רבי ישכר בער מנדבורנה
| לידה | ה'תק"נ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 באוגוסט 1848 (בגיל 58 בערך) ג' באלול ה'תר"ח | ||||
| מקום קבורה | נדבורנה | ||||
| רבותיו | רבי מאיר מפרמישלאן, רבי יצחק מראדוויל | ||||
| חיבוריו | סתרי תורה | ||||
| בת זוג | רחל בת ר' אברהם בלוך שו"ב בנדבורנה | ||||
| אב | רבי יצחק מקאליש | ||||
| אם | הרבנית פייגא | ||||
| צאצאים | רבי אהרן אריה לייב, רבי מרדכי לייפר ורבי יוסף | ||||
| |||||
| |||||
רבי ישכר בער לייפער (רבי בערטשע או בערצ'י, תקס"ז, 1807[1] - ג' באלול תר"ח, 1848[2]) היה אדמו"ר במאה ה-19, כיהן בנדבורנה שבמזרח גליציה, סמוך להרי הקרפטים. מייסד חסידות נדבורנה.
ביוגרפיה
נולד לרבי יצחק מקאליש, בן רבי ארון לייב מפרמישלאן, בנו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן. גדל אצל סבו רבי ארון לייב שהתבטא עליו שהוא "בוער ככבשן לעבודת ה'"[3].
נשא בזווג ראשון את בת רבי אהרן מברוצ'וב, ובזווג שני נשא את הרבנית רחל, בתו של רבי אברהם לייב בלוך מנדבורנה[4].
הוא הראשון במשפחת אדמו"רי פרמישלאן שכינה את שם משפחתו "לייפער" (על פי המסורת החסידית[5] הוא כונה לייפער על שם שנהג לרוץ ולמהר לעבודת ה'. לויפער - רץ ביידיש), וממנו ואילך נקראו כך כל צאצאיו, למעט צאצאי רבי מאיר מקרעטשניף, ששינה במלחמת העולם הראשונה את משפחתו ל'רוזנבוים', וכך כיום שם משפחתם של חלק מנכדיו - אדמו"רי בית נדבורנה, קרעטשניף ופרמישלאן.
את רוב תורתו (אף תורת הקבלה) קנה מרבי יצחק מראדוויל, בנו של המגיד מזלוטשוב. כמו כן נסע לרבי אורי מסטרליסק. עם זאת ברח מן השררה, ובחר בדרכי הצניעות, ומחמת כן היה משמש בתחילה כעוזר למלמד דרדקי, עד שהכריחו דודו, רבי מאיר מפרמישלאן, להתחיל בהנהגה, ורבים נהרו לחצרו.
תפילתו הייתה מלווה בשאגות אדירות, ובקולות עזים שנשמעו למרחוק, עד מחוץ לעיר[6], כדרכו של רבו מסטרליסק. מדי יום ביומו, כשהיה מגיע לקריאת שמע, היה נופל ומתעלף מרוב דבקות, וכך שוכב היה על הארץ אין-אונים זמן רב, עד ששבה אליו רוחו[7].
בשנת תר"ח פרצה בסביבות נדבורנה מגפת חולירה, הוא נדבק במחלה ונפטר. על פי המסורת בחסידות, במותו הוא כיפר על בני העיר והמגפה נעצרה[8].
בספר "מאמר מרדכי" של בנו רבי מרדכי, מודפסים דברי תורתו של אביו בחלק הנקרא "סתרי תורה".
צאצאיו
- ישראל, נפטר בצעירותו[9].
- רבי אהרן לייב מנדבורנה, מחבר ספר 'יד אהרן', כיהן במקומו בנדבורנה.
- רבי מרדכי מנדבורנה, כיהן תחילה בנדבורנה, ובהמשך בקיווישאד, חוסט ובישטינא - שם גם נקבר.
- רבי יוסף מבורשה שסירב לכהן כאדמו"ר, ומצאצאיו יצאה שושלת טמשוואר-אראד.
הערות שוליים
- ^ גרסה אחרת: תק"נ, 1790.
- ^ 'החסידות מדור לדור' כרך א, מאת יצחק אלפסי, שושלת נדבורנה. גרסה אחרת: תקצ"א.
- ^ ברוח דומה התבטא עליו דודו רבי מאיר מפרמישלאן: "לו הייתה למאיר (רבי מאיר היה רגיל לדבר על עצמו בגוף שלישי) את האש היוקדת בקרבו של רבי בערצ'י, היה שורף את כל העולם כולו" (ספר 'רבינו הקדוש מקרעטשניף', פרק א'). בספר 'החסידות מדור לדור' של יצחק אלפסי, מובאת גרסה שונה במקצת: "באש של רבי בערצ'י אפשר לשרוף עולם".
- ^ בנו של רבי חיים גבריאל מחבר הספר "יפה נוף", בן רבי יוסף מהולשיץ מחבר הספר "גנזי יוסף" ותלמידו של המגיד ממזריטש.
- ^ דברי ימי ישכר, רעננה, תשס"ט, עמוד מ', "אודות שם משפחת 'לייפער' מסופר שבעת ההיא הייתה הוראה מטעם השלטונות שכל אחד צריך להיקרא גם בשם משפחה, כשבא ושאלו את רבי מרדכי איזה שם יינתן למשפחתו הרהר ואמר: 'מיר לויפען דאך כסדר אין די הימלען' הרי אנו רצים תדיר לשמים, יהיה שם המשפחה 'לייפער' על שם הריצה".
אמנם שם נראה שהראשון שנקרא כך היה בנו רבי מרדכי, אבל הגיוני שהראשון הוא רבי ישכר בער, בהתחשב בכך שאחיו של רבי מרדכי נקראו גם הם בשם זה. - ^ ספר 'רבינו הקדוש מקרעטשניף', שם.
- ^ בנו רבי מרדכי מנדבורנה אמר פעם: "כשהיה אבא מארי נצרך להתפנות בשעת תפילתו, היה יורד אט אט מדבקותו, מסיר את התפילין ויוצא, אולם, האמינו לי, שיהודים רבים מתברכים שבשעת קריאת שמע יהיה להם דביקות זו".
- ^ בספר 'רבינו הקדוש מקרעטשניף' מסופר כך: בעקבות המגפה, התקבצו בני העיר ובאו אל בית הרבי בקול זעקה שיעתיר עליהם להעביר הרעה מעירם. העמיק הרבי במחשבתו ולבסוף קם, צווה לרתום מרכבתו, ויצא אל מחוץ לעיר. במבואות העיר הייתה דרך צרה מאוד, מעבר למרכבה אחת בלבד. ציוה רבי ישכר בערצ'י לעצור מרכבתו לרוחב הדרך, ולא לפנות הדרך לאיש. עשו כדבריו, ושורה ארוכה של עגלות אשר הגיעו אל העיר ניצבה וחנתה על אם הדרך. לפתע הגיעה במהירות אדירה כרכרה רתומה לצמד סוסים אבירים, ומשלא הורשתה להיכנס אל העיר ירד הימנה זקן בעל זקן ארוך, וניגש אל רבי בערצ'י. לאחר דין ודברים קצר חזר הלה אל מרכבתו, שלף ממנה פנקס עב כרס והציגו לפני רבי בערצ'י. עלעל רבי בערצ'י מעט בין דפיו, והחזירו לזקן, ומיד חזר העירה. בדרכו חזרה אמר: "ראיתי ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפני, ועדיין מדת הדין מתוחה על כ"ד אלף נפשות בישראל, וקבלתי על עצמי להיות כפרתן של ישראל".
- ^ ראה תמונת מצבתו בפורום אידישע וועלט רבי מרדכי לייפער מנאדבורנא זצ"ל - א' סוכות תרנ"ה (ביידיש)
וח}}