פולמוס המשיחיות בחב"ד
פולמוס המשיחיות בחב"ד הוא ויכוח בין הזרם המשיחיסטי לבין הזרם המתון (הקרוי גם "הזרם המרכזי" או "הזרם האנטי-משיחיסטי") בחסידות חב"ד בשאלה האם להתייחס אל רבי מנחם מנדל שניאורסון, "הרבי מלובביץ'", כמשיח ובעיקר האם לפרסם זאת. הוויכוח החל בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 באחרית ימיו, בעיקר בתקופת מחלתו, התעצם לאחר פטירתו בג' בתמוז ה'תשנ"ד (1994), ונמשך גם כיום. למרות ויכוח זה, גם בזרם המתון סבורים מרבית החסידים כי הוא יתגלה כמשיח כשיקום לתחייה[1], אך סוברים שאין לפרסם זאת. במקביל, הזרם המשיחיסטי מכחיש את עובדת פטירתו של הרב שניאורסון.
פולמוס המשיחיות
עיקרי הפולמוס ומאפייני הזרמים
הזרם המשיחיסטי
אנשי הזרם המשיחיסטי, על פי הבנתם את דברי הרב שניאורסון, רואים בהפצת אמונתם במשיחיותו אידיאל חשוב, שיזרז את בוא הגאולה, ומשקיעים בכך משאבים רבים באמצעי פרסום שונים ובארגון אירועים המוניים[2]. אנשי הזרם מכריזים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" לאחר התפילות, בנאומים, בהתוועדויות, בשמחות ועוד. הם מפיצים הכרזה זו גם על גבי עלונים, כיפות, סטיקרים ועוד.
סמל נוסף המזוהה עם הזרם המשיחיסטי הוא דגל משיח - דגל צהוב ובו כתר והכיתוב "משיח"[3] . סמל זה מופיע גם כסיכה לענידה על דש הבגד[4].
הזרם המתון
הזרם המתון בחסידות מסתייג מפעולות אלו של הזרם המשיחיסטי, וסבור כי המשיחיסטים טועים בהבנת דברי הרבי המנוח ופעולותיהם אינן מקרבות את הגאולה, פוגעות במורשתו ומרתיעות מצטרפים פוטנציאליים לחב"ד. לדבריהם, הרבי התנגד לזיהויו ולפרסומו כמשיח, ומשכך אין לעסוק בכך בפומבי.
השבועון הרשמי והוותיק של חב"ד "כפר חב"ד", ועלון פרשת השבוע "שיחת השבוע" נמנים עם הזרם המתון. לאחר פטירת האדמו"ר הקימו אנשי הזרם המשיחיסטי שבועון חלופי בשם "בית משיח", וכן עלון שבת בשם "שיחת הגאולה" ובהמשך עלון נוסף בשם "הגאולה מעניין ועכשווי".
זיהויו כמשיח
הרב שניאורסון לא הכריז על עצמו מעולם במפורש כעל משיח[5], ובשיחות פרטיות אף הכחיש זאת במפורש (על פי עדויות. ראה להלן). מאידך, הוא לא שלל בפומבי אפשרות כזו כאשר הועלתה על ידי חסידיו. בשיחותיו ניתן למצוא אמירות המתפרשות על ידי חוקרים ורבים מהחסידים כרומזות לכך שהוא המשיח. כך למשל הזכיר בשיחותיו ובכתביו מספר פעמים את מאמר חז"ל אודות המשיח, "מנחם שמו[6]", כשמו הפרטי של הרבי[7]. בשנת תשנ"ב, כשאיחל שמשיח 'יבוא מיד', פירש את ראשי התיבות של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: ”בראשי תיבות מיד נרמזים ג' התקופות השייכות למורי וחמי נשיא דורנו, ועל סדר הקירבה אלינו: משיח (מנחם שמו), יוסף יצחק ודובער”[8]. בכמה הזדמנויות התייחס לחותנו כנשיא הדור וכמשיח ולעצמו כממלא מקום חותנו[9], ואף אמר פעמים רבות שנשיא הדור הוא "משיח צדקנו"[10]. הוא עודד שירת "יחי אדוננו... מלך המשיח..." בכמה הזדמנויות, כפי שיפורט להלן.
האמונה במשיחיותו של הרב שניאורסון אינה נחלת הזרם המשיחיסטי בלבד. גם בזרם המתון מאמינים רבים שהוא המשיח ושהוא עתיד לקום לתחייה ולהוביל את הגאולה[11], הם מסתמכים על מקורות תורניים שלדעתם תומכים בכך[12]. כך למשל, אחד המנהיגים הבולטים בזרם המתון, הרב יואל כהן, סבר כי אין ספק שהרבי עתיד להיות המשיח, וזאת מנימוקים רוחניים, אולם אין חיוב הלכתי להאמין בכך, ודאי לא לאחר פטירתו. עוד הוא מוסיף, כי אין מקום לנהל תעמולה על כך, לא בתוך חב"ד ולא מחוצה לה[13].
לעומת זאת ישנם רבנים בזרם המתון הסוברים שלאחר שהאדמו"ר נפטר התברר שהוא לא יהיה המשיח[14], ושלא ניתן להביא ראיה לכך שהוא המשיח ממקורות תורניים, שכן כדברי הרמב"ם[15] בנושא זה ”וכל אלו הדברים וכיוצא בזה, לא ידע אדם איך יהיה עד שיהיה.”[16].
חלק מאנשי הזרם המתון סבורים שהדברים המשיחיים שאמר הרבי אודות 'נשיא הדור'[10], מכוונים לחמיו[17], ולעצמו התייחס רק כנציג של חמיו בעולם הגשמי[18]. הם מתבססים בין השאר על עדותו של מזכיר הרבי, לייבל גרונר, שלפיה לאחר שפורסם בעלון "שיחת השבוע" בשנת 1991 שהרבי הוא נביא, אמר לו הרבי: ”מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלוא דיברתי על חותני!”[19]. לפי גישה זו, יש מסבירים את יחסו לפרסומו כמשיח, בכך שרצה שהציבור יעסוק בנושא המשיח. הם מזכירים סיפור שלפיו בשנת תש"ב פרסם האדמו"ר הקודם, הרב יוסף יצחק, את המשפט "לאלתר (=מיד) לתשובה לאלתר לגאולה". הרבי אמר לחמיו שבעקבות הלהט בנושא זה יש הרואים אותו כמשיח, והלה ענה שלא משנה מה יגידו, העיקר שידברו על המשיח[20].
בזרם המתון מציינים גם לדבריו של הרב חיים גוטניק, מרבני חב"ד באוסטרליה, שמעיד כי בפגישה שקיים עם הרב שניאורסון בשנת 1964, אמר לו הרבי שאנו לא נמצאים בתקופת "אתחלתא דגאולה" היות שעל פי הרמב"ם תהליך הגאולה מתנהל רק בידי משיח בשר ודם[21], ואין כיום משיח כזה. שלוש שנים מאוחר יותר, בתאריך 11 באוגוסט 1967, נפגש הרב גוטניק שוב עם הרבי והזכיר לו את דבריו מלפני שלוש שנים. הרב גוטניק אמר לרבי כי הוא דווקא כן מכיר את מלך המשיח, הלוא הוא "הרבי מלובביץ", אך הרבי לא הסכים לדבריו, וקבע שאינו המשיח, היות שאינו עומד בתנאים ובהגדרות שקבע הרמב"ם[22] למי שיהיה המשיח[23].
פסקי דין
בשנת תשנ"א (1991) לאחר קריאת הרב שניאורסון "עשו כל אשר ביכולתכם", נערכה אספה בכפר חב"ד, שבסיומה כתב הרב אשכנזי 'פסק דין', שבו נאמר בין היתר ”באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח”[24].
בשנת תשנ"ח, יזמו חסידים מהזרם המשיחיסטי כתיבת פסק הלכתי הקובע שהאדמו"ר מחב"ד הוא מלך המשיח, ושיש לו "דין נביא". על הפסק חתמו כשלוש מאות רבני קהילות, אדמו"רים ודיינים, בהם גם מי שאינם חסידי חב"ד[25], אך בהמשך התגלה שחלקם בכלל לא חתמו על הנוסח המופיע בפסק[26].
הפרסום
במספר הזדמנויות במהלך כהונתו כאדמו"ר, דיבר הרב שניאורסון בתקיפות נגד פעולות חסידיו לפרסמו כמשיח, בטענה שפרסום זה מרחיק יהודים מחסידות חב"ד ומיהדות בכלל. כמה פעמים אמר שהוא רואה זאת כמלחמה אישית נגדו.
עם זאת, הזרם המשיחיסטי סבור כי בערוב ימיו התיר הרבי בהדרגה לפרסם זאת. המשיחיסטים מסתמכים על התבטאויות שונות בהן רמז לדעתם על משיחיותו, ועל מקרים שונים בהם עודד ובירך על פעולות הקשורות בפרסום זהותו כמשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה'[27] שלו והיא מבטלת את ההסתייגויות שביטא בעבר.
אחת מהנקודות העיקריות בפולמוס, הוא היחס לתגובותיו בתקופת מחלתו. אלו כוללות עידוד שירת ה"יחי" במשך כשנה וחצי וכן תשובות שונות שנתן (באמצעות תנועות ראש) ובהן עודד את פרסום משיחיותו. אנשי הזרם המשיחיסטי סוברים שזו הוכחה נוספת לכך שחל שינוי בעמדתו של הרבי[28], והתגובות מפורשות על ידם כאישור פומבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח.
הזרם המתון מסתייג מהבאת הוכחות ממעשים ותגובות מתקופת מחלתו, כאשר היה משותק. לדעתם, לא מתקבל על הדעת שדווקא בתקופת מחלתו החליט להכריז שהוא המשיח, לאחר שנים שהסתייג מכך, ולכן יש להסביר את עידוד שירת ה"יחי" בדרכים אחרות, כמו הרצון לעודד את רוחם של החסידים בשעה קשה, או שהצטרף לשירה כתפילה וכהבעת משאלה בלבד. לדעת זרם זה לא חל שום שינוי בעמדתו של הרבי לפני מחלתו ולכן גם כיום, המפרסמו כמשיח פועל בניגוד לדעתו וגורם נזק לחסידות חב"ד[29].
הרב יואל כהן מגדולי הרבנים והמשפיעים בחסידות חב"ד, היה מרבני הזרם המשיחיסטי ותמך בפרסום הרבי כמשיח[30]. לאחר הפטירה הצהיר שטעה[31] והתייצב נגד הזרם המשיחיסטי, בטענה שהזרם המשיחיסטי מסלף את תורת הרבי[32].
התייחסות מחוץ לחב"ד
ברובן של הקהילות היהודיות התייחסו בביטול לטענה שהרבי מחב"ד הוא המשיח. היו רבנים שאף ראו בשלילה את הפעילות המשיחית, ויצאו נגדה בפומבי. המפורסם מביניהם הוא הרב שך, שכבר בתחילת שנות ה-80, פתח במערכה אישית נגד חסידות חב"ד וראשה ובפרט נגד זיהויו כמשיח[33]. גם הרב עובדיה יוסף התבטא בשנת 1990 בחריפות נגד המשיחיות של הרבי מלובביץ'[34], אם כי בהזדמנויות אחרות דיבר בשבחו. הרב פרופ' דוד ברגר (אנ'), דיקאן המכון למדעי היהדות בישיבה יוניברסיטי, הוציא ב-2001 את הספר "The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference". הוא כתב שהאמונה כי הרבי חי היא כפירה הדומה מאוד לנצרות, ומן הראוי לנדות את המחזיק בה, לא לצרפו למניין וכדומה. הוא התמרמר על כך שצעדים כאלו לא ננקטים על ידי גדולי הדור. הפולמוס תרם לבחינה מחדש בעולם האקדמי של מושג המשיח בהיסטוריה, ביהדות לתקופותיה ובנצרות, ולהבנת התפתחות הרעיון בנצרות המוקדמת[35] כך גם דעתו של הרב מנשה קליין שההכרזה על הרבי כמשיח נחשבת כביזיון לאדמו"ר, "וכל האומר על מי שאינו משיח לפי ההגדרה שיש לנו, מלבד שהוא שקרן ומסית ומדיח הרי הוא מחליש האמונה בישראל וכופר במשיח האמיתי בביאתו ובהצלחתו והצלחת כלל ישראל" ו"רחמנא ליצלן דוגמה של הנוצרים להבדיל"[36]. הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן, דיבר בחריפות נגד הכתרת הרבי כמשיח[37].
לעומת זאת, אף מחוץ לחסידות חב"ד, היו רבנים שסברו שהרב שניאורסון היה מועמד ראוי להיות משיח. כך למשל העיד הרב שמואל אליהו בשם אביו, הרב מרדכי אליהו, שהיה ראוי מאוד להיות המשיח[38]. גם הרב אהרן סולובייצ'יק סבר כך.
לאחר מותו, היו רבנים שהצהירו שהאמונה במשיחיותו של הרבי גם לאחר פטירתו עדיין לגיטימית. בעיתון ג'ואיש פרס פורסמה מודעה ובה דברי הרב אהרן סולובייצ'יק: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר... ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"[39], וכן הרב יורם אברג'יל חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח[40]. לעומת זאת, לדעת רבנים אחרים[41], פטירתו היוותה הוכחה וודאית לכך שאינו המשיח. כראיה לדבריהם הם הביאו, בין השאר, את דברי הרמב"ם, שכתב שאם יעמוד מלך מבית דוד, והוא 'בחזקת משיח', כלומר, בעל פוטנציאל להיות משיח, "אם לא הצליח עד כה או נהרג - בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה"[42].
היסטוריה
הרב שניאורסון החל לשמש כאדמו"ר בשנת תשי"א (1951). בדרשת ההכתרה שלו, "מאמר באתי לגני", (שיחה שקיבלה מעמד של שיחת־יסוד בחסידות), התייחס לכך שהוא האדמו"ר השביעי בשושלת אדמור"י חב"ד. לדבריו, נגזר על הדור השביעי, שהוא כנגד ספירת המלכות, שבימיו יבוא המשיח[43][44].
במשך השנים האמינו רבים מהחסידים שהוא המשיח. בדרך כלל הרב שניאורסון התנגד (לעיתים באופן חריף) לפרסומו כמשיח, והורה לגנוז פרסומים מסוג זה, כמפורט להלן. למרות זאת המשיכו חלק מן החסידים להחזיק באמונה זו[45].
יוזמות פרסום מוקדמות
אף על פי שרוב החסידים לא התעסקו בנושא, היו במשך השנים מספר יוזמות של חסידים שביקשו לפרסם בפומבי שהרבי הוא המשיח. יוזמות אלה הופסקו על ידו, והוא הביע את התנגדותו אליהן באופן חד-משמעי.
יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת תשכ"ה (1965), אז הפיץ הרב אברהם פריז כרוזים שבהם נכתב: ”בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש”. לפי גרסה אחת, כשאחד מעותקי הכרוז הגיע לרבי, ציווה על המזכירות לשלוח מיד מברק לפריז: נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד, ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות"[46]. לפי גרסה אחרת, פריז הודיע לרבי מראש על כוונתו לפרסם ופעם נוספת לאחר שהחל בפרסום בפועל - ולא נענה בשלילה. רק לאחר שהיו שכתבו לרבי שיש בפרסום חילול השם או בושה לחב"ד, הורה הרבי להפסיק את הפרסום ולמסור לו את יתרת הכרוזים[47].
בסביבות שנת תש"ל, נעמד החסיד חיים נחמן קובלסקי בהתוועדות וקרא: "הרבי מליובאוויטש, יהודים סובלים [...] הגיע הזמן שתתגלה!". הלה הרצין וענה לו: "ר' נחמן אל תדבר כך, אל תאלץ אותי לצאת מבית המדרש"[48].
בשנת תשמ"ג פרסם הרב משה סלונים, מחסידי חב"ד, קובץ חידושי תורה ובו לדבריו "פריצת דרך בקביעה... מי הוא מלך המשיח". הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס[49].
בקיץ תשמ"ד (1984), פרסם הרב שלום דב וולפא חוברת בשם "קול מבשר" שנושאה היה הוכחת משיחיותו של הרבי, שהגיב במסר אישי לוולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות[50]: ”הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל”. הוא נימק זאת בכך שהדבר מוציא שם רע לתנועת חב"ד ומרחיק אנשים מללמוד את תורת החסידות, ובכך מעכב את הגאולה ואת ביאת המשיח. לאחר כמה חודשים קיים וולפא תכתובת עם הרבי שבה ניסה להסביר את מעשיו, אך הלה חזר והבהיר שהתנגדותו נותרה בעינה: ”כנראה עושה עצמו אינו מבין מה שעניתי מאז”[51].
לקראת שנות השמונים נפוץ בחב"ד פזמון שאותו היו החסידים שרים לפני הרבי ובו אוזכרה משיחיותו באופן עקיף: ”חיילי אדוננו מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו, עם המבצעים והנשק בידינו, יבוא ויגאלנו”[52]. בליל שמיני עצרת תשל"ח (1977) שרו החסידים את השיר לראשונה, והרבי עודד את השירה בנמרצות[53].
בשבת פרשת "בראשית" בשנת תשמ"ה התייחס האדמו"ר בשיחה פומבית ליוזמות מן הסוג הזה, ואמר שהן מרחיקות אנשים מלימוד חסידות, ושלכן הוא רואה בפרסומים מלחמה נגדו באופן אישי, נגד חב"ד, נגד הבעל שם טוב ונגד המשיח:[54] ”לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, ענייני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות - הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו... ולכן להווי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא (מלך המשיח).”
על פי דברי לייבל גרונר, בשנת תשמ"ו (1985), בחג שמחת תורה, אמר בחור בהתוועדות "הרבי מלך המשיח". הרבי נעשה רציני מאוד, ואמר למזכירו הרב חודקוב "אם הם יזכירו שוב שאני המשיח, אני יוצא מכאן"[55].
יחס הרב שניאורסון למתח המשיחיסטי בשנים האחרונות לפני מחלתו
בסוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הפך עיסוק האדמו"ר בנושא הגאולה לאינטנסיבי יותר ויותר[56]. הדבר עורר להט משיחי אצל חסידיו שמקצתם החלו אף להכריז כי הוא המשיח. לימים, יטענו המשיחיסטים כי דעתו לגבי פרסום משיחיותו השתנתה בסוף ימיו, ויבססו טענה זאת על התבטאויותיו ותגובותיו בשנים אלו. מנגד, גם בזרם המתון יסתמכו על התבטאויות ותגובות אחרות כדי לבסס את דעתם שנשאר בהתנגדותו לפרסום. להלן חלק מן ההתרחשויות עליהן מסתמכים החסידים.
שנת תש"נ (1990)
על פי דברי לייבל גרונר, הרב נחמן ברנהרד שאל את הרבי במכתב האם ההתייחסות של הרבי לכך שקוראים לו משיח השתנתה משנת תשמ"ו. הוא ענה לו שהדבר תלוי בשומעים, עד כמה הם יקבלו את הדברים או שהדבר יגרום להם להתרחק מחסידות[57]. עוד סיפר שנשי חב"ד בירושלים פנו לרבי בשני מכתבים בשאלה האם נכון להחתים אנשים על קבלת מלכותו של הרבי כמשיח[58]. על המכתב שהביע עמדה שנכון לעשות זאת כתב "יהיה בהצלחה ואזכיר על הציון" וביקש להחזיר את התשובה לשולחות. את המכתב השני, שבו הובע חשש לעשות כך, הורה הרבי להכניס לחבילה שייקח לאוהל[55].
שנת תשנ"א (1991)
בחול המועד פסח שאל הרב דוד נחשון שמאחר ועל פי השיחות בשנה זו מובן שצריכה להיות קבלת המלכות של מלך המשיח אז אולי אפשר לפרסם שכל אחד צריך לקבל את מלכותו של הרבי כמלך המשיח. הרבי הגיב: ”מופרך לגמרי כפשוט”[59].
בכ"ח בניסן נשא הרבי שיחה שבה הטיל את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר: ”אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו”[60][61]. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח[62]. אחת מהן הייתה החתמת חסידי חב"ד ואחרים על טופס "קבלת מלכותו" כמלך המשיח. הטופס הראשון הוגש לו באייר תשנ"א (1991) ועליו 250 חתימות. בין היתר נאמר בו שהנאספים מקבלים עליהם את מלכותו כמלך המשיח. בתגובה כתב תשובה חיובית שגרתית "נתקבל ותשואות חן"[63]. יהושע מונדשיין, המשתייך לזרם המתון, טען כי תשובות מסוג זה נכתבו על ידי המזכיר, יהודה לייב גרונר, כדבר שבשגרה, ללא ידיעתו של הרבי[64].
בהתוועדות הבאה, בשבת ו' באייר תשנ"א (20 באפריל 1991), נעמד הרב דוד נחשון בסמוך לו, וביקש מהנוכחים להגיד לחיים "לחיי רבנו משיח צדקנו...". הקהל הצטרף אליו בשירה של המילים ”יחי אדוננו, מורנו ורבנו, מלך המשיח לעולם ועד” והרבי עודד את השירה[65]. גם מספר ימים לאחר מכן, בט"ו באייר, עודד את החסידים השרים פזמון זה[66]. עם זאת, לפי עדות מזכירו, הרב יהודא קרינסקי, למחרת הודיע שלא ייכנס לתפילת שחרית עד שיובטח לו שהדבר לא יישנה, ומאז ועד שחלה (בתשנ"ב, 1992) לא שרו את השיר בפניו[67]. לאחר מחלתו, בעשרות הפעמים שבהן יצא אל הקהל, שרו לפניו 'יחי' והוא עודד את השירה בנענועי ראש[68].
לקראת סוף השנה חתמו עשרות רבנים, בהם חברי בית דין רבני חב"ד בישראל ובקראון הייטס, על פסק דין שבו נכתב: ”הגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה כ"ק אדמו"ר שליט"א תיכף ומיד כמלך המשיח”[69]. כחודש לאחר מכן חתמו עשרות רבנים על פסק דין נוסף שבו נכתב: ”ברור על פי דין תורת אמת, שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד'בחזקת שהוא משיח'”, דהיינו שלב בהתגלות המשיח לשיטת הרמב"ם, הקודם לשלב שבו הוא מוגדר כ"משיח ודאי"[70]. באמצע תשנ"ב ייחס הרבי לפסקי דין של רבנים השפעה חיובית על תהליך הגאולה[71], והדברים התפרשו כמתייחסים לפסקים האמורים[72]. לאחר פטירתו פורשו הדברים בקרב אנשי הזרם המתון כמתייחסים לפסק שהגיע זמן הגאולה ושהמשיח צריך להגיע, ושאינם עוסקים בו דווקא[73], פסק שהרבי קבע מספר פעמים שהוא מזרז את הגאולה[74]. פסקי דין נוספים שהוא נביא ושהוא המשיח נחתמו במרוצת השנים[75].
עם זאת לדברי אנשי הזרם המתון נכנסו אז כמה רבנים[76] לשאול אותו האם יש לפרסם עליו שהוא משיח ונענו בשלילה נחרצת[77].
באותה תקופה היה הרב יואל כהן ממובילי ההתעוררות המשיחיסטית בחב"ד בין השאר באמצעות מאמרים בשבועון כפר חב"ד. מסופר כי כאשר ביקש הרב אהרן דב הלפרין, עורך שבועון כפר חב"ד, את חוות דעתו של הרב שניאורסון עצמו לגבי פרסום מאמר של הרב כהן, בנושא פרסום זהותו כמשיח, השיב לו הרב: ”באם רחמנא ליצלן יעשה מעין דמעין דהנ"ל – קדימה שיסגור המכתב עת לגמרי” (כלומר, לא לפרסם את המאמר ואם יפרסם, עליו לסגור את העיתון)[78].
שנת תשנ"ב (1992)
בשנים תש"נ-תשנ"ב החלו חלק מהחסידים לפנות אל הרבי כאל המשיח, ולא נענו בהתנגדות[79]. כך למשל, בכ"ט בטבת תשנ"ב הגישה אשה לרבי במעמד חלוקת הדולרים תוף עם הכיתוב "יחי אדוננו מורנו ורבנו המלך המשיח לעולם ועד", וסיפרה כי בלילה הקודם רקדו נשים עם תוף זה, "עם ביטחון בהתגלות כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח". הרבי חייך, ביקש שתשאיר אצלו את התוף ונתן לה עבורו דולר נוסף[80].
בשבת פרשת נח ד' בחשוון תשנ"ב[81], שרו החסידים לפני הרבי בהתוועדות את השיר הנזכר לעיל "חיילי אדוננו, מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו", והוא הגיב: ”זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה"שבת אחים גם יחד", כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד"שבת אחים גם יחד".”
בחשון תשנ"ב התיר האדמו"ר לרב וולפא להדפיס את הספר "יחי המלך" העוסק בגאולה, ספר שאסר להדפיס כמה שנים קודם לכן. הוא התנה זאת בכך ש"ידידים מבינים" ישמיטו ממנו דברים שעלולים להרחיק יהודים מלימוד חסידות[82]. כך יצא הספר לאור ללא רמזים לזהותו של המשיח. הרב וולפא ואחרים ראו בכך שינוי משמעותי, לעומת התגובה החריפה שקיבל וולפא בשנת תשמ"ד[83].
בחודש שבט תשנ"ב רצה מנחם ברוד להגיב לפרסומים בתקשורת על משיחיותו של הרבי, ולהסביר את אמונת החסידים. כשהעביר את הרעיון לרבי, ביקש ממנו הרבי שלא להתייחס לנושא כלל, באמרו "האומנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר"?[84].
בשנת תשנ"ב (1992) שלח הרב וולפא לרבי חוברת שנשאה את השם "קונטרס בעניין קבלת פני משיח צדקנו" שעסקה בזהותו כמשיח. בתגובה שיגר לו הלה מענה, כשבועיים לפני שלקה בשבץ[85]: ”מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דברי אלוקים חיים, היפך הפצת המעיינות חוצה”[86].
תקופה קצרה לפני שלקה בשבץ[87], כתב בפתק: ”אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח.. אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלוקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו...”[88].
הרב יהודה לייב גרונר, סיפר: "בוקר אחד, אחר תפילת שחרית, כשנכנסתי להיכל, הרבי אמר: מה זה שאומרים עלי שאני המשיח? עניתי שלפי דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים – פרטים על דבר משיח, הרי הרבי מתאים לזה ביותר. ואמר הרבי: זה שהוא המשיח, צריכים לגלות לו מלמעלה, ולעת עתה לא גילו זה לי"[89]. עם זאת, בשנת 2015 התפרסמה בשמו גרסה שונה, שלפיה האדמו"ר קיבל את דבריו של גרונר[90].
תקופת מחלת הרב שניאורסון
בכ"ז באדר א' תשנ"ב (1992) לקה הרבי בשבץ מוחי, שגרם לשיתוק של הצד הימני בגופו ונטל ממנו את יכולת הדיבור. הוא ענה לשאלות מזכיריו ואחרים בעיקר בתנועות ראש. תקופה ארוכה כמעט לא יצא אל הציבור. מהיום השני של ראש השנה תשנ"ג[91] ועד י"ד חשוון תשנ"ד[92] הוצא מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב במרפסת מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול.
החל מאירוע השבץ ועד לפטירתו גבר הלהט המשיחי ועמו הפרסומים על זיהויו כמשיח[93]. כאמור, בתקופה זו יצא מדי פעם למרפסת שנבנתה במיוחד לשם כך, והשקיפה אל בית מדרשו שבמרכז חב"ד העולמי - 770. בהזדמנויות אלו נהגו חסידיו לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד את השירה[94] (בקרב חסידי חב"ד ישנה חשיבות לכל תנועה שלו[95]).
מרבית רבני וחסידי חב"ד סברו בתקופת מחלתו כי אף על פי שהביע פעמים רבות קודם לכן את אי שביעות רצונו מפרסומו כמשיח, עידוד השירה מלמד שגישתו השתנתה והוא כבר אינו מתנגד לכך. הרב יואל כהן סבר שהתנגדותו הייתה רק לפרסום הדבר, ומכאן ראיה שהוא סבור כי הוא אכן המשיח[96]. כיום יש בזרם המתון, הטוענים כי הדברים היו נכונים לשעתם, אולם אינם מתאימים כיום, לאחר מותו; ויש טוענים כי החסידים טעו אז בהבנת הדברים, וכי דעתו הייתה ונשארה נגד זיהויו ופרסומו כמשיח.
לקראת י' בשבט ה'תשנ"ג יזמה קבוצה מחסידי חב"ד כינוס שמטרתו 'קבלת מלכותו' כמשיח. התקשורת פרסמה בעידוד חלק מהחסידים שב-770 עומד להתקיים מעמד הכתרה שלו כ"מלך המשיח". רבני חב"ד פרסמו הודעה ששללה את רעיון ההכתרה ובמיוחד את פרסומו[97], אך חזרו בהם לאחר ששמעו מהמזכיר יהודה לייב גרונר כי הרב שניאורסון אישר את קיום הכינוס[98]. במקביל התפרסמה מרבני חב"ד קריאה רשמית לחסידי חב"ד להשתתף במעמד ו"לקבל את מלכותו של הרבי מלך המשיח" (צילום ה'קריאה' מוצג משמאל).
במהלך האירוע דיברו כמה מרבני חב"ד על משיחיותו של הרבי, אולם לפני יציאת הרבי לאירוע הכריזו מזכיריו לייבל גרונר ויהודא קרינסקי בשמו מספר פעמים כי הוא שולל את רעיון ההכתרה ומבקש להתייחס ליציאתו לאירוע כאל יציאה רגילה שלו בכל ערב[99]. הרבי הביט בעיקר לעבר המצלמות ועודד קלושות את שירת החסידים "יחי אדוננו... מלך המשיח".
בשנת תשנ"ג הוציאה הוצאת הספרים הרשמית קה"ת את הספר בשורת הגאולה, שבפתח הדבר שלו נכתב "על פי בקשת רבים, ובהסכמת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו מוציאים לאור...". בשבועון בית משיח נטען בשנים תשנ"ט - תש"ס (1999 - 2000) כי הוא אישר באמצעות מזכירו את הדפסת התואר 'מלך המשיח' בספר זה[100]. בשנת 2003 טען יהושע מונדשיין, שבירר בעזרת "שלוחים נאמנים" אצל כל מזכירי הרבי, וכולם הכחישו את השמועה שלפיה אישר הרבי בתקופת מחלתו לכתוב עליו בספרי חב"ד את התואר "מלך המשיח"[101]. עם זאת, באתר חב"ד אינפו נכתב בשנת 2015 שבעדות בבית משפט פדרלי בניו יורק, סיפר יהודה לייב גרונר (ממזכירי הרבי) כי בשנת תשנ"ג הוא קיבל אישור מהרבי לכתוב עליו "מלך המשיח"[90].
לאורך כל תקופת המחלה היו רבים ששאלו את חסידי חב"ד כיצד יגיבו אם ימות. התשובה שניתנה ברוב המקרים הייתה שדבר כזה בלתי אפשרי. רובם ככולם של חסידי חב"ד היו משוכנעים שהרבי יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמשיח[102]. באותה תקופה תמכו בעמדה זו רוב רבני התנועה והחסידים וכן העיתון של חב"ד, "כפר חב"ד".
פטירתו
בכ"ז באדר ה'תשנ"ד, כשנתיים לאחר האירוע המוחי, שקע הרב שניאורסון בתרדמת ואושפז בבית החולים "בית ישראל". לאחר שלושה חודשי אשפוז, בג' בתמוז ה'תשנ"ד נפטר. פטירתו גרמה לזעזוע בקרב חסידיו, שסירבו להאמין שמאורע כזה יכול להתרחש. הוא נקבר בצמוד לקברו של חמיו, בתוך אוהל מיוחד בחלקת חב"ד בבית הקברות היהודי מונטיפיורי, שבקווינס, ניו יורק.
תקופה קצרה אחרי פטירתו, פרסם בית דין רבני חב"ד (הגוף שמינה הרב שניאורסון לסמכות העליונה של חב"ד בישראל) מכתב הקורא לחדול מהכרזות (כוונתם הייתה להכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד") ולהכריז רק בנוסח אותו קבע הרבי "יחי המלך"[103]. חלק מרבני הזרם המתון הצהירו שטעו בכך שעודדו את הלהט המשיחי וקראו לחסידים לחדול מהפרסומים המשיחיים[104]. רבנים אחרים, מהזרם המשיחיסטי, הכריזו שלא חל כל שינוי ויש להמשיך ולפרסם את משיחיותו משום שהרבי לא מת[105]. כמה מרבני חב"ד חתמו על פסק דין שאין לכתוב תארים המלמדים על פטירתו של הרבי בשערי הספרים שלו[106].
פולמוס ההתייחסות לפטירת הרבי
בנוסף לסוגיה המשיחית, אנשי הזרם המשיחיסטי סבורים שהרבי עדיין חי בגוף גשמי[107], וממשיכים להוסיף לשמו את האיחול המוצמד אך ורק לאנשים חיים "שליט"א" (ראשי תיבות של 'שיחיה לאורך ימים טובים אמן/ארוכים')[108]. חלק מהם אינם עולים לקברו ובאים רק לבית מדרשו בברוקלין.
הזרם המתון בחסידות מסתייג מפעולות אלו של הזרם המשיחי, מתנגד לדעתם ומכיר בעובדת מותו[109]. אנשי הקבוצה נוהגים כדרך חסידים שרבם נפטר, והם מצפים לשובו בתחיית המתים.
רקע רעיוני
בהשקפת העולם החב"דית מיוחסת חשיבות רבה לאדמו"רי חב"ד כ"נשיאי הדור". הרבי עצמו אמר: ”מוכרח להיות משה בכל דור ודור, שבו תתלבש נשמת משה”[110]. כלומר, נשמתו של משה רבנו התלבשה בכל אחד מאדמו"רי חב"ד (בהסתמך על דברי התלמוד משה לא מת"[111]). לאור זאת, ממשיכים רוב חסידי חב"ד מכל הזרמים להאמין שהרבי ממשיך גם כיום להנהיג את החסידות ואת העולם בכלל כ'נשיא הדור'[112].
האפשרות שהרבי ימות, נחשבה במשך השנים על ידי חסידיו כבלתי אפשרית. אמונה זו התבססה על הצהרתו עם תחילת כהונתו כי דורו - הדור השביעי בחסידות, הוא הדור האחרון בשושלת אדמו"רי החסידות ותפקידו להביא את הגאולה[113]. במשך השנים חזר על הצהרה זו תוך הדגשה ש"דורנו הוא הדור האחרון לגלות והוא הדור הראשון לגאולה"[114]. כתוצאה מכך האמינו החסידים שיחיה עד בוא הגאולה ולאחריה (בחיים הנצחיים שבגאולה). גם בתקופת מחלתו המשיכו החסידים להביע בפומבי את ביטחונם שהוא יחיה[115]. גם לאחר מותו מרבית החסידים משני הזרמים ממשיכים להאמין או לפחות לקוות שיתגלה כמשיח.
ההתייחסות
לאחר המוות החלה להתגבש אצל חלק מ"המשיחיסטים" תפיסה שלפיה האדמו"ר לא נפטר ושהלווייתו וקבורתו לא היו אלא אשליה וניסיון. זאת כחלק אחד מאמונתם שהוא המשיח ושהוא ממשיך להנהיג את הדור[116]. בעקבות זאת הם אינם עולים אל קברו[117], אינם מציינים את יום ההילולה שלו וממשיכים לכתוב עליו שליט"א (שיחיה לאורך ימים טובים אמן/ארוכים)[118]. המשיחיסטים משתמשים בדרך כלל בתארים 'מלך המשיח שליט"א' או 'מה"מ שיל"ו' (שיחיה לעולם ועד) המדגיש את האיחול לחיים נצחיים. בשנים תשע"ד-תשע"ה חתמו כשישים רבנים המשתייכים לזרם ה"משיחיסטי" על פסק דין שלפיו הוא "חי וקיים בגוף גשמי בעולם הזה" והוא צריך "תיכף ומיד ממש" להשלים את תפקידו כמשיח, ויש לפרסם זאת[119].
הזרם המתון בחב"ד אינו מקבל את הרעיון המשיחיסטי שלא מת. חלק מהזרם המתון משתמשים בתואר "הרבי נשיא דורנו" או "הרבי" בלבד[120]. בהוצאה לאור הרשמית של חב"ד ובחוברות ופרסומים אחרים של הזרם המתון, מופיעים לפעמים תארים המתאימים לצדיק שנפטר כמו זי"ע ("זכותו יגן עלינו"), או זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע (זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו בגנזי מרומים, זכותו יגן עלינו). העלון "שיחת השבוע" השתמש בשנה הראשונה לפטירתו בתואר זצ"ל (זכר צדיק לברכה) או זי"ע, ובהמשך חדל משימוש בתארים כלל, בעיקר כדי לא לפגוע בזרם המשיחיסטי[121]. בנוגע לתואר "שליט"א" הנהוג אצל המשיחיסטים, אמר הרב יואל כהן: ”כתיבת "שליט"א" על צדיק לאחרי הסתלקותו, לא רק שאינה מביאה להערצה, אלא אדרבה, מביאה לליצנות והשמצה”[122].
עמדות הצדדים
אנשי הזרם המשיחסטי טוענים שמדברי הרב שניאורסון ברור שהוא המשיח ושהוא יחיה חיים נצחיים. גם אם נוצרה התנגשות בין דבריו לבין המציאות הנראית לעיניים - דבריו הם המכריעים[123]. לעומת זאת, הזרם המתון אינו מקבל את פרשנות המשיחיסטים לחלק מן הדברים, וכן טוען כי ההלכה מתבססת על המציאות הנראית בעיניים. כאשר נפטר היו צריכים על פי ההלכה לערוך לו הלוויה ולקוברו, ומה שנעשה על פי ההלכה אינו אחיזת עיניים[124].
המשיחיסטים מצטטים שיחה שאמר הרב שניאורסון: "על משה נאמר 'לא מת' כיון שמידתו היא מידת האמת, לא תיתכן מיתה והפסקה בחייו...", "מוכרח להיות "משה" בכל דור שבו מלובשת נשמת משה", "...וחייו הרוחניים נצחיים בעולם הזה הגשמי על ידי התלבשותם בגוף של נשיא הדור שבכל דור"[125]. אנשי הזרם המתון משיבים על כך ש"אי-הבנה ואי-ידיעה אינם תשתית לבניית תאוריות שאין להן אחיזה במציאות"[126]. כראיה לכך, הם מצטטים את דברי הרבי על ה"ממוצע", מושג המקובל בחב"ד עבור נשיא כל דור, שהוא צריך להיות "איש שניתן לראותו ולשומעו"[127], דברים שגם הם אינם ניתנים להבנה היום. הסבר מסוים[128], מוצאים אנשי הזרם המתון בדבריו לאחר פטירת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הקודם. הוא ציין את המסופר על שמשון שהנהיג את ישראל עשרים שנה לאחר מותו והוסיף, "על-אחת-כמה-וכמה בנוגע לרבי ודאי... שיכול להיות המשך הנהגתו, גם לאחרי ההסתלקות כמו בחייו[129]".
המשיחיסטים מצטטים שיחות נוספות שלו, שמהן משתמע לדעתם שהרבי כנשיא הדור - לא ימות. כך לדוגמה: "נשיא הדור... על-דרך אבן השתייה, שנמצאת במקום מסוים בעולם הזה הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים, אפילו בלי השינוי של גניזה"[130]; וכן: "החידוש של דורנו... לגבי כל הדורות שלפני זה: ...מכיוון שהגאולה לא באה אז בפועל... הייתה הסתלקות הנשמה מן הגוף... מה שאין כן בדורנו זה"[131]. אנשי הזרם המתון טוענים שכוונתו הייתה שהמשיח יבוא מיד, ואז יחיו כולם חיים נצחיים[132], ואמר זאת כאיחול או תפילה, ולא כקביעה עובדתית[133].
לדברי אנשי הזרם המתון הרב שניאורסון מעולם לא אמר שלא ימות, ואף כתב צוואה[134] והשמיע שיחה פומבית[135] המדריכה את החסידים כיצד להתנהל אחרי פטירתו[136]. לדעת המשיחיסטים הכוונה בצוואה הייתה להדריך את החסידים בתקופה שלאחר ג' בתמוז תשנ"ד, התאריך שבו לכאורה נפטר, אולם הם אינם מקבלים זאת כפטירה[137]. עוד הם אומרים שבשיחה האמורה שבה דיבר על צוואה הוא הבהיר שש פעמים שאין הכוונה למצב של הסתלקות[138].
לקריאה נוספת
- יוסף דן, המשיחיות היהודית המודרנית: מצפת עד ברוקלין, תל אביב: האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון ואוניברסיטת תל אביב, תשנ"ט.
- הרב ד"ר דוד ברגר, הרבי מלך המשיח, שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל, ירושלים: אורים, 2005.
- ד"ר יצחק קראוס, השביעי, משיחיות בדור השביעי של חב"ד[139], נביא הגאולה - נבואה וגאולה במשנתו של הרבי מליובאוויטש.
- יורם בילו, אתנו יותר מתמיד - הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ז[140].
קישורים חיצוניים
- היכונו לביאת המשיח: כך זה נראה בתקשורת ב-1992 / 1993
, אתר COL. - על התורה ועל התמורה, לונדון, תשנ"ב.
- מתי טוכפלד, יחי אדוננו מלך המשיח, באתר nrg, 20 בדצמבר 2005
- נטע סלע, האם תנועת חב"ד מתפצלת?, באתר ynet, 5 ביולי 2006
- נטע סלע, הכיסא הריק, מורה נבוכים על הפילוג בחסידות חב"ד, באתר ynet, 9 בפברואר 2007
- הרב שמואל שפירא, האם בגלל המשיחיסטים חב"ד היא עבודה זרה?, באתר ynet, 16 בפברואר 2009
- תומר פרסיקו, המשיח האבוד של חב"ד, פורסם בתכלת, גיליון 36, קיץ התשס"ט.
- ד"ר יעקב גוטליב, הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם, ראיון בשבועון בית משיח 13.05.2009
- אביעזר רביצקי, האדמו"ר מליובאוויטש ותנועת הגאולה.
- חיים גריידינגר, עשרים שנה אחרי מות הרבי מלובביץ', בחב"ד משוכנעים שמדובר במשיח(הקישור אינו פעיל, 31.10.2021) סיקור על הזרם המשיחיסטי, אתר the-post, 24 בפברואר 2014
פרסומים המציגים את עמדות הצדדים
הזרם המשיחיסטי
- פסק דין - אתר המציג פסק דין הלכתי חתום בידי רבנים מחב"ד ומחוצה לה, הפוסק ש"הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח"
- תלמידי ישיבת חסידי חב"ד בצפת, קונטרס 'אמונה ללא פשרות', ברוקלין תשס"ח
- את"ה צפת, יחי המלך המשיח, צפת, תשס"ו (2006)
- מנחם מענדל פלדמן, חי וקיים - התשובות לכל השאלות, ניו יורק, תשס"ו (2006)
- הרב ישבעם סגל, חסיד באמונתו יחיה, כפר חב"ד תשס"ג
הרבי חי וקיים! סמפוזיון תשרי תש"פ בבית משיח 770, סרטון באתר יוטיוב, י"ח תשרי תש"פ
הזרם המתון
- הרב מנחם ברוד, הנקודה החב"דית, כפר חב"ד תשס"ד
- מנחם ברונפמן, זהות המשיח: סוגיה משנית שמעלה לדיון שאלה הרבה יותר יסודית
- יהושע מונדשיין, איגרת לידיד, ניסן תשנ"ב
- יהושע מונדשיין, נבואה, הכרזות, פרסומים ועוד, תשנ"ו
- קובץ משיח וגאולה: גיליון א', גיליון ב', גיליון ג', גיליון ד', גיליון ה', גיליון ו', גיליון ז'
- הרב יחזקאל סופר, יתבררו ויתלבנו, ירושלים תשנ"ו.
- הרב יחזקאל סופר, במאי קמיפלגי ה'תשע"ב.
הערות שוליים
- ^ הרב ד"ר יצחק קראוס, שאלת מחקר, באתר ynet; הרב ד"ר דוד ברגר, הרבי מלך המשיח, שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל, ירושלים: אורים, 2005[דרושה הבהרה]; אריאל הורוביץ, פשוט לומר את האמת, ריאיון עם ד"ר אלון דהן, חוקר משיחיותו של הרבי מלובביץ', 5 בספטמבר 2014; יהודה יפרח, טלפון מהמשיח, ריאיון עם פרופ' דב שוורץ, מתוך מוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ז בכסלו תשע"ב, 23.12.2011
- ^ לדוגמה למרות האיומים, שוואקי ובן-דוד הופיעו ברמת-גן, באתר ynet
- ^ העובדות שמאחורי הדגל - תשורה מהתוועדות ג' תמוז תשע"ה
- ^ נטע סלע, האם תנועת חב"ד מתפצלת?, באתר ynet, 05.07.06
- ^ הרב משה בערגשטיין, קונטרס 'משיח וגאולה' גיליון 7, עמוד 10.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד ב'
- ^ ראו לדוגמה דברים שאמר בד' במנחם אב תשמ"ט
- ^ שיחה בשבת פרשת משפטים תשנ"ב (1992). הדברים נדפסו כהערה בשיחה שהוגהה על ידי הרבי ופורסמה בספר תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב, עמוד 282 הערה מספר 148
- ^ "משיח צדקנו, השליח ד"שלח נא ביד תשלח", כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו ועד"ז ההמשך דממלא מקומו שלאחרי זה", (ש"פ חיי שרה תשנ"ב, שיחות קודש תשנ"ב, ח"א עמ' 318)
- ^ 10.0 10.1 לדוגמה: "נשיא הדור הוא – "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח. שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהיה לי שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו. מכיוון שכן הוא האמת – שנשיא הדור הוא המשיח שבדור". דברים שנאמרו בשיחת ליל שמחת ה’תשמ”ו, נדפסו בספר התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 342, 343, "נשיא דורנו היה המשיח של דורנו והוא נתגלה בכל התוקף", תמליל משיחה שנאמרה בי"א אלול תשנ"א עמ' 21, דוגמאות נוספות: תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 350, לקוטי שיחות חלק כט עמ' 360, תורת מנחם תנש"א חלק ד עמ' 159, תורת מנחם תשנ"ב חלק א עמוד 420
- ^ דוד פלדמן, קובץ משיח וגאולה – א, עמוד 31 והלאה.
יואל כהן, קובץ משיח וגאולה – ב, עמוד 3 והלאה.
חיים משה ברעגשטיין, קובץ משיח וגאולה – ז, עמוד 10 והלאה. - ^ למשל: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד ב': "אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות". פירוש רש"י על הגמרא: "אם משיח מאותן שחיים עכשיו, ודאי היינו רבינו הקדוש... ואם היה מאותן שמתו כבר, היה דניאל איש חמודות".
- ^ הרב יואל כהן, קובץ משיח וגאולה – ב, עמוד 12, 19-20
- ^ כגון שלום דובער לוין קובץ משיח וגאולה - א עמודים 1–8.
- ^ הלכות מלכים, פרק י"ב הלכה י"ב.
- ^ יוסף אברהם הלוי העלער,קובץ משיח וגאולה – ג, עמוד 7.
- ^ חיים משה ברעגשטיין, קובץ משיח וגאולה – ז, עמודים 10-11.
- ^ ראו באריכות בשיחתו מי"א בניסן תשמ"ה.
- ^ הרב יחזקאל סופר יתבררו ויתלבנו, 1994, עמוד 84; בנימין ליפקין, חשבונו של עולם, לוד 2000, עמ' 146; הרב מנחם ברוד 'לא סוד בברוד', שבועון כפר חב"ד 2008, מובא גם באתר COL
- ^ ימי מלך חלק ב', עמוד 681, כפר חב"ד תשנ"א.
- ^ רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא
- ^ "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי"
- ^ צדי"ק למלך, כרך ב' עמוד א'רכד
- ^ ראו צילום הפסק בערך 25 שנים לפסק דין שהרבי הוא מלך המשיח באתר חב"ד אינפו
- ^ 'העובדות שמאחורי הפסק' אתר חב"ד אינפו
- ^ לדוגמא בראיון של הרב יעקב יוסף אמר שחתם רק שהרבי מליובאוויטש יכול להיות מלך המשיח, ושחתימתו היתה רק בעודו בחיים, ולא כמופיע בפסק
- ^ "משנה ראשונה" ו"משנה אחרונה" הם ביטויים תלמודיים בהלכה, "משנה ראשונה" היא משנה שחוברה בתקופה קדומה, טרם שינוי ההלכה, שינוי שתועד בעת חיבור "משנה אחרונה". למשנה אחרונה תוקף רב יותר.
- ^ שלום דובער לוין, קובץ משיח וגאולה – ב', תחילת עמוד 27
- ^ חלק מעמדת הזרם המתון הופיע בסדרה בת שבע חוברות בשם 'קובץ משיח וגאולה', ניו יורק 1996–1998, בעריכת הרב שלום דובער לוין.
- ^ ראו לדוגמה ריאיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, שבט תשנ"ג
- ^ מאמר שפורסם בשבועון כפר חב"ד, אתר COL
- ^ קטעים מתוך ראיון לשבועון כפר חב"ד, באתר שטורעם
- ^ משה הורוביץ, הרב שך - שהמפתח בידו, ירושלים 1989, עמ' 95
- ^ מקור: הקלטת אודיו שפורסמה ביוטיוב על ידי אנונימי
- ^ ראו למשל: שאול מגיד, The Divine/Human Messiah and Religious Deviance: Rethinking Chabad Messianism. בתוך: Rethinking the Messianic Idea in Judaism. הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, 2014.
- ^ משנה הלכות חלק יז סימן רנ"ה מובא כאן
- ^ הרב שך: הכתרת הרבי מלובביץ’ למשיח היא כפירה שהעונש עליה הוא גיהנום [31/01/1993 - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים], באתר ranaz.co.il
- ^ מבנו הרב שמואל אליהו, ששמע מאביו. "תשובה מהרב שמואל אליהו האם הרבי הוא משיח", באתר כיפה.
- ^ צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס - אתר חב"ד אינפו
- ^ ראו עוד: הרב יורם אברג'יל אומר - הרבי מליובאוויטש הוא המשיח! בערוץ זמן הגאולה
- ^ ynet, הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, באתר ynet, 16 בפברואר 2009
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א.
- ^ מאמר באתי לגני (בתוספת ביאורים)
- ^ תומר פרסיקו, המשיח האבוד של חב"ד, תכלת, קיץ תשס"ט, עמ' 68 והלאה
- ^ מכתב של חסיד חב"ד - הרב אליהו אריה פרידמן מצפת משנת 1980 בו הוא פונה לרב בתואר ,"אדמו"ר משיח צדקנו". מכתב נוסף של הרב יצחק שפרינגר עם תשובת הרבי. תשורה וילהלם - דוברוסקין עמוד 15.
- ^ כך מובא בספר תולדות חייו, אחד היה אברהם עמ' 98.
- ^ גרסה זו הובאה בספר 'והוא יגאלנו' עמוד 114, (גרסת טקסט של העמוד הנ"ל), וכן סופרה על ידי נכדו של הרב פריז בשבת שכולה משיח שנת תשע"א.
- ^ מנחם פרידמן, [דרושה הבהרה]דוד אריאל-יואל ואחרים (עורכים), מלחמת גוג ומגוג: משיחיות ואפוקליפסה ביהדות - בעבר ובימינו, תל אביב תשס"א, עמ' 221
- ^ יהושע מונדשיין, איגרת לידיד", תשנ"ג
- ^ במענה כתוב שמסר למזכירותו, על מנת להודיע זאת לוולפא ("לטלפנו בשמי")
- ^ "ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל". מבשר טוב, מאת הרב שלום דובער הלוי וולפא, הוצאת ופרצת כפר חב"ד, תשנ"ד, ע' עב)
- ^ הרבי מעודד את שירת "חיילי אדוננו", מוצאי שמחת תורה תשמ"א (1981) אתר חב"ד אינפו
- ^ Samuel Heilman, and Menachem Friedman, The Rebbe: the life and afterlife of Menachem Mendel Schneerson, Princeton 2010; באתר "יומני בית חיינו 770". ביומנים שמפרסמים אנשי הזרם המתון, המלים 'יבוא ויגאלנו' אינן מופיעות: "כשהגוף כולו שר ורוקד", באתר שטורעם, וכן באתר "יומנים"
- ^ צילום(הקישור אינו פעיל, 5.5.2020) משיחת שבת בראשית תשמ"ה. הדברים הושמטו לאחר מכן בהדפסת השיחה (מפאת כבודם של הנוגעים בדבר). יהושע מונדשיין, איגרת לידיד", ניסן תשנ"ג, ו 'התקשרות' גיליון ש"ט
- ^ 55.0 55.1 האם הרבי הסכים שיפרסמו שהוא מלך המשיח?. וידאו עם הרב גרונר, באתר חב"ד אינפו 13 במאי 2020
- ^ מנחם ברוד, הנקודה החב"דית, עמ' 33.
- ^ המכתב נכתב על פי עצתו של מזכיר הרבי הרב לייבל גרונר בתגובה לשאלה מדוע בשנת תשמ"ו כאשר אחד החסידים אמר "הרבי מלך המשיח", אמר הרבי בתגובה "אם יגידו זאת שוב, אצא מכאן", ואילו כעת החסידים אומרים זאת והרבי אינו שולל את הדיבורים על היותו משיח. האם הרבי הסכים שיפרסמו שהוא מלך המשיח?. וידאו עם הרב גרונר, באתר חב"ד אינפו 13 במאי 2020
- ^ על החתמת 'קבלת מלכותו' של הרבי מלובביץ כמשיח, ראו: 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות
- ^ הרב דוד נחשון מספר על המענה, בכינוס ב-770 בתחילת חודש אייר (דקה 12:48).
- ^ שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א – ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474
- ^ קטע וידאו מהשיחה; יומן - אתר חב"ד אינפו
- ^ חוקר החסידות ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע מכונן בכ"ז ניסן תשנ"א, באתר ynet, 06.07.08
- ^ חוברת העובדות שמאחורי הפסק. צילום פתק התגובה של הרבי בעמוד 14
- ^ בקונטרס "קוים לדמותו של שקרן", שם מפרט את טענותיו
- ^ מנחם פרידמן ושמואל היילמן בספרם "הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו", עמ' 252
- ^ וידאו - הרבי מעודד שירת "יחי" ב-770 - ט"ו באייר תשנ"א.
- ^ יחיאל הררי, סודו של הרבי, תל אביב 2013, עמוד 269.
- ^ כפי שתועד ביומנים שנכתבו בשנים תשנ"ג, תשנ"ד, התפרסמו בשעתו בעלונים בשם 'מבית חיינו' (התפרסמו באתר יומן 770)
- ^ בין החותמים היו : חנזין, אשכנזי, ביסטריצקי, יהודה קלמן מארלאו, אברהם אזדבא
- ^ s:רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד
- ^ בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב: "ועל פי זה יש לומר, שהחלטת והכרזת מנהיגי אוה"ע בערב שבת פרשת משפטים על דבר המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים", היא, כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", החל מהפסק דין של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שמכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זמן הגלות ומוכנים כבר לקבלת פני משיח צדקנו, וכן הפסק דין של הרבנים ומורי-הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח". השיחה כפי שהוגהה ופורסמה על ידי הרבי
- ^ הרב יחזקאל סופר (שלימים הפך לאיש הזרם המתון), מכתב לידיד שהחמיץ, באתר חב"ד אינפו
- ^ כך למשל הרב יעקב אלטיין, בחזקת משיח, קובץ משיח וגאולה ג, תשנ"ז, עמוד 8
- ^ למשל בשיחת פרשת ויחי תשנ"א, ובשיחה עם הרב מרדכי אליהו בו' בחשוון תשנ"ב
- ^ פסק רבני חב"ד בישראל; פסק של רבנים שונים
- ^ הרבנים דוד אליעזרי ודוד שוחט
- ^ ספר יתבררו ויתלבנו, הרב יחזקאל סופר ירושלים תשנ"ו
- ^ בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם
- ^ וידאו (הדקה ה-15)
- ^ סרטון של האירוע באתר יוטיוב; מ' פריד, הרבי העניק דולר נוסף ואמר: "עבור הצלצלי תרועה", 16 בפברואר 2012, באתר חב"ד אינפו
- ^ שיחות קודש, תשנ"ב חלק א', עמוד 259. 1992, ברוקלין ניו יורק.
- ^ חשיפה: הוראות הרבי בקשר לספר "יחי המלך", באתר חב״ד און ליין - COL מרכז התקשורת החב״די
- ^ מנחם זיגלבוים, הרבי עצמו גילה את זהות משיח, באתר חב"ד אינפו, ז' בתמוז ה'תשע"ט
- ^ הרב ברוד: חסיד אינו מעלים הוראות שאינן נוחות לו, באתר col.
- ^ לקט מענות קודש
- ^ האווירה בחבד מתחשמלת
- ^ מנחם ברוד, ברבעון 'מעיינותיך'
- ^ צילום הפתק בכתב יד של הרבי (ההדגשות במקור)
- ^ מתוך צילום כתב ידו של גרונר (נדפס בחשבונו של עולם עמוד 357; הרב גרונר סיפר את הדברים גם בכנס לרגל גיליון האלף של שבועון בית משיח וידאו מהאירוע, הסיפור המדובר מתחיל ב-4:20, הרב גרונר מדבר ביידיש
- ^ 90.0 90.1 הרב גרונר בעדותו: הרבי אישר לכתוב התואר "מלך המשיח", באתר חב"ד אינפו כ״ג במרחשון ה׳תשע״ו. יהושע מונדשיין כתב בקונטרס קוים לדמותו של שקרן שבירר את העניין וזהו שקר
- ^ באתר אוצר עמוד 16
- ^ באתר שטורם
- ^ קטעי עיתונות, המשקפים את הפרסומים על זיהויו של הרבי כמשיח
- ^ כינוס השלוחים תשנ"ג בעיצומו: סערת "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!", סרטון בערוץ "זמן הגאולה", באתר יוטיוב, 3 בנוב׳ 2018
- ^ פתגם היום יום י"ד טבת: "תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפועל שלא ישכח לעד." כך גם בקישורים הבאים: כל מי שזכה לחזות בתנועה הזו, ליפקין אתר שטורעם, לעקוב אחרי כל תנועה הרבנים קפלן ומייזליש, שבועון בית משיח
- ^ "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..."; "מובן שהציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות... לכן, כשאנו רואים בעינינו שלמעשה הרבי מעודד את השירה ומאשר אותה פעם אחר פעם, מובן שכעת כבר מותר לומר זאת" (ריאיון עם הרב כהן, שבועון כפר חב"ד, גיליון 558, ו' בשבט תשנ"ג, צילום קטע מהכתבה
- ^ נוסח המודעה: אזהרה נוראה: היות שנתפרסם אודות עניין הכינוס ט' שבט אור ליום יו"ד שבט וכו' עניינים בלתי רצויים שעלולים ח"ו להביא לידי חלול שם ליובאוויטש, מצאנו לנכון להזהיר, א) לא לעשות ח"ו טעלוויזשאן, וראדיא לחוץ. ב) עניין ההכתרה מושלל. ג) כל עניין השידור רק אם הוא עבור אנ"ש שי' ולא לחוץ מאנ"ש כי זה עשוי לקלקל יותר מן התקון. כל העניין הוא רק עבור אנ"ש ולא חוצה. על הפתק חתמו: ביה"ד החב"די בקראון הייטס, ביה"ד החב"די בישראל, וועד רבני ליובאוויטש
- ^ התפרסמה הבהרה בנוסח שלהלן: "לאור הסכמה וברכה מפורשת מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם הבד"צ בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל) אירועי י' שבט ה'תשנ"ג, קובץ העובדות שמאחורי הסאטלייט, עמ' 15
- ^ Rabbi's appearance fails to reveal messiah, Deseret News, 1 בפברואר 1993; עיתון "מעריב" למחרת האירוע.
- ^ גיליון: 214, עמוד 51, וגיליון 269 עמוד 30
- ^ דברי מונדשיין (בסיום המאמר הראשון בבלוג).
- ^ הם התבססו גם על דברים שאמר הרבי לפני מחלתו, שנשיא הדור צריך לחיות בגוף גשמי ושדורנו זה הוא הדור האחרון לגלות שעתיד להפוך לדור הראשון לגאולה. ניתן לשער שהיה זה גם משום שברור היה שלרבי שהיה חשוך ילדים, לא ימונה יורש.
- ^ ”והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות.” בשיחת ב' ניסן תשמ"ח
- ^ מאמר מאת הרב יואל כהן בשבועון כפר חב"ד
- ^ הרב העשל גרינברג בראיון לשבועון בית משיח(הקישור אינו פעיל, 30 בינואר 2017)
- ^ בין החותמים על הפסק הם הרבנים מרדכי שמואל אשכנזי, ישעיהו הרצל, יוסף הכט, שניאור זלמן גוראריה וישראל יוסף הכהן הענדל. הובא באתר חב"ד אינפו
- ^ האם תנועת חב"ד מתפצלת?, באתר ynet
- ^ ראו לדוגמה מאמרים על הרבי
- ^ ראו לדוגמה מאמר בגיליון "שיחת השבוע"
- ^ לקוטי שיחות - שמות א השיחה המקורית ביידיש,השיחה בתרגום לעברית(הקישור אינו פעיל, 5.5.2020)
- ^ כך בדברי הרבי, לעומת לשון הגמרא "לא מת משה" בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג עמוד ב'.
- ^ הנקודה החב"דית, עמ' 13.
- ^ מאמר "באתי לגני" ה’תשי”א
- ^ לדוגמה: דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות שיזכה להיות דור הראשון של הגאולה, 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ח, כרך ג, עמדים 493-498
- ^ מייקל ספקטר The Oracle of Crown Heights ניו יורק טיימס, 15 מרץ, 1992
- ^ שלום דובער לוין, קובץ משיח וגאולה – ז, עמודים 22-21.
מאמר מערכת, קובץ משיח וגאולה – ד, עמוד 3, סעיף ב. - ^ עם זאת, חלק מהמשיחיסטים מגיע אל האוהל, במטרה לבקר בקבר הרבי הקודם (רבי יוסף יצחק שניאורסון), שאף הוא טמון שם.
- ^ טענתם מופיעה בהתוועדות חסידית, חיים לוי יצחק גינזבורג, הוצאת בית משיח, תש"ס.
- ^ פסק הדין, באתר "הגאולה"
- ^ בית דין רבני חב"ד במכתבים 1; ארגון צא"ח באתר,ובמודעות לציבור
- ^ ראו הסברו של הרב ברוד באתר ynet.
- ^ מתוך ריאיון לעיתון כפר חב"ד, שהובא באתר שטורעם.
- ^ הסברים לדעתם מופיעים בקובץ קובץ 'חי וקיים'.
- ^ מנחם ברוד, "הנקודה החב"דית" עמ' 27. תשרי תשס"ד.
- ^ לקוטי שיחות, חלק כ"ו, עמ' 7–8, כפי שהוגה על ידי הרב שניאורסון ופורסם ביידיש, 'תרגום לעברית עמ' 8)
- ^ הרב מנחם ברוד, "הנקודה החב"דית" עמוד 38. תחת הכותרת "למד לשונך לומר איני יודע"
- ^ לקוטי שיחות חלק כ"ד עמ' 6. הנקודה החב"דית עמוד 39
- ^ ברוד ב"הנקודה החב"דית" עמוד 39, מביא את ההסבר תוך הסתייגות "אם בכל-זאת רוצים לחפש הסבר כלשהו, ולו 'בדרך אפשר', כדי לתת לנו יותר עידוד וחיזוק" ובהמשך הדברים "הדבר יכול לתת הסבר כלשהו למציאות הקשה שלנו"
- ^ מהתוועדות י"ב בתמוז ה'תשי"א - 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשי"א חלק שני (ג) עמ'- 185 - בלתי מוגה, הובאה בעלון התקשרות 412
- ^ שיחת ש"פ שופטים תנש"א
- ^ שיחת ש"פ בא תשנ"ב
- ^ ראו בדברי השואל בפורטל "חב"ד".
- ^ ראו עוד: 'הנקודה החב"דית' מאת מנחם ברוד, עמוד 34.
- ^ פירוט הדברים בספר 'חשבונו של עולם', הוצאת מכון הספר, תש"ס.
- ^ מוצאי שבת פרשת תרומה ב' אדר תשמ"ח. נדפסה בתורת מנחם התוועדויות תשמ"ח, הוצאת קה"ת, כרך ד' עמ' 400 ואילך.
- ^ ראו גם ראיון של הרב יואל כהן לעיתון כפר חב"ד, באתר שטורעם.
- ^ דעות בפורום של האתר חב"ד אינפו
- ^ ראו בספרו הנ"ל של גינזבורג.
- ^ סקירה באתר .text.org.il
- ^ דוד אסף, יומן קריאה: על ספרו של יורם בילו 'אתנו יותר מתמיד', בבלוג "עונג שבת", אוגוסט 2018
33025733פולמוס המשיחיות בחב"ד