רבי יצחק בן משה מווינה
 | |
| שער הספר אור זרוע | |
| לידה |
1180 ד'תתק"ם |
|---|---|
| פטירה |
1250 (בגיל 70 בערך) ה'י' |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| רבותיו | ר' שמחה בן שמואל משפיירא, ר' אברהם בן עזריאל, ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ור' יעקב בן מאיר מפרובינש |
| תלמידיו | מהר"ם מרוטנבורג |
| בני דורו | רמב"ן |
| חיבוריו | אור זרוע |
רבי יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם- 1250 ה'י') (במקורו מבוהמיה[1]) חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.
ביוגרפיה
רבי יצחק למד בבית מדרש בפריז. היה תלמידם של ר' שמחה בן שמואל משפייר (שפיירא)[2], רבי אברהם בן עזריאל מחבר ספר "ערוגת הבושם"[3], רבי אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה)[4] (נראה שעל שמו הוא הוסיף לבנו חיים גם את השם אליעזר[5][6]), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז[7], ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד, רבי יעקב בן יצחק הלבן מפראג, רבי יעקב בן מאיר מפרובינש ורבי אברהם מרגנשבורג[8]. רבי יצחק היה מורו של המהר"ם מרוטנבורג[9]
במהלך חייו חי בצרפת ובגרמניה (בווירצבורג), ובה אף למד מפי רבי יהונתן בן יצחק (תלמידו של רבי יצחק הלבן).
מעניינת התייחסותו ההלכתית[10] לנושא ענידת טלאי צהוב (ויכוח שהיה בנושא זה בין רבי שמשון מקוצי לבין האפיפיור אינוסטוס ה-3 שחייב את ענידת הטלאי).
הוא רגיל לחתום "יצחק בן משה נב"ה[11]". גם בנו, מהר"ח, חותם "נב"ה".
בנו, רבי חיים אליעזר (מהר"ח אור זרוע) ערך קיצור לספרו של אביו - "אור זרוע הקצר" או "סימני אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו[דרוש מקור].
בשנת 1997 נחשף בווינה בכיכר ה"יודנפלאץ" (כיכר היהודים) בית הכנסת המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת 1421. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה ארכאולוגית על ידי אוניברסיטת וינה[12], מעל יסודות בית הכנסת העתיק פועלת כיום קהילת "המזרחי" בהנהגת הרב יוסף פרדס אב"ד ביה"ד וינה.
חיבוריו
ספר אור זרוע
ערך מורחב – אור זרוע
רבי יצחק התפרסם בעיקר בזכות ספרו 'אור זרוע', ספר הלכתי שנכתב על ידו במאה ה-13 אך הודפס לראשונה רק במאה ה-19. הספר מכיל פסקי הלכה, פירושים ותשובות לפי נושאים, באופן דומה לסידור המסכתות.
שמו של הספר נלקח מהפסוק בספר תהלים (פרק צ"ז, פסוק י"א) "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה", שמסופי התיבות שלו הסיק רבי יצחק שיש לכתוב את שמו של רבי עקיבא עם האות ה בסופו (כלומר, עקיבה), ומתוך שמחתו על גילוי זה, קרא לספרו על שם הפסוק[13].
הספר מצוטט ומובא במקומות רבים בפוסקים שאחריו. חשיבותו נובעת בין השאר מהיותו מקור חשוב מאוד לצורות אחרות של תורת בעלי התוספות וחכמי אשכנז.
פיוטיו
ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,[14], צונץ ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי מגנצא שנהרג בגזירות תתנ"ו. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.[15]
| תקופת חייו של רבי יצחק בן משה מווינה על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
- רבי יצחק בן משה מווינה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- כתב יד, אור זרוע, אמשטרדם, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ א.א.אורבך "בעלי התוספות" עמוד 436
- ^ ראו בספרו הלכות קריאת שמע יא.
- ^ ראה אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו אברהם בן עזריאל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמודים ס-סא, באתר HebrewBooks
- ^ ראו בספרו הלכות צדקה כז
- ^ אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 25–32.
- ^ יתכן ששם הבן אלעזר כשמו של הראבי"ה כפי שעולה מאבן המצבה שנמצאה בקיר מנזר סנט לורנץ שבקולון. ראו על אשכנז בימי הביניים (באנגלית, אתר אשכנז בימי הביניים)
- ^ ראו בספרו הלכות קריאת שמע יא.
- ^ ראה אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו אברהם מרעגנשבורק", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמודים צ-צא, באתר HebrewBooks
- ^ ראו תשובה במרדכי מסכת בבא בתרא אות תקלח.
- ^ שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב
- ^ ראו בספרו הלכות הלכות צדקה ל.
- ^ מחקרו של יחזקאל לביא על התאבדויות בקהילות ישראל בתקופת הגזרות ד'תתנ"ו-1096 ה'רכ"א-1421
- ^ הקדמת הספר
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 781 ואילך.
- ^ אברהם פרנקל, לקט פיוטי סליחות, כרך ב (מקיצי נרדמים, תשנ"ג), עמ' 790-793.
יצחק מווינה30776247Q647348