דב תמרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דב תמרי
לידה אוקטובר 1936 (גיל: 87)
כינוי דוביק תמרי
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה תת אלוףתת אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
פעולות התגמול
מבצע קדשמבצע קדש
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור העוזעיטור העוז
צל"ש הרמטכ"לצל"ש הרמטכ"ל (2)

תת אלוף דב תמרי (נולד באוקטובר 1936) ממפקדי סיירת מטכ"ל וקצין המודיעין הראשי הראשון בצה"ל. בעל עיטור העוז ושני צל"שי הרמטכ"ל.

ביוגרפיה

תמרי גדל בקיבוץ עין חרוד. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1954, התנדב תמרי לצנחנים[1], ושובץ בגדוד 890 בפלוגה א' עליה פיקד תחילה סעדיה אלקיים ולאחר מכן מאיר הר-ציון. בצנחנים הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[2]. בפעולת קלקיליה, ב-10 באוקטובר 1956 שימש כמפקד מחלקה סיירת הצנחנים, ועל חלקו בפעולה זו עוטר בעיטור העוז. במבצע קדש פיקד על מחלקה בסיירת צנחנים איבד 10 מלוחמיו בקרב המיתלה[3], נפצע ואושפז באסף הרופא. ב-1957 השתחרר משירות הקבע, אך שב לאחר שנה ומונה למפקד פלוגה בנח"ל המוצנח. בהמשך מונה למפקד סיירת צנחנים[4]. ב-1963 מונה לסגן מפקד סיירת מטכ"ל ובשנים 1964-1967 פיקד על היחידה[5], בין היתר בפעולת סמוע[6]. פעמיים עוטר בצל"ש הרמטכ"ל על חלקו בפעולות חשאיות.

במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד צנחנים במילואים. לאחר המלחמה יצא להשתלמות בחיל הנחתים האמריקאי. בשובו לישראל מונה לסגן מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה. ב-1969 עבר הסבה לשריון, ביולי 1970 מונה למפקד חטיבה 401 וב-1972 לסגן מפקד גיסות השריון. במלחמת יום הכיפורים היה סגנו של האלוף אברהם אדן, שפיקד על אוגדה 162 בסיני וחצה את תעלת סואץ לכיוון העיר סואץ[7]. בתום המלחמה החליף את אדן בפיקוד על האוגדה עד לפברואר 1974. לאחר מכן פיקד על אוגדה 143.

שימש עוזר ראש אמ"ן, ב-12 בנובמבר 1976 היה לראשון שמונה לתפקיד קצין מודיעין ראשי (קמנ"ר)[8]. הוא שימש כמפקד אוגדה 143 ומפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, בינואר 1979 התמנה לסגן מפקד פיקוד הדרום. השתחרר בדרגת תת-אלוף לאחר שלא מונה קודם לתפקיד ראש מחלקת ההדרכה בדרגת אלוף[9], בעקבות אי הסכמתו של שר הביטחון אריאל שרון[10].

לדב תמרי שני אחים ששירתו בצה"ל בתפקידים בכירים, תת-אלוף שי תמרי ואלוף נחמיה תמרי.

לאחר הקריירה הצבאית, כיהן בשנים 1982-1984 כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שבאוניברסיטת תל אביב ובשנים 1989-1992 כחבר יועץ במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי. תא"ל תמרי הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה, ובעל תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו אותה הגיש ב-2007 נושאת את הכותרת "המילואים – תופעה ישראלית ייחודית". תמרי כיהן כחוקר בכיר במכון לחקר תורת המערכה וכמרצה בתוכנית ללימודי ביטחון של אוניברסיטת תל אביב, וכיום הוא ראש התוכנית ללימודי חברה, ביטחון והגנת העורף במכללת בית ברל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מאמרים פרי עטו

הערות שוליים

  1. ^ אבנר שור, "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן", אור יהודה: כנרת, 2008, עמוד 198.
  2. ^ אורי שמחוני, "לוייתן לבן", הוצאת גלורי, 2006, עמוד 122.
  3. ^ טל זגרבה, פתאום דוביק צעק לי: 'הוא חי, הוא חי', במחנה, ‏ 07.04.2008, באתר "שבוז חיילים".
  4. ^ אביחי בקר, למה לא קמתי, הארץ, ‏ 07.10.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  5. ^ אמיר אורן, חוטי ברזל, שני ברגים וקצת אטום, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2011.
  6. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, "תקופת דב תמרי", עמוד 30.
  7. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמודים 211-215.
  8. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, שב"כ מסוכן, באתר הארץ, 26 בינואר 2014.
  9. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, היועמ"ש נמנע מלגעת בפרשת הרפז והרווח כולו של התקשורת, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2013.
  10. ^ ראיון עם דב תמרי בתוכנית "על אזרחי" בהגשת טלי ליפקין-שחק, גלי צה"ל, 29 במאי 2010


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0