רבי ישראל ניסן רוזנבוים
 | |
| לידה |
כ"ד בניסן תש"ט רחובות, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 2019 (בגיל 70) ט"ז בחשוון ה'תש"פ |
| מקום מגורים | קריית גת |
| השתייכות | קרעטשניף |
| אב | רבי דוד משה רוזנבוים |
| אם | אסתר רחל רוזנבוים |
רבי ישראל ניסן רוזנבוים (כ"ד בניסן ה'תש"ט, 23 באפריל 1949– ט"ז בחשוון ה'תש"פ, 14 בנובמבר 2019[1]) היה האדמו"ר מקרעטשניף-קריית גת.
ביוגרפיה
נולד ברחובות לרבי דוד משה רוזנבוים - האדמו"ר מקרעטשניף, ולרבנית אסתר רחל[2], בת רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה.
מעט לאחר חתונתו עם הרבנית יוטא מרים, בת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מערץ (כיום קהילת "תולעת יעקב") מברוקלין, נפטר אביו בפתאומיות, בתמוז ה'תשכ"ט.
לאחר פטירת אביו, הוכתר לרב הקהילה וראש הישיבה[3].
לקראת חג הפסח תש"ל עבר להתגורר בעיר קריית גת, שם הוכתר לאדמו"ר. בתחילה התפלל יחד עם חסידיו - עולי רומניה, בבית הכנסת הותיק 'הקרפטים' בעיר, ולאחר כשנה הקים את בית מדרשו ברחוב אלישע בעיר.
בשנות התשעים עמד יחד עם האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר מגור לעודד אברכים חסידיים ליישב את השכונה החדשה שבפאתי העיר - הקריה החרדית, כשבכך היוה כעין גרעין להקמת ה"קריה" העתידית.
בחנוכה תשס"ה חנך את בית מדרשו בקריית "רמות דוד" שהקים על שם אביו, שבו הוקמו בהמשך כולל אברכים, שטיבלאך, ומקוה טהרה. קהילתו מונה כמה עשרות משפחות ומאות מקורבים.
חלה במחלת הסרטן, ומשהבריא ממנה, היה חוגג את 'יום ההצלה' שלו בכל שנה, בנר שלישי של חנוכה.
כמנהג אבותיו היה מנגן בכינור לאחר הדלקת נרות חנוכה ניגון על מזמור "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".
בין מקורביו נמנה גם עמיר פרץ[4].
טרם צאת מסע הלוויתו מבית מדרשו בקרית גת, הוכתר בנו הרב דוד משה כממלא מקומו. שאר בניו הוכתרו לאדמו"רים בשמות אחרים. מעמד ההכתרה התקיימה על ידי אחיו התאום רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף-רחובות, שהכריז כי זה היה רצון אחיו.
נקבר באוהל בבית החיים ברחובות, על יד הוריו. על קברו הוקמה מצבה פשוטה על פי צוואתו[5].
משפחתו
בניו
- הרב דוד משה, ירש את מקומו של אביו. נשוי לבת-שבע, בת רבי עקיבא רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב[6].
- הרב יחזקאל שרגא, נשוי לרבקה מרים, בת רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין. מכהן כאדמו"ר מטערבישאן בבית שמש, והקים שם ישיבה.
- הרב חיים מרדכי, חתן האדמו"ר רבי דוד קאהן מתולדות אהרן, מכהן כאדמו"ר מקרעטשניף-טשרנוביץ בחריש, לעת עתה מתגורר בירושלים ומנהל את בית מדרשו בשכונת מאה שערים.
- הרב שלום אליעזר זאב, חתן האדמו"ר מראדושיץ, לאחר פטירת אביו מונה לאדמו"ר ממיאלען, הקים בית כנסת זמני בקריית גת, ובשנת ה'תשפ"ד העביר את חצירו לבני ברק בקרית אילת השחר[7].
.
בנותיו
- נחמה גיטל רבקה, נשואה לבן דודה רבי יחזקאל שרגא לאווי, רב הקהילה של טאהש בוויליאמסבורג, בן גיס אביה[8] רבי מרדכי, בנו של רבי משולם פייש לאווי מטאהש.
- חיה אסתר רחל, נשואה למרדכי קאהן, בן הרב משה - ראש ישיבת תולדות אהרן.
- מלכה שרה, נשואה לבן דודה הרב חיים מרדכי רוזנבוים, ראש ישיבת קרעטשניף ברחובות, בן אח אביה רבי מנחם אליעזר זאב.
- חוה בילא, נשואה לרב צבי וייס מבורו פארק בן הרב דב וייס גאב"ד קריית צאנז ירושלים.
- פייגא, נשואה לשלמה צדוק זייבלד, בן רבי יהושע - גאב"ד אלדשטאדט.
- שפרה ברכה, נשואה לרב יוחנן טברסקי רב בית המדרש מתיבתא בקרית גת, בן הרב מתתיהו - רב קהילת רחמיסטריווקא בביתר עילית.
קישורים חיצוניים
- רפי פרלשטיין, נס ההצלה, שיעורי התורה ושר הביטחון שנחלץ להגן על הרבי בגופו: הרבי מקרעטשניף קריית גת • פרופיל, ז' באדר ה'תשע"ז, באתר כל הזמן
- יעקב מלמד, נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים: כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף קריית גת זצוק"ל, ט"ז בחשוון ה'תשע"ט (14 בנובמבר 2019) באתר JDN
הערות שוליים
- ^ משה ויסברג, אבל כבד בעולם החסידות: האדמו"ר מקרעטשניף קרית גת זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 14 בנובמבר 2019.
- ^ נפטרה בחודש כסלו תשל"ה בתאונת דרכים.
- ^ אהרון פריאל, האדמו"ר נפטר - יחי האדמו"ר החדש, מעריב, 3 ביולי 1969.
- ^ יעקב מלמד, נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים: כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף קריית גת זצוק"ל 14 בנובמבר 2019, באתר JDN.
- ^ החסידים נדהמו: הנוסח הפשוט על המצבה, באתר JDN.
- ^ האח הגדול התבטא בטיש: "מה לעשות שבמשרד הפנים אני הגדול" - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים.
- ^ יוסי שטארק, האירוע המסתורי בחסידות: החסידים שמעו בכינוס על העברת מרכז החסידות לב”ב, באתר JDN, כ"ט באדר ב' התשפ"ד
- ^ שניהם חתניו של רבי יחזקאל שרגא מערץ.
23648704ישראל ניסן רוזנבוים