רבי לוי יצחק לייפר
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פ"נ
כבוד קדושת אדמו"ר הגאון הצדיק הקדוש מנורה הטהורה בו"ק חו"פ וכו' כבוד קדושת שם תפארתו מרן רבי לוי יצחק לייפער זצקלל"ה אדמו"ר מנדבורנא אראד-חיפה בן הרה"צ הק' מוהר"ר יחיאל זצקללה"ה בן הרה"צ הק' מוהר"ר יוסף זצקללה"ה בן הרה"צ הק' מוהר"ר יששכר בערצי מנדבורנא זצקללה"ה בן הרה"צ הק' מוהר"ר יצחק מקאליש זצקללה"ה בן הרה"צ הק' מוהר"ר אהרן ליב מפרמישלאן זצקללה"ה בן הרה"צ הק' מוהר"ר מאיר הגדול מפרמישלאן זצקללה"ה ונכד הרבנים הגה"ק מברדיטשוב, ודינוב, וזידיטשוב, ולהמגיד הק' מנדבורנא בעהמ"ס צמח ד' לצבי, ולהגה"ק מוהר"ר משה מדראגאטשין, והגה"ק רבי איציקל חריף מסאמבור, ולהגה"ק בעל הב"ח, והטו"ז, והמהרש"א, והתיו"ט, והקונטרס הספיקות, וחכם צבי, והבעש"ט הק' זצ"ל זי"ע חתן הרה"ג הק' מוהר"ר מאיר ווייסבלום זצקללה"ה אב"ד דק"ק נדבורנא נכד בן אחר בן להרה"צ הק רבי אלימלך מליזענסק זצקללה"ה זי"ע וגם נכד להרבנים הגה"ק הנ"ל זי"ע נפטר בחיפה ים ד' כ"א תמוז תשכ"א לפ"ק נבג"מ |
הרב לוי יצחק לייפר (ג' בתשרי תרנ"ה אוקטובר 1894 - כ"א בתמוז תשכ"א, 5 ביולי 1961) היה האדמו"ר מנדבורנא אראד.
ביוגרפיה
נולד בג' בתשרי תרנ"ה בבורשה לרבי יחיאל ויוטא הינדא לייפר.
בערב חג השבועות תרע"ג נישא לריצא בתו של הרב מאיר ויסבלום דיין בנדבורנה[1].
נסמך להוראה על ידי רבותיו רבי משה משינאווא בן הדברי יחזקאל משינאווא, ורבי משולם ילס אב"ד סיטרי.
לאחר נישואיו מונה למלא את מקום חמיו בדיינות העיר נדבורנה, עד שבמלחמת העולם הראשונה הוכרח להמלט משם, והתיישב בחצר זקינו בבורשה. לאחר תקופה חזר אל בית אביו בוואשערהעלי, ולאחר פטירתו מילא את מקומו. בתרפ"ח עבר לאראד וביסס שם את חצירו.
עת שנמלט מאימת הנאצים במלחמת העולם השניה נדד בין ערים רבות, עד שהגיע בשלהי חודש תמוז תש"י אל ארץ ישראל, שם קבע את ביתו בעיר חיפה. מאוחר יותר עבר לגור ברחוב לונץ בעיר, שם חי עד סוף ימיו.
נפטר בביתו בחיפה בכ"א בתמוז ה'תשכ"א, בעת שישב עטור בתפילין דרבינו תם בלימודו הקבוע אחר תפילת שחרית. נקבר בהר המנוחות בירושלים.
בשנת תשע"א יצא לאור על ידי צאצאיו הספר קדושת יצחק מתורתו ותולדותיו.
צאצאיו
- רבי יוסף מאיר לייפר (כ"ג בחשון תשס"ד).
- רבי יחיאל לייפר (י"ג באדר תרצ"א, 1931 - י"ג באדר תשנ"ג, 1993), מילא את מקום אביו באדמו"רות נדבורנא אראד. התגורר בירושלים והיה חתנו של הרב משה צבי מינצברג (בן הרב דוד מראשי חסידות אשלג).
- בנו רבי יוסף (נולד: כ"ג בסיוון תשל"ו), הקים את החסידות בבית שמש, הוא בנה בית כנסת, מקווה ומפעיל במקום כוללי אברכים.
- רבי דוד אלימלך (י"ד בטבת תרצ"ד, 1934 - ג' באייר תש"פ, 2020[2]) אף הוא מכונה האדמו"ר מנדבורנא אראד בירושלים. היה חתנו של הרב דוד שלמה אייכלר שהיה יו"ר הנהלת העדה החרדית.
- רבי לוי יצחק, האדמו"ר מנדבורנא אראד-ירושלים, חתנו של רבי פנחס בידרמן מלעלוב-ניקלשבורג.
- הרב מאיר, האדמו"ר מנדבורנא אראד-בני ברק, חתנו של רבי משה טוביה גרינצוויג.
- הרב יחיאל, האדמו"ר מנדבורנא מיהלוביץ, חתנו של רבי יעקב יוסף ורצברגר רבה של עיירת ברדיטשוב והגלילות.
- חתנו רבי משה רוזנבוים מסטניסלב ביתר.
- חתנו רבי ישכר בער לייפר מנדבורנה באניה ניו יורק (י"ט באדר ב' תשס"ה).
- חתנו רבי משולם זלמן לייפר (בן אחיו רבי אהרן אריה) מטמשוואר-ברוקלין (ל' בשבט ה'תשל"ז).
- רבי יוסף מאיר מטמשוואר בורו פארק (-כ"ב בכסלו תשע"ט, 2018)
- הרב חיים מטעמשוואר אלעד, חתנו של רבי נתן דוד רוזנבוים האדמו"ר מזוטשקא.
- הרב אלעזר דוד מטעמשוואר בורו פארק חתנו של הרב דב זונאבנד.
- הרב לוי יצחק מטעמשוואר מונסי.
- חתנו הרב נפתלי צבי רוטנברג מקוסון הילקרסט.
- רבי יוסף מאיר מטמשוואר בורו פארק (-כ"ב בכסלו תשע"ט, 2018)
- חתנו רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב אפטא (ט"ז באב תשנ"ט).
- חתנו רבי מרדכי האניג (י"א בטבת תשמ"ו).
- חתנו רבי שלום שמרלר מפרמישלן (כ"ח באדר ב' תשמ"ד).
- חתנו רבי משה שמעון פישר (ה' בתשרי תשנ"ט).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כתבה על רבי לוי יצחק מנדבורנא אראד בעלון אידישע ליכט (ביידיש) באתר היברובוקס.
- אתר מי צדיק
- הספר קדושת יצחק באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ שכבר לא היה בין החיים, מאחר ונפטר ביום ב' דראש השנה באותה שנה.
- ^ האדמו"ר מנדבורנה-אראד זצ"ל נפטר מדום לב, באתר בחדרי חרדים.
