רבי עקיבא רבינוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי עקיבא רבינוביץ
לידה י' בטבת תרצ"ט
ירושלים
פטירה כ' באב ה'תשפ"ד (בגיל 85)
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה ישראל
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק אדמו"ר, מקובל
תפקידים נוספים  
רבותיו רבי יחיאל יהושע רבינוביץ, רבי אשר פריינד
תלמידיו מתלמידיו
חיבוריו ספריו
בת זוג אסתר
שם השושלת פוריסוב
אב רבי בנימין
אם רוחמה ליבא
חתנים הרב דוד משה רוזנבוים (קריית גת)
אדמו"ר מפוריסוב
ה'תשס"בכ' באב ה'תשפ"ד
הרב אברהם רבינוביץ (בישראל)
הרב הלל רבינוביץ (מונסי) ←

רבי חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ (י' בטבת ה'תרצ"ט - כ' באב ה'תשפ"ד) היה האדמו"ר מפוריסוב, מקובל, מחבר ספרי חסידות וקבלה, עמד בראשות כוללים ללימוד תורת הקבלה.

ביוגרפיה

נולד בירושלים. בנו השני של רבי בנימין מייסד קהילת משכנות הרועים ורוחמא ליבא. נקרא על שם סב אמו רבי עקיבא יוסף שלזינגר, וסבו של אביו - רבי חנניה יוסף הלפרין (הראשון). בילדותו למד בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. בבחרותו למד בישיבת חיי עולם.

נשא את אסתר (כ"ח בטבת ה'תרצ"ח - י"ח בתשרי ה'תשפ"ד) בת רבי שלמה צבי אטיק, חסיד קרלין, אביהם של רבי מנדל ורבי אברהם. לאחר נישואיו למד בכולל של חסידות בויאן בירושלים.

בצעירותו התקרב לרבי ישראל פרידמן מהוסיאטין[1] ולרבי מרדכי שלמה פרידמן[1]. בהמשך התקרב לרבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה[2]. הוא שימש כראש חבורה ומדריך חתנים בחסידות ביאלה. שימש גם כראש חבורה בחסידות אלכסנדר.

לאחר פטירת רבו מביאלה היה לתלמידו של רבי אשר פריינד, שהנהיג חבורה חסידית של אברכים שעסקו בחסידות, בעיקר במשנתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ובספרו פרי הארץ. בתקופה זו עמד בקשר עם הרב ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא, שנמנה גם בין תלמידי רבי אשר. רבי עקיבא היה אחד משני העדים שחתמו על צוואתו של רבי אשר.

במשך חייו עמד בקשר קרוב עם מקובלים ואדמו"רים רבים, ביניהם הרב פנחס יצחק בידרמן מלעלוב ניקלשבורג, הרב נחום דב ברייאר מבויאן והרב יעקב אריה מיליקובסקי מאמשינוב[3].

בין מקורביו נמנו הרב יצחק מאיר מורגנשטרן[4], הרב חיים דב ויסברג ראש ישיבת המקובלים שער השמים ואור השמ"ש בניו יורק ומחבר ספרי 'דברי חיים דוב' ועוד.

פעילות

עוד בחיי אביו הקים את בית המדרש "דרכי צדק" בשכונת בתי ורשה הירושלמית, ובפטירתו קרא לבית המדרש בשם פוריסוב והחל לנהוג כאדמו"ר, בהיותו צאצא בן אחר בן לרבי יהושע אשר מפוריסוב.  שנים רבות למד את תורת הקבלה בחברותא עם הרב דוד בצרי.

בנשיאותו עמדו כוללים ללימוד קבלה (בשם "דרכי צדק") וארגון להכנסת אורחים ומשלוחי אוכל לנזקקים[5]. בבית מדרשו התקיימו מדי שבת סעודות שבת לתושבי ירושלים. הקפיד להתפלל תפילת שחרית כותיקין גם בשבת. בתי מדרש נוספים וכוללים ללימוד הקבלה של החסידות הוקמו בלונדון, בורו פארק[6] ומונסי.  

שימש כנשיא בית הספר 'כתר מלכות' בירושלים[7]. כמו כן ייסד את תלמוד תורה 'בחצרות קדשך', על טהרת הקודש, בירושלים.

נפטר בשבת קודש פרשת עקב כ' באב תשפ"ד[8]. בהלווייתו בירושלים הכתיר אחיו הגדול הרב חיים האדמו"ר ממשכנות הרועים, את בנו הגדול הרב אברהם לממלא מקום אביו כאדמו"ר מפוריסוב בבית מדרשו בירושלים, ובנו השני הרב הלל כאדמו"ר מפוריסוב במונסי.

משנתו

דבק במשנתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ומסר באופן קבוע שיעורים בספרו פרי הארץ[9]. כמו כן מסר שיעורים רבים בספרי חסידות וקבלה.

דעתו בפולמוס ההשתתפות בבחירות הייתה כאביו שלא להצביע[10]. בפרשת מתחם גולובנציץ התנגד לחפירות[11][12]. עודד את לבוש נשות השאלים[13].

מתלמידיו

  • הרב אברהם יחזקאל פרידמן, מקובל ורב קהילת קומאדא במונסי

משפחתו

ספריו

רובם יצאו לאור על ידי מכון דרכי צדק:

לקריאה נוספת

  • י. פערל, דרכי צדק - "יריעות אבל על כ"ק אדמו"ר בעל הדרכי צדק מפוריסוב זצוק"ל", בתוך גליון דורות, עיתון העדה, פרשת ראה תשפ"ד. עמ' 9

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 י. פערל, דרכי צדק - "יריעות אבל על כ"ק אדמו"ר בעל הדרכי צדק מפוריסוב זצוק"ל", בתוך גליון דורות, עיתון העדה, פרשת ראה תשפ"ד. עמ' 9
  2. ^ הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, עיוני הלכות, ח"ב, עמ' קב, תשע"ו.
  3. ^ סמוך לכניסת שבת: האד' מאמשינוב איז מנחם אבל ביי האד' מפאריסוב ערש"ק, באתר בחצרות הקודש יידיש)
  4. ^ יראוך עם שמש: האד' מתורת חכם הייבט אן דאווענען ותיקין בדרכו פון האד' מפאריסוב זצ"ל, באתר בחצרות הקודש יידיש).
  5. ^ כתבה על החסידות בהעדה, עמ' ג, באתר אוצר החכמה
  6. ^ כתבה על החסידות בהעדה, עמ' ג, באתר אוצר החכמה
  7. ^ בטאון העדה, דורות - 158, שלח תשע"ג, באתר אוצר החכמה
  8. ^ יוסי שטארק, ‏אבל בעולם החסידות: הסתלקות כ”ק האדמו”ר מפוריסוב זצוק”ל, באתר JDN‏; משה ויסברג, אבל כבד: האדמו"ר מפוריסוב זצ"ל שהיה בקי בנגלה ובנסתר, באתר בחדרי חרדים, אוגוסט 24, 2024
  9. ^ כדרכו של רבי אשר פריינד.
  10. ^ חיים רוזנבוים, ‏נצחו אראלים את המצוקים | אבל כבד בפוריסוב, באתר כיכר השבת, אוגוסט 24, 2024
  11. ^ חתימתו על מכתב מחאה עם רבנים נוספים, באתר פורום לתורה.
  12. ^ גליון חומת עדתינו, יוצא לאור על ידי "חברי הנהלת העדה החרדית", פרשת ראה תשפ"ד
  13. ^ כ"ק אדמו"ר מפוריסוב בדברי חיזוק, סרטון בערוץ "SiataDishmaya", באתר יוטיוב (אורך: 05:09)
  14. ^ ראו הסכמתו לספר הרב דוד אייכנשטיין, לב טוב, תשע"ג, באתר אוצר החכמה
  15. ^ עיתון העדה, פרשת ראה תשפ"ד, עמוד 3.
  16. ^ ספר דרך החסידות באתר היברבוקס