ניגוני הרבי מחב"ד

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניגוני הרבי מחב"ד הם סדרת בת ארבעה עשר ניגונים אותם לימד הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד במשך שנות תשי"ד-תשל"ד (1954-1973) לקהל החסידים.

רוב הניגונים לימד הרבי במהלך שמחת תורה, בחלק מהניגונים סיפר הרבי לפני הניגון את המקור של הניגון.

ניגונים אלו הפכו במשך השנים לניגונים ידועים בקהל חצרות החסידים ואחרים, חלק מהם אף בעיבודים וביצועים חדשניים בתקליטורים של מקהלת חסידי חב"ד ניח"ח, על ידי הזמר אברהם פריד, באלבום לחיים טיש - חב"ד, צמאה ועוד מתוך מטרת להנגיש את אותם ניגונים גם לקהל מחוץ לחסידות חב"ד.

צמאה לך נפשי -א'

צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם
כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ

ניגון חסידי המבטא כמיהה וגעגוע, הרבי אמר שהניגון מיוחס לרבי שניאור זלמן מלאדי, אך לא ברור האם הוא עצמו חיבר אותו, לכן הניגון אינו נמנה עם עשרת ניגוניו המכוונים.

הרבי לימד אותו בשבת מברכים חודש אייר תשי"ד (1954).

שלושת חלקיו הראשונים הם בעליה ושני חלקיו הראשונים מבטאים צימאון ובקשה. ניגון זה היה מושר פעמים רבות בהתוועדות של הרבי, והיו פעמים שהרבי היה מתחיל אותו ומנגן אותו עם הקהל קטע קטע.

לקראת יום הולדת השבעים של הרבי בשנת תשל"ב, הכינו מערכת ניח"ח קלטת מיוחדת לרגל המאורע (קלטת 11). אישר הרבי להכניס את גם את הניגון "צמאה לך נפשי" שהרבי בעצמו ניגן, במהלך התוועדות.

ניגון זה הוא ניגון קפ"א בספר הניגונים[1][2].

והיא שעמדה

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם

מילותיו של הניגון לקוחים מנוסח ההגדה של פסח. החלק הראשון של הניגון, מביע רגשי מרירות מלחץ ועוני הגלות, וחלקו השני מביע שמחה, אומץ וביטחון בניצחון על שונאי ישראל ובקיום העם היהודי. הרבי לימד את הניגון בהתוועדות לילה שני של חג הפסח בשנת תשט"ו.

הרבי הסביר שהמילים של הניגון משקפות שני הצדדים בהיסטוריה של העם היהודי בגלות, שמצד אחד היו רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומצד שני המשך קיומו הפלאי של העם היהודי מול אויביו הרבים, כ"כבשה בין שבעים זאבים" והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

הוא ניגון ק"צ בספר הניגונים[3].

דרכך אלוקינו

הרבי לימד את הניגון בשמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשט"ז.

מילות הניגון (מתוך הסליחות בתפילת ערבית של יום כיפור):

"דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתנו, דלים וריקים"

הרבי הסביר בשם האדמו"ר שלום דובער שניאורסון שהזמן של שמחת תורה לא מזיק, ולמרות שהניגון מסתיים במילים "ראה עמידתנו דלים וריקים", זה מביא תועלת, שנדע היכן אנחנו אוחזים "עמידתנו דלים וריקים" ואנחנו כמו כלי ריק שהוא יכול לקבל לתוכו יותר ככה ברוחניות אנחנו אצל הקב"ה.

בבתי הכנסיות של חסידי חב"ד נוהגים לנגן אותו בתפילת יום כיפור.

הוא ניגון קצ"ג בספר הניגונים[4].

אסדר לסעודתא

הרבי לימד את הניגון בהתוועדות שבת פרשת בלק, י"ד בתמוז תשט"ז

באותה התוועדות דיבר הרבי אודות הנהגת אדמו"רי חב"ד בעניין שלוש סעודות בשבת.

באמצע הניגון סיפר הרבי, שפעם בא יהודי אל הצדיק מווילעדניק וביקש ברכה ללידת בן. אמר לו שיפרוש משי בחדר המטות ויוולד לו בן. כאשר היהודי יצא שאלו התלמידים את רבם, מניין המקור לכך ש"משי" הוא סגולה לבן ? וענה להם הצדיק שזה מפורש ב"אסדר לסעודתא", "ואלין מליא יהון לרקיעיא ותמן מאן שריא הלא הוא שמשא": "מליא" זה משי, וכאשר "אלין מליא יהון לרקיעיא" מלשון פרישה, שיפרשו אותם, אזי "תמן מאן שריא" מה שיימצא שם "הלא הוא שמשא" (המילה 'זוהן' ביידיש מתפרשת כ'שמש' וכ'בן'.).

כשהרבי סיים את הסיפור ואמר: "ה"קונץ" (-החכמה) אינו בפירוש הפיסקא הנ"ל, אלא ה"קונץ" הוא שאכן נולד לו בן! (הרבי חזר על כך כמה פעמים, באמרו) מצד החושך כפול ומכופל לא מבינים מה שאומרים, כל הזמן שלא מסבירים בפירוש".... והיה וניכר היה שזה עת רצון וזמן סגולה להיוושע בזרעא חייא וקיימא.

הוא ניגון קפ"ט בספר הניגונים[5].

כי אנו עמך - א'

הרבי לימדו בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשי"ז.

המילים מבטאות בקשה ותחינה, דרישה ותביעה לחשבון נפש בתקווה לרחמי האב (הקדוש ברוך הוא) על בניו.

מילות הניגון (מתוך פיוט בחזרת הש"ץ דתפלת שמו"ע ביום כיפור):

"כִּי אָנוּ עַמֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹקֵינוּ. אָנוּ בָנֶיךָ וְאַתָּה אָבִינוּ. אָנוּ עֲבָדֶיךָ וְאַתָּה אֲדוֹנֵנוּ. אָנוּ קְהָלֶךָ וְאַתָּה חֶלְקֵנוּ: אָנוּ נַחֲלָתֶךָ וְאַתָּה גוֹרָלֵנוּ. אָנוּ צֹאנֶךָ וְאַתָּה רוֹעֵנוּ. אָנוּ כַרְמֶךָ וְאַתָּה נוֹטְרֵנוּ. אָנוּ פְעֻלָּתֶךָ וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ: אָנוּ רַעְיָתֶךָ וְאַתָּה דוֹדֵנוּ. אָנוּ סְגֻלָּתֶךָ וְאַתָּה אֱלֹקֵינוּ. אָנוּ עַמֶּךָ וְאַתָּה מַלְכֵּנוּ. אָנוּ מַאֲמִירֶיךָ וְאַתָּה מַאֲמִירֵנוּ".

הוא ניגון קצ"ד בספר הניגונים[6].

צמאה לך נפשי -ב'

צמאה לך נפשי כמה לך בשרי, עי טי דורען מארקו טשטא טי יעדיעש נא יארמארקו, ניע קופליאיעש ניע פראדאיעש טאלקא ראביש סווארקו.

הרבי לימדו בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשי"ח.

ניגון זה הוא ניגון ק"א בספר הניגונים[7][8].

שאמיל

הרבי לימד את הניגון בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשי"ט (1958).

לפני שהתחיל הרבי את הניגון הוא סיפר, שלפני כמאה שנה, חיו בהרי קווקז שבטים שהיו חופשיים מבלי שחלו עליהם חוקי המלוכה, כשהצאר החל להרחיב את גבולות מלכותו, הוא רצה לכבוש גם הרי קווקז. אך למרות שהיו לו חיילים רבים לעומת השבטים שהיו מעטים, הוא לא הצליח לכבוש אותם, זאת מכיוון שהם חיו על הרים גבוהים. בסופו של דבר, נצחו הרוסים במלחמת הקווקז ותפשו את מנהיג השבטים האימאם שאמיל שנשבע אמונים לצאר ועונשו היה הגליה לקלוגה, שם כשהיה נזכר מדי פעם בהרים הגבוהים שם היה חפשי וכעת הוא משועבד לחוקי הצאר, היה שר ניגון זה שתחילתו רגש געגועים וסופו תקווה שישוב סוף סוף למקומו.

כשיהודים שמעו ניגון זה, הם פירשו אותו לגבי עבודת ה' לעניין של ירידת הנשמה למטה בגוף. כשהנשמה היא למעלה היא נמצאת מתחת לכיסא הכבוד, ומשם היא יורדת למטה ומתלבשת בגוף ונפש בהמית, שהיא ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא אך הנשמה יודעת שכל הירידה הזו היא בשביל העליה שתהיה אחר כך אבל עכשיו זה בשבילה ירידה גדולה[9].

הניגון מבטא געגועים למצב הנעלה בו האדם היה נתון בעבר, ותקווה ובטחון לעתיד טוב יותר.

ניגון זה הוא ניגון ש"ב בספר הניגונים[10].

רחמנא דעני

הרבי לימדו בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תש"ך (1959).

הרבי ביאר את המשמעות של הניגון: שהקב"ה, שהוא אב הרחמן" עונה ומטיב לעניים הנמצאים בגלות. גם יהודי צריך להיות במעמד שהוא נמצא בגאולה, אבל רגע אחד לפני הוא נמצא במצב של "עניי". בוודאי יעזור ה' שהוא יענה לכל אחד מאתנו בתוככי כלל ישראל, ובפרט כשמנגנים את זה מתוך שמחה, לכן מתאים לנגנו בהתחלה במתינות ולאחר מכן במהירות ובשמחה, מכיוון שבהתחלה זה תחנונים והמשך זה תביעה ובטחון שבורא העולם יענה לתפילתנו.

בבתי הכנסת של חסידות חב"ד נוהגים לנגן אותו בסיום הסליחות.

מילות הניגון לקוחות מנוסח ה"סליחות" הנאמרות קודם הימים הנוראים:

"רַחֲמָנָא דְעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא. רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא".

ניגון זה הוא ניגון רמ"ז בספר הניגונים[11]

אתה בחרתנו

הרבי לימדו בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשכ"א.

הרבי הסביר שהניגון מכיל שני בתים, הבית הראשון מכוון כנגד הצדיקים והבית השני מכוון כנגד בעלי התשובה.

מילות הניגון (מתוך נוסח התפילה של יום טוב):

"אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".

במשך השנים זכה הניגון ליחס מיוחד מהרבי, ובזמנים מיוחדים ובעת רצון כשהיו מנגנים את הניגונים המכונים התחיל הרבי לנגן, לא פעם, מיד לאחר ניגון ה"הבינוני" את הניגון "אתה בחרתנו".

ניגון זה הוא ניגון רכ"ט בספר הניגונים[12][13].

אנעים זמירות

מילות הניגון (מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז):

"אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך".

הרבי לימדו בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשכ"ב

הרבי סיפר כרקע לניגון שבעיירה אחת, כשהגיעו התושבים למחרת יום כיפור לבית הכנסת להתפלל ראו חסיד פולני, שרוקד מסביב לבימה את הניגון של שיר הכבוד, והוא היה כל כך שקוע בכך, שרקד כל הלילה ושכח לגמרי שהוא צריך לאכול אחרי הצום.

ניגון זה הוא ניגון רכ"ג בספר הניגונים[14].

סטאוו יא פיטו

הרבי לימדו בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשכ"ג

הרבי סיפר שחסידים באוקראינה שמעו את זה מאנשים פשוטים וניצלו את זה לעבודת השם. שאדם שמגיע לשמחת תורה אחרי העבודה של חודש אלול והוא רואה שעדיין חסרים לו כמה עניינים בעבודת ה' שהוא לא תיקן, ולא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים". הניגון אומר שצריכים לדעת איך לקחת את היין המשכר ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל.

הניגון הוא בשפה האוקראינית ומעורבות בו מילים בעברית ושפת היידיש. מילות הניגון: (את ניגון זה שרים פעמיים, בפעם השניה שרים את הניגון עם שני שינויים)

סטאוו יא פיטו אוּ פיאטניצו, אוּ פיאטניצו (בפעם השניה; סובאטו אוּ סובאטו)
פראפאוו יא, יא פראפאוו סוואיו טעליצו (בפעם השניה; ראבאטו)
טרעבא טרעבא זנאטי יאק גוליאטי,
טרעבא טרעבא זנאטייאק ברעכאטי.
אוי חשבון צדק אטדאוואטי, פערעד פאנאם כאזיאינאם אטוועטשאטי
א מי פיעם, דא פיעם דא מי גולאיעם
און מיר טרינקען יין אזוי ווי מים
און מיר זאגן אלע צוזאמען לחיים ואתה תשמע מן השמים.

ובתרגום לעברית: "עמדתי לשתות ביום שישי (בפעם השניה; שבת),
ובשתייה הפסדתי את עגלתי (בפעם השניה; עבודתי)
יש צורך לדעת כיצד לבלות,
ויש צורך לדעת כיצד לשוחח
אוי! חשבון צדק נצטרך לתת ויהיה עלינו להצטדק בפני הפריץ,
הבה איפוא נשתה ונשתה וגם נבלה.
יין נשתה כמים, יחד נאמר לחיים, ואתה תשמע מן השמיים."

בשבט תשכ"ג, כשהביא שמואל זלמנוב אל הרבי את התקליט החדש של ניח"ח (מס' 5), בו הופיע הניגון בביצוע של הרב שמשון חריטונוב[15], הביע הרבי התפעלות מהדיוק שבו שר שמשון את הניגון ואמר, "הוא מנגן בדיוק כפי שאני שמעתי שמנגנים את הניגון".

זהו ניגון ר"ס בספר הניגונים[16].

כי אנו עמך - ב'

הרבי לימדו בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשכ"ד.

מילות הניגון (מתוך פיוט חזרת הש"ץ בתפילת שמונה עשרה ביום כיפור):

"כִּי אָנוּ עַמֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹקֵינוּ. אָנוּ בָנֶיךָ וְאַתָּה אָבִינוּ. אָנוּ עֲבָדֶיךָ וְאַתָּה אֲדוֹנֵנוּ. אָנוּ קְהָלֶךָ וְאַתָּה חֶלְקֵנוּ: אָנוּ נַחֲלָתֶךָ וְאַתָּה גוֹרָלֵנוּ. אָנוּ צֹאנֶךָ וְאַתָּה רוֹעֵנוּ. אָנוּ כַרְמֶךָ וְאַתָּה נוֹטְרֵנוּ. אָנוּ פְעֻלָּתֶךָ וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ: אָנוּ רַעְיָתֶךָ וְאַתָּה דוֹדֵנוּ. אָנוּ סְגֻלָּתֶךָ וְאַתָּה אֱלֹקֵינוּ. אָנוּ עַמֶּךָ וְאַתָּה מַלְכֵּנוּ. אָנוּ מַאֲמִירֶיךָ וְאַתָּה מַאֲמִירֵנוּ".

הרבי סיפר שהוא שמע את הניגון מאחד החסידים הזקנים, שניגן אותו על המילים "כי אנו עמך" בתפילת יום־הכיפור, ובצאת היום הוא המשיך בהתלהבות לפזם את הניגון שוב ושוב.

הרבי התבטא שלניגון אין תנועת סיום, כי הניגון מבטא את עבודת הבעל תשובה, שהוא לא שבע רצון אף פעם, אלא תמיד שואף להתקרב יותר ויותר.

ניגון זה הוא ניגון רמ"ד בספר הניגונים[17].

הוא אלוקינו

הרבי לימדו בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשכ"ד.

ניגון זה הוא ניגון רכ"ב בספר הניגונים[18].

האדרת והאמונה

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה- לְחַי עוֹלָמִים
הַבִּינָה וְהַבְּרָכָה- לְחַי עוֹלָמִים
הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה- לְחַי עוֹלָמִים
הַדֵּעָה וְהַדִּבּוּר- לְחַי עוֹלָמִים
הַהוֹד וְהֶהָדָר- לְחַי עוֹלָמִים
הַוַּעַד וְהַוָּתִיקוּת- לְחַי עוֹלָמִים
הַזָּךְ וְהַזֹּהַר- לְחַי עוֹלָמִים
הַחַיִל וְהַחֹסֶן- לְחַי עוֹלָמִים
הַטֶּכֶס וְהַטֹּהַר -לְחַי עוֹלָמִים
הַיּיִחוּד וְהַיִּרְאָה- לְחַי עוֹלָמִים
הַכֶּתֶר וְהַכָּבוֹד- לְחַי עוֹלָמִים
הַלֶּקַח וְהַלִּיבּוּב -לְחַי עוֹלָמִים
הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה- לְחַי עוֹלָמִים
הַנּוֹי וְהַנֵּצַח -לְחַי עוֹלָמִים
הַשִּׂגוּי וְהַשֶּׂגֶב- לְחַי עוֹלָמִים
הָעֹז וְהָעֲנָוָה- לְחַי עוֹלָמִים
הַפְּדוּת וְהַפְּאֵר- לְחַי עוֹלָמִים
הַצְּבִי וְהַצֶּדֶק- לְחַי עוֹלָמִים
הַקְּרִיאָה וְהַקְּדֻשָּׁה- לְחַי עוֹלָמִים
הָרוֹן וְהָרוֹמְמוּת- לְחַי עוֹלָמִים
הַשִּׁיר וְהַשֶּׁבַח- לְחַי עוֹלָמִים
הַתְּהִלָה וְהַתִּפְאֶרֶת- לְחַי עוֹלָמִים.

את הניגון לימד הרבי במנגינת ההמנון הצרפתי, בעת מנהג ההקפות בליל שמחת תורה בשנת תשל"ד.

את המנגינה חיבר רוז'ה דה ליל בעת הקרב על העיר מרסיי במהלך המהפכה הצרפתית. לאחר המהפכה נבחר הניגון להמנון של צרפת שבהנהגת נפוליון.

בשמחת תורה תשל"ד, בהתוועדות קודם הקפות, דיבר הרבי אודות המהפיכה הרוחנית בצרפת, ולפני תחילת ההקפה הרביעית ביקש הרבי שכל הצרפתים שנמצאים ב-770 יבואו לכיוון הבימה של הרבי ואז התחיל לשיר את "האדרת והאמונה" במנגינה של ההמנון של צרפת[19].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ניגון חב"ד - צמאה לך נפשי של הרבי מליובאוויטש באתר יוטיוב
  2. צמאה לך נפשי - אברהם פריד ביוטיוב
  3. נמואל והיא שעמדה (חבד) באתר יוטיוב
  4. דרכך אלוקנו - אביתר בנאי ביוטיוב
  5. אסדר לסעודתא - ASADER LISEUDASA ביוטיוב
  6. כי אנו עמך - אביתר בנאי אתר יוטיוב
  7. אברהם פריד בביצוע ניגון חב"ד-צמאה לך נפשי באתר יוטיוב.
  8. הניגון בחתונה של נכד האדמו"ר מצאנז שליט"א באתר יוטיוב.
  9. לוחם החופש הסופי שהיה השראה לרבי מליובאוויטש תמר זיגמן, הספרייה הלאומית, 27.06.17
  10. זאנוויל ויינברגר, מקהלת מלכות, ודני אבידני - ניגון שאמיל ביוטיוב
  11. ניגון חב"ד-רחמנא דעני אתר יוטיוב
  12. אהרן רזאל - אתה בחרתנו באתר יוטיוב
  13. ניגון חב"ד-אתה בחרתנו באתר יוטיוב
  14. אברהם פריד ושולי רנד - אנעים זמירות באתר יוטיוב
  15. הניגון בביצוע של שמעון חריטונוב באתר יוטיוב
  16. Avraham Fried Stav ya pitu באתר יוטיוב
  17. פרוייקט "צמאה" - כי אנו עמך - ארז לב ארי
  18. אריאל זילבר - הוא אלוקינו באתר יוטיוב
  19. ניגון חב"ד-האדרת והאמונה nigun chabad
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0