האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק. באנציקלופדיה ישנם כ-15,000 ערכים ב-12 כרכים, ועד היום היא אחד המקורות המקיפים ביותר למידע בנושאי יהדות ותולדות עם ישראל.

רקע

יוזמות ליצירת אנציקלופדיה שתרכז את הידע שנצבר בתחומי חכמת ישראל ומדעי היהדות התחילו כבר באמצע המאה ה-19. בשנות הארבעים של המאה ה-19 הציע החוקר שניאור זק"ש להוציא אנציקלופדיה כוללת לחכמת ישראל. בשנת 1894 ניסה אחד העם ליזום הוצאת אנציקלופדיה יהודית שתקרא "אוצר היהדות". הוא ניהל משא ומתן עם גורמים שונים על הוצאתה לאור של אנציקלופדיה זאת, אך הדבר לא יצא לפועל מסיבות שונות. בהתאם לתפישתו של אחד העם את תפקידה של התרבות העברית והיהודית, אנציקלופדיה "אוצר היהדות" הייתה אמורה לשאת אופי חינוכי יותר מאשר אופי מחקרי ומדעי.

ניהול ועריכה

בראש המפעל עמד העיתונאי היהודי יליד אוסטריה איזידור זינגר. בתחילה ניסה זינגר להוציא לאור את האנציקלופדיה בפריז או בלונדון, אך לא מצא מו"ל שיסכים לכך. דווקא בניו יורק נמצא המו"ל Funk and Wagnalls, שהסכים לממן את המפעל האנציקלופדי. Funk and Wagnalls העמיד לרשותו של זינגר משאבים כספיים רבים. בזכות זאת ובזכות תרומה כספית ניכרת של הבנקאי היהודי יעקב שיף יצאה האנציקלופדיה בצורה משוכללת ומהודרת, הן מבחינה עיצובית והן מבחינה עיונית.

את עבודת עריכת האנציקלופדיה ריכזו יצחק פאנק ופרנק ויזטלי. העבודה התחלקה בין עורכים אשר התמחו בתחומים שונים: מקרא, תלמוד, הלכה, תאולוגיה ופילוסופיה, תקופות היסטוריות שונות ועוד. בכתיבת הערכים עצמם השתתפו יותר ממאה כותבים ובהם מגדולי המלומדים בתחומי הידע של חכמת ישראל באותן שנים. כך, למשל, הגיע חוקר התלמוד לוי גינצבורג לארצות הברית על מנת להשתתף בעריכת האנציקלופדיה היהודית.

לפי שמעון דובנוב, חלק ניכר מעבודת העריכה נעשתה בעזרתם של מומחים למדעי היהדות מאירופה ובמיוחד מגרמניה. בין העורכים האמריקאים של האנציקלופדיה הוא מציין במיוחד את סיירוס אדלר, אליעזר גוטהרד דויטש, הרב מרדכי (מרקוס) יסטרוב אשר ערך את הערכים על התלמוד, ש. שכטר, ריצ'רד גוטהייל, קאופמן קוהלר, ד' ג'ייקובס והרמן רוזנטל.

במבוא לאנציקלופדיה נאמר שמגמת האנציקלופדיה הייתה הדגשת תרומתם של היהודים והיהדות לתרבות העולמית – דגש אשר, לפי האמור במבוא לאנציקלופדיה, לא הושם דיו בספרות ההיסטורית של זמנם (ראשית המאה ה-20). מטרתה של האנציקלופדיה היהודית הייתה למלא חסר זה.

הכללה של ערך על המתמטיקאי הגרמני פליקס קליין באנציקלופדיה, הובאה כהסבר לשמועות השגויות שקליין היה יהודי.

ביקורת לצד הערכה

לפי האמור במבוא לאנציקלופדיה העברית (כרך א, עמ' 31), מגמת האנציקלופדיה היהודית הייתה כפולה: הדגשת תרומתם של היהודים באשר הם לעולם מחד והדגשת השניות שבחיים היהודיים – נאמנות למסורת לאומית לצד קוסמופוליטיות. לאור מגמה זאת נקל להבין מדוע קופח בה חלקן של הציונות ותחיית השפה והספרות העברית.

בהקדמה לאנציקלופדיה יודאיקה נכתב שהאנציקלופדיה היהודית לא נתנה מספיק ביטוי לקבלה, החסידות, שפת היידיש וספרותה, ולחיי היהודים במדינות האסלאם. עם זאת הוכתרה האנציקלופדיה היהודית כ"עבודה מונומנטלית". ביקורת נוספת שצוינה בהקדמה לאנציקלופדיה יודאיקה על האנציקלופדיה היהודית, היא שלא ניתן בה ביטוי מספיק לחיי היהודים במזרח אירופה שהיו באותה העת הקיבוץ היהודי הגדול ביותר בעולם.

תרעומת דומה על האנציקלופדיה היהודית באה מכיוון חכמי ישראל ומלומדים יהודים במזרח אירופה. חכמי פולין, רוסיה וליטא לא שותפו בעבודת ההכנה של האנציקלופדיה. עקב כך קופח חלקן של קהילות אלו באנציקלופדיה. לתרעומת זאת יש לתת משקל מיוחד שכן באותה העת (ערב מלחמת העולם הראשונה) היוו קיבוצי היהודים בארצות אלו כמחצית מכלל העם היהודי.

לאור זאת החליטו שמעון דובנוב וד"ר י. ל. קצנלסון להוציא לאור את האנציקלופדיה היהודית הרוסית. חיבור זה אמנם התבסס על האנציקלופדיה היהודית אך גם הדגיש את מרכזיותה של הקהילה היהודית הגדולה בעולם היהודי דאז, יהדות רוסיה.

יש לציין שדובנוב עצמו כינה את האנציקלופדיה היהודית "מפעל עצום" וטען שהחסרונות שבה הם "חסרונות שאין להמלט מהם בניסיון ראשון ובפרט שהוא נעשה בריחוק מקום ממרכזי המדע". לסיכום קבע "יש לה לאנציקלופדיה הישראלית (כוונתו לאנציקלופדיה היהודית) בשפה האנגלית ערך לאומי רב".

ביקורת אחרת על האנציקלופדיה היהודית מובאת על ידי ד"ר גדליה אלקושי באנציקלופדיה העברית. לדבריו, האנציקלופדיה הושפעה יתר על המידה ממקום כתיבתה ונתנה משקל יתר לאישים מקרב יהדות ארצות הברית שחשיבותם משנית. לצד ביקורת זאת, מציין אלקושי את האנציקלופדיה כ"אחד המפעלים הגדולים והחשובים בחכמת ישראל". כמו כן הוא מכנה את האנציקלופדיה "מפעל אדירים".

במבוא לאנציקלופדיה אוצר ישראל (כרך א) מודגש צד אחר של ביקורת כנגד האנציקלופדיה היהודית: התמקדות בפועלו ובקורות חייו של יהודי רק משום היותו יהודי. כך למשל ישנם באנציקלופדיה היהודית ערכים על יהודים מתבוללים שלא היה ולו שמץ של מוטיב יהודי בזהותם העצמית. מגמה זאת מובנת לאור מטרת האנציקלופדיה להדגיש את תרומתם של היהודים לתרבות העולמית.

כאן המקום להעיר כי עורכה של האנציקלופדיה אוצר ישראל, יהודה דוד איזנשטיין עצמו כתב לא מעט ערכים לאנציקלופדיה היהודית, אך בשנת 1901 (תרס"ב) פרסם בעיתון "העברי" בארצות הברית דברי ביקורת חריפים על רמת הדיוק של ערכים מסוימים באנציקלופדיה היהודית בתחומי ההלכה והמשפט העברי.

סיכום והערכה

למרות הביקורות הללו, לא ניתן לבטל את חשיבותו הכבירה של המפעל האנציקלופדי של האנציקלופדיה היהודית. אנציקלופדיות יהודיות שבאו בעקבותיה כגון אנציקלופדיה אוצר ישראל והאנציקלופדיה היהודית הרוסית השתמשו בשמות הערכים ובמבנה האנציקלופדי שהאנציקלופדיה היהודית עיצבה לראשונה.

ערכים רבים, בייחוד בתחום תולדות חכמי ישראל, ראשונים ואחרונים, מהווים סיכום ממצה ומפורט של קורות חייהם ופועלם התורני והספרותי של חכמים אלו. לעיתים קרובות החומר המצוי באנציקלופדיה היהודית על אישים אלו אף עולה על הנמצא בחיבורים שבאו אחריה כמו אנציקלופדיה אוצר ישראל והאנציקלופדיה העברית.

האנציקלופדיה היהודית יצאה בשלוש מהדורות נוספות מלבד המהדורה בשנת 1906 (מהדורה ב' בשנת 1912, מהדורה ג' בשנת 1916, מהדורה ד' בשנת 1925). במהדורות אלו לא נעשו בה שינויים משמעותיים אלא תיקונים קלים בלבד.

האנציקלופדיה ברשת

זכויות יוצרים על האנציקלופדיה פגו, והיא הועלתה במלואה לרשת האינטרנט לעיון חופשי ברשות הכלל (Public Domain).

ראו גם

• אנציקלופדיה יודאיקה
• אנציקלופדיה אוצר ישראל

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של האנציקלופדיה היהודית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35709576האנציקלופדיה היהודית