ישראל זיו
| לידה |
6 ביולי 1957 (גיל: 67) ירושלים, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1975–2005 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש חברת ייעוץ ביטחוני | |
ישראל זיו (נולד ב-6 ביולי 1957) הוא מנהל ואיש צבא ישראלי. מכהן כמנכ"ל חברת "גלובל גרופ" העוסקת בייעוץ ביטחוני לאימונים צבאיים ובניהול פרויקטים אזרחיים. שירת כאלוף בצה"ל ושימש כמפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים בין השנים 2003–2005.
ביוגרפיה
ישראל זיו נולד בשם ישראל זילברשטיין, בשכונת נחלת אחים שבירושלים בשנת 1957, גדל והתחנך בשכונת קטמון.
בשנת 1975 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל לקיבוץ סופה, והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח (שבאותם ימים כונה "גדוד 50"). עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר קורס קצינים שירת כמד"כ ונטל חלק במבצע ליטני כחלק מצוות של קצינים, שם עבר את טבילת האש שלו[1]. שימש בתפקידי מ"מ, סמ"פ ומפקד פלוגה בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1981 מונה למפקד סיירת צנחנים. ב-19 ביולי אותה שנה, בעת מספר ימי קרב ארטילרי בין אש"ף לצה"ל, שבהם הופגזו יישובי הצפון, פיקד זיו על כוח הסיירת במבצע צלצל, פשיטה שביצעו הצנחנים, בפיקוד יורם יאיר, מדרום למזרעת אל-מצילה, כחמישה קילומטרים מדרום-מזרח לשפך הזהרני שבלבנון. הכוח הוטס במסוקי "יסעור" לקרבת היעד[2], ופשט על מפקדת מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל[3]. בקרב על היעד נהרגו חמישה מחבלים. לכוח הפושט, בפיקוד יאיר, היו שבעה פצועים והרוג, קצין האג"ם החטיבתי יוסי טהר. לאחר שהמשימה בוצעה במלואה והיעד הושמד[4], חולצו זיו ואנשיו במסוקים מן השטח תחת אש כבדה. המסוק בו שהה ספג פגיעות רבות, אך המסוק אותו הטיס בועז פלג, המשיך לטוס עד לשטח ישראל, שם נחת נחיתת אונס. לטייס ניתן צל"ש על אומץ ליבו[5]. בהמשך פיקד זיו על כוח אבטחה מהסיירת במבצע "בת שיר", במהלכו נשלח צוות בוחנים מחיל האוויר לסודאן לבחון את התאמת מנחת למטוסי תובלה, כחלק ממבצע אחים[6].
זיו שימש כמפקד סיירת צנחנים גם במלחמת לבנון הראשונה[7]. עם פרוץ המלחמה, ביוני 1982, ביצעה חטיבת הצנחנים, בפיקודו של יורם יאיר, נחיתה מן הים בשפך נהר אל-אוואלי והובילה את אוגדות צה"ל עד מבואות ביירות. זיו ואנשיו לחמו כחלק מ"כוח עוגן", גדוד הסיור של הצנחנים, שאיגד תחתיו לראשונה את היחידות החטיבתיות, הסיירת הפלנ"ט והפלחה"ן של החטיבה וכן פלגה מפלוגת הרפואה החטיבתית. הגדוד, בפיקוד דורון אלמוג[8], הוביל את החטיבה, כמשמר קדמי, בהצלחה רבה מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות. זיו הוביל את הסיירת במסע רגלי קשה בציר ההררי לאורך הרי השוף, לאורך שבעים קילומטרים, שהיה רצוף קרבות והיתקלויות עם מחבלי אש"ף, במשימות תצפית וסיור ושימשו ככוח החוד החטיבתי. באחת ההיתקלויות מצפון לדאמור הובילו זיו ואלמוג את לוחמי הסיירת בקרב, הרגו עשרה מחבלים ולקחו בשבי עשרה נוספים[9]. לאחר מכן, בעת שאזל מלאי המים והמזון לכוח הסיירת, קבע זיו כי למרות מצוקת המים אין למנוע מים מן השבויים. במהלך התנועה לכפר קבר שמון, נתקלו זיו ואנשיו במחצבה ובה שלושים פיליפינים הכלואים בה בתנאי עבדות. זיו פקד על חייליו לשחרר את הפיליפינים ואף דאג, תוך איום על הקבלן שהעסיק אותם, ולאחר מכן באמצעות מגעים עם שגרירות הפיליפינים בישראל, לשיבת הפועלים לארצם. לאחר מכן בג'מהור, בסמוך לכביש ביירות-דמשק לחם זיו בראש סיירת צנחנים בקרב קשה. לוחמיו, שהיו נתונים תחת אש חזקה, סירבו לקום ולחתור למגע. זיו הסתער על האויב ואיתו שני לוחמים, מה שהניע את שאר לוחמי הסיירת לעשות כמותו[5].
לאחר המלחמה שימש זיו כעוזר נספח צה"ל בארצות הברית, האלוף אורי שמחוני. ב-1986 מונה למפקד גדוד הנח"ל המוצנח. בפעילות חודרת אל תוך לבנון עליה פיקד זיו, נהרג מאש כוחותינו אחד מלוחמי הגדוד, אידור רבינוביץ'. הכוח בפיקוד זיו תוחקר על ידי הרמטכ"ל, דן שומרון[10]. זיו פעל לשיקום הרוח והמורל בגדוד והוביל את לוחמיו במבצע רוח קיץ, מבצע חטיבתי של הצנחנים, נגד תשתיות מחבלים במשולש הכפרים יאטר-כפרא-צדיקין שבדרום לבנון. על הפעולה פיקד מח"ט הצנחנים, שאול מופז. במהלך המבצע הרגו זיו וחייליו כעשרה מחבלים מארגון אמל. באוגוסט 1991 מונה למפקד עוצבת שועלי מרום, חטיבת צנחנים במילואים, ובמקביל למפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה ושירת בתפקיד עד מאי 1993[11]. ב-1993 מונה למפקד חטיבת הצנחנים. במהלך כהונתו כמפקד החטיבה אירע הפיגוע בצומת בית ליד, בו נרצחו עשרים ואחד חיילים, רבים מהם חיילי החטיבה, ואזרח אחד. תקופת פיקודו על החטיבה התאפיינה בשורת תרגילים ואימונים חטיבתיים קשים ואינטנסיביים במיוחד, וכן ברצף מבצעים מוצלחים שביצעו היחידות החטיבתיות[12] ובהן הסיירת החטיבתית, בפיקוד יוסי בכר, נגד מחבלי החזבאללה, בהם חיסלו הצנחנים עשרים ואחד מחבלים[5]. בשנים 1997 עד 1999 פיקד על עוצבת סיני, אוגדת מילואים משוריינת בפיקוד הדרום ובמקביל פיקד על קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים ועל מדור תורת חי"ר צנחנים. בשנת 1998 היה יושב ראש ועדה שהוקמה בעקבות פיצוץ מטען צד ליד מוצב תל קבעה. ב-1999 מונה לקצין חיל רגלים וצנחנים ראשי, ובמשך שנה וחצי מיולי 2001 ועד ינואר 2003 היה מפקד אוגדת עזה[13] ופיקד עליה במבצעים נגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה[14].
בדרגת אלוף
בשנת 2003 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המבצעים במטכ"ל[15]. בתפקידו זה היה זיו מעורב בין היתר בתכנונו ובביצועו של מבצע גשם ראשון[16] ומבצע קטיף כלניות[17]. כראש אגף מבצעים היה זיו אחראי להוראות פתיחה באש של צה"ל. בתקופתו אלו אסרו על ירי טילים על בתים שבהם התבצרו מחבלים מחשש לפגיעה באזרחים, וחייבו פשיטות של חיילים על הבתים שהביאו לנפגעים. הוריו של מורן ורדי, לוחם שייטת 13 שנהרג בהיתקלות עם מחבלים בשכם, טענו כי אמר להם שהסיבה שבגללה לא ירו על הבית בו הסתתר המחבל, היא ש"אזרחי האויב לא פחות חשובים מחיילי צה"ל"[18].
זיו היה ממתכנני ביצוע תוכנית ההתנתקות. על המשימה זיו אמר שהייתה הקשה ביותר שעבר בצבא, שהוא אינו גאה בה ושתכליתה הפוליטית והמדינית לא הייתה ברורה לו[1]. לאחר ביצוע ההתנתקות, ומשהתחדש ירי הקסאמים על שדרות, הזהיר זיו שישראל תהפוך את בית חאנון לשטח מפורז אם לא ייפסק ירי הרקטות. הוא גם העריך שלטווח הארוך הביטחון של הישראלים ישתפר בעקבות ההתנתקות[19].
ב-2 באוקטובר 2005 הוחלף כראש אגף המבצעים על ידי האלוף גדי איזנקוט, ויצא לתקופת לימודים. במלחמת לבנון השנייה ייעץ למפקד אוגדת הגליל, גל הירש[20]. לאחריה השתחרר מצה"ל.
חברת גלובל CST
בשנת 2006 הקים זיו את חברת גלובל CST (Global CST), המספקת ייעוץ ביטחוני ואימונים צבאיים לכוחות ביטחון במדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה. החברה מספקת גם ייעוץ אסטרטגי במדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה[21]. בנוסף, החברה מספקת ניהול פרויקטים בעלי אופי אזרחי ברחבי העולם [דרוש מקור]. החברה סיפקה שירותי ייעוץ וניהול לקידום מאזן אסטרטגי חיובי ויציבות לאומית בקרב מדינות רבות סביב פיתוח תשתיות ומתמקדת בפיתוח פתרונות לתחום החקלאות, טיהור ואספקת מים, תחבורה וערים חכמות. בין השאר, לקחה החברה חלק בקידום פרויקטים חקלאיים בדרום סודן[22], בהקמת מפעל מים באפריקה ובניית ותפעול מסילות רכבת באמריקה הלטינית.
על פי פרסומים, החברה אימנה את צבא קולומביה ואת צבא גאורגיה וחתמה על חוזים לאימון יחידות לוחמה בטרור בטוגו, בגינאה, בגבון ובניגריה[23][24].
החברה העניקה ייעוץ תדמיתי לנשיא דרום סודאן, סאלווה קיר מאיארדיט[25] בעקבות הריגתם של 300 איש ביולי 2016.
פרשת עסקאות הנשק והטלת סנקציות
ב-2011 הממשל האמריקני הטיל סנקציות על מדינות ששיתפו פעולה עם זיו, בגין אינטרסים כלכליים וביטחוניים[26]. בנוסף פורסם שמשרדי הביטחון והחוץ הישראלים הטילו קנס על זיו, לאחר שלמרות האיסור שהטילו, הוא חתם על חוזה לאספקת נשק והקמת משמר מיוחד למען הנשיא מוסה דדיס קמרה, שהיה קצין שב-2008 תפס את השלטון בגינאה בכוח[23].
בדצמבר 2018 משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על זיו בשל טענות כי חברת גלובל CST מכרה לממשלת דרום סודאן נשק בשווי של 150 מיליון דולר ובמקביל סייעה למורדים בממשלה להתקיף שדות נפט[27]. בעקבות זאת סגר בנק לאומי את החשבונות של זיו, של רעייתו, ושל חברות בבעלותו[28].
בפברואר 2020 הודיע משרד האוצר האמריקאי על הסרה של כלל העיצומים כלפי זיו לאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענות[29][30].
פרשן בטחוני
זיו הופיע בתקשורת כפרשן לענייני בטחון והעימות בין ישראל והפלסטינים. הוא טען שיש לחזק את הרשות הפלסטינית כדי להחליש את חמאס, התנגד להרחבת ההתנחלויות והזהיר מכך שיווצר רוב ערבי בארץ ישראל[31]. הוא ציין שיחיא סינוואר פועל לתפוס הנהגה על העניין הפלסטיני ובמסגרת זאת פתח בלחימה במבצע שומר החומות. הוא תמך בשנת 2022 בהריגת סינוואר[32] אך גם הזהיר שלא נדע אם הבא אחריו יהיה טוב יותר[31]. במהלך מלחמת חרבות ברזל, בסוף 2023, הביע עמדה שלא ניתן להשמיד לחלוטין את חמאס ויש לשקול סיום מוקדם של הלחימה ופנייה למאמץ בינלאומי ליצירת שלטון אחר ברצועה שיחליף את חמאס[33].
במתקפת הפתע על ישראל, שנערכה ב-7 באוקטובר 2023, חדרו המחבלים גם לקיבוץ נחל עוז, וערכו בו טבח. זיו הגיע לקיבוץ יחד עם נעם תיבון, ויחד עם כוח של יחידת מגלן, הצליחו לחלץ את תושבי הקיבוץ ובהם בנו של נעם, אמיר תיבון, ומשפחתו, ולטהר את הקיבוץ מהמחבלים[34].
חיים אישיים
זיו הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובוגר קורס מנהלים מתקדם בבית הספר לעסקים של הארווארד.
זיו נשוי לעידית ואב לשלושה. מתגורר בהר אדר[35].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל זיו |
- אביחי בקר, מלחמות ישראל, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2001
- ישראל זיו באתר חטיבת הצנחנים
- שי אספריל, ישראל בעלייה: המקפצה הקולומביאנית של ישראל זיו, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2011
- עתי"ם, תא"ל זיו: "עלינו להיות ערוכים למלחמה כוללת", באתר ynet, 30 במאי 2001
- ברק רביד, ארה"ב וקולומביה נגד האלוף (מיל') ישראל זיו, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
- חדשות 10: האלוף ישראל זיו הוא זה שפיקד על אימון הכוחות הקולומביאנים לשחרור בטנקור, נענע 10, 3 ביולי 2008
- אור הלר, חקירה בפרו: האם החברה בראשות האלוף ישראל זיו הפרה חוזה, אתר "ישראל דיפנס", 10 בפברואר 2013
- בני טוקר, האלוף זיו: האחריות מחייבת השארתו של תמיר, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2010
- אור הלר, פרו: האלוף זיו נקי משחיתות, אתר "ישראל דיפנס", 17 ביוני 2013
- ראש אמ"צ לשעבר: "המערכת לא מחליפה שיקול דעת של אנשים", סופהשבוע, 22 בספטמבר 2013
אבי בר-אלי, חברת החשמל תייבא פחם, הירדנים ירכשו - והאלוף לשעבר יגזור קופון, באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2013- עמוס הראל, 35 מחרטות בלילה אחד של "מאמץ מתמשך", באתר הארץ, 12 בינואר 2003
- תא"ל ישראל זיו - מפקד צה"ל ברצועה, באתר הארץ, 17 ביולי 2001
- גור מגידו, אלוף במקלטי המס: החברות של ישראל זיו באיי הבתולה, קפריסין וקולומביה - על הכוונת, באתר TheMarker, 21 ביוני 2018
- יואב לימור, "באתי לעשות ציונות באפריקה - ופתאום אומרים לי שאני פושע", באתר ישראל היום, 7 במרץ 2019
- עמנואל רוזן, צה"ל, מילכוד 87', מעריב, 9 בדצמבר 1988, המשך
- אורן פרסיקו, נחשף הסכם פשרה דרקוני בין העיתונאי יוסי מלמן וישראל זיו, באתר העין השביעית, 2 ביוני 2021
מכּתביו:
- ספטמבר כבר כאן, באתר nrg, 7 באוגוסט 2011
- לבנון בסיני, באתר nrg, 21 באוגוסט 2011
- מאזן אזורי חדש, באתר nrg, 4 בספטמבר 2011
- הזדמנות להסדר: לשנות את המשחק, באתר nrg, 18 בספטמבר 2011
- הישג חלקי לשני הצדדים, באתר nrg, 25 בספטמבר 2011
- נערכים למלחמה שהייתה, באתר nrg, 16 באוקטובר 2011
- בקרוב הכרעה, באתר nrg, 30 באוקטובר 2011
- העם הפך למפקד העליון, באתר nrg, 6 בנובמבר 2011
- המפתח לגרעין האיראני נמצא בידיים של רוסיה, באתר nrg, 25 בנובמבר 2011
- שעת מבחן, באתר nrg, 25 בדצמבר 2011
- הכרה בגולן: הישג אסטרטגי, באתר ישראל היום, 28 במרץ 2019
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ריאיון עם ישראל זיו, על אזרחי, גלי צה"ל, 6 באוקטובר 2012
- ^ גל פרל פינקל, החלטות שמחכות לממשלה הבאה, או למלחמה הבאה, מה שיבוא קודם, באתר "זמן ישראל", 6 בנובמבר 2020.
- ^ מבצע צלצל, באתר "סיירת צנחנים"
- ^ אלוף יורם יאיר, "אתי מלבנון" - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמ' 13–14
- ^ 5.0 5.1 5.2 אביחי בקר, מלחמות ישראל, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2001
- ^ גל פרל פינקל, אנשים אחים אנחנו, הבלוג על הכוונת, 27 בפברואר 2022
- ^ גל פרל, "אחריות ויוזמה" – סקירת הספר "פיקוד במלחמה", מרכז דדו, 23 ביוני 2023.
- ^ הפרק הראשון מתוך הספר בומרנג מאת עפר שלח ורביב דרוקר, הוצאת כתר, 2005.
- ^ אלוף יורם יאיר, "אתי מלבנון" - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמוד 73.
- ^ באיחור של 15 שנה, באתר nrg, 28 בפברואר 2002
- ^ אמיר אורן, מבצע שנולד לא בזעם רותח, אלא בשיקול קר, באתר הארץ, 10 במאי 2002.
- ^ גל פרל פינקל, למרות הטענות גנץ היה מפקד מצוין, אין בכך בכדי ללמד שיהיה פוליטיקאי טוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במרץ 2019
- ^ אטילה שומפלבי, הרמטכ"ל: "החיילים והמפקד נכשלו בהגנה על מוצב מרגנית", באתר ynet, 28 באוקטובר 2001
- ^ עלי ואקד ופליקס פריש, 10 פלסטינים נהרגו בפעילות צה"ל ברצועה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2002.
- ^ פליקס פריש, מינויים: האלוף הראל - לפיקוד דרום; תא"ל זיו - למבצעים, באתר ynet, 3 בינואר 2003.
- ^ אמיר בוחבוט ואורי גליקמן, "נגרוס כל מה שקשור לחמאס", באתר nrg, 25 בספטמבר 2005.
- ^ כיצד הוחמצה הזדמנות לחסל את צמרת החמאס? , זמן אמת, כאן 11, 4 בדצמבר 2019.
- ^ איתן רבין, 'אזרחי האויב חשובים כמו חיילים', באתר nrg, 3 באפריל 2005
- ^ אפרת וייס, האלוף זיו מזהיר: "ננקה" את בית חנון, באתר ynet, 28 בספטמבר 2005
- ^ עפר שלח, בצבא של אשכנזי עושים, באתר nrg, 11 ביולי 2008.
- ^ ליטל דוברוביצקי, ישראל זיו: "הרגשתי כמו חולה קורונה שמתרחקים ממנו", באתר כלכליסט, 7 במרץ 2020
- ^ Agricultural Development, South Sudan, TerraVerde Agriculture (באנגלית אמריקאית)
- ^ 23.0 23.1 ברק רביד, ארה"ב וקולומביה נגד האלוף (מיל') ישראל זיו, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
- ^ שי אספריל, ישראל בעלייה: המקפצה הקולומביאנית של ישראל זיו, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2011
- ^ חדשות 2, "העזרה לנשיא דרום סודאן - מחווה אישית", באתר מאקו, 8 בדצמבר 2016
- ^ ארה"ב הטילה סנקציות על אלוף במיל' ישראל זיו עקב מעורבותו במלחמה בדרום סודאן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2018.
- ^ סוכנויות הידיעות, "ניצל סבל בשביל רווחים": סנקציות אמריקאיות על האלוף במיל' ישראל זיו, באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2018
- ^ ליטל דוברוביצקי, העליון דחה את ערעור ישראל זיו - חשבונותיו בלאומי יישארו מוקפאים, באתר כלכליסט, 14 במאי 2019
- ^
news/status/1232714044999634945 ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 בפברואר 2020
- ^ ארה"ב הסירה סנקציות מעל האלוף במיל' ישראל זיו שנחשד בסחר בנשק, באתר ynet, 27 בפברואר 2020
- ^ 31.0 31.1 המתיחות הבטחונית נמשכת - האלוף ישראל זיו, ערן עציון ושלומי הלר בפאנל בטחוני, 9 במאי 2022, דמוקרטTV,
- ^ רבקי גולדפינגר, סיכול מול סיכון, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2022
- ^ 103FM, ישראל זיו מסביר: הפצצה המתקתקת שלא מדברים עליה במלחמה בעזה, באתר מעריב אונליין, 11 בדצמבר 2023
- ^ אילן לוקאץ', "אבא הגיע": האלופים שהתגייסו למלחמה משחזרים את שאירע, באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- ^ רנית נחום-הלוי, הר אדר - יישוב אטרקטיווי על הקו הירוק, באתר הארץ, 15 במאי 2009
37746129ישראל זיו
- דפים שמשתמשים בפרמטרים כפולים בקריאות לתבניות
- מפקדי חטיבת הצנחנים
- מפקדי סיירת צנחנים
- קציני חיל רגלים וצנחנים ראשיים
- מפקדי חטיבה 646
- ראשי אמ"ץ
- אלופי צה"ל
- מפקדי אוגדת עזה
- מפקדי עוצבת סיני
- סוחרי נשק ישראלים
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- חברי גרעיני נח"ל
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- פעילי מפלגת העבודה
- הר אדר: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1957
- מלחמת חרבות ברזל: אישים