ערוץ עשר

ערוץ עשר

הסמליל האחרון של ערוץ עשר – בשימוש החל מספטמבר 2017 ועד סגירתו
פרטי הערוץ
מדינה
קטגוריה	כללי, חדשות
סוג	ערוץ טלוויזיה מסחרי
תאריך השקה	28 בינואר 2002
תאריך סגירה	15 בינואר 2019 (מוזג עם רשת מדיה לערוץ 13)
בעלות	RGE‏ (51%) יוסי מימן (39.2%) ארנון מילצ'ן (9.8%)
שפה	עברית
משרד ראשי	גבעתיים, ישראל
אזור קליטה	המזרח התיכון
שיטת שידור	DVB-T
פורמט תמונה	576i) SDTV) 1080i) HDTV)
הצפנה	שידור קרקעי דיגיטלי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
זמינות
חבילה	HOT • ‏yes • סלקום tv • פרטנר tv • ‏STINGTV • ‏NEXT TV • רמי לוי TV • עידן פלוס
HOT	אפיק 14 (אפיק 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
yes	אפיק 14 (אפיק 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
סלקום TV	ערוץ עשר (ערוץ 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
פרטנר tv	אפיק 14 (אפיק 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
עידן+	מרבב 1
אתר האינטרנט של ערוץ עשר לפני המיזוג

ערוץ עשר (בעבר "ישראל 10", ועד אוקטובר 2017 "ערוץ 10") הוא שם מותג של ערוץ 10 החדש בע"מ, ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי שפעל בין 28 בינואר 2002 ל-15 בינואר 2019 ומומן באמצעות שידור פרסומות. הערוץ נקלט בבתי הצופים באמצעות חברת הכבלים ("HOT"), חברת הלוויין ("yes"), סלקום tv, פרטנר TV, או באמצעות עידן+ והועבר באופן חופשי גם באמצעות הלוויין עמוס.

לאורך כל שנותיו התמודד הערוץ עם תחרות קשה מול ערוץ 2 וזכייניותיו, ובמיוחד מול שידורי קשת, דבר שבסוף ימיו הביא להגדרתו כ"פירמה כושלת" (ראו בהרחבה בפסקת המיזוג).

ב-13 ביוני 2018 החל ערוץ עשר תהליך מיזוג עם הזכיינית רשת. אישור המיזוג הושלם ב-8 בנובמבר 2018. שידורי ערוץ עשר ורשת 13 הסתיימו בחצות הליל שבין 15 ל-16 בינואר 2019 ומייד לאחר מכן, החלו שידורי הערוץ הממוזג במהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון, שאף פתח בעצמו את שידורי ערוץ 10 ב-2002 ושידורי חברת "חדשות 10" ב-2003.

בעלי הערוץ ומנהליו

ב-1 ביולי 2002, כחצי שנה לאחר תחילת השידורים, אישרה מועצת הרשות מיזוג בין שתי הקבוצות שזכו במכרז להפעלת הערוץ: "ישראל 10" ו"שידורי עדן". בעלי המניות באותה עת היו: יוסי מימן (40%), אלפרד אקירוב (10.5%), חברת הפניקס (7%), אהוד בן ש"ך (6%), דורון אביב (5.5%), זלמן שובל (5%). עוד 26% ממניות הערוץ התחלקו בין בעלי מניות קטנים ביניהם: יוהנה פרנר, רוני אלגרנטי, ישראל רינגל וחברת ITN. בדצמבר 2002 הגדיל יוסי מימן את החזקתו ל-51%, בדרך של דילול מניות יתר השותפים, תמורת הזרמה של מעל ל-100 מיליון שקל.

בנובמבר 2003, רכשו אנשי העסקים רון לאודר ושלמה בן צבי 60% מהערוץ תמורת 25 מיליון דולר (יוסי מימן המשיך להחזיק 40%). באפריל 2005 רכשו אנשי העסקים ארנון מילצ'ן ואילן שילוח כ-42% מהערוץ כך שהבעלות באותה עת הייתה: יוסי מימן (30%), ארנון מילצ'ן (24.9%), רון לאודר (24.9%), ואילן שילוח (17.8%).

מ-2015, הבעלות על הערוץ הייתה בידיהם של קבוצת התקשורת RGE ‏(51%), יוסי מימן (33.5%) וארנון מילצ'ן (15.5%). קבוצת RGE היא בבעלות לן בלווטניק, אביב גלעדי ואודי רקנאטי.

בין יולי 2014 לסגירת החברה בינואר 2019 מנכ"ל החברה היה יוסי ורשבסקי (קדנציה שנייה בתפקיד) ומנכ"ל "חדשות 13" (לשעבר "חדשות 10"), החברה אשר מפיקה את תוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ 13, הוא גולן יוכפז.

הנהלת חברת החדשות של ערוץ 13 והאולפן שממנו משודרות רוב התוכניות נמצאים בבניין "בית הורד" בגבעתיים, במשכן ששימש בעברו את הנהלת ערוץ 10 וחברת החדשות שלו.

היסטוריה

ציר הזמן של ערוצי הברודקאסט בישראל

24/3/1966 - פתיחת הטלוויזיה הלימודית 1/5/1968 - סגירת הטלוויזיה הלימודית 2/5/1968 - פתיחת הערוץ הראשון 3/5/1968 - פתיחת חינוכית 1 7/10/1986 - פתיחת ערוץ 2 הנסיוני 3/11/1993 - סגירת ערוץ 2 הניסיוני 4/11/1993 - פתיחת ערוץ 2 וחינוכית 2 22/2/1994 - פתיחת ערוץ 33 6/6/1995 - פתיחת חינוכית 23 28/1/2002 - פתיחת ערוץ עשר וחינוכית 10 31/10/2003 - סגירת חינוכית 10 29/10/2005 - סיום שידורי טלעד בערוץ 2 30/6/2014 - פתיחת ערוץ 20 10/5/2017 - סגירת ערוץ 33 14/5/2017 - סגירת הערוץ הראשון וחינוכית 1 15/5/2017 - פתיחת כאן 11 ומכאן 33 4/6/2017 - פתיחת חינוכית 11 3/8/2017 - סגירת חינוכית 11 31/10/2017 - פיצול וסגירת ערוץ 2 וחינוכית 2 31/10/2017 - השידור האחרון של ערוץ עשר באפיק 10 1/11/2017 - פתיחת קשת 12 ורשת 13 1/11/2017 - תיחלת שידורי ערוץ עשר באפיק 14 4/3/2018 - פתיחת חינוכית עשר 14/8/2018 - סגירת חינוכית 23 וחינוכית עשר 15/8/2018 - פתיחת כאן חינוכית 15/1/2019 - סגירת ערוץ עשר 28/11/2021 - מעבר ערוץ 20 לעכשיו 14

הקמת הערוץ

כרזה מתוך קמפיין עליית הערוץ לאוויר

במרץ 2000 פורסם תיקון לחוק הרשות השנייה, שבישר את הקמתו של ערוץ מסחרי נוסף במדינת ישראל, ערוץ 10, שישדרו בו שני זכיינים. שתי הזוכות במכרז נבחרו לאחר פרשה משפטית ארוכה, שבסופה נקבע בבית המשפט העליון ש"ישראל 10" ו"שידורי עדן", בניהולו של מוטי קירשנבאום, הן הזוכות במכרז להפעלת הערוץ. בכך הפך בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי שקבע שהזוכות הן "ישראל 10" ו"אפיק רום" בניהולו של דן מרגלית.

הערוץ החל את שידוריו בט"ו בשבט תשס"ב, 28 בינואר 2002. בשל עיכוב בהיערכותו של הזכיין השני, "שידורי עדן", עקב בעיות משפטיות, הזכיין "ישראל 10" קיבל את האפשרות לשדר במהלך כל שבעת ימי השבוע.

לקראת העלייה לאוויר הפיק הערוץ תוכניות בידור, דרמה, אקטואליה ותעודה, קנה סדרות רכש מובילות, חתם על הסכם עם הטלוויזיה החינוכית ועם "חדשות ישראל". "חדשות ישראל" הפיקה עבור ערוץ 10 שתי מהדורות בכל יום בהגשת יעקב אילון – מהדורה מרכזית בת 30 דקות בשעה 19:00 ומהדורה קצרה בת 10 דקות בשעה 22:00 בלילה. את עלייתו לאוויר של הערוץ, ליווה מסע פרסום תחת הסיסמה "כל המדינה 10". סדרות הדגל של הערוץ היו "תיק סגור" (סדרת דרמה משטרתית), "עם ישראל LIVE" (גרסה ישראלית ל-"סאטרדיי נייט לייב"), "החברים של סשה" (תוכנית אירוח מוזיקלית בהנחייתו של השחקן סשה דמידוב) והשעשועון "החוליה החלשה".

מנהלי הערוץ, ובראשם מי ששימשו בעבר כמנכ"ל הערוץ הראשון רוני אלגרנטי ויוהנה פרנר, קיוו לייצר הרגלי צפייה חדשים לצופה הישראלי בעזרת רצועות שידור יומית קבועות – אמצעי שהתאפשר רק לערוץ 10 ולא לערוץ 2 בשל חלוקת ימי השידור של האחרון בין כמה זכיינים. בנוסף תכננו להרחיב את גבולות שעות צפיית שיא (ה"פריים טיים") ולהתחילן מדי יום בשעה 19:00 עם מהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון. רצועות שידור קבועות נוספות היו השעשועון "ג'פרדי!" בהגשת רוני יובל ששודר כל יום ב-19:30 והלייט נייט "חדשואו" בהגשת טל ברמן. בבוקר למחרת ההשקה החלו הבעיות: הרייטינג הגיע למספרים מזעריים, הרשות השנייה הטיחה ביקורת ומנהלי הערוץ לא היו מרוצים. הערוץ שידר כחודש ואז הוחלט על היערכות מחדש.

ב-1 ביולי 2002 אישרה מועצת הרשות מיזוג בין שתי הקבוצות שזכו במכרז: "ישראל 10" ו"שידורי עדן", בכפוף לכמה תנאים. מ-21 באוגוסט 2002 מפעיל את ערוץ 10 זכיין אחד, וחברת חדשות הממומנת על ידי הזכיין.

שידורי הערוץ נכנסו לתקופת הרצה (שידורי ניסיון) של 6 חודשים שבהם נדרש הערוץ לעשות היערכות מחדש. בין היתר סיימו את תפקידם מנכ"לי הערוץ יוהנה פרנר ורוני אלגרנטי ואותם החליף מודי פרידמן, מנכ"ל "נגה תקשורת", ובוטלו או הוקפאו רוב ההפקות ששודרו. הערוץ החל במסע קניות נרחב – זכויות ליגת העל בכדורגל, זכויות שידור מכבי תל אביב באירופה, החתמת מגישים ושחקנים כמו מני פאר, רפי רשף, רמי ורד, ירון לונדון, אברי גלעד, מאיר איינשטיין, גדעון רייכר, אודטה דנין, שי ודרור, מרב מיכאלי, אבי רצון ולבסוף גם כוכב ערוץ 2 ארז טל. בנוסף הקים הערוץ את "חדשות 10", חברת חדשות עצמאית בהובלת רם לנדס.

אחרי תקופה מסוימת, שינה הערוץ את לוח השידורים, כולל רצועת בוקר, רצועת נוער ו"פריים-טיים". עם זאת, ב-27 במרץ 2003 אמר יו"ר הערוץ, יוסי מימן שלא ימשיך לממן את ערוץ 10 לבדו ודרש משאר בעלי המניות להזרים כסף ולא יפסיק את שידוריו. ההודעה הגיעה בעקבות דו"ח שהצביע על כך שהערוץ הפסיד ב-2002 כ-160 מיליון ש"ח.

באפריל 2003 נכנס הערוץ להקפאת הליכים עקב קשיים כלכליים והכנסות נמוכות בהשוואה לציפיות כתוצאה מכך הוקפאו כל הפקות המקור והערוץ עבר למתכונת שידורים מצומצמת שכללה רק מהדורות חדשות וסדרות רכש. באותה תקופה הוכרז על פיטורים של כ-15% מעובדי הערוץ. בתקופה זאת תוקן חוק הרשות השנייה כך שהופחתו מחויבויות הערוץ (בהשקעה ובתוכן) וכן נמחקו מחויבויותיו בשנתיים הראשונות לשידוריו. חברת החדשות של הערוץ, חדשות 10, נאלצה לסייע במילוי לוח השידורים של הערוץ. בתקופה זאת, הצליחה החברה לייצר תוכניות שנחשבות עד היום עמודי תווך חשובים לערוץ. כל אותה עת, נאמני הערוץ חיפשו משקיעים חדשים. בין היתר היה ניתן למצוא ברשימת המשקיעים את משה סבא (מיליונר מקסיקני) ואת קשת. אחרי תקופה קשה, שבה הדעה הרווחת הייתה שסופו של הערוץ מתקרב, שלמה בן-צבי ורון לאודר, בעלי ערוץ "תכלת", קנו 60% ממניות הערוץ והצילו אותו מסגירה. עם כניסת המשקיעים החדשים נעשו שינויים בהנהלת הערוץ - מודי פרידמן, המנכ"ל השני של הערוץ, הודח ויחד איתו פרשו גם סמנכ"לי הערוץ. במרץ 2004 הוחלף פרידמן בניר למפרט, סמנכ"ל בכיר ביס.

שלב היציאה מהקשיים

עונת חורף 2004 המוצלחת היוותה נקודת מפנה. בין התוכניות המובילות של אותו חורף היו תוכנית ראיונות, תוכנית לייט-נייט יומית וסדרת דרמה. סדרה זו קבעה שיא רייטינג חדש לערוץ, חשפה צופים רבים לערוץ והצליחה להחזיר את התקווה לערוץ 10. לראשונה הצליח לוח השידורים של ערוץ 10 להציב אלטרנטיבה ראויה לערוצים המתחרים. לצד ההשקעה בהפקות מקור, הוחלט על צעד אסטרטגי נוסף - השקעה במשדרי ספורט כפלטפורמה שיווקית, אסטרטגיה בה דוגל הערוץ עד היום. לאורך השנים ניתן היה לצפות בערוץ במשדרי ספורט מובילים כמו ליגת האלופות, משחקי נבחרת ישראל, ליגת העל בכדורגל, משחקי המונדיאל ומשדרי ספורט מובילים אחרים.

את עונת הקיץ של 2005 פתח שי אביבי, ששימש אז מנהל התוכניות בערוץ, בהכרזה: "הערוץ ממשיך בתנופתו להפוך לערוץ המגניב ביותר במזרח התיכון". בנוסף, באותה תקופה שבר הערוץ שיאי רייטינג (35.1% ו-35.6% – קרוב למיליון צופים) כאשר שידר את משחקי נבחרת ישראל במוקדמות מונדיאל 2006. הערוץ שידר מספר משחקים מרכזיים במונדיאל 2006. כולל משחק הגמר.

ביולי 2005 שידר ערוץ 10 את "Live 8", קונצרט הצדקה הגדול ביותר שנערך בהיסטוריה למען מדינות אפריקה ואת הטלנובלה היומית "פיק אפ". הסדרה ששודרה בפריים טיים, לא עמדה בציפיות קודקודי הערוץ וכשלה במבחן הרייטינג לכל אורכה. חודשיים לאחר מכן קיבל ניר למפרט, מנכ"ל הערוץ, הצעת עבודה מ"דפי זהב" ובעטיה בחר לעזוב את תפקידו. במקומו החליטו בעלי המניות להחזיר את מודי פרידמן, שהיה המנכ"ל השני של הערוץ. בסוף 2005 עלתה על המרקע תוכנית האקטואליה "חמש עם רפי רשף".

הצגת מדגם חדשות 10 לבחירות לכנסת השש עשרה על מגדלי עזריאלי

בשנת 2006 רכש הערוץ את פורמט תוכנית המציאות "לרדת בגדול". הגרסה הישראלית הושקה חצי שנה לאחר-מכן, וזכתה להצלחה. חלק ניכר מפרקי העונה שודרו בזמן מלחמת לבנון השנייה, דבר שהביא לשיבוש רצף התוכניות. למרות זאת הניבה התוכנית רייטינג ממוצע של 12.5%, נתוני שיא בהשוואה לשאר תוכניות הערוץ. תוכנית הגמר ששודרה בתום המלחמה גרפה 18% ובשיא, 22.8%.

בשנת 2007 שבה "לרדת בגדול" לעונה שנייה ששחזרה את נתוני העונה הראשונה. גמר התוכנית שבר את שיאי הערוץ וגרף 20.7% כשממול שודרה "1 נגד 100" עם אברי גלעד, שירדה ל-17% באותו ערב. במקביל, עלו תוכניות נוספות ששברו שיאי רייטינג והשיבו מלחמה שערה למתחרה ערוץ 2.

בשנת 2007 רכש ערוץ 10 50% מהשליטה באתר "נענע" כחלק מעסקה עם חברת נטוויז'ן ושם האתר שונה ל"נענע 10" ומאוחר יותר ל-"nana10". ב-15 בדצמבר 2007 החלו בערוץ שידורי הגרסה הישראלית של "הישרדות", שבצילומיה הושקעו כ-5 מיליון דולר. בתחילה התוכנית השיגה מדרוג נמוך אבל ככל שחלף הזמן עלה מדרוג התוכנית ולעיתים קרובות אף הצליח לעקוף את זה של תוכניות מקבילות בערוץ 2. גמר התוכנית "הישרדות 10" הפך לאחד המשדרים הנצפים ביותר מאז החלו מדידות הרייטינג בישראל, מבחינת כמות הצופים, עם 1.2 מיליון צופים. בשנת 2013, לאחר שהוסרו איומי הסגירה מהערוץ מאותה עת, הושק לוח שידורים חדש. שידורן של כמה תוכניות חדשות החל במסגרתו, ובנוסף, חזרו תוכניות קיימות בעונות חדשות.

בשנת 2013 החל מעבר הדרגתי של תוכניות הערוץ לצילום בפורמט מסך רחב, והחל משנת 2014 תוכניות אלה משודרות בהתאם בפורמט יחס מסך 16:9. נכון ל-2017 מרבית תוכני הערוץ משודרים ביחס 16:9, לרבות סדרות ותוכניות אולפן, והחל מ-1 במרץ 2016 גם מהדורת החדשות המרכזית ומבזקי חדשות ומרבית הפקות חברת "חדשות 10". אולם מספר מצומצם של תוכניות בערוץ עדיין משודרות ביחס 4:3. המעבר בין שני מצבי השידור נעשה בערוץ באופן אוטומטי.

הרשות השנייה החליטה לחייב את ערוץ 10 עם המעבר לאפיק החדש, וכך גם את קשת ורשת, להתחיל לשדר באיכות HD. אולם עם שינוי האפיקים, בעידן פלוס ובממירים של סלקום tv הנשענים על עידן+, הערוצים החדשים עדיין שודרו באיכות SD, הנמוכה יותר.

פעילות בצל איומי סגירה

החל משנת 2007 נשמעו באמצעי התקשורת איומים רבים על כוונה לסגור את הערוץ. אלו באו הן מצד הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והן מצד בעלי הערוץ. איומים אלה נבעו מההפסד הכספי אשר הסב תפעול הערוץ לבעליו וכן מחובות של הערוץ למדינה. באמצע יולי 2009, הודיע מנכ"ל ערוץ 10 כי קופת הערוץ תספיק לחודש ימים, ולאחר מכן, אם לא יהיה שינוי במצב, יפסיק הערוץ את פעילותו. ב-14 ביולי 2009 אף נערכה הפגנה של עובדי הערוץ מול משכן הכנסת בירושלים במחאה על כוונת הסגירה של הערוץ. לבסוף הוחלט שלא לסגור את הערוץ. היה זה לאחר שמשרדי האוצר והתקשורת הגיעו להסכם עם הנהלת הערוץ, לפיו ידחה החזר מרבית החובות ל-2012. חובות אלה היו מוערכים ב-35 מיליון ש"ח. ב-23 באוקטובר 2009, התקבלה החלטה ברשות השנייה לצאת למכרז חדש על הערוץ. בינואר 2010 החליטה מועצת הרשות השנייה על הארכת זיכיון הערוץ. הארכת הזיכיון נעשתה כחלק ממשא ומתן עם הרגולטור שעוגן לבסוף במסגרת תנאים שנקבעו ופורטו בחוק, לפיהם על הזכיין להשלים את החוסרים שצבר בהוצאות על תוכן במהלך שנות הזיכיון, וכן את החוסרים בתשלום דמי הזיכיון והתמלוגים.

במרץ 2011 פורסם בתוכנית המקור של רביב דרוקר תחקיר על פרשת ביביטורס, על רקע הפעלת לחצים למנוע את פרסום התחקיר, לפי דרוקר-כולל מצד רון לאודר. לפי דרוקר, בעקבות התחקיר: ”נתניהו רדף אותי, ניסה להביא לפיטוריי והכי בעייתי, עשה את המוות לערוץ 10”.

בספטמבר 2011, עקב פרסומים שהאשימו את רון לאודר בהפעלת לחץ על ערוץ 10 על מנת שיתנצל על כתבה בנושא איש העסקים שלדון אדלסון, החליט לאודר להפסיק את הזרמת הכספים לערוץ.

"בית הורד" בגבעתיים בו נמצאים משרדי הנהלת ערוץ 10 והאולפן המרכזי שלו

בדצמבר 2011, ועדת הכלכלה של הכנסת דחתה את ההצעה לאפשר פריסת תשלומי החובות של ערוץ 10, ברוב של 8 בעד ו-5 נגד. בעקבות ההחלטה, הודיע מנכ"ל ערוץ 10 מר יוסי ורשבסקי, כי "הערוץ יוחשך ב-27 בינואר 2012", 10 שנים בדיוק מיום הקמתו. על אף שאיום הסגירה עדיין קיים; הוצע לערוץ 10 להמיר את חובותיו למחויבויות תוכן. חמישה ימים טרם סגירתו, הוחלט לבסוף כי הערוץ יקבל זיכיון עד ל-2013, ואיום הסגירה הוסר מעליו, ההצעה להמרת החובות לתוכן נדחתה לבסוף בהצבעה בכנסת. בשל האיום הממשי לסגירת הערוץ הוקפאו מספר הפקות של הערוץ, ביניהן עונות והפקות חדשות, ואף הוקפאה עלייתן של שתי תוכניות שכבר הוכנו, ביניהן התוכנית הישרדות.

במאי 2012 העלה הערוץ את "הישרדות VIP", לאחר שדחה את עלייתה בחורף בשל איומי הסגירה. העונה הזו זכתה להצלחה רבה בנתוני הצפייה והובילה את טבלאות הרייטינג בימים ששודרה עם ממוצע עונתי של 24% צפייה. זמן קצר לאחר מכן עלתה העונה השלישית של הריאליטי היפה והחנון שהביסה את "רוקדים עם כוכבים" ששודרה במקביל והובילה להידרדרות בנתוני הצפייה שלה. שתי התוכניות הללו היו ממוקמות במקומות הראשונים בטבלאות הצפייה, עם ממוצע של כ-20% רייטינג בשלושה הלילות בהן היו משודרות. מדובר בהישג משמעותי וקריטי לערוץ שנמצא בקשיים כלכליים. ביולי 2012 בוטלה הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר", והעונה השלישית של השעשועון "לעוף על המיליון" קוצצה בכמות התוכניות.

בדצמבר 2012, שבו איומי הסגירה לערוץ, כאשר סיום הזיכיון לפי ההסכם היה אמור להגיע ב-1 בינואר 2013. לבסוף הסכים הערוץ לחתום על הסכם פריסת החובות כלפי המדינה וכלפי גופים נוספים, בנוסף להלוואה שהמדינה נתנה לערוץ בסך 65 מיליון ש"ח, על מנת לסגור את החובות. בנוסף לכך, הערוץ התחייב להעביר את פעילותו למרחב ירושלים, ולשלם עבור ההארכה שניתנה לו. במסגרת ההסכם, התאפשר לערוץ להמשיך לשדר עד ל-1 בינואר 2014, כשינוסח הסכם מחודש להחלפת הזכיינות ברישיון קבע או הארכת זכיינות הערוץ. כמו כן, דברי ההסכם היו אמורים לבוא לכדי הצעת חוק, אך הצעה זו נתקלה בסחבת בשל פגרת הבחירות של הכנסת. לאחר מאבק ממושך והגשת מכתבי הפיטורים לעובדי החברה, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין כינס את מליאת הכנסת ואת ועדת הכספים לישיבת חירום לצורך העברת החוק ב-20 בדצמבר 2012. ההצעה עברה בקריאה ראשונה ברוב מוחלט של 33 נוכחים, ובקריאה השנייה והשלישית ברוב של 11 נוכחים. כל מכתבי הפיטורים שנשלחו בוטלו תוך זמן קצר.

במאי 2013 הוחזרה והועלתה לאוויר הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר", כמו גם התוכנית כלבוטק, שהועברה מערוץ 2 לערוץ 10 לאחר שרפי גינת החל לכהן כמנכ"ל הערוץ.

ב-1 בספטמבר 2013 הושלמה ההעברה הסופית של פעילות חברת החדשות לירושלים (לאולפן זמני) בהשקעה של כ-20 מיליון שקלים. משם שודרה מהדורת החדשות המרכזית, בהתאם להוראת סעיף 3א לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, הקובעת כי יש לשדר משדר זה מירושלים.

ב-28 בדצמבר 2014 הוחשכו מסכי הערוץ מן השעה 22:30 עד לבוקר המחרת, במחאה על סגירתו שהייתה צפויה להתממש ב-31 בדצמבר 2014 בשל אי-עמידה בתנאים הרגולטוריים, לטענת משרד האוצר. בהתערבותו של יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, התקבלה בסופו של דבר החלטה, ביומה האחרון של השנה האזרחית, כי לאור מועדן הקרוב של הבחירות לכנסת, יוארך זיכיון הערוץ לחצי שנה נוספת, כך שהקביעה לגבי גורלו העתידי של הערוץ תהיה בידיו של שר התקשורת נתניהו. נתניהו בשבתו כשר התקשורת היה מעורב אישית במהלך.

ב-28 במאי 2015 נודע כי קבוצת RGE רכשה את המניות של ערוץ 10.

ערוץ 10 ברישיון

ב-28 ביוני 2015 אישרה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מתן רישיון שידורים לערוץ למשך 15 שנים. עם זאת, נותרו שתי סוגיות ללא פתרון:

• קבוצת RGE מחזיקה ב-6 ערוצי כבלים ולווין (ערוצי הספורט, "ערוץ הילדים" "לוגי" וערוץ הכנסת) ועל פי החוק, חברה המחזיקה בבעלות זכיין לשידור בערוץ מסחרי לא יכולה להחזיק יותר משלושה ערוצי כבלים ולוויין. קבוצת RGE איימה כי אם סעיף זה יהווה מגבלה לקבלת הרישיון, היא לא תבצע את רכישת הערוץ ובכך הערוץ לא יזכה לרישיון. המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין קבעה ב-29 ביוני 2015 כי חוק זה חל על זכיינים ולא על בעלי רישיונות, משמע הסעיף המדובר לא תקף עבור ערוץ 10.
• על פי חוק הרישיונות, נקבע כי אפיקי הערוצים המסחריים ברישיון שידור יהיו בין המספרים 12–16. הערוץ ביקש להישאר באפיק 10 עד שרשת וקשת יעברו לרישיונות. ב-29 ביוני 2015 שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, אישר את בקשת הערוץ ואפשר לו לשדר באפיק 10 עד להעברתן של קשת ורשת לשיטת הרישיונות. תמורת המשך השימוש באפיק 10, חויבה הנהלת הערוץ לשלם סכום, אשר לטענתה נחשב לגבוה מאוד. ימים לאחר קבלת האישור מנתניהו, הודיעה הנהלת הערוץ כי היא שוקלת ויתור על אפיק 10 ומעבר לאפיק שתמורת השימוש בו תשלם סכום נמוך יותר. ב-26 באפריל 2017 פורסם שהערוץ זכה באפיק 14 והוא יעבור לשדר בו מנובמבר 2017.

ב-30 ביוני 2015 הסתיימה תקופת הזיכיון של ערוץ 10, ומ-1 ביולי 2015 החל הערוץ לשדר כשהוא בעל רישיון לשידורים מסחריים שתוקפו ל-15 שנה.

ביוני 2016 מונה יועץ התקשורת לשעבר של בנימין נתניהו, רמי סדן, לתפקיד יו"ר דירקטוריון הערוץ – לפי פרסומים שונים, מתוך אינטרסים משותפים של קבוצת RGE וראש הממשלה. בתקופה זו לחצה ש"ס על פיטוריו של סדן לאור התבטאויות גזעניות שהשמיע לכאורה. באוקטובר הדיחה אותו מועצת הרשות השנייה לאור פרטים כוזבים שמסר, וכן את איתן זינגר, על שלא דיווח על התמודדות ברשימת יש עתיד למועצת עיריית תל אביב. לפי סדן, ההחלטה על הדחתו נקבעה מראש ונבעה ממניעים לא ענייניים.

ב-2017 דווח על חשד שנחקר, לפיו ביקש נתניהו מלאונרד בלווטניק, מראשי קבוצת RGE, לרכוש את ערוץ 10 כאתנן לארנון מילצ'ן. כן דווח כי במקביל למהלך רכישת הערוץ, טרם מינוי רמי סדן, פעל נתניהו למנות את ארי הרו, לשעבר ראש הסגל שלו ועד המדינה בתיק 2000, ליו"ר דירקטוריון חדשות 10.

פיצול ערוץ 2 והחלפת אפיק השידור של ערוץ 10 לאפיק 14

ערך מורחב – פיצול ערוץ 2

על פי חוק פיצול ערוץ 2, ב-1 בנובמבר 2017 הסתיימו שידורי ערוצים 2 ו-10 במתכונתם הנוכחית. שידורי ערוץ 10 עברו לאפיק מספר 14. בשונה מזכייניות ערוץ 2 אשר אינן מתבססות על שם הערוץ ("קשת" ו"רשת"), ערוץ 10 היה קרוי על המספר (וכמו כן גם חברת החדשות שלו – "חדשות 10"). אפיק מספר 10 הוחשך למשך ארבעה חודשים, על פי החלטת שר התקשורת איוב קרא, שבמהלכם תשודר שקופית מטעם הרשות השנייה.

ב-19 בספטמבר 2017, בעקבות פיצול ערוץ 2 והמעבר לאפיק 14, עבר הערוץ מיתוג מחדש לשם מילולי – "עשר" – במקום הספרות של אפיק השידור הקודם. יממה לפני כן, פורסם סרטון של ערוץ 10 בו נחשף סמליל חדש שלו, המורכב מהמילה "עשר" בתוך עיגול ריק, כאשר בצד מופיעה הספרה 14 – מספר האפיק החדש. הסלוגן המלווה את השינוי, החל מחודש ספטמבר הוא ”עשר זה 14”.

עם המעבר לאפיק 14, עבר הערוץ לשדר בפורמט HDTV.

שידורי "החינוכית" בערוץ עשר

ערך מורחב – הטלוויזיה החינוכית הישראלית#שידורי החינוכית בערוץ עשר

הטלוויזיה החינוכית שידרה בערוץ 10 מיום הקמתו ועד 31 באוקטובר 2003 מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. בפברואר 2018 פורסם באתר וואלה! NEWS כי שידורי החינוכית ישובו להיות משודרים בערוץ עשר באפיק 14, כ-15 שנה לאחר שהופסקו שידורי החינוכית בערוץ (לפני הפיצול באפיק 10). שידורי החינוכית בערוץ עשר הסתיימו ב-14 באוגוסט 2018, עם התוכנית האחרונה של "עושים סדר", כשבחצות של אותו תאריך הסתיימו שידורי החינוכית בערוץ 23 באופן סופי, ובלילה קודם לכן החלה להיות משודרת שקופית פרידה של החינוכית מהצופים.

שידורי ערוץ הילדים בערוץ עשר

ב-16 במרץ 2018 פרסם ערוץ הילדים בדף הפייסבוק ובאינסטגרם כי החל מ-17 במרץ ישודרו תוכניות הערוץ בשידורי ערוץ עשר מדי שבת בבוקר. רצועת ערוץ הילדים שודרה בין השעות 8:15–10:00. בין התוכניות ששודרו במסגרת זאת ניתן למנות את "פוקימון", "אלישע", "ג'וליאן המלך" ו"ארתור".

יחד עם שידורי תוכניות ערוץ הילדים, היו משודרות גם מספר תוכניות של ערוץ לוגי. רצועת לוגי שודרה בין השעות 7:20–8:15. בין התוכניות ששודרו במסגרת זאת ניתן למנות את "אחים וחיות אחרות", "תגליות" ו"מילי". רצועת לוגי החלה לשדר בערוץ לפני^{[דרושה הבהרה]} תחילת שידורי ערוץ הילדים. בעת זו, רצועה זו שובצה בשעות 8:00–8:55.

המיזוג עם רשת

לפני המיזוג

עוד בתקופת ערוץ 2 דובר רבות על מיזוג של שחקנים בשוק התקשורת, בין אם מהלך שיאחד את זכייניות ערוץ 2 לכדי זכיינית אחת (מהלך שעל פי החשד קודם לכאורה עבור ארנון מילצ'ן בסיועו לכאורה של רה"מ לשעבר בנימין נתניהו כדי שמילצ'ן ירכוש את מניות הזכיינית "רשת"), ובין אם מהלך שיאחד בין אחת מהזכייניות של ערוץ 2 עם ערוץ 10. בתחילה דובר על מגעים בין "רשת" לזכיינית המתחרה, "קשת", מהלך שלא צלח, אך רבות דובר על איחוד אפשרי בין הזכיינית רשת לבין ערוץ עשר, כבר משנת 2008. עת הפיצול, טענו הערוצים המסחריים כי הם מתקשים להתמודד עם הרגולציה וכי ההכנסות מפרסום ירדו באופן משמעותי^{[דרוש מקור]}, וכתוצאה מכך נבחנה שוב האפשרות למזג בין רשת לערוץ עשר, כאשר בסופו של דבר המיזוג אכן יצא לפועל.

תחילת הליך המיזוג

ב-13 ביוני 2018 פרסמו שתי החברות כי הן הגישו בקשה לממונה על הגבלים עסקיים בנושא, לאחר שחתמו על מזכר הבנות, המבקש לפתוח בהליך מיזוג ביניהן. כחודש לאחר מכן, ב-4 ביולי 2018, חתמו רשת וערוץ עשר על הסכם המיזוג. ב-8 באוגוסט 2018 אושר המיזוג על ידי הממונה על הגבלים עסקיים.

על פי ההבנות שהושגו בין החברות בתחילת הדרך, אמור היה המיזוג לצאת לפועל בין סוף ספטמבר לאמצע אוקטובר 2018, פחות משנה לאחר פיצול ערוץ 2. תחילה הוחלט כי "רשת" תהיה בעלת 60% מהשליטה בערוץ החדש, ואילו RGE, בעלת השליטה הנוכחית בערוץ עשר, תחזיק ב-40% מהערוץ המשותף. עוד הוסכם כי "רשת" תחדל מלשדר את שידורי חברת החדשות, שנמכרה לשידורי קשת בשווי של כ-280 מלש"ח. בערב השידורים האחרון של ערוץ 2 ניסתה "קשת" לרכוש את חלקה של "רשת" בחברת החדשות, אך זו סירבה, ו"רשת", ביחד עם ערוץ עשר, תהיה בעלת השליטה בחברת חדשות עשר. בתחילה הוחלט כי מנכ"ל הערוץ הממוזג יהיה אבי צבי, לשעבר מנכ"ל "רשת", וחלק מן התוכניות ששודרו בשני הערוצים היו צפויות לרדת משידור, כמו גם תוכניות בהפקת "חדשות עשר", שבנוסף לשינויים הצפויים, תעתיק את מקומה מאולפני הבירה ירושלים לאזור אולפני נווה אילן, ומבית הוורד שבגבעתיים אל בית רשת ברמת החייל שבתל אביב.

עיכובי הרשות השנייה

למרות רצונן של "רשת" ו"ערוץ עשר" להתחיל את הערוץ המשותף באוקטובר 2018, ולמרות התכנון הראשוני של ערוץ עשר להפסיק את רצועת הבוקר שלו ב-30 באוקטובר, דחה הערוץ את הורדת הרצועה, זאת מאחר שברשות השנייה עדיין לא הוחלט על אישור המיזוג. יו"ר הרשות, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', הציעה לצדדים לבחון חלופות אחרות, לרבות הקלות רגולטוריות, אשר מצריכות שינויים רבים בחוק, לרבות החובה לשדר חדשות מבירת ישראל. אחת החלופות שהציעה יו"ר הרשות היא הפיכת ערוץ עשר למעין CNN ישראלי. בערוץ עשר דחו את ההצעה בטענה שהיא נבחנה כבר בעבר והתגלתה כלא רווחית, וככזו שאף תזרז את סגירת הערוץ כתוצאה מהפסדים כספיים רבים. ב-21 בספטמבר 2018 הודיעה הרשות השנייה הן ל"רשת" והן לערוץ עשר כי המיזוג ביניהן בלתי אפשרי מבחינת החוק, וכי על פי החוק, אם ערוץ עשר יחזיר את רישיונו לשידור באפיק 14, האפיק יוצא למכרז ואילו חדשות עשר תירכש על ידי גוף אחר שאינו "רשת".

ב-7 באוקטובר 2018 קיימה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ישיבה שהייתה אמורה להכריע לגבי עתידו של מיזוג רשת-עשר, כמו גם על עתידה של חברת חדשות עשר. בדיון נכחו עובדי חברת חדשות עשר וחלק מעובדי הערוץ, ואף נכחה עו"ד נגה רובינשטיין, אשר כיהנה כיועמ"ש משרד התקשורת ואף כתבה חלק מן החוקים. יו"ר מועצת הרשות הגבילה את משך זמן הדיבור של עו"ד רובינשטיין לכ-3 דקות. בין הדוברים, דיברה גם אושרת קוטלר, אשר פנתה לחברי המועצה ואמרה: ”זה לא משנה איזו החלטה תקבלו, קבלו את ההחלטה. היום. קבלו את ההחלטה היום. כי אם אתם לא תקבלו החלטה, אתם גוזרים עלינו גזר דין מוות. אז במקום להאריך את סבלו של החולה הגוסס – אז או שתהרגו אותנו בהריגת חמלה עכשיו, אבל אל תאריכו את סבלנו, כי אי אפשר לעבוד ככה. ואנחנו באמת כולנו עושים את עבודתנו, באמת ובתמים, מתוך תחושה של שליחות אמיתית.” למרות נוכחותם של העובדים ולמרות תחינותיהם לקבלת הכרעה לטובת המיזוג – מועצת הרשות השנייה בסופו של דבר לא קיבלה החלטה, וצפויה להתקיים הצבעה שתמשוך את ההכרעה הסופית בעוד מספר שבועות. מספר ימים לפני כן, הממונה על ההגבלים העסקיים אישרה לזכייניות "רשת" ו"שידורי קשת" את "רשימת הטאלנטים", אך התנתה את אישורה בכך שמגבלת הזמן תקוצר לכחצי שנה. לפי הערכות, צפויה "שידורי קשת" להפחית משווי העסקה בעקבות המגבלה החדשה.

ב-11 באוקטובר 2018 פורסם כי יתקיים שימוע בעניין מיזוג רשת וערוץ עשר, אשר ידונו בו גם בסוגיית העברת כל אמצעי השליטה וזכויות ערוץ עשר בחברת חדשות עשר לרשת, ושידור חדשות עשר באפיק 13, ב-24 באוקטובר 2018. כמו כן פורסם כי "הרשות מזמינה את הציבור או גופים המעוניינים להביע את עמדתם בכתב ביחס לאחת מהבקשות שהוגשו...", וכי "על העמדות לכלול תימוכין וביסוס רלוונטיים בהתאם לעמדות שיוצגו".

ביטול המיזוג, התפרקות ערוץ עשר והניסיונות לאישורו

ב-15 באוקטובר 2018 הודיעו בעלי "רשת" על ביטול המיזוג בין רשת לערוץ עשר, זאת בשל ניסיונותיה של יו"ר מועצת הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', להכשיל את המיזוג. על מנת להאריך את חייו של ערוץ עשר, הלווה בעלי "מעריב", אלי עזור, 10 מיליון שקלים ובכך נהפך לשותף. עזור הוא מבעלי מעריב ותחנות הרדיו 103FM ואקו 99 FM, אשר מקיימות שיתופי פעולה עם חדשות עשר ועיתונאיו, לרבות שידור מהדורות חדשות הרדיו של החברה מדי שעה עגולה. חרף הודעתה של "רשת" על יציאתה מהמיזוג המתוכנן, רשת לא הגישה בקשה רשמית לביטול המיזוג.

ב-17 באוקטובר 2018 פורסם בכלכליסט שלמרות הודעתה של "רשת" לעיתונות על ביטול המיזוג, הרשות השנייה תדון בנושא המיזוג שוב ותגיע להכרעה בעניין ב-7 בנובמבר 2018.

ב-22 באוקטובר 2018 פרסם רן בוקר ב"ynet" כי השר איוב קרא התבטא נגד מיזוג רשת וערוץ עשר ואמר בשיחה סגורה: ”אעשה הכול כדי למנוע את המיזוג בין רשת לערוץ עשר”. בתגובה למאמר שפורסם הגיב קרא כי ”גם אם פוליטית נאמרו דברים כאלה, הם לא משקפים את המציאות”. יום למחרת, ב-23 באוקטובר 2018 התקיים דיון בכנסת בנושא המיזוג. בדיון השתתפו חברי כנסת שונים, יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב ברקוביץ', הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין ומנכ"ל ערוץ עשר יוסי ורשבסקי. בדיון טענה יו"ר הרשות השנייה כי איימו עליה וטענה: "לא נקבל החלטה עם אקדח לרקה; יש עליי התקפות חסרות שחר – חוץ מרצח ארלוזורוב האשימו אותי בהכול".

כחלק מעיכוב אישור המיזוג וחוסר ההחלטה של הרשות, וכהמשך לפירוק ערוץ עשר מנכסיו – בין היתר בתוכניות אותן שידר (כמפורט למעלה), ב-1 בנובמבר 2018 פרסמו ענת ביין-לובוביץ' מגלובס ונתי טוקר מTheMarker כי מגיש "היום שהיה", גיא זהר, עוזב את חדשות עשר לטובת כאן חדשות של תאגיד השידור הישראלי. בנוסף לפרסומים אודות זהר ב"גלובס" פורסם כי התאגיד במגעים גם עם רביב דרוקר, מגיש "המקור". דרוקר הגיב לפרסומים כי ”כל עוד ערוץ עשר בסכנה – אני לא הולך לשום מקום”. בנוסף פורסם שחובות ערוץ עשר לאולפנים שונים הולכים וגדלים. זהר הודיע רשמית על עזיבתו ב-25 בדצמבר 2018, ואילו דרוקר הודיע על הישארותו בערוץ הממוזג "רשת-עשר" ביומה הראשון של שנת 2019.

ב-5 בנובמבר 2018 פורסם כי הרשות השנייה החליטה להתייעץ בנושא המיזוג עם הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין. יום למחרת פורסם כי שר התקשורת איוב קרא החליט לא להאריך את כהונתה של יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', בעקבות תלונות רבות שהגיעו למשרד התקשורת בעקבות התנהלותה בנושא המיזוג^{[דרוש מקור]}. כמו כן, עוד באותו היום פורסם ב"גלובס" שככל הנראה החלוקה של בעלי המניות בערוץ הממוזג תהיה בין 4 בעלי מניות שיחזיקו בחלקים שווים: 25% בידי אודי רקאנטי, 25% בידי לן בלווטניק, 25% בידי אודי אנג'ל, ו-25% בידי אלי עזור.

ב-7 בנובמבר 2018 אמור היה להיערך דיון הכרעה בנושא המיזוג ברשות השנייה, אך הדיון נדחה יום לפני על ידי שר התקשורת איוב קרא ל-8 בנובמבר 2018. באותו היום פורסם שבמידה יאושר המיזוג הוא יצטרך לקבל אישור של ועדת הריכוזיות.

אישור המיזוג של הרשות השנייה ויציאת המיזוג לדרך

ב-8 בנובמבר 2018, לאחר 4 וחצי שעות של דיון, אושר המיזוג ברשות השנייה. בדיון הצביעו תשעה חברי מועצה הצביעו בעד המיזוג, והמתנגדת היחידה הייתה יוליה שמאלוב ברקוביץ'. לאחר אישור המיזוג, ברשת וערוץ עשר אישרו שב-1 בינואר 2019 יתחילו שידורי הערוץ הממוזג.

לאחר אישור הרשות השנייה בנושא המיזוג, ועדת הריכוזיות בראשה של מיכל הלפרין דנה בנושא המיזוג ואישרה אותו.

ב-12 בנובמבר 2018 פורסם שלפי הערכות יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ עשר, יהיה מנכ"ל הערוץ הממוזג. עוד פורסם שוורשבסקי צפוי לצרף לערוץ החדש גם חלקים ניכרים מאנשי הנהלת ערוץ עשר. פורסם גם שהערוץ מעוניין להחזיק בנתח של כ-40%-45% מכלל הרייטינג המסחרי ולא להיות מקום ראשון ברייטינג. בעקבות כך התאגדו עובדי רשת יחד נגד מהלך מינוי של ורשבסקי למנכ"ל הערוץ הממוזג.

ב-13 בנובמבר 2018 פורסם ב"כלכליסט" שמועצת הכבלים והלוויין פנתה לקבוצת RGE, המחזיקה בשליטה בערוץ עשר, שתידרש לקבל ממנה אישור למהלך המיזוג, משום שהחברה מפעילה גם את ערוץ הכנסת.

התעכבות הליכי המיזוג

ב-17 בנובמבר 2018 פורסם שקשת חוזרת בה על הסכום שתשלם תמורת חלקה השני של חברת החדשות. בניגוד לסיכומים הקודמים שקשת תשלם 140 מיליון ש"ח תמורת חברת החדשות, קשת חזרה בה ואמרה שהיא מוכנה לשלם בסביבות 100–110 מיליון ש"ח. זאת בעקבות שינוי הזמן ברשימת הטלאנטים של הממונה על ההגבלים. אם "רשת" ו"קשת" לא יגיעו להבנות ביניהן, "רשת" תבקש לפרק את חברת החדשות.

ב-22 בנובמבר 2018 פורסם ב"גלובס" שהליכי המיזוג מתארכים בגלל הקושי במשא ומתן בין "קשת" ל"רשת" על חברת החדשות. בנוסף בעלי המניות של מבקשות המיזוג לא החליטו באופן סופי כיצד יראה מבנה בעלות הערוץ הממוזג. בעקבות כך ביקשו הצדדים מהרשות השנייה לדחות את המועד שבו הם נדרשים להציג את ההשלמות להציג הסכם חתום ביניהם. הרשות השנייה אישרה את בקשתן וקבעה את המועד החדש ל-7 בדצמבר 2018.

בעקבות התעכבות הליכי המיזוג, פורסם ב-26 בנובמבר 2018 שרפי רשף במגעים עם "קשת" למעבר תוכניתו לקשת 12. ב-2 בדצמבר 2018 דבר מעברו של רשף לקשת אושר באופן רשמי.

סיום ההליכים הרגולטורים ותחילת בניית הערוץ הממוזג

ב-30 בנובמבר 2018 אישרו "קשת" ו"רשת" כי נחתם ההסכם למכירת חלקה של האחרונה בחברת החדשות. במסגרת ההסכם, "קשת" תשלם תחילה 100 מלש"ח ולאחר מכן תשלם עוד 20 מלש"ח בשתי פעימות במשך שנתיים. עוד סוכם כי "רשת" תתחייב שלא לגייס טאלנטים נבחרים מחברת החדשות למשך חצי שנה מיום ביצוע ההסכם.

ב-2 בדצמבר 2018 פורסם ב"וואלה! תרבות" שאולפני ערוץ עשר יעברו לבית רשת ברמת החייל. עוד באותו יום פורסם שאבי צבי, מנכ"ל רשת, התפטר מתפקידו ולא ישמש מנכ"ל הערוץ הממוזג.

ב-3 בדצמבר 2018 פורסם ב"גלובס" שמתקיימים מגעים שבוחנים את האפשרות שסילבן אדמס ייכנס לערוץ הממוזג ויחזיק בו 4.99% מהמניות. בנוסף, ככל הנראה אלי עזור יוכל להחזיק במניות הערוץ 4.99% בלבד.

במסגרת בניית לוח השידורים, ב-5 בדצמבר 2018 הוחלט להוריד את אחת התוכניות הבולטות בערוץ, "לונדון את קירשנבאום", זאת בעקבות ירידת הרייטינג של התוכנית לאחר פיצול ערוץ 2. בערוץ הציעו לירון לונדון לעבוד בפרויקטים אחרים בערוץ. עוד פורסם שלונדון היה במגעים להגשת תוכנית בכאן 11. יום למחרת פורסם שאת רצועת השידור של ירון לונדון יוביל אמנון לוי שיגיש תוכנית אקטואליה יומית במקום. לאחר פרסום ההודעה על ירידת התוכנית, טען לונדון כי כלל לא היה מודע לכוונת ערוץ עשר להוריד את תוכניתו מהאוויר וטען כי "נעתקו המילים מפי כשראיתי את ההודעה". בנוסף הדגיש ואמר: "אף אחד לא דיבר עמי בנושא. ההסכם שלי עם "כאן" איננו סותר את החוזה שלי עם ערוץ עשר, ואיננו פוגע בערוץ עשר". בהמשך נפגש לונדון עם יוסי ורשבסקי והוחלט כי ירון לונדון יגיש תוכנית בערוץ הממוזג.

ב-6 בדצמבר 2018 פורסם שערוץ עשר במגעים עם יעקב אילון על הגשת תוכנית אקטואליה ברצועת הערב המוקדמת במקום תוכניתו של רפי רשף. יום למחרת שלחו בעלי המניות של "רשת" ו"ערוץ עשר" את מסמך הסכם המניות לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בו סוכם כי קבוצת RGE תהיה בעלת השליטה בערוץ עם 68% מההחזקות, כאשר בעלי רשת (אודי אנג'ל, עידן עופר, מיכאל שטראוס וקבוצת אנדמול) יחזיקו ב-32% מהמניות. כמו כן, שדרת ההנהלה של הערוץ הממוזג תהיה מורכבת בעיקרה על ידי אנשי ערוץ עשר, ורבים מאנשי רשת פרשו מתפקידיהם טרם המיזוג, זאת על אף הצהרת ערוץ עשר כי הוא "פירמה כושלת" שבגינה ניתן אישור המיזוג.

ב-11 בדצמבר 2018 פורסם כי נגה ניר נאמן תגיש תוכנית תחקירים צרכנית בשם "ברקוד" בנוסף להיותה מגישה מחליפה במהדורה המרכזית. יום למחרת, ב-12 בדצמבר 2018 פורסם כי אורלי וילנאי וגיא מרוז יגישו תוכנית תחקירים במקום תוכניתם בערב "אורלי וגיא". כמו כן באותו יום דווח כי רשת וערוץ עשר התחילו לדון בשינויים הקשורים בפעילות הדיגיטלית של הערוץ הממוזג, כאשר על פי הערכות בשלב הראשוני יישארו אתרי ואפליקציות "רשת" ו"ערוץ עשר" נפרדים ואילו בהמשך, יופעלו אתר אחד ואפליקציה אחת אשר ישלבו הן את תוכני "רשת" והן את תוכני ערוץ ו"חדשות עשר".

ב-16 בדצמבר 2018 פנתה הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, לבית הדין להגבלים עסקיים בטענה שמבנה השליטה והבעלות בערוץ הממוזג שונה מהמתווה שאושר, שבו ערוץ עשר (אשר הוגדר כ"פירמה כושלת") נבלע לתוך "רשת" ולא ההפך. באותו יום פורסם שסמנכ"ל התוכן של "רשת 13", עמי גלאם, פרש מתפקידו אחרי 9 חודשים. בנוסף פורסם שעודד טל יהיה סמנכ"ל פרוגרמינג בערוץ הממוזג. יום למחרת פורסם כי ישראל טויטו מונה לסמנכ"ל התוכן ב"חדשות עשר".

ב-18 בדצמבר 2018 דווח בגלובס כי התקיימה מחלוקת בין בעלי המניות של גוף השידור הממוזג על הרכב השליטה. בעלי המניות שכיוונו להגיע לנתח שוק של 40%, הבינו שכדי להשיג אותו יידרשו הזרמות כספיות משמעותיות יותר, כאשר מי שאמור להזרים בעיקר כסף הוא לן בלווטניק. המחלוקת התקיימה גם בגין סוגיית שווי המלאי וכוח האדם. מספר ימים לאחר מכן, ב-21 בדצמבר 2018 פורסם שבעלי המניות הגיעו להבנות בנושא הזרמת הכספים לערוץ הממוזג. במסגרת ההבנות, בעלי המניות של רשת יזרימו יותר כסף מהמתוכנן כדי לאפשר את יציאתו של הערוץ הממוזג לדרך.

בעקבות השינוי במבנה הבעלות של הערוץ הממוזג, פורסם ב-23 בדצמבר 2018 ב"גלובס" כי הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, תצטרך לבחון מחדש את מיזוג הערוצים. כשבוע לאחר מכן, ב-31 בדצמבר 2018, שלחה הממונה על ההגבלים העסקיים מכתב לגופי השידור ובו דרישה להבהרות בנוגע להתנהלותם בכל הקשור למיזוג.

ב-2 בינואר 2019 דווח כי עידן עופר, מבעלי רשת, התחייב שלא לפעול בתחום התקשורת בישראל למשך 25 שנים, זאת לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים הודיעה לו כי אם ברצונו לעסוק בתחום החשמל – עליו למכור את החזקותיו בגוף התקשורת. עופר התחייב למכור את מניותיו וזכויותיו ברשת לגורם שאינו קשור אליו על מנת לקבל רישיון לעסוק בתחום.

ב-3 בינואר 2019 אושר המיזוג על ידי ועדת הריכוזיות. ב-6 בינואר 2019 המליצה ועדת הריכוזיות של רשות ההגבלים העסקיים לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לקבוע כללים שירסנו את השפעת בעלי העניין בערוצים המסחריים על התוכן שישודר בהם.

ב-9 בינואר 2019 פורסם שהממונה על ההגבלים אישרה את המיזוג בין הגופים. לפי הערכות, אישור הרשות השנייה צפוי להיות מהיר והערוץ צפוי לעלות בשבוע הבא, זאת, ללא קדימונים או אפשרות לפרסמו, למעט המאמרים בעיתונות וסרטון הפרידה שהופץ גם הוא דרך העיתונות – וייתכן שישודר ביום השידורים האחרון.

ב-10 בינואר 2019 פורסם באופן רשמי שערוץ עשר ורשת 13 יסיימו את שידוריהם ב-15 בינואר 2019, ויתחילו להפעיל יחדיו את הערוץ הממוזג ב-16 בינואר 2019. בעקבות כך, פרסם ערוץ עשר "סרטון פרידה", המשלב קטעים המשלבים קריינות של מוטי קירשנבאום מלפני מותו ופורסמה הודעה למשרדי הפרסום אודות הסגירה הצפויה. בעקבות האישור למיזוג וקביעת תאריך לתחילת שידורי הערוץ הממוזג, החל קידום הערוץ החדש בערוץ 13 ועשר. ערוץ קשת 12 החל לפרסם את היותו בלעדי על שידורי חברת החדשות במספר סרטונים הכוללים את מגישי המהדורה המרכזית. סקירה תקשורתית אודות המהלך הצפוי הופיעה בין היתר בתוכנית ערב טוב עם גיא פינס שסיקר את הפקת הפרומואים לבלעדיות חברת החדשות בקשת, בהם טאלנטים של קשת התארחו באולפני חברת החדשות יחד עם מגישי חברת החדשות, חי בלילה, מבזק חצות של חברת החדשות ולילה טוב ישראל, בו דוריה למפל נפרדה מחברת החדשות.

ב-15 בינואר 2019 המהדורה המרכזית של "חדשות עשר" סיימה את שידורי חדשות עשר בשם זה, ובסיומה הוחלף הלוגו במסכי האולפן בלוגו החברה החדש ובמהלך אותו יום גם הסמליל באתר ערוץ עשר עודכן. במהלך התוכנית שודרה כתבה המסכמת את 16 שנות השידור של חברת החדשות. מיד לאחר המהדורה שודר הסרט של מוטי קירשנבאום שהפיק לשידור בעת סגירת הערוץ. משעה 22:57 עד חצות שודר משדר מיוחד לפתיחת שידורי הערוץ הממוזג בשם "הכל מתחבר בערוץ 13 - משדר חגיגי" בהנחיית יעל בר זוהר וקובי מחט במקביל בערוץ עשר וברשת 13. ערוץ עשר ורשת ביקשו אישור מהרשות השנייה לשידור משדר זה במקביל בשני הערוצים, אך הרשות אישרה משדר משותף באורך של 25 דקות ולא שעה שלמה. לאור ההתעלמות מההנחיה הוחלט ברשות השנייה לנקוט בהליך הפרה כנגד רשת 13. בחצות שודרה מהדורת החדשות הראשונה של חדשות 13 בהגשת יעקב אילון. מהדורה זו נמשכה כחצי שעה, בשונה משידור רגיל בחצות שהוא מבזק בן 5 דקות. משדר זה החל 2 דקות לפני חצות במונולוג של יעקב אילון שהציג סקירה היסטורית של הקמת ערוץ 10, כאשר במסך האולפן הופיעה ספירה לאחור לסגירת אפיק 14 עם סמל ערוץ עשר שהוחלף בסמל "חדשות 13" בסיום הספירה לאחור. גם בקשת 12 הוחלט לשדר משדר בן חצי שעה, בו גם התקיימו ראיונות עם טאלנטים מתוכניות קשת. כמו כן, ברשת 13 שודרה מהדורה מיוחדת, מספר שעות לקראת המיזוג הופיעה ספירה לאחור בפינת המסך בערוץ 13.

מאבקי העובדים נגד המיזוג

ב-10 בדצמבר 2018 הכריז ועד העובדים של "רשת" על סכסוך עבודה. הסכסוך הוכרז מכיוון שלא הושלם עדין המשא ומתן עם עובדי רשת להסדרת זכויותיהם בעקבות המיזוג. ביום שלמחרת, ועד עובדי "חדשות עשר" איים לפנות לבית הדין לעבודה בדרישה להקפיא את כל ההליכים הקשורים למיזוג ולעובדים בעקבות חששותיהם.

ב-23 בינואר 2019, הגיעו ההסתדרות, הנהלת הערוץ ונציגי ועד העובדים להסכם קיבוצי חדש. על פי הסכם זה, 80 עובדים מערוץ עשר ומרשת יפוטרו. עובדים שיהיו מעוניינים בכך יוכלו לפרוש מרצון במסגרת תנאים מיטיבים וביניהם מענק עזיבה, שימוש לחודש נוסף ברכב צמוד שקיבלו מהחברה, סיוע וליווי במציאת עבודה אחרת ועוד. בנוסף, ככל שיתפנו או יפתחו תקנים חדשים לעובדים בערוץ בששת החודשים שלאחר חתימת ההסכם, תינתן עדיפות לעובדים המפוטרים אשר יגישו את מועמדותם.

סמלילי הערוץ

• 
  סמלילו הראשון של הערוץ, בין השנים 2002–2005.
• 
  סמלילו השני של הערוץ, בימיו כ"ישראל 10" – 2005 עד לאוגוסט 2006
• 
  סמלילו השלישי של הערוץ, אוגוסט 2006 עד 2011
• 
  סמלילו הרביעי של הערוץ, בין השנים: 2011 עד ל-18 בינואר 2016
• 
  סמליל ערוץ 10 האחרון (כ"ערוץ 10"), שינויים קלים מהסמליל השלישי, בין ינואר 2016 ל-19 בספטמבר 2017
• 
  סמליל "ערוץ עשר", החל מחודש אוקטובר 2017 ועד הסגירה ב-16 בינואר 2019. וריאציה נוספת שלו בשילוב עם הסמליל הקודם (מימין) שודרה החל מ-19 בספטמבר 2017 ועד לתחילת חודש אוקטובר 2017. הסמליל השישי והאחרון של הערוץ, היחיד באפיק 14.
• 
  סמליל ערוץ עשר כפי שהופיע באתר האינטרנט של הערוץ, 10.tv

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ערוץ עשר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט של ערוץ עשר, כפי שנשמר בארכיון האינטרנט
• אתר האינטרנט של "חדשות 13"

• לוח השידורים של ערוץ 10, באתר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
• ערוץ 10, באתר ynet, 24 בינואר 2002 – אוסף כתבות לקראת תחילת שידורי ערוץ 10
• גידי וייץ, יוסי מימן נלחם על קיומו של ערוץ 10, באתר הארץ, 1 בינואר 2009
• מתן שירם, ‏ערוץ 10: יום הולדת לא כל-כך שמח, באתר גלובס, 28 בינואר 2009
• גילי איזיקוביץ', עכבר העיר אונליין, ראודור בנזימן: ממש לא 10, באתר הארץ, 6 בפברואר 2009
• אופיר בר-זהר, ערוץ 10 צבר חובות בסך 43 מיליון שקל מתחילת 2007, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2009
• יוני בינרט, שתזכו לשנה הבאה: ערוץ 10 חוגג עשור לקיומו, באתר Xnet‏, 25 בינואר 2012
• עופר מתן, איפה העוגה?: האם לערוץ 10 יש עתיד?, באתר nrg‏, 27 בינואר 2012
• סיקור מיוחד: המשבר בערוץ 10, באתר וואלה!‏, דצמבר 2012
• נתי טוקר, בלי ריאליטי: יוזמה חדשה: ערוץ 10 יפעל במתכונת שידורי חדשות ותחקיר בלבד, באתר TheMarker‏, 23 ביוני 2014
• אמיר טייג, נתי טוקר, ערוץ 10 מרוויח כבר חמישה חודשים. איך הוא עושה את זה?, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2015
• רז שכניק, ערוץ האיחוד, באתר "ידיעות אחרונות", 20 ביוני 2018
• אריאל שנבל, ‏"להחליש את החדשות": מי הרוויח ומי הפסיד מהמיזוג בטלוויזיה, בעיתון מקור ראשון, 14 ביוני 2018
• נתי טוקר, הסכנות, המפסידים והבוס החדש: כל מה שצריך לדעת על המיזוג בין ערוץ עשר לרשת, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2019
• ענת ביין-לובוביץ', ‏המשבר נפתר: מיזוג רשת וערוץ עשר יוצא לדרך; מה תראו בטלוויזיה מחר?, באתר גלובס, 15 בינואר 2019
• ענת ביין-לובוביץ', ‏המשבר בין קשת ורשת נפתר - ומיזוג רשת-עשר יוצא לדרך הערב, באתר גלובס, 15 בינואר 2019
• ארז רביב, ‏צלחו עוד מכשול, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בנובמבר 2018
• הדר חורש, שעתם היפה של המונופולים, 20 באפריל 2003, דה מרקר
• לי-אור אברבך, ‏ניתוח מיוחד: איך צפוי להיראות שוק הטלוויזיה המסחרית?, באתר גלובס, 1 ביוני 2015
• נתי טוקר, ערוץ 10 מציג את הריאליטי המותח ביותר - הישרדות עצמית, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2011
• ברי כנורי, רקוויאם לחברת החדשות של ערוץ 10, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2018
• נתי טוקר, הערוץ בעל תשע הנשמות מגיע אל סופו, באתר TheMarker‏, 9 באוגוסט 2018
• תיק תקשורת - חלק 1: המיזוג הצפוי של רשת וערוץ עשר, סרטון באתר יוטיוב
• גינגי פרידמן, ערוץ 10 - סוף ידוע מראש, באתר ynet, 19 בינואר 2009

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32606689ערוץ עשר