ממשלת ישראל

ממשלת ישראל

סמליל ממשלת ישראל
מידע כללי
מדינה
תחום שיפוט
תאריך הקמה	15 במאי 1948
חוק	חוק-יסוד: הממשלה
ראש	ראש ממשלת ישראל
מטה מרכזי
תקציב	493 מיליארד ש"ח (נכון ל-2022)

ישראל

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל

חוקה ונשיאות חוקי יסוד נשיא המדינה (רשימה) יצחק הרצוג מנהל ראש הממשלה (רשימה) בנימין נתניהו סגן ראש הממשלה יריב לוין הממשלה הממשלה ה-37 הקבינט המדיני-ביטחוני מבקר המדינה: מתניהו אנגלמן חקיקה הכנסת הכנסת העשרים וחמש יושב ראש: אמיר אוחנה חברי הכנסת יו"ר הקואליציה: אופיר כץ‎ ראש האופוזיציה: משמר הכנסת בחירות מפלגות פוליטיות חוק הבחירות ועדת הבחירות המרכזית משאל עם מערכת המשפט בית המשפט העליון נשיאת ביהמ"ש העליון: יצחק עמית היועץ המשפטי לממשלה: גלי בהרב-מיארה אגף ייעוץ וחקיקה הנהלת בתי המשפט פרקליטות המדינה הסניגוריה הציבורית חלוקה מנהלית מחוזות רשות מקומית עיריות מועצות מקומיות מועצות אזוריות יחסי החוץ הסכסוך הישראלי-ערבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ישראל והאו"ם ישראל וארצות הברית ישראל והאיחוד האירופי שגרירים פורטל הממשל בישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם (באישור הכנסת) ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ. מאז 1968, מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעות חוק יסוד: הממשלה. השרים נושאים באחריות כלפי כל החלטות הממשלה ופעולותיה, והם אחראים להן, גם אם הן מנוגדות לדעתם.

במשך שנים אחדות התקיימה בחירה ישירה לראשות הממשלה, מתוך מגמה לשנות את השיטה הפוליטית במדינת ישראל; אך מטעמים שונים היא לא צלחה ובוטלה. במרבית שנות המדינה (כולל בעשור השני של המאה ה-21) מוטלת הקמת הממשלה על ידי נשיא המדינה על מי שהומלץ על ידי רוב חברי הכנסת והוא המיועד להיות ראש ממשלה. להקמת ממשלה נדרש המועמד לראשות הממשלה עליו הוטלה הקמת הממשלה, לקבל את אמון הכנסת, כלומר רוב רגיל בכנסת שמצביע בעד הממשלה. לפיכך, טבעי הדבר להקים קואליציה של מפלגות אחדות (במה שמכונה "מעשה מרכבה") ולמנות את ראשי המפלגות לשרים, ובכך לקבל את אמון הכנסת. פעם אחת הוקמה ממשלה, שראשי המפלגות הגדולות בה (הליכוד והעבודה) כיהנו בה כראשי ממשלה ברוטציה. ב-2020 וב-2021, הוקמו ממשלות חילופים הכוללות 2 ראשי ממשלה המכהנים לסירוגין ואמורים להתחלף במועד שנקבע מראש.

החל משנות ה-90 רוב הממשלות היו צרות באופן יחסי, אך כמה פעמים הוקמה ממשלת אחדות לאומית, שכללה חלק ניכר מסיעות הכנסת. חלק קטן מהממשלות הצליחו לזכות לאמונם של מספר רב של חברי כנסת.

לאורך השנים, מונו מספר שרים, אשר לא כיהנו כחברי הכנסת באותה עת.

מקום מושבה של ממשלת ישראל הוא קריית הממשלה, ירושלים.

היסטוריה

לקראת הכרזת המדינה, ב-11 באפריל 1948, הוקמה בארץ ישראל מועצת העם כפרלמנט ביישוב היהודי ומתוך חבריה נבחרו על ידי הנהלת הסוכנות היהודית מִנְהלת העם, על מנת שינהלו את ענייני היישוב והמלחמה. בראש המינהלה עמד דוד בן-גוריון והיא כללה מלבדו 12 חברים. כשבוע בלבד לאחר בחירתה, ב-18 באפריל חולקו התיקים השונים כאשר בן-גוריון קיבל את תיק הביטחון. ההחלטה החשובה ביותר של המינהלה הייתה דחיית הצעת שר החוץ האמריקאי ג'ורג' מרשל לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה וקיומה במועד שנקבע - ה־14 במאי 1948.

ב-14 במאי 1948, עת קריאת מגילת העצמאות על ידי דוד בן-גוריון, הוכרז בין היתר, כי מנהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה.
הרכב הממשלה הזמנית היה זהה להרכב מנהלת העם והיא התקיימה כמעט שנה עד ל-10 במרץ 1949, מועד בו הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.

מבנה הממשלה בישראל

ברשימה הבאה מובאים המוסדות והתפקידים אשר מרכיבים את הממשלה הישראלית:

ראש הממשלה

ערך מורחב – ראש ממשלת ישראל

ראש הממשלה ניצב בראש הרשות המבצעת במדינה, הוא בעל הסמכות הגבוהה ביותר במערכת השלטון הישראלית. (אמנם החוק מגדיר את הנשיא כעומד בראש המדינה, אולם הוא מקנה לראש הממשלה את מרב סמכויות השלטון). ראש הממשלה הוא השר הבכיר בממשלה, ואחריותו היא לכל הפעילויות שלה. ראש ממשלה חובה שיהיה גם חבר הכנסת (כל שר אחר זולת ראש הממשלה אינו חייב שיהיה חבר הכנסת). אם התפטר ראש הממשלה מחברותו בכנסת - רואים בהתפטרות זו גם כהתפטרותו מראשות הממשלה.

החוק קובע, כי כשראש הממשלה נפטר או מתפטר - מתפטרת עמו הממשלה כולה, ויש צורך להקים ממשלה חדשה. סמכויותיו:

• הוא מייצג את הממשלה והמדינה כלפי פנים וחוץ.
• הוא מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל: קובע את סדר יומה של הממשלה ויושב ראש בישיבותיה, מנחה את מזכיר הממשלה בפרסום עניינים הנוגעים לדיוני הממשלה ולהחלטותיה וקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.
• שרי הממשלה אחראים בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הם ממונים.
• הוא רשאי להעביר שר מכהונתו לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כך, ולאחר שהעביר לשר הודעה על העברה מכהונתו. ראש הממשלה גם ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם.
• הוא מפקח על עבודתן של ועדות השרים.
• ראש הממשלה הוא יושב ראש וועדת השרים לענייני ביטחון.
• הוא חותם על חוקי הכנסת.
• לראש הממשלה השפעה ניכרת בתחום המינויים העיקריים, המחייבים את אישור הממשלה.
• ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול לפטר שרים (גם בלי הסכמת הכנסת) ולמנות שרים חדשים (באישור הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. הוא רשאי לפזר את הכנסת במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, באישור נשיא המדינה ובכך להביא לעריכת בחירות חדשות.

ממלא מקום ראש הממשלה

ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה

התואר "ממלא מקום ראש הממשלה", להבדיל מהתארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה" הוא תפקיד בעל משמעות חוקית ולא רק סמלית. ממלא מקום ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה כשראש הממשלה נמצא מחוץ לישראל והוא מכהן במקומו כאשר נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן זמני. כאשר ראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו באופן קבוע, או כאשר הנבצרות הזמנית נמשכת מעל "100 ימים רצופים", ממלא מקום ראש הממשלה אינו מתמנה במקומו, אלא הממשלה נחשבת כמתפטרת וממשיכה לכהן כממשלת מעבר. בעת כהונת ממשלת מעבר, רשאית הממשלה למנות "ראש ממשלה בפועל" שימלא את תפקידי ראש הממשלה ללא עדיפות לממלא מקום ראש הממשלה.

משנה לראש הממשלה

ערך מורחב – משנה לראש הממשלה

משנה לראש הממשלה הוא תואר שאינו קיים בחוקי מדינת ישראל ואין לו משמעות סטטוטורית. מטרתו להוות תואר נכבד יותר מתואר סגן ראש ממשלת ישראל.

סגן ראש הממשלה

ערך מורחב – סגן ראש הממשלה

תואר "סגן ראש ממשלה" בישראל הוא סמלי בלבד וללא סמכויות. על כן, אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה.

שרים

מדוע לא נאמר בפשטות מיניסטר?
דיון לקביעת המונח "שר" בישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית. ראש-הממשלה ד. בן-גוריון, פותח את הישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית: לפי פקודה זו ייקראו מנהלי המחלקות השונות - שרים. אבקש את שר-המשפטים להביא לפניכם את הצעת הפקודה. שר-המשפטים פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן): בנוסח הקודם נקראו חברי הממשלה הזמנית "נגידים". אבל אחרי דיון רב בממשלה נפלה ההצעה הזאת ועכשיו לפניכם הצעה לקרוא לחברי הממשלה הזמנית בשם "שרים". נחום ניר-רפאלקס, חבר המועצה: אין זו בשבילי שאלה פרינציפיונית, אבל הייתי מתנגד לתוארים שמציעים לנו כגון "נגידים" ו"שרים". אי-אפשר לקבל מונחים שהיו במקומם לפני אלפים שנה אבל צלצולם כיום הוא שונה. מדוע לא נאמר בפשטות מיניסטר? הצעת פקודת ייסוד השלטון מס׳ 1 לשנת 1948: אחד מחברי הממשלה הזמנית יהיה ראש-הממשלה. חברי הממשלה הזמנית ייקראו שרים ויהיו אחראיים לאותם עניינים שייקבעו על ידי הממשלה הזמנית. — מפרוטוקול הישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית, תל אביב, בית הקהק"ל, ז׳ אייר תש"ח 16 מאי 1948

השרים מכהנים כחברי ממשלה, והם מופקדים בדרך כלל על משרדים ממשלתיים וכל עבודת הממשלה. עם זאת, בממשלה ממונים ומכהנים גם שרים בלי תיק, שהם חברי ממשלה מן המניין, אולם אינם ממונים על משרד ממשלתי. מוטלים עליהם תפקידים שונים, קבועים או זמניים. תפקיד של שר קרוי גם "תיק": שר הביטחון מחזיק בתיק הביטחון בממשלה, שר התחבורה מחזיק בתיק התחבורה בממשלה ושר הבריאות מחזיק בתיק הבריאות בממשלה.

שרים אינם חייבים להיות חברי כנסת. שרים שאינם חברי כנסת יכולים להשתתף בדיוני הכנסת, אך לא בהצבעות. תפקיד השרים לבצע את כל הנושאים שהממשלה אחראית עליהם: יחסי חוץ, ביטחון, כלכלה, חינוך, משטרה, בריאות וכדומה.

מספר השרים

נכון לתחילת כהונת ממשלת ישראל השלושים ושש, כיהנו מהממשלה הראשונה (ללא חישוב הממשלה הזמנית) 259 שרים (גברים) שונים ו-24 שרות (נשים) שונות - בממשלות ישראל, כך שסך השרים והשרות עומד על 283.

הממשלה	מספר שרים בשיא גודלה
הממשלה הזמנית	13
הממשלה הראשונה	12
הממשלה השנייה	13
הממשלה השלישית	14
הממשלה הרביעית	16
הממשלה החמישית	16
הממשלה השישית	12
הממשלה השביעית	16
הממשלה השמינית	16
הממשלה התשיעית	16
הממשלה העשירית	16
הממשלה האחת עשרה	16
הממשלה השתים עשרה	16
הממשלה השלוש עשרה	18 (22 בעת ממשלת ליכוד לאומי)
הממשלה הארבע עשרה	22
הממשלה החמש עשרה	24 (18 לאחר פירוק ממשלת ליכוד לאומי)
הממשלה השש עשרה	22
הממשלה השבע עשרה	21
הממשלה השמונה עשרה	19
הממשלה התשע עשרה	20
הממשלה העשרים	20
הממשלה העשרים ואחת	25 (ממשלת אחדות לאומית)
הממשלה העשרים ושתיים	25 (ממשלת אחדות לאומית)
הממשלה העשרים ושלוש	26 (ממשלת אחדות לאומית)
הממשלה העשרים וארבע	20
הממשלה העשרים וחמש	20
הממשלה העשרים ושש	21
הממשלה העשרים ושבע	18
הממשלה העשרים ושמונה	23
הממשלה העשרים ותשע	28
הממשלה השלושים	23
הממשלה השלושים ואחת	25
הממשלה השלושים ושתיים	30
הממשלה השלושים ושלוש	23
הממשלה השלושים וארבע	24
הממשלה השלושים וחמש	34 (ממשלת חילופים)
הממשלה השלושים ושש	28 (ממשלת חילופים)
הממשלה השלושים ושבע	34

בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שהיה אמור להיכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע: "מספר חברי הממשלה, ובכלל זה ראש הממשלה, לא יעלה על 19, אלא אם כן הביעה הכנסת אמון בממשלה או החליטה לאשר צירוף שרים לממשלה, ברוב של שבעים חברי הכנסת לפחות". עם זאת, לאחר הבחירות תוקן החוק שוב בהוראת שעה, שדחתה מגבלה זו כך שלא תחול על ממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20.במסגרת מאמצי הקמת הממשלה השלושים וחמש, בכנסת העשרים ושלוש, בוטלו הסעיפים בחוק הנוגעים להגבלת מספר השרים וסגני השרים.

נשים

ערך מורחב – נשים בממשלות ישראל

מספר הנשים המכהנות כשרות בממשלות ישראל נותר נמוך ללא קשר לגודלה של הממשלה. עד לממשלת ישראל השלושים וחמש, גם בשנים שבהן הגיע מספר השרים הכולל בממשלה לשיא של 28, מספר השיא של השרות לא השתנה והוא נע בין 2 ל-4 בלבד בכל שנה. עם זאת, בממשלת ישראל השלושים וחמש נקבע שיא, ובעת השבעת הממשלה מונו 8 שרות. בממשלת ישראל השלושים ושש, נשבר השיא בפעם השנייה, ובעת השבעת הממשלה מונו 9 שרות.

סגני שר

ערך מורחב – סגן שר

שר הממונה על משרד ממשלתי רשאי למנות סגן שר. סגן שר פועל בכנסת או במשרד הממשלתי במסגרת העניינים והסמכויות שהוקצו לו על ידי השר.

להבדיל משרים בממשלה, שאינם חייבים להיות חברי כנסת, סגני השרים חייבים להיות חברי הכנסת (או חברי הכנסת בהפסקת חברות לפי החוק הנורווגי), והתפטרותם מהכנסת תחייב את הפסקת כהונתם.

כאשר שר מתפטר או מפוטר מהממשלה, מסיים את תפקידו גם סגן השר שמונה לאותו משרד. בנוסף, רשאים ראש הממשלה, הממשלה או השר שמינה אותו להעביר או לסיים את כהונתו של סגן שר.

בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שהיה אמור להיכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע שמספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה, אך מגבלה זו תוקנה לאחר הבחירות כך שלא תחול על ממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20. במסגרת מאמצי הקמת הממשלה השלושים וחמש, בכנסת העשרים ושלוש, בוטלו הסעיפים בחוק הנוגעים להגבלת מספר השרים וסגני השרים.

ועדות השרים

ערך מורחב – ועדת שרים

אחת מדרכי פעולתה של הממשלה בקבלת הכרעות פוליטיות היא מינוי ועדות שרים קבועות, זמניות, או לעניינים מסוימים. תקנון הממשלה מפרט את רשימת ועדות השרים הקבועות.

בישיבות ועדות השרים לענייני ביטחון לאומי, על פי קביעת ראש הממשלה או יושבי ראש הוועדות, נערך גם רישום סטנוגרפי. הסטנוגרמות הנרשמות וכן ההקלטות של הדיונים נשארות במסגרת מזכירות הממשלה בלבד והן אינן מופצות.

הקמת הממשלה

ההליכים להקמת ממשלה

לאחר הבחירות לכנסת חדשה או עם התפטרות ממשלה בדרך ישירה או כתוצאה מאירוע שכאשר מתקיים רואים את הממשלה כאילו היא התפטרה, נפתחים הליכים להרכבת ממשלה חדשה, המתוארים בחוק יסוד: הממשלה. הגורם העיקרי הרשמי שמנהל את ההליכים להרכבת ממשלה בישראל הוא נשיא המדינה. ברוב המקרים, לנשיא ניתנת בחוק סמכות להפעיל את שיקול דעתו בנוגע להטלת התפקיד להרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, ועל-פי הנוהל, על הנשיא להפעיל את סמכותו ושיקול דעתו בנושא באופן ששואף להביא לידי הקמת ממשלה חדשה, כל עוד הדבר אפשרי לדעתו. על כן, לאחר בחירות או לאחר התרחשות רוב המקרים של התפטרות הממשלה, על הנשיא להטיל בתחילה את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שנראה בעיניו כבעל הסיכוי הגבוה להקים ממשלה.

אם חוקקה הכנסת חוק המורה על התפזרותה, נפסקים ההליכים להרכבת ממשלה חדשה עד לאחר הבחירות לכנסת.

לאחר בחירות או התפטרות ממשלה

לאחר שהתקיימו בחירות לכנסת, או שהתפטרה ממשלה בדרך שלא מתוארת בהמשך, על נשיא המדינה להתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת (לאחר בחירות - בכנסת הנבחרת), ולהטיל את התפקיד להרכבת ממשלה חדשה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות לכנסת או מיום התפטרות הממשלה, לפי העניין. עם זאת, במקרה של התפטרות הממשלה באופן אוטומטי בשל פטירת ראש הממשלה, נשיא המדינה יכול להטיל את התפקיד בתוך 14 ימים מיום הפטירה. כמו כן, על נשיא המדינה להודיע ליושב ראש הכנסת על הטלת התפקיד על חבר הכנסת, ועל יו"ר הכנסת להודיע על כך לכנסת.

התקופה להרכבת הממשלה נמשכת 28 ימים, אך הנשיא יכול להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. לאחר שחבר הכנסת שעליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה הצליח להרכיבה, עליו להודיע על כך לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת, וזאת בתוך התקופה הקצובה לו למילוי משימתו. לאחר מכן יושב-ראש הכנסת מעדכן את הכנסת בנושא, וקובע מועד לישיבה של הכנסת לכינון הממשלה, שתיערך בתוך שבעה ימים מיום ההודעה של חבר הכנסת לנשיא. משהורכבה הממשלה, היא מודיעה לכנסת על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ומבקשת הבעת אמון בה. במקרה שהורכבה ממשלת חילופים, על הממשלה החדשה להודיע לכנסת, עם הבקשה שזו תביע בה אמון, גם את זהותו של ראש הממשלה החלופי, מועד החילופים בראשות הממשלה וכן את זיקתו של כל אחד מהשרים בממשלה - אם לראש הממשלה ואם לראש הממשלה החלופי. הבעת אמון בממשלה חדשה מצריכה רוב רגיל של חברי כנסת. עם תום הצבעת האמון בממשלה, היא נכנסת לתפקידה ואז נדרשים ראש הממשלה והשרים להצהיר אמונים בפני הכנסת.

אם לא הצליח חבר הכנסת שעליו הוטלה המשימה, להרכיב את הממשלה, רשאי הנשיא להטיל את התפקיד על אחד מחברי הכנסת האחרים, שהודיע לנשיא כי הוא מסכים לכך, בתוך שלושה ימים מהמועד בו נכשל בתפקיד זה חבר הכנסת הראשון. במצב כזה התקופה להרכבת הממשלה היא בת 28 ימים, ללא אפשרות להארכות. במקרה כי נשיא המדינה הגיע למסקנה לאחר ניסיון חבר הכנסת הראשון כי אין הוא רואה אפשרות להגיע לידי הרכבת ממשלה, עליו להודיע על כך ליו"ר הכנסת בתוך שלושה ימים מהמועד בו נכשל בתפקיד חבר הכנסת הראשון.

מהיום בו חבר הכנסת השני נכשל אף הוא בהרכבת ממשלה, או מהיום שהודיע הנשיא ליו"ר הכנסת כי אין הוא רואה אפשרות להרכבת ממשלה, מתחילה להימנות תקופה בת 21 ימים בה רשאים 61 חברי כנסת, או יותר, לבקש בכתב מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, שהסכים לכך בכתב. חבר כנסת זה יכול שיהיה אף מבין חברי הכנסת הראשונים שכשלו במשימה. אם הוגשה בקשה כאמור לנשיא, עליו להטיל בתוך יומיים את התפקיד על חבר הכנסת שצוין בבקשה, ולחבר כנסת זה נתונה תקופה בת 14 ימים למילוי משימתו. במקרה שחבר כנסת זה לא הצליח במשימתו או שלא הוגשה בקשה לנשיא כאמור, על הנשיא להודיע על כך ליו"ר הכנסת. עם הודעה כזו של הנשיא ליו"ר הכנסת או עם הבעת הכנסת אי-אמון בממשלה שחבר הכנסת האחרון הרכיב, רואים את המצב כאילו הכנסת חוקקה חוק להתפזרותה, ונערכות בחירות לכנסת חדשה לאחר כ-90 ימים.

לאחר הבעת אי-אמון בממשלה

לכנסת קיימת אפשרות להביע אי-אמון בממשלה, תוך שהיא מביעה אמון בממשלה חדשה. כאשר מונחת על שולחן הכנסת הצעת אי-אמון בממשלה, עליה לכלול את זהותם של ראש הממשלה והשרים וחלוקת התפקידים ביניהם בממשלה המוצעת, וכן לפרט את קווי היסוד של מדיניותה. עם הבעת אי-האמון של הכנסת בממשלה היוצאת, תוך שהיא מביעה אמון בממשלה החדשה, מתחילה הממשלה החדשה לכהן. לאחר הבעת האמון בממשלה החדשה, וסמוך ככל האפשר לה, ראש הממשלה החדשה והשרים בה מצהירים אמונים.

לאחר מתן צו ראש הממשלה לפיזור הכנסת

ראש הממשלה יכול לפזר את הכנסת בצו, אם הוא נוכח כי יש רוב בכנסת המתנגד לממשלה באופן שמפריע את תפקודה. מיום פרסום הצו ברשומות, רואים את הממשלה כאילו התפטרה, ומתחילה להימנות תקופה בת 21 ימים בה רשאים 61 חברי כנסת, או יותר, לבקש בכתב מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת ממשלה חדשה על אחד מחברי הכנסת שאינו ראש הממשלה המכהן, ושהסכים לכך בכתב. אם הוגשה בקשה כאמור לנשיא, עליו להטיל בתוך יומיים את התפקיד על חבר הכנסת שצוין בבקשה, ולחבר כנסת זה נתונה תקופה בת 28 ימים למילוי משימתו. עם זאת, הנשיא יכול להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. במקרה שחבר כנסת זה לא הצליח במשימתו או שלא הוגשה בקשה לנשיא כאמור, על הנשיא להודיע על כך ליו"ר הכנסת. עם הודעה כזו של הנשיא ליו"ר הכנסת או עם הבעת הכנסת אי-אמון בממשלה שחבר הכנסת הרכיב, נכנס הצו של ראש הממשלה לתוקף, ורואים את המצב כאילו הכנסת חוקקה חוק להתפזרותה, ונערכות בחירות לכנסת חדשה לאחר כ-90 ימים.

במקרה בו מצליח חבר הכנסת, שצוין בבקשת חברי הכנסת, להרכיב ממשלה, והכנסת מביעה בממשלתו אמון, בטל הצו של ראש הממשלה היוצא לפיזור הכנסת, והממשלה החדשה מתחילה לכהן עם הבעת האמון של הכנסת בה. לאחר הבעת האמון, וסמוך ככל האפשר לה, ראש הממשלה החדשה והשרים בה מצהירים אמונים.

סיכום האפשרויות וסדרי ההליכים להרכבת ממשלה

להלן סיכום האפשרויות וסדרי ההליכים להרכבת ממשלה חדשה בישראל, ביחס לכל אחת מהעילות לפתיחת הליכים אלו, כאשר מצוינים המוסמכים לביצוע או ניסיון מימוש כל הליך, וכן משך התקופות המוקצבות בחוק, בימים, עבור ביצועו או ניסיון מימושו של ההליך (בכחול - תקופה המצוינת בחוק ומיועדת, באופן רשמי, להשיג תמיכה בממשלה או בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד מסוים; בצהוב - תקופה המצוינת בחוק ובה על נשיא המדינה או יושב-ראש הכנסת לבצע הליך רשמי או מנהלי לשם התקדמות לשלב הבא במסגרת ההליכים להרכבת ממשלה; בשחור - תקופה שעליה יש לדלג במסגרת הניסיונות להקמת הממשלה בהינתן העילה שהביאה לפתיחת ניסיונות אלו):

ההליך	הטלת התפקיד להרכבת הממשלה	ניסיון להרכבת ממשלה		קיום ישיבת הכנסת להצגת הממשלה	הטלת התפקיד להרכבת הממשלה או הודעה ליו"ר הכנסת על היעדר ממשלה	ניסיון להרכבת ממשלה	קיום ישיבת הכנסת להצגת הממשלה	הגשת 61 חתימות בעד חבר כנסת	הטלת התפקיד להרכבת הממשלה	ניסיון להרכבת ממשלה		קיום ישיבת הכנסת להצגת הממשלה	הודעה ליו"ר הכנסת על היעדר ממשלה
		תקופה בסיסית	ארכה מקסימלית							תקופה בסיסית	ארכה מקסימלית
המוסמך לביצוע או לניסיון מימוש ההליך	נשיא המדינה	חבר כנסת ראשון		יו"ר הכנסת	נשיא המדינה	חבר כנסת שני	יו"ר הכנסת	חברי הכנסת	נשיא המדינה	חבר כנסת שנאספו 61 חתימות בעדו		יו"ר הכנסת	נשיא המדינה
פורסמו תוצאות הבחירות לכנסת	7	28	14	7	3	28	7	21	2	14		7	אין הקצבת זמן בחוק
התפטרות הממשלה שלא בדרכים המנויות בהמשך
פטירת ראש הממשלה	14
פרסום צו ראש הממשלה לפיזור הכנסת										28	14
הבעת אי אמון בממשלה				הצגת הממשלה החדשה מתבצעת במסגרת הצעת אי האמון

ממשלת מעבר

ערך מורחב – ממשלת מעבר בישראל

ממשלת מעבר מתקיימת בישראל לאחר מותו, התפטרותו, נבצרות קבע של ראש הממשלה, או עקב הרשעתו בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון, כמו גם עם פרסום בקשתו של ראש הממשלה לפיזור הכנסת (פעולות אלו כהתפטרות הממשלה) או לאחר בחירות ולפני כינונה של ממשלה רגילה (אם הממשלה לא הייתה ממילא ממשלת מעבר "עם בחירתה של כנסת חדשה"). בחוק יסוד: הממשלה החדש בוטל הסעיף אשר מנע משר להתפטר מכהונתו בעת ממשלת מעבר. התיקון נעשה מכיוון שהמצב הקודם נגד את חוק יסוד: חופש העיסוק בכך שמנע מאדם את החופש לעסוק במשלח ידו על-פי בחירתו. בנוסף, הממשלה רשאית, בעת ממשלת מעבר, למנות חבר הכנסת לשר חדש בתפקידו של שר שחדל לכהן, ללא אישור הכנסת.

ממשלת חילופים

ערך מורחב – ממשלת חילופים

ממשלת חילופים היא אחת החלופות להקמת ממשלה בישראל, ממשלה שבמהלך כהונתה יעמדו בראשה, לסירוגין, חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה וחבר כנסת נוסף. בהתקיימות מספר מקרים, יחליף ראש הממשלה החלופי את ראש הממשלה המכהן, ללא התפטרות הממשלה.

הרעיון ליצירת ממשלת חילופים עלה במהלך המשבר הפוליטי בישראל והמשא ומתן להקמתה של ממשלת ישראל ה-35 לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, והוא נכלל בהסכם הקואליציוני שבין "הליכוד" ל"כחול לבן". לשם הקמתה של ממשלת חילופים אושר בכנסת שינוי נרחב בחוק יסוד: הממשלה.

מזכירות הממשלה

ערך מורחב – מזכיר הממשלה

מזכירות הממשלה בראשותו של מזכיר הממשלה אחראית על רישום פרוטוקולים, מתן שירותי מזכירות לממשלה ולוועדותיה, העברת החלטות הממשלה וועדותיה לגורמי הביצוע בדרגי הממשלה השונים, מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה, פרסום הודעות מטעם הממשלה וקיום קשר בין הממשלה ולבין הכנסת ורשויות מדינה נוספות. מזכירות הממשלה אמונה על זימונן וקיום ישיבותיהן של ועדות השרים המתכנסות במזכירות הממשלה, וזאת על-פי בקשת יושבי-הראש. בהתאם לכך אחראית מזכירות הממשלה על מתן כל השירותים המזכירותיים לחברי ועדת השרים ולוועדות עצמן בעת קיום ישיבות ועדות השרים.

מזכירות הממשלה מכינה עבור ועדות השרים, בהתאם להנחיות יושב-ראש הוועדות, את סדרי היום וכן את החומר הנלווה לישיבות ועדות השרים, לרבות חומר רקע מסוגים שונים, לפי העניין.

מזכיר הממשלה אחראי להכנת סדר היום לישיבות הממשלה ולוועדות השרים. לצורך זה, הוא מקיים קשר שוטף עם כל חברי הממשלה שבמהלכו מתואמות ההצעות להחלטת הממשלה וועדות השרים המונחות על שולחן הממשלה והוועדות. מזכיר הממשלה משמש דובר הממשלה ומתדרך את נציגי התקשורת בתום ישיבות הממשלה. הוא נושא באחריות לקשר בין הממשלה לבין הכנסת, יחד עם השר המקשר בין הממשלה לכנסת. בנוסף לאחריותו על עבודת מזכירות הממשלה מזכיר הממשלה ממלא משימות נוספות אשר מטיל עליו ראש הממשלה.

מזכיר הממשלה בממשלה הנוכחית הוא יוסי פוקס.

מקום מושב הממשלה

ערך מורחב – הכרזת ירושלים כבירת ישראל#החלופות שהוצעו למקום מושבה של הממשלה

לאחר החלטת החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, עוד בראשית דצמבר 1947, הוחל בדיון על מקום מושבה של הממשלה. ברקע הדיון עמדה העובדה שירושלים לא נכללה בשטח המדינה היהודית על פי החלטת החלוקה. דוד בן-גוריון הציע שהממשלה תשב בכורנוב שבנגב, לאור חיבתו לנגב. כתמיכה בהצעה ציין שהמקום רחוק מגבולות המדינה היהודית בתוכנית החלוקה. הבעיה בהצעה הייתה שהשליטה היהודית בנגב הייתה מוגבלת ועל כן ההצעה לא הייתה מעשית. גולדה מאיר לעומת זאת הציעה את הכרמל, שגם הוא היה מרוחק מהגבולות של המדינה היהודית בתוכנית החלוקה. אולם היות חיפה שער-היציאה לצבא הבריטי הביאה לגניזת ההצעה. והיו הצעות נוספות.

זמן קצר לאחר הקמת המדינה, וכתגובת נגד לדרישת האו"ם לבינאום העיר ירושלים החליטה בחודש דצמבר 1949 ממשלת ישראל, בראשות ראש הממשלה אז דוד בן-גוריון להעביר את מוסדות השלטון מתל אביב לירושלים. לצורך מיקום מוסדות השלטון ומוסדות המדינה הראשיים נערך חיפוש אחר שטח במרכז ירושלים באזור רחוב יפו ומשלא נמצא הוחלט על הקמת קריית הממשלה באזור גבעת רם שהייתה סמוכה אל מרכז העיר ומרכזי העסקים הראשיים. עם זאת, משרדים רבים ויחידותיהם נותרו פזורים במבנים שכורים ברחבי העיר. במהלך שנות השמונים רוכזו חלק ממשרדים אלה, ומשרדים חדשים שהוקמו (כגון משרד המדע והטכנולוגיה) לקריית הממשלה במזרח ירושלים בשכונת שייח' ג'ראח. בשנת 2013 רוכזו משרדים נוספים למגדלי הבירה במערב העיר.

משרדי הממשלה

ממשלת ישראל כוללת משרדי ממשלה המופקדים על תחומים שונים. רוב המשרדים פועלים במתכונת תחומיהם מאז העשור הראשון למדינה. סעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה קובע: "הממשלה רשאית, באישור הכנסת, לאחד משרדים, לחלקם, לבטלם ולהקים משרדים חדשים." משיקולים קואליציוניים הוקמו במשך השנים משרדי ממשלה חדשים, ולעיתים מפוצל משרד קיים לשניים. לעיתים משתנים שמות המשרדים, כדי להדגיש היבטים מסוימים בפעילותם. אלו הם משרדי הממשלה:

• משרד ראש הממשלה: אחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול מהלכי שינוי ועבודות מטה ברמה הלאומית. זהו משרד המטה המרכזי של ממשלת ישראל. ממונה על הגופים הממשלתיים הנכללים ישירות באחריותו של ראש הממשלה, ובהם שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
• משרד הביטחון: ייעודו לעצב את יעדי הביטחון הלאומי שבאחריותו ולממשם. באחריותו נכללים צה"ל והתעשיות הביטחוניות. שר הביטחון נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בגלל חשיבות התיק והמצב הביטחוני בישראל לעיתים קרובות ראשי הממשלה החזיקו גם בתיק הביטחון.
• משרד החוץ: אחראי על קשרי החוץ של המדינה עם העולם כולו, ניהול השגרירויות והקונסוליות ברחבי העולם, הקשר עם כל שגרירי המדינות הזרות, וכל פעילות ההסברה. זהו אחד המשרדים הבכירים שיש ולרוב הוא ניתן בידי סגן ראש הממשלה.
• משרד האוצר: עוסק בגביית המסים וחולש על תקציבי כל המשרדים האחרים. בנוסף, אחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה ועל ויסות הפעילות של המשק.
• משרד המשפטים: אחראי על מערכת המשפט בישראל, על ענייני חקיקה מטעם הממשלה, על מדיניות של מינוי שופטים ועל סוגיות הקשורות בחוק וממשל.
• המשרד לביטחון לאומי: נושא באחריות לביטחון לאומי והסדר הציבורי, אך הוא בעיקר מזוהה כמשרד האחראי על משטרת ישראל.
• משרד הפנים: אחראי על הקשר הישיר עם האזרחים, הסדרת מעמדם החוקי, ופיקוח על העיריות ויתר הרשויות המקומיות.
• משרד האנרגיה והתשתיות: אחראי על תשתיות כגון חברת החשמל מחצבים כגון גז טבעי.
• משרד הכלכלה והתעשייה: אחראי על עידוד התעשייה המסחר והתעסוקה במשק ועל תחום העבודה. (נקרא בעבר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה).
• משרד החינוך: אחראי על מערכת החינוך בישראל.
• משרד התרבות והספורט: אחראי על כלל הפעילות התרבותית והספורטיבית במדינה.
• משרד הבריאות: אחראי על מערכת הבריאות בישראל, הסדרת רישוי מקצועות רפואיים ופרא-רפואיים, רישוי מוסדות רפואיים, רגולציה של תרופות, מזון וטכנולוגיות רפואיות, ופיקוח על קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
• משרד הרווחה והביטחון החברתי: מטפל באוכלוסיות הנזקקות לסיוע, והוא ממונה על המוסד לביטוח לאומי, העוסק במתן קצבאות וגמלאות לתושבי המדינה.
• משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: אחראי על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים.
• משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי: אחראי על קידום וחיזוק הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, קידום אוכלוסיית הצעירים ושיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים.
• משרד התקשורת: עוסק בהסדרת נושא התקשורת בארץ, ואחראי על קביעת מדיניות לחברות התקשורת השונות, ובהן חברות הטלפון והטלפון הסלולרי, ואחראי על דואר ישראל.
• משרד הבינוי והשיכון: אחראי על מיזמי בנייה והתיישבות, שוק הנדל"ן, בניית שיכונים ושכונות חדשות.
• המשרד להגנת הסביבה: עוסק בפיקוח, בקרה וניטור אקולוגי של מדינת ישראל.
• משרד התיירות: עוסק בפיתוח של תוכניות לעידוד תיירות הפנים והחוץ במדינה ובפיקוח עליהן.
• משרד החקלאות ופיתוח הכפר: עוסק בחקלאות ובמרחב הכפרי. בין פעילויותיו העיקריות של המשרד: תכנון ההתיישבות ופיתוחה, החקלאות והכפר, שירותים וטרינריים ושימור קרקע וניקוז. המשרד משתף פעולה עם גופים ציבוריים כמו רשות מקרקעי ישראל ונציבות המים.
• משרד העלייה והקליטה: אחראי לקליטתם של העולים החדשים המגיעים לישראל.
• המשרד לשוויון חברתי: אחראי על שוויון מגדרי, קידום צעירים, סטודנטים, אזרחים ותיקים ומיעוטים.
• המשרד לשירותי דת: אחראי על מתן שירותי דת לאוכלוסייה בישראל.
• משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: אחראי על קידום המדע והמו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, קביעת מדיניות בנושא זה ומתן ייעוץ בתחום כוח אדם מחקרי ומדעי לממשלה ולכפופיה. כמו כן, אחראי המשרד על סוכנות החלל הישראלית.
• משרד המודיעין: עוסק בענייני מודיעין, אך בפועל אף אחד מגופי המודיעין אינם כפופים אליו.
• משרד ירושלים ומסורת ישראל: המשרד הוקם במטרה לפעול למימוש חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל ולקדם בעיר עדיפויות מיוחדות לפיתוח בנושאי משק וכלכלה.
• המשרד לשיתוף פעולה אזורי: אחראי על תכנון וקידום פרויקטים שונים של שיתוף פעולה אזורי בין ישראל לרשות הפלסטינית, ירדן, מדינות ערביות אחרות וטורקיה בתחומים של תעשייה והיי-טק, חקלאות יבשתית וימית, תיירות, איכות הסביבה ועוד.
• משרד המורשת: תחומי אחריותו של המשרד הם רשות העתיקות ומועצה לשימור אתרים.
• משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות: תחומי אחריותו של המשרד הם דיפלומטיה ציבורית, חברה ותפוצות.
• משרד ההסברה הוא אמון על ריכוז פעולות ההסברה בישראל ובחוץ לארץ, תוך פעולה משותפת עם משרד החוץ בנוגע להסברה בחוץ לארץ.
• משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות: אחראי על נושא ההתיישבות והשירות הלאומי, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית ורשות השירות הלאומי-אזרחי.

ממשלות ישראל

הממשלה		תחילת הכהונה		האירוע שהוביל לסיום הכהונה	מועד התרחשות האירוע		ראש הממשלה
הממשלה	הכנסת	תאריך עברי	תאריך לועזי		תאריך עברי	תאריך לועזי	דיוקן	שם	סיעה
הממשלה הזמנית	מועצת המדינה הזמנית	ה' באייר ה'תש"ח	14 במאי 1948	קבלת חוק המעבר	י"ז בחשוון ה'תש"ט	16 בפברואר 1949		דוד בן-גוריון		מפא"י
הממשלה הראשונה	הכנסת הראשונה	ט' באדר ה'תש"ט	10 במרץ 1949	התפטרות ראש הממשלה	י"ט בחשוון ה'תשי"א	30 באוקטובר 1950
הממשלה השנייה		כ"א בחשוון ה'תשי"א	1 בנובמבר 1950	התפטרות ראש הממשלה	ח' באדר א' ה'תשי"א	14 בפברואר 1951
הממשלה השלישית	הכנסת השנייה	ח' בתשרי ה'תשי"ב	8 באוקטובר 1951	התפטרות ראש הממשלה	א' בטבת ה'תשי"ג	19 בדצמבר 1952
הממשלה הרביעית		ו' בטבת ה'תשי"ג	24 בדצמבר 1952	התפטרות ראש הממשלה	כ"ט בכסלו ה'תשי"ד	6 בדצמבר 1953
הממשלה החמישית		כ"ב בשבט ה'תשי"ד	26 בינואר 1954	התפטרות ראש הממשלה	ט' בתמוז ה'תשט"ו	29 ביוני 1955		משה שרת
הממשלה השישית		ט' בתמוז התשט"ו	29 ביוני 1955	הכנסת מילאה את ימיה	ז' באב ה'תשט"ו	26 ביולי 1955
הממשלה השביעית	הכנסת השלישית	י"ח בחשוון ה'תשט"ז	3 בנובמבר 1955	התפטרות ראש הממשלה	ח' בטבת ה'תשי"ח	31 בדצמבר 1957		דוד בן-גוריון
הממשלה השמינית		ט"ו בטבת ה'תשי"ח	7 בינואר 1958	התפטרות ראש הממשלה	כ"ט בסיוון ה'תשי"ט	5 ביולי 1959
הממשלה התשיעית	הכנסת הרביעית	ט"ז בכסלו ה'תש"ך	17 בדצמבר 1959	התפטרות ראש הממשלה	י"ד בשבט ה'תשכ"א	31 בינואר 1961
הממשלה העשירית	הכנסת החמישית	כ"ג בחשוון ה'תשכ"ב	2 בנובמבר 1961	התפטרות ראש הממשלה	כ"ד בסיוון ה'תשכ"ג	16 ביוני 1963
הממשלה האחת עשרה		ד' בתמוז ה'תשכ"ג	26 ביוני 1963	התפטרות ראש הממשלה	י' בטבת ה'תשכ"ה	15 בדצמבר 1964		לוי אשכול
הממשלה השתים עשרה		י"ז בטבת ה'תשכ"ה	22 בדצמבר 1964	הכנסת מילאה את ימיה	ז' בחשוון ה'תשכ"ו	2 בנובמבר 1965
הממשלה השלוש עשרה	הכנסת השישית	כ' בטבת ה'תשכ"ו	12 בינואר 1966	פטירת ראש הממשלה	ח' באדר ה'תשכ"ט	26 בפברואר 1969				המערך העבודה
הממשלה הארבע עשרה		כ"ג באדר ה'תשכ"ט	17 במרץ 1969	הכנסת מילאה את ימיה	ט"ז בחשוון ה'תש"ל	28 באוקטובר 1969		גולדה מאיר
הממשלה החמש עשרה	הכנסת השביעית	ו' בטבת ה'תש"ל	15 בדצמבר 1969	הכנסת מילאה את ימיה	ד' בחשוון ה'תשל"ד	30 באוקטובר 1974
הממשלה השש עשרה	הכנסת השמינית	ט"ז באדר ה'תשל"ד	10 במרץ 1974	התפטרות ראש הממשלה	י"ט בניסן ה'תשל"ד	11 באפריל 1974
הממשלה השבע עשרה		י"ג בסיוון ה'תשל"ד	3 ביוני 1974	התפטרות ראש הממשלה	כ"ח בכסלו ה'תשל"ז	20 בדצמבר 1976		יצחק רבין
הממשלה השמונה עשרה	הכנסת התשיעית	ד' בתמוז ה'תשל"ז	20 ביוני 1977	קבלת חוק לפיזור הכנסת	ו' באדר א' ה'תשמ"א	10 בפברואר 1981		מנחם בגין		הליכוד חרות
הממשלה התשע עשרה	הכנסת העשירית	ה' באב ה'תשמ"א	5 באוגוסט 1981	התפטרות ראש הממשלה	י"ט באלול ה'תשמ"ג	28 באוגוסט 1983
הממשלה העשרים		ג' בחשוון ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983	קבלת חוק לפיזור הכנסת	ב' בניסן ה'תשמ"ד	4 באפריל 1984		יצחק שמיר
הממשלה העשרים ואחת	הכנסת האחת עשרה	ט"ז באלול ה'תשמ"ד	13 בספטמבר 1984	התפטרות ראש הממשלה	ז' בתשרי ה'תשמ"ז	10 באוקטובר 1986		שמעון פרס		המערך העבודה
הממשלה העשרים ושתיים		י"ז בתשרי ה'תשמ"ז	20 באוקטובר 1986	הכנסת מילאה את ימיה	כ"א בחשוון ה'תשמ"ט	1 בנובמבר 1988		יצחק שמיר		הליכוד חרות
הממשלה העשרים ושלוש	הכנסת השתים עשרה	י"ד בטבת ה'תשמ"ט	22 בדצמבר 1988	הצבעת אי אמון	י"ח באדר ה'תש"ן	15 במרץ 1990				הליכוד
הממשלה העשרים וארבע		י"ח בסיוון ה'תש"ן	11 ביוני 1990	קבלת חוק לפיזור הכנסת	ל' בשבט ה'תשנ"ב	4 בפברואר 1992
הממשלה העשרים וחמש	הכנסת השלוש עשרה	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	13 ביולי 1992	רצח ראש הממשלה	י"ב בחשוון ה'תשנ"ו	4 בנובמבר 1995		יצחק רבין		העבודה העבודה
הממשלה העשרים ושש		כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו	22 בנובמבר 1995	קבלת חוק לפיזור הכנסת	ו' באדר ה'תשנ"ו	26 בפברואר 1996		שמעון פרס
הממשלה העשרים ושבע	הכנסת הארבע עשרה	א' בתמוז ה'תשנ"ו	18 ביוני 1996	קבלת חוק לפיזור הכנסת	ט"ז בטבת ה'תשנ"ט	4 בינואר 1999		בנימין נתניהו		הליכוד
הממשלה העשרים ושמונה	הכנסת החמש עשרה	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	6 ביולי 1999	התפטרות ראש הממשלה	י"ג בכסלו ה'תשס"א	10 בדצמבר 2000		אהוד ברק		ישראל אחת העבודה
הממשלה העשרים ותשע		י"ב באדר ה'תשס"א	7 במרץ 2001	צו ראש הממשלה לפיזור הכנסת	ל' בחשוון ה'תשס"ג	5 בנובמבר 2002		אריאל שרון		הליכוד
הממשלה השלושים	הכנסת השש עשרה	כ"ו באדר א' ה'תשס"ג	28 בפברואר 2003	צו ראש הממשלה לפיזור הכנסת	כ"ח בכסלו ה'תשס"ו	29 בדצמבר 2005
										קדימה
הממשלה השלושים ואחת	הכנסת השבע עשרה	ו' באייר ה'תשס"ו	4 במאי 2006	התפטרות ראש הממשלה	כ"א באלול ה'תשס"ח	21 בספטמבר 2008		אהוד אולמרט
הממשלה השלושים ושתיים	הכנסת השמונה עשרה	ו' בניסן ה'תשס"ט	31 במרץ 2009	קבלת חוק לפיזור הכנסת	ל' בתשרי ה'תשע"ג	16 באוקטובר 2012		בנימין נתניהו		הליכוד
הממשלה השלושים ושלוש	הכנסת התשע עשרה	ח' בניסן ה'תשע"ג	18 במרץ 2013	קבלת חוק לפיזור הכנסת	ט"ז בכסלו ה'תשע"ה	8 בדצמבר 2014				הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד
הממשלה השלושים וארבע	הכנסת העשרים	כ"ה באייר ה'תשע"ה	14 במאי 2015	קבלת חוק לפיזור הכנסת	י"ח בטבת ה'תשע"ט	26 בדצמבר 2018				הליכוד
	הכנסת העשרים ואחת	ממשלת מעבר
	הכנסת העשרים ושתיים
הממשלה השלושים וחמש	הכנסת העשרים ושלוש	כ"ג באייר ה'תש"ף	17 במאי 2020	התפזרות הכנסת עקב אי קבלת חוק תקציב	ח' בטבת ה'תשפ"א	23 בדצמבר 2020
הממשלה השלושים ושש	הכנסת העשרים וארבע	ד' בתמוז ה'תשפ"א	13 ביוני 2021	קבלת חוק לפיזור הכנסת	א' בתמוז ה'תשפ"ב	30 ביוני 2022		נפתלי בנט		ימינה
								יאיר לפיד		יש עתיד
הממשלה השלושים ושבע	הכנסת העשרים וחמש	ה' בטבת ה'תשפ"ג	29 בדצמבר 2022					בנימין נתניהו		הליכוד

ראו גם

• רשימת ראשי ממשלות ישראל
• תקנון הממשלה
• נשים בממשלות ישראל

לקריאה נוספת

• אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך ב: רשויות השלטון ואזרחות, פרק 13 - כינון הממשלה וכהונתה וסמכויות השרים

קישורים חיצוניים

• כל ממשלות ישראל, באתר הכנסת
• משרד ראש הממשלה
• עמוד הפייסבוק מזכירות הממשלה
• ניסן נוה, הממשלה, מהותה ומקומה במשטר בישראל
• עופר קניג, ‏ממשל קטן וחכם? צמצום מספר משרדי הממשלה, פרלמנט ‏39, 14 בינואר 2003
• תהליך הרכבת הממשלה, פרלמנט ‏40, 14 במרץ 2003
• דוד נחמיאס, 100 הימים הראשונים: מחקר מדיניות 14, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999
• דורון נבות, אשר אריאן ודוד נחמיאס, מעברי שלטון בישראל: השפעות על מבנה הממשל ותפקודו, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000
• ירון דרוקמן, בן גוריון קימץ, נתניהו לא: כך התנפחה הממשלה, באתר ynet, 11 בפברואר 2013
• המשרוקית - גודל ממשלות ישראל, 2015
• שאול אמסטרדמסקי, המחיר האמיתי של 36 שרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 במאי 2020
• אוריה בר מאיר, השר כ"ץ משנה את הכללים לפקידי האוצר, וקורא לזה "מסורת", באתר גלובס, 29 בספטמבר 2020
• פרוטוקולים של ישיבות הממשלה באתר ארכיון המדינה.
• ארכיון אסף פרסומי ממשלת ישראל, בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36852580ממשלת ישראל