שלמה גזית

שלמה גזית

שלמה גזית
לידה	22 באוקטובר 1926 איסטנבול, טורקיה
פטירה	8 באוקטובר 2020 (בגיל 93) ישראל
תאריך עלייה	1933
השתייכות	ההגנה פלמ"ח צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1942–1948 (ההגנה, הפלמ"ח) 1948 – 1981 (צה"ל)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
ראש לשכת הרמטכ"ל סגן מפקד חטיבת גולני ראש מחלקת המחקר מתאם הפעולות בשטחים וראש מחלקת ממשל צבאי במטכ"ל ראש אמ"ן
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות   מבצע קדש   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
נשיא אוניברסיטת בן-גוריון מנכ"ל הסוכנות היהודית יועץ לשר החוץ שמעון פרס ונציג ראש הממשלה לרשות הפלסטינית בראשות יאסר ערפאת

שלמה גזית (22 באוקטובר 1926 – 8 באוקטובר 2020) היה אלוף בצה"ל, כיהן בין היתר כראש אמ"ן (1974–1979), הנשיא השלישי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1982–1985) ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

ביוגרפיה

נולד בשם שלמה ויינשטיין באיסטנבול לציפורה ואפרים, ממוצא מזרח אירופי, אחיהם הצעיר של שרה ושל מרדכי גזית. כאשר שפת הדיבור בביתם הייתה גרמנית. עלה לארץ ישראל בשנת 1933. גדל בתל אביב, והיה חבר בתנועת הנוער של בית"ר. למן כיתה ב' למד בבית הספר התיכוני למסחר (לימים "גימנסיה גאולה").

גיוס לכוחות המגן העבריים

בשנת 1942 הצטרף להגנה. הוא התגייס לפלמ"ח בשנת 1944 ושובץ בפלוגה ח' במחלקת קריית ענבים.

גזית עבר הכשרה כלוחם ושנה לאחר גיוסו עבר קורס מ"כים בג'וערה. לאחר הקורס חזר כמ"כ למחלקת הפלמ"ח שבבית הערבה, משם יצא והשתתף ב"ליל הרכבות" ובהכנות לקראת מבצע פיצוץ גשר אלנבי ב"ליל הגשרים". בהמשך מונה למפקד מחלקה ברמת הכובש ובגבעת השלושה וציפה להשתחרר מן השרות בפלמ"ח בתום שתי שנות שרות, לאחר סיום תקופת השירות המקובלת באותה תקופה. כשזומן להשתתף בקורס מפקדי מחלקות לא התייצב, מכיוון שהיציאה לקורס הייתה כרוכה בשנת שרות שלישית, נוספת בפלמ"ח. הוא הועמד למשפט צבאי ב"הגנה" ובית הדין הטיל עליו שנת שרות נוספת בפלמ"ח. לאחר התלבטות, קיבל את הדין ושובץ כמפקד מחלקת הפלמ"ח בגבעת השלושה. משם יצא עם מחלקתו למבצע הקמת 11 הנקודות בנגב (מוצאי יום הכיפורים תש"ז; 1946) והוצב בכוחות ההגנה ההיקפית. כעבור מספר חודשים יצא שוב לאבטחת צינור המים ליישובים שהוקמו. לקראת סיום שנתו השלישית בפלמ"ח הוצב למטה הגדוד השני של הפלמ"ח ונשא בשני תפקידים – קצין הביטחון הגדודי ומרכז חבורת משוחררי הפלמ"ח בירושלים.

שירות בצה"ל

עם פתיחת מלחמת העצמאות הוצב גזית כסגן מפקד פלוגת פלמ"ח חדשה שהוקמה בצפון ים המלח. משם יצא לקורס מפקדי מחלקות. עם סיום הקורס – יצא להדריך בקורס מכים של הפלמ"ח. בסיום הקורס חזר לגדודו, הגדוד השישי שבחטיבת הראל. במסגרת זו לחם בין היתר בקרב לכיבוש צובא ולכיבוש רכס התותחים שבאזור לטרון, במסגרת מבצע דני. גזית נפצע בקרב על רכס התותחים. משהחלים מפציעתו, הוצב כסמ"פ באזור בית–שמש.

בין היתר לחם גזית בקרב על כיבוש רכס התותחים באזור לטרון, במבצע דני ובמבצע יואב. בהמשך שירותו בצה"ל היה ראש לשכת סגן הרמטכ"ל, תחילה תחת מרדכי מקלף ולאחר מכן תחת משה דיין, תחתיו שירת גם כראש לשכת הרמטכ"ל בשנת 1954. לאחר מכן שימש כסגן מפקד גדוד 51. בשנת 1955 עבר קורס מטה בצרפת ובתחילת 1956 החל לשמש כמדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. ערב מלחמת סיני, מונה גזית לקצין קישור למשלחת הצבא הצרפתי ויצא לשיחות תכנון ותיאום בפריז. לאחר מלחמת סיני, נשלח שוב לפריז לקיום הקשר עם המודיעין הצרפתי ושימש גם כעוזר לנספח הצבאי בצרפת. בשנת 1958 חזר להדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בשנת 1960 מונה לראש הענף לתכנון אסטרטגי במטכ"ל, ובתפקידו זה ריכז את תוכנית בניין צה"ל לשנים 1962–1966. בשנת 1962 היה סגן מפקד חטיבת גולני ולחם במבצע סנונית. לאחר מכן נמנה עם מקימי המכללה לביטחון לאומי והיה מדריך בה.

בשנים 1964–1967 היה ראש מחלקת מחקר באמ"ן. בשנים שלפני מלחמת ששת הימים העריכה המחלקה, עליה פיקד, שגמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים, לא ייזום מלחמה בישראל כל עוד צבא מצרים מעורב במלחמת האזרחים בצפון תימן. הערכת מודיעין זאת התקיימה החל משנת 1962, וגם בפברואר 1967 ההערכה הייתה שמלחמה ביזמה ערבית, בהנהגת מצרים, לא צפויה לפני 1970. גזית, כראש מחלקת המחקר, דבק בהערכה זו גם לאחר כניסת הצבא המצרי לחצי האי סיני והעריך כי המהלך המצרי בסיני נועד להרתיע את צה"ל מפעולה נגד סוריה וכי נאצר לא יורה על חסימת מצרי טיראן. את השינוי בעמדת מצרים הסביר גזית בכך שהידרדרות צבאית ומדינית הניעה את נאצר לצעד קיצוני שהוא לא התכוון אליו. ביום האחרון של מלחמת ששת הימים הפיצו גזית ומחלקת המחקר מסמך המציע תוכנית מדינית לישראל להגיע להסכמי שלום על רקע הניצחון הגדול במלחמה.

בעקבות המלחמה וכיבוש השטחים, מונה באוגוסט 1967 ליו"ר ועדת התיאום המדיני-ביטחוני בשטחים, ולקראת סוף שנת 1968 מונה גם למרכז ועדת המנכ"לים המטפלת בנושאים אזרחיים בשטחים המוחזקים (היום מתאם הפעולות בשטחים במשרד הביטחון) ובדצמבר 1967 מונה לראש מחלקת ממשל צבאי וביטחון מרחבי במטכ"ל. ביולי 1968 היה מראשוני המועלים לדרגת תת-אלוף ובינואר 1973 קודם לדרגת אלוף. במהלך מלחמת יום הכיפורים ובחודשים שלאחריה מונה כדובר-על של צה"ל ומערכת הביטחון.

ראש אמ"ן

בשנים 1974–1979 כיהן כראש אגף המודיעין. הוא שיקם את מערך המודיעין של צה"ל לאחר המשבר הקשה של מחדל מלחמת יום הכיפורים, היה אחראי למודיעין במבצע אנטבה, והיה שותף לשיחות השלום עם מצרים, בעקבות ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל.

לאחר שחרורו

עם פרישתו מצה"ל ב-1981 התמנה לנשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מנכ"ל הסוכנות היהודית, בשנים 1985–1986 מונה על ידי ראש הממשלה, שמעון פרס, לעמוד בראש צוות קטן וחשאי שקיים שיחות מדיניות עם נציגי אש"ף בתוניסיה.

ב-1995 מונה ליועצו של שר החוץ, שמעון פרס. לאחר רצח רבין מונה כנציג אישי של ראש הממשלה מול יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. בשנת 1996 נבחר כיו"ר המרכז לחקר כוח המגן, וכיו"ר העמותה לתחרות ספרות צבאית ע"ש יצחק שדה. חבר נשיאות ארגון חברי ההגנה, ומרכז ומנחה את תוכנית "שישי אסטרטגי" במסגרת לימודי הקתדרה. בנוסף משמש גזית כחבר במועצה הציבורית של יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם, וכן החל משנת 1988 כחבר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב (היום – המכון למחקרי ביטחון לאומי).

ב־1996 נבחר כיו"ר הנהלת המרכז לחקר כוח המגן, תפקיד בו נשא 13 שנים, וב-2003 נבחר לעמוד בראש העמותה המארגנת את תחרות פרס יצחק שדה לספרות צבאית, תפקיד בו הוא נשא עד למותו. מאז 2002 עמד בראש תוכנית "שישי אסטרטגי" של "הקתדרה" ממנה פרש ב-2015.

גזית היה בעל תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה ותואר שני בהיסטוריה. הוא היה עמית מחקר באוניברסיטת הרווארד, במכון וודרו וילסון ובמכון ארצות הברית לשלום שבוושינגטון, ופרסם מאות מאמרים בעיתונות היומית ובכתבי-עת שונים בישראל ומחוצה לה. בשנת 1985 פרסם את ספרו "המקל והגזר", בשנת 1999 ראה אור ספרו "פתאים במלכודת", ובשנת 2005 השלים את ספרו של חיים הרצוג "עם כלביא יקום" במלחמות ישראל בשנים 1981–1999. ב-2016 ראו אור ספרו האוטוביוגרפי "בצמתים מכריעים – מן הפלמ"ח לראשות אמ"ן" וספר ילדים מאויר, "סבתא תרנגולת", יחד עם בתו אסנת ישפה.

ב-26 בנובמבר 2012 הוענק לגזית פרס בן-גוריון לשנת תשע"ג.

גזית היה נשוי לאביגיל (גלה) לבית גורוכובסקי, עד למותה ב-2017, ואב לשלושה ילדים.

גזית נפטר ב-8 באוקטובר 2020, שבועיים לפני יום הולדתו ה-94.

התבטאויותיו

משימתה העיקרית של ישראל לא השתנתה כלל ונשארה בעלת חשיבות עליונה. המיקום הגיאוגרפי של ישראל בתוככי המזרח התיכון הערבי-מוסלמי קבע שגורלה של ישראל הוא להיות השומרת הנאמנה של היציבות של כל המדינות שמסביב לה, להגן על המשטרים הקיימים: למנוע או לעצור את התהליכים של רדיקליזציה, ולבלום את התפשטותה של הקנאות הדתית הפונדמנטליסטית. למטרה זו תמנע ישראל שינויים שיתרחשו מעבר לגבולותיה אשר ייתפסו כבלתי נסבלים, עד לנקודה שבה עשויה ישראל לחוש נאלצת להשתמש בכל כוחה הצבאי למטרת מניעה או עקירה של שינויים אלה.

שלמה גזית, ידיעות אחרונות, 27.4.1992

שלמה גזית הביע לא פעם דעות הנחשבות כבלתי מקובלות. בהזדמנות אחת אמר כי: ”הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים” (ידיעות אחרונות, 8 במרץ 1998). מאוחר יותר התנצל על דבריו בשל הסערה הציבורית שפרצה. בהזדמנות אחרת הציע להקים "משטר חירום לא דמוקרטי" כדי להגביל את הילודה במגזר הערבי, להחזיר שטחים, ולפנות מתנחלים - כל זאת על מנת ש”גבולות הקבע של המדינה יכללו מספר קטן ככל האפשר של ערבים”.

לאחר מבצע צוק איתן כתב כי צה"ל צריך לחזור למוטו של "בתחבולות תעשה לך מלחמה" וייעץ לשר הביטחון להקים צוות יוצא דופן שמטרתו לגבש דרכי פעילות חדשות שבהן צה"ל יהיה המפתיע ולא המופתע. הוא הציע שאנשי הצוות יהיו בעלי עבר תחבולתי כמו יוצאי המוסד ושב"כ, מפקדי סיירת מטכ"ל, ואף בכירים מעולם הפשע.

כתביו

• השטחים המוחזקים - חמש שנים, משרד החינוך והתרבות, 1972
• המקל והגזר: הממשל הישראלי ביהודה ושומרון, זמורה-ביתן, 1985
• עזה תחילה: הסכם מדיני נפרד לרצועת עזה, אוניברסיטת תל אביב - מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, 1993
• בעיית הפליטים הפלסטינים, אוניברסיטת תל אביב - מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, תשנ"ד
• פתאים במלכודת: 30 שנות מדיניות ישראל בשטחים, זמורה-ביתן, 1999
• עם כלביא יקום - מלחמות ישראל-ערב תש״ח-תשס״ה, מהדורה מחודשת ומעודכנת, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2005
• בצמתים מכריעים - מהפלמ"ח עד לראשות אמ"ן, הוצאת ידיעות ספרים, 2016
• סבתא תרנגולת - ספר ילדים, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2016

מכתבים והרצאות

• מאמרים מאת שלמה גזית (הקישור אינו פעיל), באתר nrg
• הרצאה של שלמה גזית בנושא מדיניות ישראל בשטחים לאחר מלחמת ששת הימים, באתר הערוץ האקדמי(הקישור אינו פעיל)
• מאמרים מאת שלמה גזית (הקישור אינו פעיל) באתר המועצה לשלום ולביטחון
• אני טרוריסט גאה, באתר הארץ, 19 ביולי 2011
• סוגיית זעירא אינה משפטית, באתר הארץ, 15 ביולי 2012
• תנו לנשק להגיע לחיזבאללה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2013
• מו"מ - איך עושים את זה?, באתר הארץ, 2 ביולי 2013
• יצהר במשמרת שלך, באתר הארץ, 15 באפריל 2014

גלריה

• 
  שלמה גזית מארח את רמטכ"ל צבא אקוודור, מריו לופס סראנו (Mario Lopez Serrano), מאי 1974
• 
  שלמה גזית בדרום קוריאה עם מארחיו בעת הנחת זר ליד נר התמיד בבית העלמין הלאומי בסיאול, אוקטובר 1976
• 
  שלמה גזית מארח בלשכתו קציני אמ"ן שעלו בדרגה, אפריל 1977
• 
  אחת הישיבות שהתקיימו בשיחות השלום עם מצרים בארמון ט´הרא בקהיר. משמאל: שר הביטחון עזר ויצמן משוחח עם הגנרל המצרי עבד אל-גאני גמאסי. שלמה גזית מימין, פברואר 1978
• 
  במהלך מבצע ליטני. שלמה גזית וקציניו במוצב הצפוני ליד ראש הנקרה, אפריל 1978
• 
  שלמה גזית, בטקס בבסיס מודיעין, פברואר 1979
• 
  ראש אמ"ן האלוף שלמה גזית בפתיחת מועדון הקפה של ותיקי החייל
• 
  בביקור בטאיוואן
• 
  משמאל: עזר ויצמן, רפאל איתן, דני מט, מאחור שלמה גזית ודן שומרון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלמה גזית בוויקישיתוף

• שלמה גזית, באתר הפלמ"ח
• עופר רגב מראיין את שלמה גזית, סדרת ראיונות בשנת 2010, צילום פלג לוי.
• מוריה בן יוסף ואפרים לפיד, "חבר'ה זה מלחמה", אתר "ישראל דיפנס", ‏ 9 באוגוסט 2013
• רונן ברגמן, האיש שחושב אחרת, באתר "ידיעות אחרונות", 14 באוקטובר 2016
• אפרים לפיד, אלוף (מיל') שלמה גזית הלך לעולמו ISRAELDEFENSE אוקטובר 8 2020.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29545779שלמה גזית