רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים
 | |||||
| רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים | |||||
| לידה |
21 באפריל 1930 כ"ג בניסן ה'תר"ץ סירט, רומניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 2012 (בגיל 81) ז' באדר ה'תשע"ב | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| תאריך עלייה | 1946 | ||||
| מקום מגורים | בני ברק | ||||
| תקופת הפעילות | ט"ו בטבת ה'תשל"ח – ז' באדר ה'תשע"ב (34 שנים) | ||||
| רבותיו | רבי יוסף צבי דושינסקי, רבי אהרון רוקח | ||||
| חיבוריו | באר יעקב, וחי בהם, אוצר שיחות קודש | ||||
| בת זוג | רבקה רוזנבוים | ||||
| אב | רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה | ||||
| אם | סימא רייזל | ||||
| |||||
|
| |||||
רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים (מכונה לאחר פטירתו: "הבאר יעקב"; כ"ג בניסן ה'תר"ץ, 21 באפריל 1930 – ז' באדר ה'תשע"ב, 1 במרץ 2012), היה האדמו"ר מנדבורנה.
קורות חייו
נולד בסירט לרבי חיים מרדכי רוזנבוים ולסימא רייזל, בתו של – דוד אביו – רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף.
בתקופת השואה
בכ"א בסיון תש"א גורשו מסירט במסע נורא. בראשית ה'תש"ב הגיעו למחנה דז'ורין שבטרנסניסטריה שם שהו עד לסוף המלחמה. בזמן המלחמה נזהר לא לאכול מאכלות אסורים ושמר אף על מנהגי חסידות וביום הבר מצווה שלו טבל בנהר קפוא. כמו כן סייע ליהודי האזור בחימום והארת הבתים. ביום כד באייר תש"ד שוחררו בידי ברית המועצות. אחרי המלחמה עזר ליהודים להבריח את הגבול (שהיה אז בשליטת הקומוניסטים).
בישראל
בשנת תש"ו 1946 עלה לארץ ישראל באוניית המעפילים "הגנה", בה בנה לעצמו חדרון מארגזים ומיעט לצאת ממנו, בשל הקפדתו על שמירת עיניים. ירד רבות לטבול בים תוך סיכון עצמי, אף כשחלה במחלת ים[1]. בהגיעו לישראל נכלא במחנה עתלית אך נמלט ממנו כעבור שעות ספורות בתרגיל הסחה[2], והגיע לירושלים ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. בהיותו בישיבה היה מתמיד בלימודו וישן מעט מאוד. אביו שלח לו מכתבים ובהם הורה לו לאכול ולהפסיק להסתגף.
בראשית ה'תש"ח שלח אליו אביו את אחיו הצעיר- יהודה יחיאל יצחק אייזיק ללמוד בישיבה, הוא הצטרף לאוניית המעפילים כנסת ישראל. בהגיעם לישראל נלחמו המעפילים בבריטים והוא נהרג בי"ג בחשוון ה'תש"ח. הוא נמנע מלבשר על כך לאביו ובעצת רבו, שיגר טלגרם "האוניה הגיעה בשלום". זכר אחיו המנוח לא מש ממנו כל חייו[1].
בשנת ה'תש"ט עלה אביו לישראל ולאחר מספר חודשים התיישב ביפו. רבי יעקב עבר לגור עמו והקים במקום את ישיבת "מאמר מרדכי". בט' בתמוז ה'תשי"ז (יולי 1957) הוא נישא לרבקה, בת הרב משה הערש מאראד - רומניה, תלמידו של רבי מנחם ברודי רבה של קאלוב. רבי אהרן רוקח מבעלז ורבי ישראל אלתר מגור שלחו לו שיתפלל עליהם ביום חופתו[דרוש מקור]. לאחר נישואיו עבר לגור ברח' רבי יוסי בבני ברק.
לאחר פטירת אביו בט"ו בטבת ה'תשל"ח (1978) מילא את מקומו והרחיב את החסידות, אליה הצטרפו חסידים רבים חלקם מישיבת סלבודקה הסמוכה. בתחילה כיהן האדמו"ר בבית המדרש של אביו ברחוב מינץ 23 בבני ברק, עד לשנת תשמ"ט. אז הקים את "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של נדבורנה "היכלי רוזנטל", ובנייתו הסתיימה סמוך לחג הפסח ה'תשנ"ב.
הנהגותיו
נהג לעשות תענית דיבור בימי שני וחמישי וכן מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור. עסק גם בקירוב רחוקים. היה מפורסם כפיקח ורבים באו להתייעץ איתו. נערץ על ידי אדמור"י דורו, הקפיד להתפלל יחד עם בחורי הישיבה בשעה 7:30 על אף שקבלת הקהל אצלו הייתה מסתיימת בשעות הלילה המאוחרות. תפילותיו ושולחנותיו היו נערכים בהתלהבות כדרך חסידות נדבורנה, והיו מלווים גם בתנועות חיצוניות. היה מחברי נשיאות קופת העיר. נחשב היה ממנהיגי הציבור החרדי בדור האחרון אף על פי שנמנע מלהתערב בפוליטיקה.
פטירתו
חלה במחלת סרטן הראש, ועבר ניתוח להוצאת הגידול בי"ב בתשרי תש"ע. הוא נפטר מדלקת ריאות בז' באדר ה'תשע"ב, הלווייתו יצאה מבית מדרשו בהשתתפות אלפים, ונקבר לצד אביו וסבו באוהל אדמו"רי נדבורנה בבית הקברות בהר הזיתים. במהלך הלוויה הוכתרו שנים מבניו לאדמו"רות, בנו הגדול רב אב"ד חסידי נדבורנה רבי אליעזר זאב לממלא מקומו וממשיך דרכו באדמורו"ת, ובנו רבי מאיר יצחק אייזיק לאדמו"ר במקום רבנותו בירושלים. בסיום השבעה הוכתרו שני בנים נוספים, רבי אשר ישעיה ורבי יוסף נפתלי, לכהן כאדמו"רים במקום רבנותם[3] בביתר ובאלעד.
השאיר צוואה מפורטת על הנהגת החסידות לאחר פטירתו, ועל סדרי לווייתו, ובה הורה שבנו הבכור ימלא את מקומו בבני ברק ובמוסדות החסידות בבני ברק, ושלושת בניו האחרים שכיהנו בחייו כרבני החסידות בירושלים, בביתר עילית ובאלעד יכהנו כאדמו"רים בערי מגוריהם, ושלושת בניו האחרים יתמנו לאדמו"רים כשיקימו בתי כנסת.
ספריו
דברי תורתו על התורה ומועדים הודפסו בספר באר יעקב (נכון ל-2021, 6 חלקים). בנוסף יצאו לאור אסופות מכתביו וספרי תולדותיו וסיפורי צדיקים ממנו.
צאצאיו
בניו:
- רבי אליעזר זאב, חתן הרב אהרן צבי וויצנר אב"ד פשמישל. כיהן כרב הקהילה, ולאחר פטירת אביו ממלא מקומו כאדמו"ר מנדבורנה.
- רבי מאיר יצחק אייזיק, חתן הרב זאב טברסקי (בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא). כיהן כרב הקהילה בירושלים ולאחר פטירת אביו מונה לכהן כאדמו"ר מנדבורנה ירושלים.
- רבי אשר ישעיה, חתן רבי יהושע רוזנברגר (חבר הבד"ץ העדה החרדית), כיהן כרב הקהילה בביתר ולאחר פטירת אביו מונה לכהן כאדמו"ר מנדבורנה ביתר עילית.
- רבי יוסף נפתלי, בזיווג ראשון חתן רבי משה אליקים בריעה כהנא מספינקא. לאחר שהתגרש נישא לבתו של רבי יעקב שמשון טירנואר מחוסט ויליאמסבורג בן רבי יהודה טירנואר רב בית הכנסת שומרי שבת בבורו פארק. כיהן כרב הקהילה בארצות הברית. סמוך לפטירת אביו מונה לרב הקהילה באלעד. ולאחר פטירת אביו מונה לכהן כאדמו"ר מנדבורנה אלעד.
- הרב ישראל, חתן הרב חיים אליעזר הורונצ'יק.
- הרב אהרן דוד, חתן רבי צבי אלעזר ספרין מקומרנה בני ברק, ראש ארגוני החסד בנדבורנה.
- הרב שמואל שמעלקא, חתן רבי מנחם דוד הגר משאץ-ויז'ניץ חיפה. סמוך לפטירת אביו הקים כולל אברכים שמומן על ידי דן גרטלר ומאז מכונה "ראש בית מדרש להוראה 'דבר חיים'". בשנת 2020 בעקבות מגפת הקורונה בישראל והמשבר הכלכלי שפרץ בעקבותיה נסגר הכולל.
חתניו:
- הרב שלום אהרן אשכנזי ראש ישיבת נדבורנה (בנו של הרב אלימלך אב"ד מלבורן)
- הרב זלמן שפירא ראש הכוללים בנארול.
- הרב אשר אנשיל כ"ץ (בן הרב שלמה זלמן רב חסידי תולדות אהרן בוויליאמסבורג), ראש מערכת הכשרות חרדים.
- הרב נפתלי שנייבאלג (בן הרב אליעזר ליבר שנייבאלג רבה של עדזשוואר שבלונדון).
לקריאה נוספת
- מכון דבר חיים, אביהם של ישראל, חלקים א, ו-ב, בעריכת חנוך ריגל, אדר ב' ה'תשע"ו.
- אביהם של ישראל, מוסף לזכרו בעיתון המודיע. ניסן ה'תשע"ב.
- פעולת צדיק, מוסף לזכרו בעיתון המבשר. ניסן ה'תשע"ב.
- יש שכר לפעולתך, בעריכת הרב שלמה ברוך בלוי, מכון דבר חיים נדבורנה.
קישורים חיצוניים
- כ"ק האדמו"ר מנדבורנא, בבלוג "תולדות"
- משה ויסברג, העולם היהודי מתעטף באבל • האדמו"ר רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים מנדבורנא זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 1 במרץ 2012
- משה ויסברג, שבת ארוכה • סדר יומו של האדמו"ר מנדבורנא זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 1 במרץ 2012
- משה ויסברג, הצוואה • "בני בכורי יקבל ההנהגה, ואין פוצה פה", באתר בחדרי חרדים, 4 במרץ 2012
- כרטיס קבר באתר הר הזיתים
יעקב ישכר בער בן חיים מרדכי רוזנבוים (1930-2012), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ עיתון המבשר, 2 במרץ 2012.
- ^ הוא סיפר שכשהגיע למחנה ראה שיש תור לחיסון ליוצאים מהמחנה, וכל מי שכבר התחסן עומד עם מרפק מקופל, ויוצא מהמחנה. גם הוא עשה כך, ונמלט מהמחנה.
- ^ משה ויסברג, בחדרי חרדים, דִּבְרֵי שָׁלוֹם • נדבורנא: מונו עוד 3 אדמו"רים חדשים, באתר בחדרי חרדים, 11 במרץ 2012
36221838יעקב ישכר בער רוזנבוים