חסידות טמשוואר
חסידות טמשוואר היא חסידות רומנית, ענף מחסידות נדבורנה. למעשה שם החסידות ניתן רק בדור השלישי לחסידות ועד אז כונו האדמו"רים על שם מקום מגורם. אבי השושלת הוא רבי יוסף לייפר, בנו של רבי ישכר בער מנדבורנה.
כינוי נוסף לחלק מהאדמו"רים מהמשפחה הזו: נדבורנה אראד.
תולדות החסידות
רבי יוסף מבורשה אבי השושלת היה בנו של רבי ישכר בער לייפר (ר' בערטשע) מנדבורנה.
רבי יוסף סירב לשמש באדמו"רות ונכנע לאחיו רבי מרדכי לייפר. היה מפורסם בשמירתו משיחת חולין. לאחר פטירתו בניו החלו לשמש באדמו"רות.
בני רבי יוסף מבורשה
- רבי יששכר בער כיהן באונגוואר. נולד בשנת תרי"ח. התיישב באונגוואר שהייתה עיר של מתנגדים אך הצליח לרכוש חסידים. היה חתנו של הרב יעקב צבי וואלד אב"ד בורשה. ישב רוב ימיו בתענית. נפטר בכ"ו בניסן תרפ"ג. שלושת בניו כיהנו כאדמו"רים בחיי אביהם באונגוואר והקימו בתי כנסת משלהם, רבי מאיר, רבי חיים לייב ורבי ראובן מנחם. שלושתם נרצחו בשואה.
- רבי יצחק כיהן בבורשה. נפטר בשנת תש"א.
- רבי יחיאל כיהן במיהלוביץ (סלובקית: Michalovce, יידיש: מארוש וושארהלי). היה חתנו של רבי צבי אלימלך רסלר (נכד רבי שמואל שפירא מפרמישלא בנו של הבני יששכר) נפטר בשנת תרפ"ט.
- חתנו רבי מאיר ויסבלום.
בני רבי יחיאל ממיהלוביץ
- רבי בנימין מקלויזנבורג. עשרים שנה לא אכל בשר. נרצח בשואה.
- רבי מאיר, מילא את מקום אביו במיהלוביץ. היה מפורסם כבעל מופת וכסגפן. נרצח בשואה.
- רבי ישכר ברצ'ה מגרוסוורדיין. היה לו בית כנסת גדול ובית הכנסת אורחים. נרצח באושוויץ לאחר שראה את חמשת ילדיו נרצחים.
- רבי לוי יצחק לייפער מנדבורנה-אראד-חיפה.
- רבי אהרן אריה לייפער מנדבורנה-טמשוואר. חתנו של רבי אלעזר אלימלך ולדמן מברדיוב. כיהן בטמשוואר ולאחר מכן בירושלים. נפטר בי"ב בניסן תשכ"ג.
- חתנו רבי בערצ'י לייפר, כיהן בוושארהלי. נרצח בשואה.
- חתנו רבי יעקב רסלר, כיהן בביסטריץ. נרצח בשואה.
שניים מבניו של רבי יחיאל ממיהלוביץ ניצלו מהשואה וכיהנו בישראל. רבי לוי יצחק מנדבורנא אראד ורבי אהרן אריה מנדבורנא טמשוואר[1].
החסידות לאחר השואה
בניו של רבי אהרן אריה
- רבי יוסף לייפר נולד בשנת תרפ"א, כיהן כאדמו"ר מנדבורנא בפתח תקווה. נישא לשרה בתו של קרוב משפחתו רבי אהרן אריה לייפער מביסטריץ[2], שהגיעה לבית הוריו אחרי שניצלה מהשואה בגפה. בשנת תש"נ עבר לבני ברק וקנה את בית המדרש הישן של חסידות באבוב ברחוב קוטלר פינת רחוב סוקולוב בבני ברק. נפטר בכ"ב בתשרי תשס"ג.
- רבי יצחק (תש"ז - ד' בתמוז תשפ"א, 2021) מברדיטשוב בארצות הברית, חתנו של רבי מרדכי גולדמן האדמו"ר מזוויהל[3].
- רבי חיים, האדמו"ר מטעמשוואר (נולד: י' באב תש"י, 1950), ממלא מקום אביו בבני ברק, חתנו של רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ מזלוטשוב
- רבי יחיאל מנדבורנא פ"ת בני ברק (חתן הרב יעקב בן ציון רוטנר 'הרב מחליסה'),
- רבי מאיר מדינוב בביתר עילית.
- רבי בנימין, ראש כולל אור יוסף בירושלים (חתן דודו רבי יחיאל לייפער מטמעשוואר ירושלים).
- רבי ישכר בערצ'י (חתן רבי אברהם אלתר פולק מברגסז).
חתניו
- הרב ירמיה ניישלאס (בנו של רבי משה ניישלאס, רבו של שיכון סקווירא) ראש כולל נארול.
- הרב מנחם הורנצ'יק (נכדו של הרבי מלעלוב).
- רבי אברהם רבינוביץ (בנו של רבי עקיבא רבינוביץ מפוריסוב).
- רבי יחיאל לייפר מטמשוואר, נולד כ"ז באדר תרצ"א, היה חתנו של הרב נחמן פפירנא (סופר), עלה לירושלים לאחר פטירת אביו, במשך תקופה כיהן בבית מדרשו של אביו ברחוב חגי ולאחר מכן מכרו ופתח בית מדרש ברחוב עזרא, נפטר בכ' בשבט תש"ע.
- הרב יהושע לייפר. ראש מכון עוז והדר ורב קהילת באר משה בעיר מונסי. חתן רבי משה ניישלאס רבו של שיכון סקווירא.
- רבי יוסף, ממלא מקום אביו בירושלים. חתנו של רבי אברהם צבי בעק רבה של מלבורן.
- הרב צבי אלימלך חתן הרב עקיבא רבינוביץ מפוריסוב.
- בין חתניו; הרב אברהם כהנא, ר"מ בישיבת סאטמר בירושלים, הרב יעקב כהנא האדמו"ר מספינקא סוליצא (בנו של רבי משה מספינקא בני ברק) ר"מ בישיבת מכנובקא בעלזא ומקים תלמוד תורה 'נועם אלימלך', הרב משה קאהן, ראש ישיבת תולדות אהרן.
- רבי משולם זלמן מטמשוואר-ברוקלין.
- רבי יוסף מאיר מטמשוואר בורו פארק[4] (-כ"ב בכסלו תשע"ט, 2018)
- רבי חיים מטעמשוואר אלעד, חתנו של רבי נתן דוד רוזנבוים האדמו"ר מזוטשקא.
- רבי אלעזר דוד מטעמשוואר בורו פארק חתנו של הרב דב זונאבנד.
- רבי לוי יצחק מטעמשוואר מונסי.
- רבי יוסף מאיר מטמשוואר בורו פארק[4] (-כ"ב בכסלו תשע"ט, 2018)
- רבי יהודה מטמשוואר אנטוורפן
- רבי ישכר בער מטמשוואר ניו יורק
- רבי צבי מטמשוואר לונדון
- רבי לוי יצחק לייפר מטמשוואר-ירושלים (יחד עם אחיו רבי יחיאל). נולד בט"ו באב תרפ"ט, נפטר י"ב באדר תשנ"ט.
- רבי צבי הירש מפרמישלאן אנטוורפן.
נדבורנא אראד
רבי לוי יצחק, בנו של רבי יחיאל ממיהלוביץ, כיהן כאדמו"ר מנדבורנה-אראד בחיפה. נולד בג' בתשרי תרנ"ה. כיהן באראד ולאחר מכן בחיפה. נפטר בכ"א בתמוז תשכ"א ונטמן בירושלים. היה חתנו של הרב מאיר ויסבלום מנדבורנה. חתנו היה רבי ישכר בער מנדבורנה באניה ניו יורק.
- רבי יחיאל לייפר (י"ג באדר תרצ"א, 1931 - י"ג באדר תשנ"ג, 1993), מילא את מקום אביו באדמו"רות נדבורנא אראד. התגורר בירושלים והיה חתנו של הרב משה צבי מינצברג (בן הרב דוד מראשי חסידות אשלג).
- בנו רבי יוסף (נולד: כ"ג בסיוון תשל"ו), הקים את החסידות בבית שמש, הוא בנה בית כנסת, מקווה ומפעיל במקום כוללי אברכים.
- רבי דוד (י"ד בטבת תרצ"ד, 1934 - ג' באייר תש"פ, 2020[5]) בנו של רבי לוי יצחק אף הוא מכונה האדמו"ר מנדבורנא אראד בירושלים. היה חתנו של הרב דוד שלמה אייכלר שהיה יו"ר הנהלת העדה החרדית. חתנו הוא קרובו רבי משה רוזנבוים מסטניסלב ביתר.
- רבי לוי יצחק, האדמו"ר מנדבורנא אראד-ירושלים, חתנו של רבי פנחס בידרמן מלעלוב-ניקלשבורג.
- רבי מאיר, האדמו"ר מנדבורנא אראד-בני ברק, חתנו של רבי משה טוביה גרינצוויג.
- רבי יחיאל, האדמו"ר מנדבורנא מיהלוביץ, חתנו של רבי יעקב יוסף ורצברגר רבה של עיירת ברדיטשוב והגלילות.
אדמו"ר נוסף המכונה נדבורנא אראד ומתגורר בברוקלין הוא רבי יוסף מאיר לייפר.
קישורים חיצוניים
- כתבה על רבי לוי יצחק מנדבורנא אראד בעלון אידישע ליכט (ביידיש) באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ שהיגר אחר כך לארה"ב.
- ^ ראו עליה "קהילות" המבשר, כ"ה בתמוז תשע"ד.
- ^ אבל: האדמו"ר של ג'רזי סיטי הלך לעולמו בחדרי חרדים.
- ^ שעות לפני שבת: הרבי מבורו פארק נטמן, בחדרי חרדים.
- ^ האדמו"ר מנדבורנה-אראד זצ"ל נפטר מדום לב, באתר בחדרי חרדים.
חסידות טמשוואר33764455Q7066731