מנחם דיגלי
| לידה |
13 באוקטובר 1937 גבעתיים, ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה | 6 ביוני 1998 (בגיל 60) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1955–1978 (כ־23 שנים) |
| דרגה |
 אלוף משנה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד סיירת מטכ"ל מפקד מחלקת האיסוף באגף המודיעין | |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשההפשיטה על האי גרין  מלחמת יום הכיפורים | |
מנחם דיגלי (דרפקין) (13 באוקטובר 1937 - 6 ביוני 1998) היה מפקד סיירת מטכ"ל בשנים 1969–1971 ומפקד מחלקת האיסוף של אגף המודיעין בתקופת מלחמת יום הכיפורים.
ביוגרפיה
דיגלי נולד בשם מנחם דרפקין בשכונת בורוכוב (לימים בגבעתיים). בגיל 16 עבר לקיבוץ רמת הכובש. בנובמבר 1955 התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת גבעתי, ולחם במבצע קדש. לאחר קורס קצינים שירת כקצין מודיעין של גדוד 51 שעבר לחטיבת גולני, בהמשך שירת כמפקד מחלקה בגדוד וכסגן מפקד סיירת גולני. הוא פיקד על צוות מן הסיירת במבצע חרגול[1]. לאחר מכן פיקד על קורס סמלי סיור בבה"ד 3. ב-1961 הצטרף בעקבות מפקדו יוסף קסטל לסיירת מטכ"ל ומונה לסגנו ביחידה. דיגלי היה מיועד להחליף את אברהם ארנן כמפקד היחידה, אך נפצע באורח קשה בתאונת דרכים ולאחר תקופת שיקום עבר ב-1963 לשרת ביחידה 154 של אגף המודיעין בה כיהן כמפקד בסיס.
זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים חזר לסיירת מטכ"ל תחת פיקודו של עוזי יאירי ושימש כמפקד כוח במבצע תשורה. בשנת 1969 מונה למפקדה[2]. בתקופתו השתתפה היחידה במבצעים רבים, רובם נותרו עלומים, למעט הפשיטה על האי גרין, שהייתה פעולה חריגה באופי פעילות הסיירת[3]. דיגלי פיקד על כוח הסיירת בפשיטה[4], בה נהרגו שלושה לוחמים מהסיירת ושלושה נוספים מהקומנדו הימי.
לאחר סיום תפקידו כמפקד הסיירת, שהה מספר חודשים בהשתלמויות מקצועיות בצבא האמריקאי. בספטמבר 1971 מונה לעוזר ראש מחלקת איסוף באגף המודיעין, מאפריל 1972 שימש ממלא מקום בפועל של ראש המחלקה וביוני 1972 מונה למפקדה באופן קבוע[5]. בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ניסה לשווא לשכנע את ראש אמ"ן אלי זעירא להפעיל את "האמצעים המיוחדים", אמצעי איסוף מודיעין אותות שהותקנו במצרים[6].
כאחד מלקחי מלחמת יום הכיפורים אל"ם דיגלי יזם תוכנית להקמת מערך איסוף מודיעין אוגדתי. התוכנית אושרה ובשנים 1976 -1977 פיקד דיגלי על מערך ההקמה של גדודי המודיעין האוגדתיים.
ב-1978 השתחרר משירות הקבע בדרגת אלוף משנה.
לאחר שיחרורו הקים כפר נופש בחבל ימית שכונה "הדקליה"[7]. לאחר פינוי ימית עסק בייעוץ ביטחוני ובערוב ימיו הגיש עם דליה יאירי את תוכנית הרדיו "עניין אחר".
נפטר מסרטן ריאות ביוני 1998 ונקבר ברמת הכובש. ביקש שעל מצבתו, העשויה מאבן חול לזכר ימית, יירשם: "מצאה היונה מנוח לכף רגלה".
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- עדות מנחם דיגלי בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- 40 שנה אחרי - העדויות נחשפות: "מפתיע שההתרעה לא פעלה", באתר וואלה!, 31 באוקטובר 2013.
- אבי קצמן, מת מנחם דגלי, מפקד סיירת מטכ"ל; פיקד על אהוד ברק ובנימין נתניהו, הארץ, 07.07.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
- יוסי מלמן, פעולות פרוזאק, הארץ, 08.09.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
- מנחם דגלי, כך לא עושים מלחמה, הארץ, 22.02.1995, כפי שהועלה באתר פרש.
- מנחם דגלי, חיילים בלא מוטיווציה, הארץ, 04.06.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
- מנחם דגלי, כמו משחקי מלחמה במחשב, הארץ, 24.07.1996, כפי שהועלה באתר "פרש".
הערות שוליים
- ^ מבצע חרגול, מתוך אתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
- ^ אמיר בוחבוט, סיירת מטכ"ל בת 50, באתר nrg, 24 במרץ 2007.
- ^ אבי קצמן, מת מנחם דגלי, מפקד סיירת מטכ"ל; פיקד על אהוד ברק ובנימין נתניהו, הארץ, 07.07.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ טל זגרבה, כל האי רתח וגעש. הפגזים התקרבו אלינו שורות-שורות, במחנה, 11.06.2008, כפי שהועלה באתר "שבו"ז חיילים".
- ^ יוסי לנגוצקי, האמת על "האמצעים המיוחדים", באתר הארץ, 10 בנובמבר 2012.
- ^ רועי ויינברגר, ראש מחלקת איסוף באמ"ן: "קצינים מצרים הכינו צוואות ימים לפני המלחמה", באתר של "רשת 13", 31 באוקטובר 2013 (במקור, מאתר "nana10").
- ^ איילת בכר, צייד הזיכרון, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2002.
| מפקדי סיירת מטכ"ל | ||
|---|---|---|
|
