צבי איילון
 | |
| צבי איילון לשצ'ינר | |
| לידה |
15 ביוני 1911 האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה | 4 במרץ 1993 (בגיל 81) |
| תאריך עלייה | 1923 |
| השתייכות |
 ההגנה צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1927–1965 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
|
מאורעות תרפ"ט המרד הערבי הגדול  מלחמת העצמאות | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
סמנכ"ל משרד הביטחון שגריר ישראל ברומניה מבקר עיריית תל אביב | |
צבי איָילון (לשצ'ינר) (15 ביוני 1911 – 4 במרץ[1] 1993) היה איש "ההגנה" ואלוף בצה"ל, מפקד פיקוד המרכז הראשון וסגן הרמטכ"ל הראשון; סמנכ"ל משרד הביטחון ושגריר ישראל ברומניה.
ביוגרפיה
איילון נולד באימפריה הרוסית בקיץ 1911, בנם של אסתר ומאיר לשצ'ינר. קיבל חינוך מסורתי בעירו. בשנת 1923, בהיותו נער צעיר, עלה לארץ ישראל. למד בבית הספר הריאלי בחיפה ובבית הספר החקלאי מקווה ישראל.
בגיל 16 הצטרף לארגון 'ההגנה'. במאורעות תרפ"ט (1929) היה מפקד מחלקה, ובמהלכם נפצע.
שירת מ-1936 במנגנון הקבע של 'ההגנה' במחוז חיפה, ומילא תפקידי פיקוד והדרכה במחוז, ולאחר-מכן בגליל הצפון (שם היה קצין תכנון). ב-1943 הדריך בקורס הקצינים של ארגון 'ההגנה' בג'וערה. ב-1944 מונה למפקד גליל הצפון. בהמשך היה קצין מטה בכיר במטכ"ל. היה שותף לגיבוש רעיון חיל השדה (חי"ש) ותורת-הלחימה של 'הגנה התקפתית'. ערב פרוץ מלחמת העצמאות שימש כקצין תכנון במטכ"ל. בינואר 1948 מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, ועם הקמת צה"ל במאי אותה שנה המשיך בתפקידו, בדרגת אלוף. במקביל לתפקידו כסגן הרמטכ"ל היה מפקד חזית ג' (היום פיקוד המרכז), שפיקדה על הכוחות שנלחמו בירושלים.
בגלל מחלתו של הרמטכ"ל יעקב דורי הוא תיפקד זמן מה כרמטכ"ל בפועל. בתפקידו זה חתם על צווי מעצר של נאשמי אלטלנה[2] וכן על צו המעצר של טוביאנסקי[3].
לאחר המלחמה הוא היה אחראי על קיום מצעד צה"ל ביולי 1949, שהתקיים לאחר כישלון המצעד שלא צעד ביום העצמאות[4].
ב-1952 מונה לראש אג"א (אגף אפסנאות, היום אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה – אט"ל), וב-1954 מונה למפקד פיקוד המרכז, תפקיד אותו מילא עד פברואר 1956, עת יצא ללימודים בארצות הברית. באוגוסט 1957 מונה לראש אגף בינוי ונכסים במשרד הביטחון[5], ביולי 1958 מונה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון לסמנכ"ל משרד הביטחון לעניינים כלכליים[6], וב-1959 מונה לעמוד בראש משלחת משרד הביטחון בבריטניה[7]. ב-1964 היה לשגריר ישראל ברומניה[8], וב-1965 פרש מהשירות הצבאי. מנובמבר 1966 שימש מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה[9] וכמבקר עיריית תל אביב. בשנת 1968 היה שותף להקמת המועצה לישראל יפה[10].
בשנת 1931 נשא את רחל כצנלסון (נפטרה באביב 1970), והיה אב לשניים: דליה ובועז.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אלוף צבי איילון (לשצ'ינר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2923
הערות שוליים
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ עו"ד זליגמן יצא להתראות עם הלל קוק ויעקב מרידור, מעריב, 15 ביולי 1948
- ^ המשך משפט איסר בארי, דבר, 18 באוקטובר 1949
- ^ א. כנרתי, הכל מוכן לרגע הגדול, מעריב, 17 ביולי 1949
- ^ אלוף איילון - ראש אגף במשרד הביטחון, דבר, 18 באוגוסט 1957
- ^ אורי דן, שינויים בראשות אגפים במשרד הביטחון, מעריב, 8 ביולי 1958
- ^ אלוף צ. איילון לתפקיד באנגליה, דבר, 11 במרץ 1959
- ^ אישים ומוסדות, מעריב, 17 ביוני 1964
- ^ אלוף איילון נכנס לתפקידו באגף הרישוי, דבר, 2 בנובמבר 1966
- ^ יוסף גולדשטיין, הבגידה בארץ הבחירה, עמוד 232
| מפקדי פיקוד המרכז (פקמ"ז) | ||
|---|---|---|
|
| סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל | |
|---|---|
|
ראשי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) (בעבר אג"א, אלר"ם) .svg){kind=small}
| |
|---|---|
|
23033035צבי איילון