רבי יהושע הגרסי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהושע הגרסי
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות דור רביעי לתנאים
השתייכות בֵּית רבי עקיבא
רבותיו רבי עקיבא

רבי יהושע הגרסי הוא תנא בן הדור הרביעי.

במקורות הוא מופיע בעיקר בתור משמשו של רבי עקיבא במהלך מאסרו בכלא הרומאי בעקבות לימוד תורה.

ליווי רבי עקיבא בבית הסוהר

בתלמוד הבבלי מסופר[1] שבכל יום ויום היו מכניסים לרבי עקיבא מים במידה על ידי רבי יהושע הגרסי לתאו בכלא. יום אחד מצאו שומר בית האסורים, אמר לו: "היום מימך מרובים – שמא לחתור בית האסורים אתה צריך!", שפך חציים, ונתן לו חציים. כשבא רבי יהושע הגרסי אצל רבי עקיבא, התפלא רבו: "יהושע, אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויים בחייך?" – מדוע התעכבת לבוא עם המים? סח לו רבי יהושע כל אותו המאורע. אמר לו רבי עקיבא: "תן לי מים שאטול ידיי". תמה התלמיד: "לשתות – המים אינם מספיקים, ואתה רוצה לשופכם על נטילת ידיים?! ומה תשתה?!". ענה לו רבו: "מה אעשה שחייבים עליהם מיתה, מוטב אמות מיתת עצמי – ולא אעבור על דעת חבריי".

עוד מסופר במדרש[2] שרבי עקיבא היה עומד ונדון לפני טורנוסרופוס והיה שם יהושע הגרסי עומד בתפלה עימו. ירד ענן והקיפן. אמר רבי יהושע: "דומה אני שלא ירד ענן והקיף אלא כדי שלא תשמע תפלתו של רבי!".

קבורת רבי עקיבא

במדרש[3] מובא מעשה פלאי. בערב יום הכיפורים קיבל רבי יהושע הגרסי רשות מרבי עקיבא והלך לו לביתו. באותו לילה, בא אליו אליהו הנביא וגילה לו שרבי עקיבא מת. הלכו שניהם כל הלילה עד שהגיעו לבית האסורים ומצאוהו פתוח וכל השומרים ישנים. הוציאו השניים את גופת רבי עקיבא. רבי יהושע התפלא מדוע אליהו אוחז בגופה, והרי הוא כהן ואסור להיטמא למתים! הסביר אליהו שאין טומאה לצדיקים.

השניים לקחו את גופת רבי עקיבא ל"אפריון של קיסר", "ירדו שלשה מדרגות ועלו שלשה מדרגות ומצאו מערה שהיה בה מטה וכיסא ומנורה, נתנוהו על המטה והיו יוצאין". נשא רבי יהושע את עניו וראה מטה אחרת נאה הימנה ולא הסכים לצאת מהמערה עד שאליהו יגלו לו למי היא מיועדת. ענה לו אליהו שהיא מיועדת לאשתו של טורנוספורוס הרשע, על כל הטובה שעשתה עם רבי עקיבא כשהיה חבוש בבית האסורים. ומסיים המדרש שכשיצאו מן המערה, נסתם פיהו והודו ושבחו למי שאמר והיה העולם. וכששבו, אמר אליהו לרבי יהושע הגרסי: "לך אמור לחכמים שילמדו לתלמידהם כי אין טומאה לצדיקים". המעשה הזה שולב במדרש "אלה אזכרה" על עשרת הרוגי מלכות בקשר למות רבי עקיבא.

מתורתו

בתלמוד הבבלי מסופר[4] ששאל ביתוסי אחד את רבי יהושע הגרסי מדוע כותבים תפילין על גבי עור של נבלות וטרפות. השיב לו במשל משני בני אדם שנתחייבו הריגה למלכות, אחד הרגו מלך ואחד הרגו איספקליטור (-מוציא להורג) - איזה מהן משובח? הוי אומר: זה שהרגו מלך. הקשה השואל שאם כך, מדוע שלא יהיו מותרים באכילה. ענה לו רבי יהושע: "התורה אמרה: 'לא תאכלו כל נבלה' - ואת אמרת יאכלו?!". והבייתוס קיבל את דבריו.

שמו ומשפחתו

משמעות הכינוי "הגרסי" אינה ברורה, אפשר שנקרא כן על שם מקומו או על שם מקצועו, שהיה טוחן גריסים[5].

רבי יוסי מביא הלכה בשם אחי רבי יהושע הגרסי - נימוס[6] אומיס[7].

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כ"א עמוד ב'
  2. ^ איכה רבה ג, טו
  3. ^ מדרש אגדה בובר, ויקרא כא, א; אוצר מדרשים (אייזנשטיין), עשרה הרוגי מלכות, עמ' 447.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ח עמוד א'
  5. ^ רש"י, עירובין כא, ב.
  6. ^ בכורות י, ב.
  7. ^ תוספתא, צוקרמאנדל, מכשירין ג, יג.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0