי מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה, לעמוד בראש בית הדין. הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי מונה ל'מזכיר' בית-הדין, והרב מנחם מנדל גלוכובסקי מונה לסגנו.
במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. בשנת תשע"ו, לאחר שני עשורים שבהם לא צורפו חברים חדשים, צורף הרב משה הבלין[4]. בכסלו תש"פ צורף הרב ישראל יוסף הנדל[5]. בקיץ תשפ"ד מונו עוד 9 רבנים לבית הדין[6][7][8][9], נכון לחודש תמוז תשפ"ד חברים בבית הדין:
- הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי, רב קהילת חב"ד ''נחלת הר חב''ד'' (נחל'ה) בקריית מלאכי – 'מזכיר'.
- הרב מנחם מנדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד רחובות ורב מרכז העיר רחובות – סגן ה'מזכיר'[10].
- הרב מאיר אשכנזי רבו של כפר חב"ד.
- הרב מרדכי ביסטריצקי רב קהילת חב"ד צפת.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, רבה של חולון.
- רב חיים שלמה דיסקין רבה של קריית אתא.
- הרב משה הבלין, רבה של קריית גת וראש ישיבת תות''ל קרית גת.
- הרב יוסף הכט, רבה של אילת.
- הרב אברהם מיכאל הלפרין, רב הגבעה הצרפתית בירושלים.
- הרב ישראל יוסף הנדל, רב קהילת חב"ד מגדל העמק.
- הרב ישעיהו הרצל רבה של נוף הגליל.
- הרב יוסף יצחק וולסוב רבה של רמת ישי.
- הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי רב קהילת חב"ד אלעד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות''ל קרית גת.
- הרב יעקב משה מנדלסון רב נאות הכיכר, עין תמר ורב קהילת חב"ד ערד.
- הרב חיים קיז'נר רב קהילת חב"ד עמנואל.
- הרב יעקב שוויכה רב עירובין ומקוואות בקרית מלאכי ומראשי ישיבת כפר חב"ד.
רבנים המשמשים כדיינים בבית הדין
- הרב אפרים בוגרד - מרבני חב"ד בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין הרבני האזורי בחיפה[11].
- הרב בנימין קופרמן - רב בית הכנסת הגדול ודיין ברמת גן.
- הרב חיים הלל רסקין - רב קהילת חב"ד מרכז פתח תקווה[12].
- הרב מרדכי ריפקיינד - רב קהילת חב"ד פרדס כ"ץ[12].
עמדות בית הדין
פעילות חב"ד בישראל
בראש חודש אייר תשמ"ט, פרסם בית הדין מכתב בחתימת כל חברי בית הדין, ובו הביע את חוות-דעתו כי כל הפעילות של חב"ד בישראל חייבת להיות מעוגנת וכפופה למרותה של צעירי אגודת חב"ד בישראל[13].
כמו כן פרסם בית הדין תקנון בן 40 עמודים בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". במבוא לתקנון נכתב כי הצורך בתקנון נובע מכך שנפתחו מוסדות חב"דיים חדשים, ולא כל העוסקים בהם מודעים לחובתם לשמור על הכללים הנדרשים ממוסד חב"די הנושא באחריות לייצוג שמו של רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתקנון שבעה פרקים הדנים בפתיחת מוסד פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.
לאחר פטירת הרבי מלובביץ'
בי"ח בתמוז תשנ"ד, כשבועיים לאחר פטירת הרבי, פרסם בית הדין כרוז שבו נאמר כי רק החלטות ועד רבני חב"ד, על-פי דעת הרוב, מחייבות את חסידי חב"ד בישראל. לאור זאת הורה בית הדין על ההנהגות הבאות: לימוד ענייני משיח וגאולה, התעסקות במבצעי המצוות ובמיוחד ב'היכונו לביאת המשיח' ולימוד משניות לזכרו. עוד פסק בית הדין שההכרזות יהיו רק בנוסח המדויק שהזכיר הרבי - "עד מתי" ו"יחי המלך" ולא הכרזות אחרות; שעל כל הפרסומים בענייני משיח וגאולה לקבל אישור בכתב של ועד מרבני חב"ד שקבע בית הדין; ושעל כל בתי חב"ד בישראל להיות כפופים להנהלת צעירי אגודת חב"ד ולא לפרסם שום פרסום ללא אישורהּ.
הצבעה בבחירות בישראל
באופן עקבי לקראת הבחירות בית הדין מצטט את עמדת הרבי מלובאביץ' שחובה להצביע בבחירות, אך חב"ד לא מזדהה עם מפלגה ספציפית מכיוון שחב"ד "איננה מפלגתית"[14][15].
באופן יוצא דופן לקראת בחירות 1996 הכריע בית הדין כי על חסידי חב"ד לתמוך בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. החלטה זו גרמה להתגייסותם של רבים מחסידי חב"ד לטובת נתניהו, בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים"[דרוש מקור: האמנם ביה"ד פרסם דיעה בנושא?].
לקראת בחירות 2006 הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות חדשות, שסיכוייהן לעבור את אחוז החסימה קטנים, כרשימתו של ברוך מרזל.
לקראת בחירות ספטמבר 2019 הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"[16].
עמדות בית הדין בתחומים נוספים
בית הדין מפרסם מחאות נגד החלטות מדיניות של ממשלת ישראל הכרוכות בנסיגות מחלקי ארץ ישראל[17], פינוי יישובים יהודיים ומשא ומתן עם ארגוני טרור.
כמו כן פרסם בית הדין איסור על גלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירותי חסימה של אינטרנט[18].
בשאלה אם מותר לקבל כספים מהקרן לידידות, בית הדין קבע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו" (כ"ה אייר תשס"ט)[19].
לקראת יום העצמאות ה'תש"פ - 2020 אסר בית הדין על שליחת חב"ד בקטמנדו, חני ליפשיץ, להשיא משואה בטקס הממלכתי בהר הרצל[20].
תחומי פעילות נוספים
בית הדין מקיים ימי עיון לרבנים, המוקדשים לנושאים כמו נישואין ומקוואות. ימי העיון מיועדים לכלל רבני ישראל והנואמים בהם באים מציבורים מגוונים. בית הדין עורך ימי עיון גם לאברכים, בנושאים כמו הבית היהודי[21] ושבת.
בית הדין כמעט שלא עוסק במתן הכשרים, חוץ ממקרה אחד. בשנות ה-80, בהוראת הרבי מלובביץ', נתן בית הדין הכשר על יינות 'יקב שמשון' (כיום יקבי ירושלים) שהיה בבעלותו של יונה מנדלסון חסיד חב"ד. בשנת 2018 הופסק ההכשר.
מרכז מקוואות חב"ד
בשנת תשס"ז הקים בית הדין מחלקה בשם 'מרכז מקוואות חב"ד' שמטרתה לבסס ולחזק את מקוואות חב"ד ברחבי הארץ, תוך מתן דגש על העלאת הרמה הארצית בכשרות המקוואות והידורם.[22][23].
מוקד הלכה חב"ד
לקראת חג הפסח תשע"ח השיק בית הדין את 'מוקד הלכה חב"ד'[24] לשאלות ותשובות בהלכות החג, הניתנות על ידי רבני קהילות חב"ד ונותן תשובות הלכתיות באמצעות שיחות טלפון, מייל ואסמס. בהמשך, הוחלט לקיים את המוקד במתכונת רב שנתית[25]. המוקד נותן מענה במגוון שפות ומחזיק אפליקציה ייעודית.
המוקד מוציא לאור לקראת כל אחד מהחגים מדריך הלכתי מפורט היוצא לאור בשיתוף מכון הבינני המבוסס על השאלות הנשאלות במוקד ומוגה ע"י חברי בית הדין.[26]
ועידת רבני קהילות חב"ד
בשנת תשע"ט הקים בית הדין את 'ועידת רבני קהילות חב"ד' שתפקידה לאגד את כלל רבני קהילות חב"ד בארץ לפעילות משותפת. הועידה התכנסה לראשונה[27][28] לקראת יום ההילולא של הרבי ומאז הקימה: פורום רבני הקהילות בו הרבנים מלבנים ביניהם עניינים הלכתיים וציבוריים; פורום רופאים מומחים שמייעץ ומעדכן את רבני הקהילות בענייני רפואה[29]; ימי עיון מיוחדים[30][31]; אתר למכירת חמץ אונליין בעבור כלל הרבנים[32] ואתר שיעורי הלכה מאת רבני חב"ד[33].
קרן המעשרות חב"ד
בשנת תש"פ הקים בית הדין את 'קרן המעשרות חב"ד' על מנת לאפשר למנויים בקרן להפריש ולתת תרומות ומעשרות בהידור הראוי על פי שולחן ערוך וכן לעורר את מודעות הציבור לקיום מצות הפרשת תרומות ומעשרות כראוי[34][35].
קישורים חיצוניים
- ועידת רבני קהילות חב"ד
- מוקד הלכה חב"ד
- מרכז מקוואות חב"ד
- קרן המעשרות חב"ד
- מדריכים הלכתיים לחגים: ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמח"ת, חנוכה, פורים, בין המיצרים ותשעה באב שחל בשבת.
- חשיפה: כך הוקם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ● מסמכים
- הרב מרדכי מנשה לאופר, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", התקשרות פב, צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, כ"ד בשבט תשנ"ו, עמ' 10–13, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ בשנת 1991 כינה הרבי מלובביץ' ארגון זה כ"ועד רבני אנ"ש". בשנה שלאחריה, הוציא הארגון מכתב שבכותרתו נכתב "בית דין רבני אנ"ש" ובשנת 1994 החל להשתמש בשם "ועד רבני חב"ד", ולאחר מכן, נקרא בדרך כלל "בית דין רבני חב"ד".
- ^ בדבריו מיום ב' באדר ה'תשמ"ח (1988), הורה כי סמכות ההכרעה בכל ענייני חסידי חב"ד נתונה לבית הדין המקומי. לגבי בית הדין בישראל, כתב ש"תוקף והנהגת ועניין אנשי-שלומנו שיחיו בארץ-הקודש . . הוא בידי . . (ועד) רבני אנ"ש שיחיו, שהם הדיינים ופוסקי-דין בתוקף התורה" (תצלום כתב היד).
- ^ "צעירי אגודת חב"ד", עמוד 99 ואילך.
- ^ הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד אתר col, כ"ב שבט תשע"ו
- ^ חבר חדש בבית דין רבני חב"ד: הגאון הרב ישראל יוסף הכהן הנדל, באתר חב"ד און ליין - COL.
- ^ חזקי שטרן, בית הדין של רבני חב"ד מתרחב; אלה.., באתר כיכר השבת, 2024-06-03
- ^ היסטוריה: בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ממשיך להתרחב, באתר חב״ד און ליין
- ^ רבני בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש התכנסו - בהרכבם החדש, באתר חב״ד און ליין
- ^ מסמך ההחלטה נחשף: כך מונו 9 הרבנים החדשים לבית הדין, באתר COL, ג' אב ה'תשפ"ד.
- ^ שלושה אתרים של הבית דין: תואר סגן המזכיר, תואר סגן מזכיר, סגן מזכיר. אתר צא"ח, עוד וכן דיווח על פתיחת מכון הבניני. בעמותה החוקית ניכר שהרב ירוסלבסקי ראשי וגלוכבסקי משני: מקור. חתומים ביחד כהנהלת בית הדין במכתב של הבית דין. ועולה על כולנה מכתב של הבית דין עצמו
- ^ https://www.dintora.org/article/1307
- ^ 12.0 12.1 הדיינים החב"דים הרב חיים הלל רסקין, רב קהילת חב``ד פתח תקווה, והרב מרדכי ריפקיינד, רב קהילת חב"ד בפרדס כ"ץ, המכהנים כדיינים בבית דין רבני חב"ד, בטקס הענקת תעודות דיינות בירושלים בנוכחות הרבנים הראשיים, באתר חב״ד און ליין
- ^ ”כל הפעילות המסועפת של חב"ד בארצנו-הקדושה. הכוללת הפצת החסידות והיהדות. הקמת ואחזקת שיעורי תורה ויהדות. ניהול, ארגון וקיום מבצעי המצוות הידועים שעליהם הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א. מבצעים לקירוב הלבבות, חוגים ביהדות, ימי וערבי עיון, "ערבי חב"ד", סמינריונים, פעילות עם ילדי ישראל ובתי הנוער, מסיבות שבת, מועדוני נוער, "צבאות ה'", פעילות בבתיה"ס ובאוניברסיטאות, "כוללים" לשעות אחדות ביום, כמו "כולל תפארת זקנים - לוי יצחק", ספריות, עריכת, הדפסת והפצת חומר הסברה בכתב, וכל סוגי הפעולות למיניהן הנערכות במסגרת בתי חב"ד בארצנו הקדושה - כל אלה מעוגנים תחת מרכז צעירי אגודת חב"ד באה"ק שהוקם ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א... כל "בתי חב"ד" באה"ק, כולל המוסדות שהוקמו ומנוהלים ע"י בתי-חב"ד שבכל מקום ומקום . . כפופים, איפא, למרותה הבלעדית של הנהלת מרכז צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו”. "צעירי אגודת חב"ד", עמוד 112.
- ^ הרב מרדכי-מנשה לאופר, דעת הרבי בנוגע לבחירות, אתר צעירי חב"ד
- ^ מכתב בית הדין לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע
- ^ רבני חב״ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה, באתר ערוץ 7
- ^ לדוגמה נגד הסכם שארם
- ^ הקריאה בר"ח סיון תשס"ט נגד האינטרנט
- ^ ניצן ארליך, "אסור לחב"ד לקבל כספים מאקשטיין", באתר כיכר השבת, 24.05.09
- ^ יאיר שרקי, רבני חב"ד אסרו על חני ליפשיץ להדליק משואה; אחיה תקף: "רבנים רודפי כבוד מאיימים עליה, זו התנהגות גנגסטרית", באתר מאקו, 23 באפריל 2020
- ^ מאות ביום עיון הבית היהודי באירגון ועד רבני חב"ד, באתר חב״ד און ליין
- ^ חדש: מגזין "חב"ד בטהרה" של מרכז מקוואות חב"ד, באתר חב״ד און ליין
- ^ חדש: "חב"ד בטהרה" מספר 2 של `מרכז מקוואות חב"ד`, באתר חב״ד און ליין
- ^ מוקד הלכה של רבני חב״ד לחג הפסח, באתר חב״ד און ליין
- ^ בשורה משמחת: מוקד הלכה חב"ד נפתח במתכונת שנתית, באתר חב״ד און ליין
- ^ בפיקוח בי"ד רבני חב"ד: מדריך הלכתי מקיף לראש השנה, באתר חב״ד און ליין
- ^ ביוזמת בי"ד רבני חב"ד: ועידה היסטורית לכל רבני קהילות אנ"ש, באתר חב״ד און ליין
- ^ לקראת ההילולא: ועידת רבני קהילות חב"ד בארה"ק התכנסה בירושלים - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, 2019-07-04
- ^ למען אנ"ש: פורום רופאים הוקם על ידי בי"ד רבני חב"ד, באתר חב״ד און ליין
- ^ ערב עיון על מצבי נפש מאתגרים בקהילות אנ"ש בצל נגיף הקורונה, באתר חב״ד און ליין
- ^ רבנים, מורי הוראה, שלוחי הרבי: ערב העיון הזה מחר הוא עבורכם, באתר חב״ד און ליין
- ^ ועידת רבני קהילות חב"ד תקים מערכת מקוונת למכירת חמץ, באתר חב״ד און ליין
- ^ תנופה: `ועידת רבני קהילות חב"ד באה"ק` מסכמת חצי שנת עשייה, באתר חב״ד און ליין
- ^ חדש: הוקמה `קרן המעשרות חב"ד` על ידי בי"ד רבני חב"ד, באתר חב״ד און ליין
- ^ עושים לכם סדר: `קרן המעשרות חב"ד` - מה זה? ובעבור מי זה?, באתר חב״ד און ליין
39351569בית דין רבני חב"ד