חנה שניאורסון
חנה שניאורסון (כ"ח בטבת ה'תר"מ, 15 באוקטובר 1879 – ו' בתשרי ה'תשכ"ה, 12 בספטמבר 1964) הייתה אשתו של רבי לוי יצחק שניאורסון, מרבני העיר יקטרינוסלב. עסקה בענייני הציבור בהרחבה כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה בסיוע לאלפי פליטים[1], ולאורך עשרות שנות רבנותו המקומית והציבורית של רבי לוי יצחק במחוז אוקראינה בברית המועצות עד מאסרו ערב השואה. היא אמו של רבי מנחם מענדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד. היא רשמה את זכרונותיה מבעלה ומשנות הילדות של בנה, והן פורסמו על ידי קה"ת בסדרת חוברות.
קורות חייה
נולדה בעיר רומנובקה שבאוקראינה, לרחל ולרב מאיר שלמה ינובסקי, לימים רבה של ניקולייב. הוריה היה חסידי חב"ד. היא ניחנה בכשרון מוזיקלי. לפני נישואיה הייתה עוסקת מיוזמתה גם בהעתקת מאמרי חסידות של האדמו"ר הרש"ב כדי להפיצם[2]. סב אביה הרב אברהם דוד לבוט היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה. בגיל עשרים שידך לה הרב שלום דובער שניאורסון, הרבי מחב"ד, את רבי לוי יצחק שניאורסון והם נישאו בי"א בסיוון ה'תר"ס (10 ביוני 1900), בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907).
לזוג נולדו שלושה בנים: רבי מנחם מנדל (לימים נשא את בתו של רבי יוסף יצחק מלובביץ' ובהמשך היה בעצמו לרבי), דובער וישראל אריה לייב. בשנת ה'תרס"ט (1909) עבר רבי לוי יצחק לשמש כרב בעיר יקטרינוסלב.
לדברי בנה, הרב מנחם מנדל שניאורסון, היה לה בתור רבנית חלק בעבודתו הציבורית של בעלה בעיר יקטרינוסלב שהייתה לדבריו העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות במחוז אוקראינה בתקופה זו תחת הממשל הסובייטי[3].
לדברי בנה, בזמן מלחמת העולם הראשונה הייתה אמו מהעומדים בראש ועדים שהוקמו כדי לסייע לפליטים יהודיים שהגיעו לעיר[4], בהם גיסו של האדמו"ר מגור[5]. חנה ובעלה אף גייסו כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שכבר אז היה הדבר כרוך לעיתים בסיכון אישי.
הרבי מלובביץ' שהקים לימים את מפעל השלוחים העולמי של חב"ד, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בעניינים אלה של הנהגה ודאגה לכלל ישראל.
בשנת תרצ"ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל פעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות. לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שבקזחסטן הסובייטית כשלצדו אשתו, שם שהו כארבע שנים[6]. על אף שהדבר היה כמעט בלתי אפשרי הצליחה במסירות רבה לספק את הניתן על מנת להעלות את תורתו של הרב לוי יצחק על הכתב ושליחה בסתר של הנכתב מחוץ לידי השלטונות. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון. לאחר סיום תקופת הגלות עבר לעיר אלמה-אטה, ושם נפטר בכ' באב ה'תש"ד (9 באוגוסט 1944). בשנת תש"ו (1946) יצאה שניאורסון מברית המועצות, באחת מבריחות החסידים הגדולות באמצעות דרכון פולני מזויף, כשבאמתחתה חידושי התורה אותם כתב בעלה בגלות. לימים, כתבים אלו הובאו לדפוס על ידי בנה. בשנת תש"ז (1947), לאחר שבנה הרבי הגיע לצרפת בשביל לבקרה, הגיעה לארצות הברית, ושם חייתה לצד בנה הבכור עד פטירתה.
הרבנית חנה שניאורסון נפטרה ביום השבת ו' בתשרי תשכ"ה (12 בספטמבר 1964). ונקברה בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" שבקווינס, ליד האוהל שבו קבורים בנה ומחותנה.
בכל שנה היה בנה מתוועד ביום השנה לפטירתה, והיה מעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה: חלה, נדה, והדלקת הנר.
כמה מוסדות נפתחו ונקראו על שמה לאחר פטירתה, בהן 'קרן חנה' המסייעת במימון נערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים. בשנת תשכ"ו (1966) ייסד בנה הרבי מלובביץ' את רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות. בשנת תשכ"ט (1969) ייסד את שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי. בשנת תשל"ב (1972) נוסד 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה.
בשנת תשע"א (2011) נחשפה מחברת ובה רשימותיה של הרבנית חנה. ברשימות, שהעלתה לכתב בין השנים תש"ח-תשכ"ג (1948-1963)[7] מספרת הרבנית בעיקר על קורות חייהם בניקולייב, גלותם בצ'אילי ובאלמה-אטה. החל מיום השנה שלה בו' בתשרי תשע"ב יצאה לאור מדי שבוע על ידי "ועד הנחות בלה"ק" (מחלקה בהוצאת ספרים קה"ת) חוברת המכילה כמה פרקים מתוך רשימת הזיכרונות[8]. בסדרה יצאו לאור 39 חוברות בתרגום לעברית, יידיש, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית.
בשנת 2012 בוועידה השנתית לענייני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות[8].
אחיו של בעלה, שמואל שניאורסון, נשא את אחותה. אחיו של בעלה, שלום שלמה שניאורסון היה אביה של המשוררת הישראלית זלדה.
עץ שושלת חב"ד ליובאוויטש
מקרא:
- עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד ליובאוויטש בלבד
- לעץ המלא של כל אדמורי חב"ד גם לא ליובאוויטש (כולל אדמו"רי ליאדי, קאפוסט וניעזין) וכן למקורות והסברים ראו עץ שושלת חב"ד
- לעץ המלא של משפחת שניאורסון ראו עץ משפחת שניאורסון
- דורות האדמו"רים: דור ראשון דור שני דור שלישי
דור רביעי דור חמישי דור שישי דור שביעי - לכל אדמו"ר נרשם בסוגריים השנים בהם שימש כאדמו"ר
| רבי שניאור זלמן מלאדי (תקל"ג-תקע"ג) אדמו"ר הזקן בעל התניא  מייסד חסידות חב"ד | הרבנית סטערנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית שיינא | רבי דובער שניאורי (תקע"ג-תקפ"ח) אדמו"ר האמצעי | הרבנית דבורה לאה אלטשולר | רבי שלום שכנא אלטשולר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית דבורה לאה טברסקי (ובעלה רבי ע"י טברסקי)[א] | הרבנית חיה שרה אלכסנדר | הרבנית חיה מושקא שניאורסון | רבי מנחם מנדל שניאורסון (תקפ"ח-תרכ"ו) אדמו"ר הצמח צדק  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית חנה שניאורסון | רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש[א] | הרבנית רבקה שניאורסון אשתו השניה | רבי שמואל שניאורסון (תרכ"ו-תרמ"ג) אדמו"ר המהר"ש | רבי ישראל נח שניאורסון | רבי ברוך שלום שניאורסון | רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי לוי יצחק שניאורסון | הרבנית סטערנה אשתו הראשונה [ב] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית שטערנא שרה שניאורסון | רבי שלום דובער שניאורסון  (תרמ"ג-תר"פ) אדמו"ר הרש"ב | רבי אברהם שניאורסון | רבי ברוך שניאור שניאורסון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יוסף יצחק שניאורסון  (תר"פ-תש"י) אדמו"ר הריי"צ | הרבנית נחמה דינה שניאורסון | הרבנית חנה שניאורסון | רבי לוי יצחק שניאורסון  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית חיה מושקא שניאורסון | רבי מנחם מנדל שניאורסון  (תש"י-תשנ"ד) אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- ^ 1.0 1.1 לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס שניאורסון
- ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם
לקריאה נוספת
- ספר אם בישראל בעריכת אליהו הכהן פרידמן, הוצאת קה"ת, תשמ"ג.
- הרבנית חנה שניאורסאהן: סקירה ביוגרפית, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (כפר חב"ד). תש"ס
- ספר אם המלכות, אישיותה ופעלה בהוצאת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשס"א
- קובץ אם המלכות בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי תשס"ה
- קובץ אם המלכות, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשס"ט
- מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, 2014
- אדמור"י חב"ד ויהדות צרפת, בעריכת הרב זושא וולף, תשע"ו
קישורים חיצוניים
- חיים של אומץ ומסירות, ביוגרפיה קצרה של הרבנית חנה באתר בית חב"ד.
- זכרונות הרבנית חנה באתר ועד הנחות בלה"ק (לקריאה בעברית, יידיש, אנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית), ובאתר 'בית חב"ד' (ערוך)
- סרטון הלווית הרבנית
בהפקת jem. 
"ירושה לראש השנה", סרטון באתר יוטיוב הרב יהודה לייב רסקין מספר על הרבנית חנה- לקריאה אודות פטירתה, עלון ליובאוויטש שבליובאוויטש (גיליון 6, תשרי תשע"ג) בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי
- השיגיה של הרבנית חנה
הערות שוליים
- ^ תורת מנחם תשמ"ה חלק א' התוועדות ו' תשרי
- ^ ספר השיחות תשמ"ט ח"א ע"מ 11.
- ^ תורת מנחם התוועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.
- ^ תורת מנחם תשמ"ה חלק א' התוועדות ו' תשרי, עמ' 139
- ^ שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 525.
- ^ אודות פעולות הרבנית בגלות ניתן לראות בדברי בנה הרבי מליובאוויטש בדברים שנשא ביום השנה ה-25 שלה (סוף העמוד ואילך).
- ^ עכשיו מותר לפרסם: כך נחשפו זכרונות הרבנית חנה ● מיוחד COL, ז' בתשרי תשע"ג.
- ^ 8.0 8.1 הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו COL, כ' באב תשע"ב.
