ליאדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליאדי
Ляды
רחוב בעיירה (2010)
רחוב בעיירה (2010)
רחוב בעיירה (2010)
מדינה בלארוסבלארוס בלארוס
וובלסט ויטבסק (מחוז)ויטבסק (מחוז) ויטבסק
ראיון דוברובנה
תאריך ייסוד המאה ה-17
קואורדינטות 54°35′57″N 31°10′15″E / 54.59917°N 31.17083°E / 54.59917; 31.17083

ליאדי (או לאדי, בבלארוסית וברוסית: Ляды) היא עיירה קטנה בנפת דוברובנה שבמחוז ויטבסק, בלארוס בסמיכות לגבול עם רוסיה. העיירה שימשה כמרכז חסידות חב"ד במשך תקופה ארוכה.

העיירה הוקמה במאה ה-17, על הדרך בין מוסקבה לוורשה. לאחר קביעת הגבול בין פולין ורוסיה בנהר המיריה (Мерея) הסמוך בהסכם אנדרוסובו, המקום הפך לנקודת מעבר גבול ומכס, וקהילה יהודית במקום נוצרה.

יהודי העיירה

בשנת 1847 התגוררו בעיירה 2,137 יהודים ובשנת 1897 התגוררו בעיירה 3,763 יהודים (מתוך 4,483 תושבים). בעת פלישת הנאצים לעיירה, ב-1941 הוקם בעיירה גטו, וביום הראשון של חג הפסח ה'תש"ב (ה-2 באפריל 1942) הוצאו להורג 2,000 מיהודי העיירה.[1]

חסידות חב"ד וליאדי

אוהל אדמור"י חסידות חב"ד-ליאדי בעיירה

בשנת ה'תקנ"ט (1801) נעצר האדמו"ר הזקן, מייסד החסידות, בידי השלטונות לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי תורת החסידות כוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד שלטון הצאר. ממעצר זה, שוחרר באותה שנה בי"ט בכסלו.

עד למאסרו בשנת תקס"א התגורר האדמו"ר בעיירה ליאזני שליד העיר ויטבסק. לאחר ששוחרר ממאסרו, אסרו עליו השלטונות לחזור לליאזני ואילצו אותו להישאר בפטרבורג. בהשתדלותו של הנסיך סטניסלב ליובאמירסקי (אנ'), שהיה מקורב לשלטון, אפשרו לאדמו"ר לעבור לעיירה ליאדי שם התגורר במשך 11 שנים, ונמלט ממנה רק במהלך פלישת נפוליאון לרוסיה ב-1812, ומיד לאחר מכן נפטר. אף על פי שהתגורר בעיר רק בשנותיו האחרונות, הוא נקרא לעיתים קרובות על שמה: רבי שניאור זלמן מליאדי.

שנים לאחר מכן, בשנת תרכ"ט (1869) התיישב בעיירה נינו, הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון, והקים בה חסידות, אותה המשיך אחריו בעיירה בנו, רבי יצחק דובער שניאורסון (נפטר כ' ניסן תר"ע).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליאדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ויאצ'סלב תומרקין, "קול ההרוגים לא ידום!" (בבלארוסית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27959931ליאדי