שמואל ארד
 | |
| לידה |
24 בפברואר 1947 חיפה, ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 2003 (בגיל 56) חיפה  ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1965–1997 (כ־32 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפוריםמבצע ליטני  מלחמת לבנוןהלחימה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
שמואל ארד (24 בפברואר 1947 - 22 בנובמבר 2003) היה אלוף בצה"ל. כיהן בין היתר כמפקד חטיבת הצנחנים, כמפקד עוצבת האש, כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, כראש חטיבת המבצעים וכמפקד פיקוד העורף. לאחר שירותו הצבאי כיהן בין היתר כמנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, כחבר מועצת עיריית חיפה וכדירקטור בחברות שונות.
קורות חייו
ארד נולד ב-1947 בחיפה כשמואל קופרארד, והוא בוגר מחזור י"א של הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בעיר. הוא התגייס לצה"ל ב-1965 והתנדב לצנחנים. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. לאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. במלחמת ששת הימים (יוני 1967) היה מ"מ בגדוד שלחם בסיני וברמת הגולן. לאחר המלחמה הגיע לגדוד 890 ("אפעה"), שימש בתחילה כקצין-מבצעים גדודי ומאוחר יותר כמפקד הפלוגה המסייעת. בתפקיד זה שימש במהלך מלחמת ההתשה בחזית התעלה. בינואר 1971, השתתף כאחד ממפקדי הכוחות, בפשיטת צה"ל ללבנון במבצע "ברדס 20"[1].
בשנת 1972, כאשר מונה יצחק מרדכי למפקד הגדוד, מונה ארד לסגנו. זמן קצר טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) סיים ארד את תפקידו כסמג"ד ויצא לקורס פו"ם[2]. במהלך המלחמה קיבל את הפיקוד על כוח עצמאי[3], שכונה ברשת הקשר כוח שמוליק, ומנה שתי פלוגות צנחנים – האחת מגדוד 202, בפיקוד רפי צוקר, והשנייה פלוגה ו' מגדוד 890 בפיקודו של דני גונן[4]. הכוח לחם תחת פיקוד חטיבה 14, בפיקוד אל"ם (לימים אלוף) אמנון רשף, בקרב על פתיחת ציר "טרטור" וחילץ את לוחמי השריון הפצועים מן המארב המצרי בצומת הצירים "לקסיקון" ו-"טרטור"[5]. כמו כן פיקד ארד על הכוח בקרב החווה הסינית, וכן צלח את התעלה במסגרת חטיבה 14 (באוגדה 143, אוגדתו של אריאל שרון) ולחם הן בקרב מתחם אורחה[6] והן בטיהור החיץ החקלאי[7]. לאחר המלחמה, בשנת 1974, הועלה ארד לדרגת סא"ל וקיבל את הפיקוד על גדוד הצנחנים 202 ("צפע"), ושימש בתפקיד זה גם במהלך מבצע יונתן (יולי 1976)[8], שם פיקד על כוח מן הגדוד שתפקידו לכבוש את בית הנתיבות החדש. לאחר-מכן מונה לתפקיד קצין האג"ם במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, בו שימש במהלך מבצע ליטני (מרץ 1978).
בשנת 1980 הועלה ארד לדרגת אל"ם ומונה לפקד על חטיבת כרמלי. ב-1981 קיבל את הפיקוד על בית הספר לקצינים של צה"ל (בה"ד 1)[9], ופיקד עליו עד 1982[10]. במבצע שלום הגליל (יוני 1982) היה ארד מפקדה של חטיבת בה"ד 1 שלחמה בגזרה המזרחית נגד צבא סוריה וארגוני המחבלים והשתתפה בקרבות לכיבוש ביירות. בשלהי המבצע (ספטמבר 1982) מונה ארד למפקד חטיבת הצנחנים. ב-1984, עם סיום תפקידו כמח"ט הצנחנים, עבר ארד הסבה לשריון, הועלה לדרגת תא"ל וקיבל את הפיקוד על אוגדת צנחנים ("עוצבת האש"). בנובמבר 1985 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר)[11]. במסגרת תפקיד זה היה ארד אחראי על היחידות המיוחדות של צה"ל, ופיתח את תורת הלחימה נגד טרור במקביל לפרוץ האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987). ב-1989 קיבל ארד את הפיקוד על אוגדה משוריינת, וב-1991 מונה לראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. בשנת 1992, נכח ארד, מתוקף תפקידו כרח"ט מבצעים, תרגיל מודל למבצע שיח אטד, התנקשות בנשיא עיראק, סדאם חוסיין, באמצעות טיל תמוז[12]. במהלך תרגיל מודל למבצע, התרחשה תאונה קטלנית בתוצאותיה, כאשר אחד ממשתתפי התרגיל שיגר טיל לעבר מבנה מאויש; הטילים היו אמורים להיות משוגרים רק בחלק השני וה"רטוב" של התרגיל, בו המבנה תוכנן להיות ריק. מפגיעת הטילים נהרגו חמישה חיילים ונפצעו חמישה נוספים. ארד מיהר למקום האירוע, עזר במתן עזרה ראשונה לפצועים ובארגון הפינוי לבתי החולים[13].
באוגוסט 1994 הועלה ארד לדרגת אלוף, ומונה למפקד פיקוד העורף. הוא שימש בתפקיד זה עד ספטמבר 1997, אז פרש מצה"ל לאחר 32 שנות שירות.
ארד הוא בוגר קורס מפקדי פלוגות, בית הספר לפיקוד ולמטה (קורס פו"ם), מכללת הצבא הבריטי לפיקוד ומטה בקימברלי וקורס מפקדי אוגדות. כמו כן, הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ומזרח תיכון מאוניברסיטת תל אביב.
עם פרישתו מצה"ל מונה ארד למנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל בע"מ, ושימש בתפקיד זה במהלך השנים 1997-2001. במקביל, שימש חבר דירקטוריון באל על, רפא"ל ובנק הפועלים. כמו כן היה חבר בוועדת המינויים העליונה של ממשלת ישראל למינויים בכירים, ויו"ר עמותת הצנחנים. ב-2003 התמודד ארד בבחירות לראשות עיריית חיפה מטעם מפלגות הליכוד ועם אחד, אולם הפסיד למועמד מפלגת שינוי ורשימת הירוקים המקומית יונה יהב (שפרש לצורך ההתמודדות ממפלגת העבודה). הוא היה חבר מועצת העירייה וראש ועדת הכספים. ביום שבת, ה-22 בנובמבר 2003, נפטר שמואל ארד בביתו, מדום לב. הוא השאיר אחריו אישה, שלומית, ושלושה ילדים. על שמו של האלוף שמואל ארד נקרא גשר במחלף חיפה דרום, המחבר בין כביש 2 לכניסה המערבית של מנהרות הכרמל.
לקריאה נוספת
- מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 354-383.
קישורים חיצוניים
- יוסף ולטר, תא"ל שמואל ארד, קצין חי"ר וצנחנים ראשי: "המערך המוצנח נמצא בתקופת קיצוצים קשה", מעריב, 27.10.1986.
- קורות חייו באתר פיקוד העורף.
- קורות חייו באתר חטיבת הצנחנים.
- פרוטוקול מישיבת מועצת עיריית חיפה - ישיבת אבל לזכר האלוף (מיל') שמואל ארד, 2 בדצמבר 2003.
- סא"ל דוד, הקרב על מתחם "אורחה", מערכות גיליון 253, דצמבר 1976, עמ' 22-28.
- אלוף (מיל.) שמואל ארד - "מערך העורף – איומים, היערכות ומבט לעתיד" – דו"ח צוות עבודה, נאומו של אלוף במיל' שמואל ארד בכנס הרצליה השלישי, 3 בדצמבר 2002.
- דוד חיון, שמואל ארד: "אני נכנס לתפקיד בכל הכישורים והעוצמה שיש בי", באתר גלובס, 17 בנובמבר 1997.
- דוד רטנר, שירות "הארץ", מת אלוף (מיל') שמואל ארד, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2003.
- שי לוי, קרב השריון האכזרי ששינה את פני מלחמת יום כיפור, באתר מאקו, 4 ביולי 2013.
- פטירתו של האלוף במילואים שמואל (שמוליק) ארד, דובר צה"ל, 12.02.2004.
הערות שוליים
- ^ מבצע ברדס 20, באתר חטיבת הצנחנים.
- ^ פליאה קטנר ועדי חכמון, חמישים לשמונה מאות תשעים, במחנה, 20.06.2003, שמואל ארד: "סיימתי את שירותי כסמג"ד 890 כחודש לפני מלחמת יום הכיפורים, ויצאתי ללימודים בפו"ם. ברגע ששמעתי על פרוץ המלחמה עזבתי את פו"ם והגעתי למפקד הגדוד בבית- ליד. היה לי ברור שאני לא עוזב את המשפחה שלי, גדוד 890, בשעת מלחמה".
- ^ אמציה חן, מלחמת יום כיפור - אז והיום, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 באוקטובר 2005, "כשמימיני וכמאתיים מטרים ממני נע ג'יפ בפיקודו של שמוליק ארד ז"ל (לימים אלוף)".
- ^ עמירם אזוב, צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973, הוצאת דביר, 2011, עמוד 119, "בשעה 22:00 הורה רשף לרס"ן שמוליק [ארד] - מפקד כוח חי"ר מובחר, שכלל שתי פלוגות צנחנים צעירות, ושכונה על שמו - לנוע צפונה ולסייע בחילוץ נפגעים".
- ^ עמירם אזוב, צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973, הוצאת דביר, 2011, עמוד 127, "בשעה 23:30 דייוח רס"ן שמוליק [ארד], מפקד 'כוח שמוליק', כי סיים לפנות נפגעים מצומת 'לקסיקון'-'טרטור', והמאבק על פתיחתו חודש".
- ^ צליחת התעלה וכיבוש מתחם "אורחה" ו"סרפאום" - 19.10.73, מתוך האתר הרשמי של חטיבה 14.
- ^ הלחימה ב"חיץ החקלאי" – 20-22.10.1973, מתוך האתר הרשמי של חטיבה 14.
- ^ אבי כפירי, גשר על שם שמואל ארד ייחנך בחיפה, באתר nrg, 13 במרץ 2009.
- ^ דברים לזכרו בכנסת, נאומו של אפי איתם, מתוך האתר הרשמי לזכרו של רפאל איתן 29 בדצמבר 2004.
- ^ ספיר פרץ, איך השפיע השירות בצה"ל על הקריירה של בכירים במשק, באתר גלובס, 9 במאי 2011.
- ^ יוסף ולטר, חילופי הקצח"ר מתחת למצנח, מעריב, 3 בנובמבר 1985
- ^ נתנאל רוזמן, עיתון "במחנה", אחרי שנים בעלטה: צה"ל חושף את ה"תמוז", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 ביולי 2011
- ^ רונן ברגמן, בקשר זעקו "חדל": רגעי האימה בצאלים, באתר ynet, 17 בדצמבר 2003.
מפקדי פיקוד העורף (פקע"ר) 
| |
|---|---|
|
קציני חי"ר וצנחנים ראשיים (קחצ"ר) 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבת כרמלי 
| |
|---|---|
|
מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבת הצנחנים 
| |
|---|---|
|
