נדבורנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נדבורנה
Надвірна
בית מלון בעיר
בית מלון בעיר
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
אובלסט מחוז איוונו-פרנקיבסקמחוז איוונו-פרנקיבסק איוונו-פרנקיבסק
ראש העיר זינוביי אנדריוביץ'
תאריך ייסוד 1589
שטח 25.53 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 21,930[1] (2011)
 ‑ צפיפות 860 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 48°37′49″N 24°34′45″E / 48.63028°N 24.57917°E / 48.63028; 24.57917
אזור זמן UTC +2

נדבורנהאוקראינית: Надвірна, נהגה: נדבירנה; בפולנית: Nadwórna, ביידיש: נאַדוואָרנאַ) היא עיר במחוז איוונו-פרנקיבסק אוקראינה.

היסטוריה

במקום נמצאו ממצאים ארכאולוגיים המתוארכים לסביבות אלפיים לפנה"ס לתקופת הברונזה.

העיר נבנתה סביב טירת פניב. הטירה נבנתה כנראה בחצי השני של המאה ה-16. האזכור הראשון של העיר מתייחס ל-1589, ב-1591 העיר קיבלה זכויות מגדבורג. ב-1648 הצטרפו תושבי העיר למרד של בוגדן חמלניצקי כנגד פולנים, חיילים מנדבורנה הצטרפו אל מסעו של חמלניצקי ללבוב. במאה ה-17 העיר הפכה למרכז מסחרי חשוב, דרכי מסחר מהונגריה למרכז אוקראינה עברו במקום.

לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה נדבורנה לידיה של פולין. ב-1939 העיר נכבשה על ידי הצבא האדום. בין 1941-1944 הייתה תחת הכיבוש הגרמני.

יהודי נדבורנה

העיר התפרסמה בשל אחת השושלות החסידיות המפורסמות שפעלה בה, חסידות נדבורנה. בין האדמו"רים הבולטים בשושלת זו היו רבי ישכר בער לייפר ובנו רבי מרדכי לייפר. כמו כן, פעל בעיר רבי צבי הירש מנדבורנה, מתלמידי המגיד ממזריטש. עם כיבוש העיר בידי הסובייטים בספטמבר 1939 נאסרה בה הפעילות הציבורית היהודית. בתקופה זו נרצחו בעיר מספר משפחות יהודיות בידי אנשי מחתרת אוקראינית.

מנגד, פעלו בה גם פרנקיסטים מפורסמים, ביניהם: זאב וולף בענדיטץ, ויהודה לייב קריסא, אשר היו מראשי הכת וממפיצי תנועת משיח השקר בשנת תקט"ו[2].

ב-1 ביולי 1941 נכבשה העיר בידי ההונגרים, ובפוגרום שערכו ביהודי העיר האוקראינים בהמשך החודש נרצחו בה כמה עשרות יהודים. כעבור זמן מה הועברו לעיר כ-1,000 יהודים שגורשו מהונגריה.

עם העברת העיר לשליטה גרמנית בספטמבר 1941, גויסו יהודיה לעבודות כפייה וחויבו בענידת סרט זרוע. מעת לעת המשיכו האוקראינים המקומיים במעשי רצח ביהודי העיר.

ב-6 באוקטובר 1941 נערכה בעיר אקציה גדולה, בה נרצחו כ-2,000 יהודים, רובם נשים, ילדים וזקנים, בבורות ירי ביער בוקובינקה הסמוך.

כ-3,600 היהודים שנותרו בעיר לאחר האקציה רוכזו ב-20 באפריל 1942 בשני גטאות שהוקמו בה. בגטו שיועד לבלתי כשירים לעבודה מתו יהודים רבים מרעב וממחלות, ומעת לעת הוצאו בו להורג יהודים שאושפזו בבית החולים המקומי.

במאי וביוני 1942 הועברו לגטאות בעיר יהודים נוספים מהסביבה, ועל יושביהם הוטלו תשלומי כופר. יהודים שניסו להימלט מהגטאות נתפסו ברובם, ונרצחו בידי איכרים מקומיים או שהוסגרו לגרמנים. בספטמבר 1942 שולחו מהעיר כמה מאות יהודים לסטניסלבוב, ושם נרצחו.

ב-24 באוקטובר 1942 חוסלו הגטאות בעיר, תוך רצח חלק מיושביהם במקום, ושילוח היתר לאתרי ההרג בסטניסלבוב. כמה עשרות עובדי כפייה יהודים שהושארו בעיר נרצחו בנובמבר 1942.

שינוי אוכלוסייה יהודית לאורך השנים[3]:

שנה כלל אוכלוסייה אוכלוסייה יהודית
1765 (?) 1,002
1880 6,552 4,182
1890 7,227 3,618
1900 7,525 3,644
1910 8,080 3,772
1921 6,062 2,042
1931 (?) 3,437

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נדבורנה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מנהלת הסטטיסטיקה של אוקראינה
  2. ^ בנימין שלמה המבורגר, משיחי השקר ומתנגדיהם, בני ברק: מכון מורשת אשכנז, ה' תשמ"ט, עמ' 389-390
  3. ^ יהודי נדבורנה בפנקס הקהילות (באנגלית)