רבי דוד משה רוזנבוים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

האדמו"ר מקרעטשניף
רבי דוד משה רוזנבוים
רבי דוד משה רוזנבוים - האדמו"ר מקרעטשניף
לידה 11 באוקטובר 1924
י"ג בתשרי ה'תרפ"ה
פטירה 1 ביולי 1969 (בגיל 44)
ט"ו בתמוז ה'תשכ"ט
רומניה
מקום קבורה רחובות
בת זוג אסתר רחל (רוזנבוים)
אב רבי אליעזר זאב רוזנבוים (קרעטשניף)
אם חיה בילא (לבית לאנגענאויער)
חותן רבי חיים מרדכי רוזנבוים
האדמו"ר מקרעטשניף ה־השלישי
בערך תש"התשכ"ט

רבי דוד משה רוזנבוים (י"ג בתשרי ה'תרפ"ה, 11 באוקטובר 1924 - ט"ו בתמוז ה'תשכ"ט, 1 ביולי 1969) היה האדמו"ר השלישי מקרעטשניף, ומקים החסידות בישראל, ברחובות, לאחר השואה.

תולדות חייו

נולד לחיה בילא ורבי אליעזר זאב רוזנבוים האדמו"ר מקרעטשניף, ונקרא על שם רבי דוד משה מטשורטקוב. בשנת ה'תש"ד, כשנשלח עם אביו למחנה השמדה באושוויץ, הסמיכו אביו לממשיך דרכו, והבטיח לו כי ינצל מהשואה היות שעם ישראל זקוק לו ושכל ברכותיו יתקיימו[1].

לאחר השואה הגיע לעיר סיגעט, ומינו אותו תלמידיו לאדמו"ר, ובי"ג סיון ה'תש"ו נישא בעיר סערט[2] לאסתר רחל, בת גיסו האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה (נפטרה בי"ח בכסלו ה'תשל"ה בתאונת דרכים), בירושלים נולד לו בנו הבכור וקרא לו אליעזר זאב על שם אביו אך הוא נפטר כעבור תקופה קצרה ובשבת שבתוך ימי השבעה הבטיח לו חמיו "על חדא תרתי"[3] ושנה לאחר מכן נולדו לו תאומים[דרוש מקור].

בסוף שנת 1946 (ה'תש"ז) עלה לישראל והתגורר בירושלים. במלחמת העצמאות ביתו נהרס מהפצצות הלגיון הירדני. והוא עבר בתחילת שנות ה-50 לרחובות, בעצת החזון איש שאמר לו ששם דווקא יקים קהילה חרדית. הוא הקים בעיר את ישיבת "שער אליעזר" על שם אביו, ואת מוסדותיו. כיום המקום הפך לקריית חסידות קרעטשניף. התפרסם כבעל מופת, ואלפים עלו להתברך מפיו.

בחודש סיוון ה'תשכ"ט, נסע לפקוד את קברי אבותיו ברומניה, במהלך ביקורו חש ברע ונפטר בפתאומיות ביום שלישי ט"ו בתמוז. ארונו הובא ארצה, קודם הלווייתו הוכתר בנו הרב מנחם אליעזר זאב לממשיך דרכו באדמו"רות, בהלווייתו השתתפו כ-8000 איש. הוא נטמן בבית הקברות ברחובות.

משפחתו

גיסיו היו - רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה, אחי אשתו. רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט ורבי אליעזר זאב מראחוב, היו נשואים לאחיות אשתו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "באר בשדה" שטפנשט עלון 232 מפי נכדו האדמו"ר ממיאלען.
  2. ^ ספר "מדרכי חיים" עמוד ריד
  3. ^ מתוך הזמר "אזמר בשבחין" של ליל שבת
  4. ^ בן רבי מאיר בן רבי ישראל דוד הורוויץ חתן רבי איתמר מנדבורנה.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24024740דוד משה רוזנבוים