רבי עקיבא
.jpg) | |
| מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה | |
| לידה | המאה ה-1 |
|---|---|
| מקום פעילות | בני ברק |
| תקופת הפעילות | דור שלישי לתנאים |
| השתייכות | בית הלל ובית שמאי[1] בֵּי רבי עקיבא[2] |
| רבותיו | רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, נחום איש גמזו |
| תלמידיו | רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי נחמיה, רבי יוחנן הסנדלר |
| בני דורו | רבי ישמעאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי טרפון, רבן גמליאל, שמעון בן ננס, אלישע בן אבויה |
| בת זוג | רחל בת כלבא שבוע |
| אב | יוסף |
רבי עקיבא (רבי עקיבא בן יוסף, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה[3][4]; ג'תש"ס - ג'תת"פ[5] 1 לספירה - 120 לספירה). היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל. מתומכי מרד בר כוכבא.
היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ותנאים נוספים. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית. מוזכר בתלמוד הבבלי כ-1,500 פעמים. נחשב לסמל למסירות נפש על התורה. נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, היה אחד מארבעה שנכנסו לפרד"ס ויצא בשלום בשונה מהשאר[6].
ביוגרפיה
נולד בשנת ג'תש"ס. אביו יוסף היה גר[7] או צאצא של גרים, מבני בניו של סיסרא[8]. ב-40 שנותיו הראשונות היה רבי עקיבא עם הארץ אך שמר מצוות[9], שימש כרועה צאן לכלבא שבוע[10]. יש המשערים שמוצאו מגרים, הוא שגרם לו להיות רועה צאן, מכיוון שהגיע ממשפחת גרים בלי קשרי משפחה, ולאחר פטירתו של אביו יוסף, התגלגל לצאנו של העשיר[דרוש מקור].
רחל, בתו של כלבא שבוע, בשל מידותיו הטובות וצניעותו, החליטה להינשא לו בתנאי שילך ללמוד תורה, רבי עקיבא הסכים. אביה שהתנגד לנישואים - הדיר אותם מנכסיו, והם התגוררו במחסן תבן בעוני רב[11]. חז"ל מתארים את קשיי הפרנסה בהם היה נתון תוך לימוד התורה:
בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים, חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה. עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר, אמר להם הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן, ואחד שאני יכול לישן עליהם.
— אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'
רבי עקיבא החל ללמוד תורה לראשונה רק בגיל 40, ב"אבות דרבי נתן" מתואר המהפך בחייו: ”בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?! מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי! למדני תורה! אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך, עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, אמר להם: רבותי! פתחו לי טעם משנה! כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו - למה נכתבה? בית זו - למה נכתבה? דבר זה - למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון: עקיבא! עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) 'מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר', דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.” (אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב')
סיפורם של רבי עקיבא ואשתו מובא כחלק מרצף סיפורים על חכמים שעזבו את ביתם והלכו ללמוד תורה, לעיתים לתקופות ארוכות. במקרה של רבי עקיבא - לא חזר לביתו במשך 12 שנים. במהלך שנים אלו - החל אף ללמד, עד שהיו לו 12 אלף תלמידים, עימם חזר לביתו. אך כשפנה להיכנס לביתו שמע את אשתו אומרת לשכנו שמבחינתה בעלה יכול ללמוד בישיבה 12 שנים נוספות, חרף בדידותה. בשומעו זאת - שב לישיבתו ולמד שם 12 שנים נוספות. בתום 24 השנים הוא חזר לביתו עם 24 אלף תלמידים. בבואו, יצאו לקראתו כל אנשי העיר, וגם רחל אשתו ביניהם. תלמידיו, שלא הכירו אותה ניסו לסלק אותה, אך הוא עצר בעדם ואמר להם: "שלי ושלכם - שלה הוא!" (כלומר כל הלימוד שלי, שבזכותו לימדתי אתכם - בזכותה הוא נעשה)[11]. גם כלבא שבוע בעצמו יצא לקבל את פני הרב הגדול, ולא ידע שהוא חתנו שהתכחש לו ובגללו הדיר את ביתו מהצוואה. משהכיר בטעותו ביקש מרבי עקיבא להתיר את נדרו והלה נענה לו, וקיבל חצי מרכושו, וכך הפך לעשיר. עשירותו מתוארת באבות דרבי נתן[12] שהיו לו מיטות מזהב וכסף, עם סולמות מזהב לעלות אליהם.
בתלמוד[13] מסופר גם כי נשא לאשה את אשת טורנוסרופוס, שבאה בשליחות בעלה במטרה לפתות את רבי עקיבא, אך לבסוף התגיירה ונישאה לו. כמו כן מובא שחמיו של רבי עקיבא נקרא בשם יהושע[14] ומוכח מזה שהיה לו במשך חייו לפחות שלוש נשים[15] אולם ישנם שחולקים על קביעה זו[16].
הוא התגורר בבני ברק ההיסטורית[17].
ילדיו
מתוך מדרשים המופיעים בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, ניתן לדלות פרטים על ילדיו של רבי עקיבא. אבות דרבי נתן מזכיר כי לרבי עקיבא היו בנים ובנות, ללא מספר וללא שמות: "עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין...ואם אומרים (העניים): מפני טפינו, אומרים להם: והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות, אלא אומרים להם: מפני שזכתה רחל אשתו."
בתלמוד הבבלי[18] מסופר שחוזי הכוכבים אמרו לרבי עקיבא כי ביום חתונת בתו יכישנה נחש ותמות. כאשר הגיע ליל חתונתה, נעצה סיכה בכותל, ובבוקר התברר כי בכך הרגה את הנחש. ואמרו שהיא ניצלה בזכות צדקה שנתנה את מנתה לעני.
היה לו בן בשם רבי יהושע[19]. לדעת רש"י[20] ורשב"ם[21] זהו רבי יהושע בן קרחה, וכונה כך משום שרבי עקיבא היה קירח. אך תוספות[22] חולקים על כך, וסוברים שהם שני אנשים שונים.
מקור נוסף בתלמוד הבבלי[23] מתאר שבתו של רבי עקיבא עשתה לבן עזאי בדומה למה שעשתה אמה, כלומר נישאה לתלמיד חכם שעזב אותה והלך ללמוד תורה.
בתלמוד ירושלמי[24] מסופר על רבי עקיבא שעשה משתה לשמעון בנו ועל כל חבית וחבית היה מברך ואומר לחיי רבנן, לעומת זאת בתלמוד בבלי [25] מתואר מעשה זה בלא אזכור שם הבן.
במסכת מועד קטן מסופר, מעשה ומתו שני בניו של רבי עקיבא ביום אחד ובאו המונים ללוותם. ישב על ספסל גדול ואמר, לא לכבודי באתם, אלא אמרתם תורת אלוקיו בלבו[26]. על פי מקורות אלו, ניתן ללמוד שלרבי עקיבא היו לפחות שלשה בנים (שני אלו ששיכל ורבי יהושע שחי גם אחר מותו של רבי עקיבא) ושתי בנות.
רבותיו
רבותיו המובהקים של רבי עקיבא היו רבי אליעזר בן הורקנוס[27] ורבי יהושע בן חנניה תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ומראשי הסנהדרין[28].משני רבותיו אלו, רבי עקיבא דבק והתקשר במיוחד לרבי יהושע. ממנו אף למד מעשה מרכבה. בתלמוד מוספר שאף כשרבי יהושע היה כועס עליו - היה רבי עקיבא משיבו בנחת[29]. הוא גם למד אצל רבי טרפון ונעשה לו תלמיד חבר, ואף למד ושימש את נחום איש גמזו, ממנו למד מידות טובות וכן את דרישת התורה בריבוי[30]. וכמו שהיה רגיל לומר "גם זו לטובה", היה רבי עקיבא אומר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד"[31].
על אף שרבן גמליאל היה חברו[32], החשיבו רבי עקיבא כרבו[33], בין השאר מפאת היות רבן גמליאל נשיא הסנהדרין וראש המתיבתא.
עם זאת התוספתא מספרת עליו פעמיים שהכריע במעשה בניגוד לדעתו של רבן גמליאל, בפניו, בעניינים שרבן גמליאל היה בהם בדעת מיעוט, מפני הכלל שהלכה כרבים למול מועטים[34].
תלמידיו
היו לו 5 תלמידים חשובים מוסרי תורתו, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע[35]. במקום אחר אמרו "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא."[36] ופירש רש"י ממה שלמדו מרבי עקיבא. רב שרירא גאון כותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר בסתם נתחדש על ידי אותו תנא, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של אותו תנא ונאמר כפי שאמרו אותו התנא[37].
תלמידים נוספים של רבי עקיבא הם: רבי חידקא, רבי אלעזר חסמא, רבי חנינא בן חכינאי, עקילס הגר ועוד.
פטירת תלמידיו
ערך מורחב – מיתת תלמידי רבי עקיבא
בגמרא מסופר שהיו לרבי עקיבא 24,000 תלמידים (או על פי דעות אחרות 12,000 תלמידים, או 300[38]) מגבת ועד אנטיפטרס, שמתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, כעונש על כך שלא נהגו כבוד זה לזה[35]. על מותם נוהגים עד היום מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, הכוללים איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן.
בגמרא מובאת דעתו של רבי חמא בר אבא שהתלמידים כולם מתו ממגפת האסכרה.
מסורת נוספת הובאה בנוסח הספרדי של אגרת רב שרירא גאון, שבה נכתב שתלמידי רבי עקיבא מתו בשמדא כלומר בגזרות השמד שגזרו הרומאים, על בסיס זה טענו חוקרים מסויימים[39] שיתכן שתלמידי רבי עקיבא היו חיילי בר כוכבא והם מתו במהלך המלחמה. טענה זו אומצה על ידי התנועה הציונית שהפכה את ל"ג בעומר לחג לאומי לזכר הגבורה שהתגלתה במרד בר כוכבא. הרב יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות הראשונים" דחה טענה זו, והוכיח מהמקורות התלמודיים שפטירת תלמידי רבי עקיבא במגפה היתה שנים רבות לפני מרד בר כוכבא[40] .
סמכותו וגדולתו התורנית
רבי עקיבא זכה להערצה כחכם וסמכות תורנית והיה חלק מהסנהדרין שהייתה ביבנה לאחר חורבן בית המקדש השני[41]. היה מרבה לדייק בשינויי לשון בתורה ולחדש מזה הלכות[42], ובגמרא מסופר כי היה "קושר כתרים לאותיות התורה", ואפילו משה רבנו, לאחר שראה אותו במראה נבואי התפעל ממנו ואמר, "אדם כזה בעולמך ואתה נותן תורה על ידי?"[43]. האריז"ל כתב שרבי עקיבא השיג מה שמשה רבינו בהר סיני לא השיג[44].
בר-הפלוגתא שלו היה רבי ישמעאל, לו מיחסים את הגישה ש"דיברה תורה בלשון בני אדם". רבי עקיבא טען לעומתו שיש להתעמק בכל תג ותג בתורה, שכן אין אפילו אות אחת מיותרת בתורה.
בתלמוד מובא שרבי עקיבא יחד עם עוד שלושת חבריו:בן זומא, בן עזאי ואלישע בן אבויה "נכנסו לפרדס" - ניסו ללמוד מתורת הסוד, כאשר רבי עקיבא היה היחיד שהצליח ללמוד ולצאת בשלום, בעוד בן זומא ובן עזאי מתו ונפגעו ואלישע בן אבויה (אחר) הפסיק לקיים תורה ומצוות[45].
בנוסף לגדולתו התורנית היה רבי עקיבא בקי בחכמות העולם, הוא השתלם במדעים וידע לדבר בשפות רבות[46], וידע על פי חכמת הטבע לזהות את הוריהם של ילדים פלונים[47], כמו כן היה בקיא בחכמת התוכנה וידע לעבר שנים.
חכמי ישראל דברו בשבחו, רבי יהודה הנשיא התבטא עליו שהוא "אוצר בלום"[48], ורבי דוסא בן הרכינס אמר לו: "אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו"[49], ורבי טרפון התבטא עליו: "עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מחייו"[50].
בירושלמי מסופר שרבן גמליאל רצה לנדות את רבי עקיבא משום שעכב את העדים שראו את הירח בחידושו, ורבי יהודה (בר אלעאי או הנחתום) הזדעק להכחיש מעשה זה: ”חס ושלום שרבי עקיבא נתנדה!”[51].
הרב קוק ראה ברבי עקיבא את "איש האהבה" - דמות שמתמזגות בו כל האהבות: האנושית, הלאומית והאלוקית ביחד, באופן יוצא דופן[52].
מאמרותיו המפורסמות
על הפסוק (ויקרא, י"ט, י"ח), "ואהבת לרעך כמוך", אמר רבי עקיבא: "זהו כלל גדול בתורה"[53]. במסכת אבות הובא בשמו שהיה נוהג לומר: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם"[54].
תפיסה נוספת שסבר שהאדם צריך לנקוט בה תמיד, היא שעשייתו של אלוקים תמיד היא לטובה, "כל דעביד רחמנא - לטב עביד" (=כל שעושה הקב"ה - לטוב עושה)[31].
ידועה אמרתו של רבי עקיבא על ספר שיר השירים כי "כל הספרים קודש ושיר השירים קודש קודשים"[55].
כמו כן, ידועה אמרתו שמתנגדת להזדקקות לצדקה: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות"[56]. הוא היטיב להכיר את הפן של הזדקקות לבריות, הן עקב כך שתיכף לנישואיו לרחל היה עני מרוד, ובהמשך ימיו היה גבאי צדקה עבור עניים[57].
רבי עקיבא דיבר גם רבות בשבחם של ישראל, ידוע אמרתו על כך שאמר:"אשריכם ישראל. לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם? – אביכם שבשמים."[58].
אמרות נוספים ידועים שלו הם: "איזה עשיר?... רבי עקיבא אומר: כל שיש לו אשה נאה במעשים"[59], "כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים"[60], "שחוק וקלות ראש, מרגילין לערוה. מסורת, סייג לתורה. מעשרות, סייג לעושר. נדרים, סייג לפרישות. סייג לחכמה, שתיקה."[61].
חלקו במרד בר כוכבא
לרבי עקיבא היה חלק במרד בר כוכבא. הוא השתייך לזרם החכמים שצידדו בהתנגדות אקטיבית לאימפריה הרומית יחד עם תלמידו רבי שמעון בר יוחאי, שגינה את הרומאים, וברח מפניהם למערה בפקיעין.
רבי עקיבא ראה במנהיג המורדים, שמעון בר כוכבא - משיח שעתיד לגאול את ישראל, ועל פי עדותו של תלמידו המובהק רבי שמעון בן יוחאי דרש עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב"[62]. היו מספר חכמים (עליהם נמנו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי בן קיסמא) שהתנגדו למרידה במלכות, אך רק על רבי יוחנן בן תורתא[63] נכתב במפורש שהתנגד לתמיכה בבר כוכבא. בתלמוד הירושלמי[64] מסופר שכשרבי עקיבא היה רואה את בר כוזבה[65] היה אומר עליו: "דין הוא מלכא משיחא" (בעברית: "זהו מלך המשיח"), ותגובתו של רבי יוחנן בן תורתא הייתה: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך (תקבר באדמה ועשבים יצמחו בה) ועדיין בן דוד לא יבא"[66].
ייתכן[דרוש מקור] שמאחר שהמרד זכה לתמיכה של סמכות רוחנית גדולה כל כך כמו זו של רבי עקיבא, מיד לאחר דיכויו גזרו הרומאים גזירות שמד קשות נגד הדת היהודית ומצוותיה, ועונשים קשים למי שימשיך לקיים מצוות. אף רבי עקיבא עצמו היה אחד מעשרת הרוגי מלכות, ומת במיתה אכזרית.
הרמב"ם תיאר את רבי עקיבא כ"נושא כליו של בר כוכבא"[67]. לדידו, רבי עקיבא לא היה היחיד שתמך בבר כוכבא וראה בו משיח, אלא רבי עקיבא דימה "הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג נודע להם שאינו".
נראה כי הרמב"ם שאב ידיעות אלו מנוסח כתב-יד תימני למסכת סנהדרין[68]. הרב י"ל מימון שיער כי דברי הרמב"ם שאובים ממקור קדמון עתיק[69]. רוזנטל היה הראשון שהבחין כי הנוסח התימני של מסכת סנהדרין הוא המקור לדברי הרמב"ם.
אפרון דן בדברי הרמב"ם, תוך שאינו מקבל את השערתו של הרב י"ל מימון, וטוען שהביטוי "נושא כליו" הוא ביטוי אלגורי שמביע את תמיכתו הגדולה של רבי עקיבא בבר כוכבא[70]. חיזוק לדעתו של אפרון היא העובדה שלפי המסורת רבי עקיבא היה בזמן מרד בר כוכבא בן למעלה ממאה שנים, וסביר להניח שלא היה כשיר להשתתף בלחימה בפועל. אולם לדעת מרדכי סבתו, אין השערת אפרון מתאימה למנהגו של הרמב"ם שלא להוסיף עובדות על סמך דעתו ללא מקור[68].
החוקר הרב יצחק אייזיק הלוי כתב[71] שרבי עקיבא לא נטל כלל חלק פעיל במרד, בהסתמך על דברי הגמרא[72] שרבי עקיבא נהרג בידי הרומאים על כך שהפר את הגזרה שלא לעסוק בתורה, ואילו היה שותף במרד, היו הרומאים מענישים אותו על המרידה עצמה. וביחס לדברי הרמב"ם כתב: "אין חפצנו לדבר על דברי הרמב"ם... שהדבר ידוע כי בעניינים כאלה לא עסקו רבותינו הראשונים, ולא היה זה מעין מלאכתם".
את הסיפור בגמרא במסכת ברכות[31], המספרת שלא נתנו לרבי עקיבא להיכנס לעיר מסוימת בלילה, ולכן הוא נאלץ ללון לבדו בשדה וניצל לאחר שגייסות של רומאים פשטו על העיר בלילה, ראה הרצי"ה קוק על רקע המאבק ברומאים, מכיוון שבניגוד לרבי עקיבא שתמך במורדים, אנשי העיר התנגדו למאבק, ולכן לא נתנו להיכנס. באופן זה מתורץ יחסם העוין של אנשי העיר[73]. אמנם יש שטענו כנגד זה שככל הנראה מסעותיו של רבי עקיבא היו בצעירותו שנים רבות לפני המרד[דרוש מקור].
מצבו הפיננסי
במסכת נדרים מסופר כי היה עשיר גדול, ולכך שש סיבות:
- כסף שקיבל מכלבא שבוע חמיו לאחר שהתיר את נדרו.
- באותם זמנים היה מקובל לשים בראש הספינה כעין איל של עץ, לסימן טוב, ובו היו מטמינים ממון רב. רבי עקיבא מצא תיבה כזו, וממנה נתעשר.
- פעם נתן כסף לספנים לקנות לו סחורה, והביאו לו תיבה שהתברר שהייתה מלאה כסף.
- רבי עקיבא לווה ממון רב מגבירה אחת, שהעמידה כערבים את הקב"ה ואת הים. במועד הפירעון נמנע מרבי עקיבא לשלם את החוב מחולי, והמלווה יצאה לים וביקשה מהקב"ה שיפרע את החוב. תוך כדי כך גלגלו הגלים לידה תיבה של אבנים טובות ומרגליות, וכאשר רבי עקיבא הגיע לשלם את החוב, היא אמרה לו כי הערבים כבר שילמו את החוב, ואף הביאה לו את העודף על החוב.
- אשתו של טורנוסרופוס, שנתגיירה ונישאה לרבי עקיבא.
- מהשר הרומאי קטיעה בר שלום שהוריש לו מכספו כשהוצא להורג.
אכן בצעירותו היה מושכר כפועל ועבד לפרנסתו, לפי מדרש אחד עבד אצל רבי אליעזר[74], תיכף לנישואיו לרחל היה עני מרוד, ובהמשך ימיו היה גבאי צדקה עבור עניים[75].
פטירתו
כעונש על שלימד תורה ברבים בניגוד לגזירה, הוא נלקח בשבי על ידי הרומאים ביום ה' בתשרי.[76] רבי יהושע הגרסי היה משמשו בבית האסורים.[77] על פי המדרש, מי שגזר את דינו של רבי עקיבא היה טורנוסרופוס.[78] הרומאים עינו אותו במסרקות ברזל, והוא היה מקבל עליו עול מלכות שמים וקורא את שמע, והאריך ב"אחד" עד צאת נשמתו.[79]
רבי עקיבא נהרג על קידוש השם – בין עשרת הרוגי מלכות – בט' בתשרי, ערב יום הכיפורים, ג'תת"ף לבריאת העולם (בערך בשנת 120 לספירה[80], 52 שנה לאחר החורבן. נאמר עליו שהוא אחד מארבעה שמתו בגיל 120 שנה.[81] 120 שנים אלו מחולקות לשלוש תקופות שונות זו מזו, שבהן עבר מהפך עצום בחייו מדרגת עם הארץ לדרגת גדול החכמים. מסופר כי היה רועה 40 שנה, למד 40 שנה ופרנס את ישראל 40 שנה.
בתלמוד נכתב שהחל מפטירתו של רבי עקיבא:"בטלו זרועי תורה ונסתתמו מעיינות החכמה"[82].
קבורתו
במדרש[83] מובא שבערב יום הכיפורים קיבל רבי יהושע הגרסי רשות מרבי עקיבא והלך לו לביתו. באותו לילה, בא אליו אליהו הנביא וגילה לו שרבי עקיבא מת. הלכו שניהם כל הלילה עד שהגיעו לבית האסורים ומצאוהו פתוח וכל השומרים ישנים. הוציאו השניים את גופת רבי עקיבא ולקחוה ל"אפריון של קיסר", "ירדו שלשה מדרגות ועלו שלשה מדרגות ומצאו מערה שהיה בה מטה וכיסא ומנורה, נתנוהו על המטה והיו יוצאין". כשיצאו מן המערה, נסתם פיה והודו ושבחו למי שאמר והיה העולם". המעשה הזה שולב במדרש "אלה אזכרה" על עשרת הרוגי מלכות בקשר למות רבי עקיבא.
שירים
על דמותו ומשנתו נכתבו והולחנו מספר שירים.
- "אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך - שלי שלך שלך שלך זהו כלל גדול בתורה" - השיר מורכב מאמרתו של רבי עקיבא בתורת כהנים ומפסיקה במסכת אבות המתארת את הנהגת ה"חסיד". שירי זה הפך ל"שיר ספירת העומר" בציבור הדתי והחרדי, וזאת בשל המסורת על פטירת תלמידי רבי עקיבא בימים אלו משום שלא נהגו כבוד זה בזה. השיר מושר בלחן חסידי עממי.
- "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל וכו'" - המשנה המסיימת את מסכת יומא. המשנה מתארת את הקשר המיוחד בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. השיר הפך לאחד משירי ל"ג בעומר. הלחן המפורסם הוא לחן מזרחי. בשנים האחרונות נפוץ לחן עליז נוסף של שלמה קאליש מחסידות בלז. יצירה נוספת על משנה זו היא של הרב יוסף צבי ברייאר מחסידות בעלז.
- "הולך לדרכו עקיבא" - שירו של חיים בנט על סיפור חייו של רבי עקיבא.
- "ר' עקיבא" - שירו של יום טוב עהרליך, אף הוא על סיפור חייו של רבי עקיבא.
מתחם קבר רבי עקיבא
ציון קברו של רבי עקיבא מזוהה משך מאות בשנים באתרה של העיירה התלמודית בית מעון, כיום בתחומי טבריה עילית, לצד קברו של הרמח"ל.
לקריאה נוספת
- יצחק הלוי גאסטפריינד (יצחק בן חיים אברהם גסטפרינד), תולדות רבי עקיבא: התנא א-להי, לבוב: דפוס א"נ זיס, תרל"א. (סריקה של הספר באתר הספרייה הלאומית)
- הרב ד"ר ישראל קאנוביץ, רבי עקיבא, אוסף שלם של דברי רבי עקיבא בספרות התלמודית והמדרשית, ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תשט"ז.
- דן גרובר, משיחו של רבי עקיבא, הוצאת 'מעוז צור ישראל', רמת השרון 2004.
- שמואל ספראי, רבי עקיבא בן יוסף חייו ומשנתו, מוסד ביאליק, 1970. (הספר בקטלוג ULI)
- הרב מאיר להמן, רבי עקיבא, הוצאת נצח.
- חיים קוליץ, ראש לחכמים - רבי עקיבא בר כוכבא וקידוש השם במשנת הגאולה, הוצאת ראובן מס, 1980.
- בנימין לאו, "שער שלישי: דורו של רבי עקיבא, שער רביעי: רוחות מלחמה וחזון הגאולה", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 337–177.
- ראובן המר, עקיבא: האיש, האגדה, המורשת, ידיעות ספרים, 2017. (הספר בקטלוג ULI)
- נפתלי רוטנברג, תורת האהבה של רבי עקיבא, הוצאת כרמל, 2018.
ספרי קריאה
- יוכי ברנדס, הפרדס של עקיבא, כנרת זמורה-ביתן, 2012. (הספר בקטלוג ULI)
כתבי יד
- מדרש רבי עקיבא על התגין, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מעשה ברבי עקיבא שלימד יתום תפלת קדיש, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- אותיות דר' עקיבא, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: רבי עקיבא |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבי עקיבא |
- הרב אהרן הימן, "רבי עקיבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 1008-988, באתר היברובוקס
- רבי עקיבא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "רבי עקיבא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב יצחק אייזיק הלוי דורות הראשונים חלק א כרך ה - פרקים ו-ז הבריח התיכון רבי עקיבא, פרקים לט-מא רבי עקיבא והמלחמה, פרקים ו-ז -רבי עקיבא בבית האסורים, באתר היברובוקס.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים בן ציון פישלר, רבי עקיבא ונשותיו, באתר הארץ- אביגדור שנאן, שלוש נשותיו של רבי עקיבא, מסכת ב, 2004
- סיפור תחילתו של רבי עקיבא בתלמוד: גרסה א - מסכת נדרים, גרסה ב - מסכת כתובות
- יהודה זיו, 'חוטם הכרמל' – ציון מקום קבורתו של ר' עקיבא?, קתדרה 39, אפריל 1986, עמ' 50-44
- עדיאל שרמר, על הטטרפילון של קיסריון ומקום קבורתו של ר' עקיבא, קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 192-188
- יהודה זיו, דברי תגובה, קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 193
- רבי עקיבא, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- הרב איתם הנקין, "צמיחתו של ר' עקיבא – הסיפור השלם", עלוני ממרא 123 (תשע"א), עמ' 33–48, באתר אסיף.
- רבי עקיבא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ על פי פירוש רש"י למסכת בבא מציעא, דף ל"ז, ב'. בפסקה אמר רבי עקיבא; ראו שם בתוספות בפסקה מודה. דרכו בלימוד ובמדרש הייתה מורכבת משתי השיטות גם יחד: היה מפלפל כבית שמאי ומקפיד על מידות טובות כבית הלל. על פי קובץ יסודות וחקירות השלם, ר' אחיקם קשת, כרך ראשון עמ' 274, 238. מקורות מובאים שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ח עמוד ב'
- ^ הכתיב המקובל בתלמוד הבבלי הוא עקיבא בא', בהשפעת הארמית, ולכן הוא הכתיב הנפוץ בספרות התורנית ובכלל. הכתיב בתלמוד הירושלמי ובמקורות ארץ-ישראליים הוא עקיבה בה'.
- ^ מהסופי תיבות של הפסוק בספר תהלים (פרק צ"ז, פסוק י"א) "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה", הסיק רבי יצחק בן משה מווינה שיש לכתוב את שמו של רבי עקיבא עם האות ה בסופו.
- ^ "צמח דוד" שנת תת"פ.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד עמוד ב'
- ^ הקדמת הרמב"ם למשנה תורה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו עמוד ב', לגרסת רב ניסים גאון בברכות כז, ב
- ^ כתובות סב ע"ב תוספות ד"ה דהוה צניע ומעלי
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב עמוד ב'
- ^ 11.0 11.1 תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ' עמוד א'
- ^ פרק ו'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ' עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ' עמוד א'.
- ^ מסכת ידים, פרק ג', משנה ה'
- ^ רבי יוחנן בן יהושע בן חמיו של רבי עקיבא, יוחסין השלם; רבי יחיאל הלפרין, רבי יהושע בן קרחה, סדר הדורות - חלק ב, באתר היברובוקס.
- ^ תפארת ישראל, מסכת ידיים, פרק ג', משנה ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב עמוד א' ועוד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ו' עמוד א'; ותלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ח עמוד א'
- ^ פסחים שם
- ^ בפסחים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ג עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי ברכות (עא:) מהדורת עוז והדר. .
- ^ תלמוד בבלי, שבת דף סז: .
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"א עמוד ב'
- ^ ממנו למד את הלכות כשפים - תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב עמוד ב'
- ^ נדרים נ, א וכן בהקדמות הרמב"ם למשניות ולמשנה תורה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט"ז עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב עמוד א'
- ^ 31.0 31.1 31.2 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס' עמוד ב'
- ^ תוספתא, דמאי, פרק ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ז עמוד א'
- ^ תוספתא, מסכת ביצה, פרק ב', ח'; ובמסכת ברכות, פרק ד', י"ב
- ^ 35.0 35.1 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ו עמוד א'
- ^ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 26-27, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א
- ^ מדרש תנחומא, פרשת חיי שרה.
- ^ כרם חמד חלק ז עמוד 183 באתר גוגל ספרים, רבי עקיבא בן יוסף, חייו ומשנתו, ספרית דורות, 1970, עמ' 27–28.
- ^ ראו: הרב שמואל ישמח, אסיף ד, האם תלמידי רבי עקיבא מתו במרד בר כוכבא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ט עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ט עמוד ב'
- ^ שער מאמרי חז"ל
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז עמוד ב'
- ^ במ"ר, פ"ט - ל"ד.
- ^ אבות דרבי נתן יח
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט"ז עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף י"ג עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"א עמוד א', ותלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ה'
- ^ עולת ראיה חלק ב', עמ' ד'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ט', הלכה ד'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ד
- ^ משנה, מסכת ידים, פרק ג', משנה ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב עמוד א'
- ^ לפי פירוש רבינו עובדיה מברטנורא למשנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה ט'
- ^ משנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה ט'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ה עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מ' עמוד א'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ג
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה' (דף כד,א)
- ^ הרב רחמים אליהו זייני בספרו 'עץ ארז' ח"ב, העיר כי לעומת אלפי מימרות של רבי עקיבא במשנה ובגמרא, רבי יוחנן בן תורתא כמעט ולא נזכר
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה', מיד לאחר דברי רבי שמעון בן יוחאי הנזכרים
- ^ במערות בר כוכבא התגלה שמו האמיתי של מנהיג המרד: "שמעון בר כוסבה", וככל הנראה השם המופיע בירושלמי הוא שיבוש של שם זה
- ^ מופיע גם במדרש רבה על מגילת איכה, פרשה ב', פסקה ד'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א, הלכה ג'
- ^ 68.0 68.1 מרדכי סבתו, כתב-יד תימני למסכת סנהדרין (בבלי) ומקומו במסורת הנוסח - עבודת דוקטור, ירושלים, 1996, עמ' 213
- ^ י"ל מימון, אהבה משולשת, סיני מג, תשי"ח, עמ' נד
- ^ י"ל אפרון, מלחמת בר-כוכבא לאור המסורת התלמודית הארצישראלית בנגד הבבלית, מרד בר כוכבא - מחקרים חדשים, ירושלים, תשמ"ד, עמ' 48 הערה 4.
- ^ דורות ראשונים ח"ד עמ' 620 ואילך.
- ^ ברכות סא ב
- ^ הרב צבי יהודה קוק, אמונת עיתך 41, עמוד 6
- ^ שאילתות דרב אחאי שמות מ'
- ^ משנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה ט' ובפירושים שם
- ^ טור, אורח חיים סימן תקפ בשם בה"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כ"א עמוד ב'
- ^ קהלת רבה, פרשה ג', פסוק י"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א עמוד ב'
- ^ אחרים משערים כי מת בין שנת 132 לשנת 136 לספירה.
- ^ ספרי על פרשת וזאת הברכה, פסקה שנ"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט עמוד א'
- ^ מדרש אגדה (בובר) ויקרא כא, א; אוצר מדרשים (אייזנשטיין), עשרה הרוגי מלכות, עמ' 447.
| עשרה הרוגי מלכות | |
|---|---|
|
31200625רבי עקיבא
- עשרה הרוגי מלכות
- שד"רים
- אישים במרד בר כוכבא
- קברי צדיקים בטבריה
- הקרבה עצמית
- מוסרי התורה
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- יהודים שהוצאו להורג
- הדור השלישי לתנאים
- תלמידי רבי אליעזר
- תלמידי רבי יהושע
- אישים שהגיעו לגיל 120 ומעלה לפי המסורת
- אישים שחיו במאה ה-1
- אישים שחיו במאה ה-2
- המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול
- משפחת רבי עקיבא