רבי אברהם אבא לייפר
 | |||||
| לידה |
י"ח בכסלו ה'תרע"ח קרולי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י' בטבת ה'תש"נ (בגיל 72) | ||||
| מקום קבורה | הר המנוחות | ||||
| מקום מגורים | קרולי, צ'רנוביץ, פיטסבורג, ניוארק, אשדוד | ||||
| מקום פעילות | פיטסבורג, ניוארק, אשדוד | ||||
| השתייכות | חסידות פיטסבורג | ||||
| חיבוריו | אמונת אברהם | ||||
| בת זוג | רחל (רוזנבוים) | ||||
| אב | רבי יוסף לייפער | ||||
| אם | שרה טאבא | ||||
| חותן | רבי איתמר רוזנבוים, האדמו"ר הזקן מנדבורנה | ||||
| |||||
רבי אברהם אבא לייפער (י"ח בכסלו תרע"ח - י' בטבת ה'תש"נ) היה האדמו"ר בפיטסבורג, בניוארק ובאשדוד. מכונה על שם ספרו: אמונת אברהם.
ביוגרפיה
נולד בקרולי לרבי יוסף לייפר (לימים האדמו"ר מפיטסבורג). בגיל 12 שלחו אביו (יחד עם אחיו) ללמוד באירופה אצל רבי שלמה זלמן פרידמן אב"ד ראחוב, שם למד 4 שנים. בסיום לימודיו קיבל ממנו סמיכה. אחר כך עבר לישיבת סקלהיד ללמוד אצל רבי יהודה סגל רוזנר.
בשנת ה'תרצ"ז התארס לרחל, בתו של קרובו רבי איתמר רוזנבוים בן רבי מאיר מקרעטשניף, שנודע בכינויו "האדמו"ר הזקן מנדבורנה". החתונה התעכבה זמן רב כדי שרבי יוסף, אבי החתן יוכל לבוא מארצות הברית אך בשנת ה'תרצ"ט כשהחלו רוחות המלחמה הוחלט שיתחתן ללא נוכחות אביו. החתונה נערכה בצ'רנוביץ, מקום מגורי חמיו, ולאחר חתונתו מונה על ידי חמיו לכהן כרב בית הכנסת הגדול בעיר.
ניצל מהמלחמה בנסים בעוד שני אחיו נהרגו בשואה. בזמן השואה שיכל את ילדו בן השש, חיים.
בשנת ה'תש"ח נסע לארצות הברית והתגורר אצל אביו במשך כשנה. בשנת תש"י עבר לניוארק שם הקים בית מדרש ופתח קהילה משלו. לאחר פטירת אביו בט"ו באדר ה'תשכ"ו, הוכתר לכהן במקומו כאדמו"ר בעיר פיטסבורג. בשנת ה'תשכ"ט שיכל את בנו הרב יצחק אייזיק (חתנו של רבי ישראל אריה זלמנוביץ רבה של עכו).
בשנת ה'תש"ל עלה לישראל וקבע את משכנו בעיר אשדוד, שם הקים מוסדות תורה וחסד, וכן ארגון קירוב לילדים "יד איתמר", במסגרתו אורגנו כנסים מיוחדים לילדים הרחוקים מהיהדות. נפטר בפתאומיות בעשרה בטבת תש"ן ונקבר בהר המנוחות.
בכל מקומות מושבו היה פעיל בהקמת מוסדות דת ונטל חלק בחיים הציבורים. בהגיעו לישראל נמנע מהתערבות פוליטית, ולמרות הפצרות אדמור"י אגודת ישראל לא הצטרף בקריאה להשתתף בבחירות[1][דרוש מקור].
לחניו
הלחין ניגונים רבים, אשר חלקם יצאו לאור בסדרת התקליטים "ניגוני חסידי פיטסבורג". כמה מניגוניו התפרסמו ביותר, בין השאר הניגון "ישמחו השמים"[2], הניגון "אילן אילן במה אברכך" והניגון על הפיוט "צמאה נפשי" לרבי אברהם בן עזרא.
משפחתו
- בנו חיים, נפטר בתקופת השואה.
- בנו הרב יצחק אייזיק, חתן רבי ישראל אריה זלמנוביץ רבה של עכו. נפטר בגיל צעיר, בחיי אביו[3].
- בנו רבי מרדכי ישכר בער, ממלא מקומו בהנהגה. נפטר בי"ז תשרי ה'תשפ"א.
- בתו דבורה אסתר (נפטרה בכסלו ה'תשפ"ג), אשת רבי דוד שפיגל, האדמו"ר מאוסטרובה-קאלושין בארצות הברית.
- חתנם הרב אשר חיים שטרנבוך (בן רבי אליהו שטרנבוך ראב"ד אנטוורפן). חתנו הוא רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן, האדמו"ר מסאדיגורה.
- חתנו הרב גרשון פרל, רב בית הכנסת "זכר יצחק" ברובע ב' באשדוד.
- בתו מרים לאה (נפטרה בתשרי ה'תשע"ט), אשת רבי דב צבי קרייזווירט, ראש ישיבת "תורת חיים" ברוממה ובנו של רבי חיים קרייזווירט[4].
ספריו
- אמונת אברהם - אבות
- אמונת אברהם - בראשית
- אמונת אברהם - שמות
- אמונת אברהם - ויקרא
- איבא דאברהם, על התורה ומועדים
- קונטרס מגן ומושיע, אודות חשיבות גידול זקן ופאות
- מילי דאבא על אגדות הש"ס, ברוקלין תשפ"ד
קישורים חיצוניים
- האדמו"ר מפיטסבורג באמירת הלל והושענות בהושענא רבא.
- האדמו"ר מפיטסבורג בעל 'אמונת אברהם' זצ"ל בהושענות באתר דרשו
- האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל שר ניגונים ונוסח קידוש והדלקת נרות חנוכה - באתר הספרייה הלאומית.
לקריאה נוספת
- אהרן בארי, אבא לכולם - חייו של אברהם אבא לייפער מפיטסבורג, אשדוד ה'תשנ"ג
הערות שוליים
- ^ עם זאת, אנשיו נטלו חלק פעיל בבחירות, ובנו שמילא את מקומו אף הצטרף רשמית לאגודת ישראל
- ^ האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל שר את לחניו וניגוניו - באתר הספרייה הלאומית.
- ^ ספר "הרבי מפיטסבורג" (עמ' ?).
- ^ משה ויסברג, בת הרבי וכלת הגאב"ד-"מחנכת דגולה", באתר בחדרי חרדים, 22 בספטמבר 2018.
