הכנסת העשרים ואחת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הכנסת ה-21)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכנסת העשרים ואחת
סמל הכנסת
מדינה ישראלישראל ישראל
גוף פרלמנטרי הכנסת
ממשלות ממשלת ישראל השלושים וארבע (ממשלת מעבר)
תקופת כהונה 30 באפריל 20193 באוקטובר 2019
(22 שבועות ו־3 ימים)
מערכת בחירות הבחירות לכנסת העשרים ואחת
הנהגה
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין
הרכב

הכנסת העשרים ואחת נבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי (5 בנובמבר 2019); ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודוקסי[1].

נשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט לנסות להקים ממשלה לחבר הכנסת וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. במשא ומתן לגיבוש קואליציה היוותה הצעת חוק להסדרת גיוס בני ישיבות[2] סלע מחלוקת בין ישראל ביתנו לליכוד ולמפלגות החרדיות. ב-30 במאי 2019 פקעה ההארכה שקיבל נתניהו מהנשיא להקמת הממשלה. אולם, נמנעה מהנשיא האפשרות להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על חבר כנסת אחר, כיוון שעם פקיעת המנדט שקיבל נתניהו, אישרה הכנסת את החוק לפיזורה, וקביעת מועד לבחירות לכנסת העשרים ושתיים[3][4]. בשל כך ממשלת המעבר מסוף הכנסת העשרים המשיכה לכהן לאורך כל הכנסת העשרים ואחת.

בכנסת זו לא היו קואליציה ואופוזיציה ולכן לא מונו התפקידים הנגזרים מכך.

כהונת הכנסת העשרים ואחת נמשכה חמישה חודשים בלבד – הכהונה הקצרה ביותר בדברי ימי הכנסת. כמו כן, זו הכנסת היחידה שֶעד ההצבעה על פיזורה חוקקה חוק אחד בלבד – החוק על עצם פיזורה[5][6].

חלוקת המושבים בכנסת ה-21

ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ואחת
תוצאות הבחירות לכנסת ה-21:
     מפלגות הימין: 49 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 35 מושבים
     מפלגות השמאל: 10 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים

תוצאות הבחירות לכנסת ה-21

רשימה ראש הרשימה מושבים
הכנסת ה-21 הכנסת ה-20
הליכוד בנימין נתניהו 35[7] 30
כחול לבן בני גנץ 35 -
ש"ס אריה דרעי 8 7
יהדות התורה יעקב ליצמן 8 6
העבודה אבי גבאי 6 18[8]
חד"ש-תע"ל איימן עודה 6 5
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 5 5[9]
איחוד מפלגות הימין רפי פרץ 5 5[10]
כולנו משה כחלון 4 10
מרצ תמר זנדברג 4 5
רע"ם-בל"ד מנסור עבאס 4 8

גושים פוליטיים

  • גוש הימין: הליכוד, ישראל ביתנו, איחוד מפלגות הימין, כולנו – 49 מושבים
  • גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 16 מושבים
  • גוש המרכז: כחול לבן – 35 מושבים
  • גוש השמאל: העבודה, מרצ – 10 מושבים
  • גוש הערבים: חד"ש-תע"ל, רע"ם-בל"ד – 10 מושבים

חברי הכנסת

כחול לבן בני גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן, מיקי חיימוביץ', עפר שלח, יועז הנדל, אורנה ברביבאי, מיכאל ביטון, חילי טרופר, יעל גרמן, צבי האוזר, אורית פרקש-הכהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אסף זמיר, יזהר שי, אלעזר שטרן, מיקי לוי, עומר ינקלביץ', פנינה תמנו-שטה, ר'דיר מריח, רם בן ברק, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', רם שפע, בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, איתן גינזבורג, גדי יברקן, עידן רול, יוראי להב-הרצנו
הליכוד[7] בנימין נתניהו, יולי אדלשטיין, ישראל כץ, גלעד ארדן, גדעון סער, מירי רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, זאב אלקין, חיים כץ, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, ציפי חוטובלי, דודי אמסלם, אמיר אוחנה, אופיר כץ, אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מיקי זוהר, שרן השכל, מיכל שיר, קטי שטרית, פטין מולא, מאי גולן, עוזי דיין, אריאל קלנר, אוסנת מארק
ש"ס אריה דרעי, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי
יהדות התורה יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס
חד"ש-תע"ל איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי, עופר כסיף, יוסף ג'בארין
העבודה אבי גבאי, טל רוסו, איציק שמולי, סתיו שפיר[11], שלי יחימוביץ', עמיר פרץ, מרב מיכאלי[11]
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי
איחוד מפלגות הימין[7] רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', מוטי יוגב, אופיר סופר, עידית סילמן
מרצ תמר זנדברג, אילן גילאון, מיכל רוזין, עיסאווי פריג'
כולנו משה כחלון, אלי כהן, יפעת שאשא-ביטון, רועי פולקמן
רע"ם[12] מנסור עבאס, עבד אל-חכים חאג' יחיא
בל"ד[12] מטאנס שחאדה, היבה יזבק
אח"י[7] אלי בן-דהן

מאפייני חברי הכנסת

חברי כנסת חדשים

אל הכנסת העשרים ואחת נכנסו 49 חברים חדשים – מספר שיא, 24 מתוכם מטעם רשימת כחול לבן.

בנוסף להם מכהנים שני חברי כנסת (גדעון סער ובועז טופורובסקי) שכיהנו בכנסת בעבר אך לא כיהנו בכנסת העשרים; 4 חברי כנסת (יואב גלנט, משה יעלון, אריה דרעי ואוסאמה סעדי) שהתפטרו מהכנסת העשרים במהלך כהונתה ונבחרו מחדש לכנסת ה-21; 3 חברי כנסת (משה כחלון, מאיר פרוש ויצחק כהן) שהפסיקו את חברותם בכנסת ה-20 על-פי "החוק הנורווגי" ונבחרו מחדש לכנסת הנוכחית וכן חברת כנסת אחת (יוליה מלינובסקי) שהחלה את כהונתה במהלך הכנסת ה-20 בעקבות הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת אביגדור ליברמן עם כניסתו לממשלה במסגרת "החוק הנורווגי" וכהונתה הסתיימה במהלך כהונת הכנסת ה-20 עם התפטרות ליברמן מן הממשלה.

יהודים דתיים

בכנסת זו 31 יהודים דתיים (אורתודוקסים), מתוכם כל 16 חברי המפלגות החרדיות וכל 5 חברי איחוד מפלגות הימין. בכנסת זו מכהנת חברת כנסת חרדית אחת, עומר ינקלביץ', האישה החרדית השנייה בכנסת (הראשונה הייתה צביה גרינפילד ממרצ).

נשים

בעת השבעת הכנסת העשרים ואחת היו בה 29 נשים - שיא למספר נשים בעת השבעת הכנסת, יחד עם המספר בכנסת הקודמת:[13]

לא-יהודים

לכנסת העשרים ואחת נבחרו 12 לא-יהודים, מתוכם 2 דרוזים. מספר זה נמוך מבכנסת הקודמת, אך זהה לכנסת שלפניה:

יוצאי מערכת הביטחון

בכנסת זו ישנם 11 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה (מיל') ומעלה בצה"ל:

4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:

ראשי רשויות מקומיות

בכנסת זו היו 10 ראשי רשויות מקומיות, מחציתם מסיעת כחול לבן. מספר זה גבוה מהמספר בתחילת הכנסת העשרים, כיהנו 8 ראשי רשויות מקומיות[17]. הסיבות לעלייה הן הקמת מפלגת חוסן לישראל, שהכניסה לכנסת שלושה ראשי ערים, ועליית כוחה של יהדות התורה, שהכניסה שני ראשי ערים נוספים.

דוקטורים ופרופסורים

בכנסת העשרים ואחת היו רק 9 בעלי תואר דוקטור לעומת 17 בכנסת הקודמת (בכנסת זו אין פרופסורים לעומת הכנסת הקודמת, בה כיהנו 2 פרופסורים):

יוצאי אתיופיה

בכנסת זו שני חברים יוצאי אתיופיה: פנינה תמנו-שטה ממפלגת יש עתיד וגדי יברקן ממפלגת תל"ם, שניהם חברי סיעת כחול לבן.

מספר יוצאי אתיופיה בכנסת בעת היבחרה גבוה יותר מבכנסת הקודמת לה, אז נבחר רק אחד (אברהם נגוסה), אם כי חברת הכנסת תמנו-שטה נכנסה בהמשך וכך גם חבר הכנסת לשעבר פנטהון סיום שנכנס לאחר פיזור הכנסת. עם זאת, גם בכנסת התשע עשרה נבחרו שני נציגים[18].

קרובי משפחה

אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי מכהנים במקביל כחברי הכנסת מטעם חד"ש-תע"ל.

פעולות עיקריות

יולי אדלשטיין, מונה בשלישית לכהן כיו"ר הכנסת.

ישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים ואחת, שבה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-30 באפריל 2019. את הישיבה פתח נשיא המדינה ראובן ריבלין שהעביר את ניהולה ליושב ראש הכנסת היוצאת יולי אדלשטיין. בהמשך היום נבחר אדלשטיין לכהונה שלישית כיושב ראש הכנסת.

ב-3 ביוני 2019 בחרה הכנסת במתניהו אנגלמן בהצבעה חשאית לתפקיד מבקר המדינה[19].

חקיקה

החוק הראשון שאושר בכנסת ה-21 היה חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, שהתקבל ב-30 במאי 2019[20]. חוק נוסף מסדיר את הבחירות לכנסת ה-22: חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות)[21].

ב-25 ביוני 2019 הודיע יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שהוא בוחן אפשרות לביטול החוק לפיזור הכנסת[22]. אחדים מחברי הכנסת, שהצביעו בעד פיזורה, הביעו חרטה על צעד זה[23]. ב-3 ביולי הודיע אדלשטיין שלא זכה לשיתוף פעולה ולכן נכשל ביוזמתו[24].

פיזור הכנסת שיבש את התוכנית להתקנת תקנות שישלימו את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמועד כניסתו לתוקף נקבע ל-15 בספטמבר 2019. כדי להתגבר על בעיה זו חוקקה הכנסת הוראת שעה, שאושרה ב-15 ביולי 2019, ודוחה בתשעה חודשים את הצורך בתקנות[25].

בעלי תפקידים

בעלי תפקידים בכנסת ה-21
התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין הליכוד
סגני יושב ראש הכנסת ישראל אייכלר יהדות התורה
מאיר כהן כחול לבן
יושבי ראש הוועדות הזמניות (לא הוקמו ועדות קבועות)
הוועדה המסדרת (ממלאת תפקידי ועדת הכנסת) מיקי זוהר הליכוד
ועדת הכספים הזמנית משה גפני יהדות התורה
ועדת החוץ והביטחון הזמנית אבי דיכטר הליכוד
ועדת החינוך, התרבות והספורט הזמנית יעקב מרגי ש"ס
יושבי ראש הסיעות
יושב ראש סיעת הליכוד בנימין נתניהו הליכוד
יושב ראש סיעת כחול לבן אבי ניסנקורן כחול לבן
יושב ראש סיעת ש"ס יואב בן צור ש"ס
יושב ראש סיעת יהדות התורה יעקב אשר יהדות התורה
יושב ראש סיעת חד"ש-תע"ל איימן עודה חד"ש-תע"ל
יושב ראש סיעת העבודה איציק שמולי העבודה
יושב ראש סיעת ישראל ביתנו עודד פורר ישראל ביתנו
יושב ראש סיעת איחוד מפלגות הימין רפי פרץ איחוד מפלגות הימין
יושב ראש סיעת מרצ אילן גילאון מרצ
יושב ראש סיעת כולנו רועי פולקמן כולנו
יושב ראש סיעת רע"ם מנסור עבאס רע"ם
יושב ראש סיעת בל"ד מטאנס שחאדה בל"ד
יושב ראש סיעת אח"י אלי בן-דהן אח"י
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
קצין הכנסת יוסף גריף

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשרים ואחת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דחיית ישיבת הפתיחה לאחרי חול המועד פסח נעשתה על פי חוק הכנסת, וכן דחייה נוספת לאחרי חג הפסחא על פי סמכותו של יושב ראש הכנסת.
  2. ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
  3. ^ חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019, באתר הכנסת
  4. ^ שחר חי, יובל קרני וקובי נחשוני, הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר, באתר ynet, 30 במאי 2019
  5. ^ חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019
  6. ^ לאחר פיזורה חוקקה הכנסת ה-21 שני חוקים בלבד, שאחד מהם עסק אף הוא בענייני הבחירות: חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 אלי בן-דהן נבחר מטעם מפלגת אח"י כחלק מרשימת הליכוד, והתפלג ממנה ב־2 ביוני לסיעת היחיד אח"י. במקור, על פי ההסכם היה צפוי להתאחד עם סיעת איחוד מפלגות הימין
  8. ^ בבחירות לכנסת ה-20 רצה ברשימה אחת עם מפלגת התנועה אשר זכתה ב-24 מנדטים. ב-1 בינואר 2019 אישרה ועדת הכנסת את פיצול הסיעה, כך שמטעם מפלגת העבודה נותרו בכנסת 18 חברים ומטעם מפלגת התנועה - שישה.
  9. ^ בבחירות לכנסת ה-20 זכתה המפלגה ב-6 מנדטים, אך ב-15 במרץ 2017 הכריזה ועדת הכנסת על חברת הכנסת אורלי לוי כעל פורשת מסיעתה.
  10. ^ בבחירות לכנסת ה-20 זכתה הבית היהודי ב-8 מנדטים, אך ב-30 בדצמבר 2018 אישרה הכנסת את התפלגות הסיעה לשתיים - מטעם סיעת הבית היהודי נותרו בכנסת חמישה חברים ומטעם סיעת הימין החדש שהוקמה באותו המועד - שלושה.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 סתיו שפיר פרשה מהכנסת בעקבות כוונתה להתמודד בבחירות מטעם מפלגת התנועה הירוקה במסגרת רשימת המחנה הדמוקרטי. במקומה נכנסה לכנסת מרב מיכאלי.
  12. ^ 12.0 12.1 רע"ם ובל"ד התפלגו לסיעות נפרדות מתוך רע"ם-בל"ד
  13. ^ בכנסת העשרים נבחרו 29 נשים, ובמהלך כהונתה עלה המספר ל-35. להרחבה ראו: הכנסת העשרים#נשים בכנסת.
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 14.5 14.6 14.7 אסלאם
  15. ^ 15.0 15.1 נצרות
  16. ^ 16.0 16.1 דרוזים
  17. ^ בהמשך, נכנסו לכנסת העשרים ראשי ערים נוספים בעקבות הסכמי רוטציה ועוד, והמספר הגיע ל-10
  18. ^ לפירוט ראו פרק בנושא, בערך ישראלים יוצאי אתיופיה.
  19. ^ שחר חי, מתניהו אנגלמן נבחר למבקר המדינה: "נועץ שיניים ולא מוותר", באתר ynet, 3 ביוני 2019
  20. ^ חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019, באתר הכנסת
  21. ^ חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019, ס"ח 2785 מ-6 ביוני 2019
  22. ^ אריק בנדר, ‏אדלשטיין: "המשך תהליך הבחירות - הפרת אמונים כלפי אזרחי ישראל", באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2019;
    טל שניידר, ‏ראש הממשלה נתניהו בהודעה דרמטית: בוחן את ביטול הבחירות, באתר גלובס, 25 ביוני 2019
  23. ^ ציוץ בטוויטר של משה כחלון, 25 ביוני 2019;
    ציוץ בטוויטר של אריה דרעי, 25 ביוני 2019;
    ציוץ בטוויטר של גילה גמליאל, 25 ביוני 2019;
    ציוץ בטוויטר של רפי פרץ, 26 ביוני 2019
  24. ^ אריק בנדר, ‏אדלשטיין: "לא נוכל לבטל את הבחירות, לא כל הגורמים שיתפו פעולה", באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2019
  25. ^ חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 2), התשע"ט-2019, באתר הכנסת


הקודמת:
הכנסת העשרים
הכנסת העשרים ואחת הבאה:
הכנסת העשרים ושתיים

26490425הכנסת העשרים ואחת