המבשר (יומון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Internet-news-reader.svg הַמְבַשֵר
Hamevaser.svg
לוגו העיתון
תדירות עיתון יומי
סוגה חדשות
פורמט ברלינר
בעלים בשורת תשס"ט ש.י. בע"מ (משפחת פרוש מחזיקה
בכ-30% מהבעלות, השאר מתחלק בין מספר משקיעים)
עורך יום טוב רובין, בנימין ליפקין
נוסד 2009
שפה עברית
מערכת ביתר עילית
מדינה ישראל

הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל. העיתון יוצא לאור החל מ-י"ח בטבת תשס"ט (14 בינואר 2009) על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש, שהקימו עם אביו, מנחם פרוש.

הסיסמה של העיתון היא: "העיתון של היהדות הנאמנה".

מערכת העיתון שוכנת בביתר עילית. הוא נדפס בפורמט ברלינר.

בחודש אב תשע"ב הוחל - במקביל להפצת העיתון המודפס למנויים - בהפצת העיתון ללא תמורה, בדואר אלקטרוני, בימים ראשון עד חמישי (ללא המוספים). זהו מהלך תקדימי בעיתונות החרדית.

הרקע להקמת העיתון

עמוד השער של הגיליון הראשון של "המבשר"

סיעת שלומי אמונים באגודת ישראל, בראשה עמד ח"כ מנחם פרוש, ייצגה בעבר את הסניף הירושלמי של מפלגת אגודת ישראל, עליו נמנו נאמני אגודת ישראל מקרב היישוב הישן, וכן יוצאי הישיבות הליטאיות בירושלים, ישיבות חברון, מיר, קול תורה, ועוד. בתשמ"ט כאשר התפלגה מפלגת דגל התורה הליטאית מאגודת ישראל נותר מנחם פרוש במסגרת אגודת ישראל ומאז הגדיר את סיעתו כמייצגת של החסידויות הרבות הקשורות לאגודת ישראל, למעט החסידויות הגדולות (גור, בעלז וויזניץ) המייצגות את עצמן.

בשנת תש"ט, הקים מנחם פרוש יומון בשם 'המבשר', ושימש כעורכו. העיתון ייצג את הסניף הירושלמי של אגודת ישראל. כעבור כשנה וחצי, בשלהי תש"י, הגיע להסכמות עם הפלג המרכזי על הקמת עיתון משותף, ובי"א באלול ה'תש"י, בישר העיתון בכותרתו הראשית על הופעתו של עיתון המודיע, החל מהשבוע הבא (י"ט אלול תש"י). 'המודיע', שעורכו הראשון היה יהודה לייב לוין, בנו של השר הרב יצחק מאיר לוין, שימש במשך עשרות שנים שופרה של מפלגת אגודת ישראל על מרכיביה, עד לייסודו בשנת תשמ"ה של היומון יתד נאמן, שייצג את הציבור הליטאי. ברבות השנים העמיקה אחיזת חסידות גור בעיתון המודיע. במקביל, החל מתש"מ, הידרדרו יחסי חסידות גור ומשפחת פרוש. אחד משיאי המשבר היה כאשר ב-תשמ"ד הכו בחורי ישיבת שפת אמת את חבר הכנסת מנחם פרוש ובני משפחתו, במלון המרכז שהיה בבעלות המשפחה.

רעיון הקמת עיתון עלה לאחר הבחירות לראשות עיריית ירושלים, שנערכו ב-י"ג בחשוון תשס"ט. בבחירות התמודד מאיר פרוש והפסיד לניר ברקת, בין היתר בשל התגייסות חסידות גור עבור ברקת[1]. אנשי סיעת שלומי אמוני ישראל טענו שהעיתון המודיע מצוי בפועל בשליטת חסידות גור ולכן לא תמך במועמדותו של פרוש. הקרע העמיק על רקע מאבק השליטה בין הפלגים החרדיים על מערכת החינוך העצמאי החרדית, שהחל לאחר מותו של מנכ"ל החינוך העצמאי, הרב מאיר לוריא.

באותה תקופה צוטט אחד מבכירי שלומי אמונים כאומר כי "לא ייתכן שמסע הבחירות לראשות העיר ירושלים לא קיבל רוח גבית מהיומונים החרדיים. העובדה כי היומונים, ובפרט 'המודיע', לא דיווחו כמעט על מערכת הבחירות לראשות העיר, ייקרה את מסע הבחירות עשרות מונים. בשביל להגיע עם המסרים שלנו לציבור הרחב נאלצנו להשקיע הון רב. כל זה שכנע אותנו כי אין לנו אפשרות לסמוך על היומונים המפלגתיים הקיימים"[2].

העיתון תומך במאמרי המערכת ובכתבות, באידאולוגיה המזוהה עם הימין. מודגשים בו דברי גדולי החסידות בשבח המגורים בארץ ישראל, ובאיסור למסור שטחים ממנה.

מערכת העיתון מקיימת מדי שנה בקיץ יריד גדול של ספרי חסידות בירושלים ובני ברק, במהלכו גם נערך 'רב שיח' בנושאי חסידות או ספרים.

תפוצה

על פי סקר TGI משנת תשע"ז, שיעור חשיפה של העיתון עומד על 10.2% בעיתוני אמצע השבוע, ו-8.8% בסוף השבוע[3].

מבנה העיתון

מלבד העיתון היומי (שבו בין ארבעה לשמונה עמודים בימי חול, וכעשרים עמודים בימי שישי), מצורפים 'מוספים' שונים לעיתון במשך ימי השבוע:

  • ביום שלישי: קהילות - חדשות וכתבות על הנעשה בקהילות החרדיות בארץ ובעולם , בעבר ובהווה, תוך דגש על חצרות חסידיות ועל 'אגודת ישראל'. כמו כן מופיעים כתבות בנושאי נגינה יהודית ויחוס משפחתי.
  • ביום רביעי: כלכלי - בנושאי כלכלה.
  • ביום חמישי: לבית - תוספת לנשים, בעריכת הסופרת טובי וינברג.

לגיליון ערב שבת מצורפים:

  • שבועי - בנושאי פוליטיקה, צבא וביטחון, תחקירים ומדור בריאות, בעריכת בנימין ליפקין.
  • תורני - בעריכת אלחנן קלאר.
  • נקודות - תוספת לילדים ונוער, בעריכת ברכה הלר.

צוות העיתון

  • עורך אחראי: יום טוב רובין
  • עורך: בנימין ליפקין
  • מנכ"ל העיתון: משה פרוש (בנו של מאיר פרוש)
  • המנהל המקצועי: אברהם רכטשפר
  • ועדת רבנים: הרב משה מאיר הייזלר - סגן יו"ר אגודת ישראל, והרב אריה פוזן
  • כתבים ועורכים: אברהם בנמלך (מנחם כהנא), מאיר ברגר, אלחנן קלאר, אברהם לוריא ("שלמה גרין"), אליעזר פרידמן, משה אהרן אויש ("אהרן פקשר"), מרדכי גולדמן ("מנחם ברגמן"), חיים לוריא (חיים מרגליות), אשר קליין ("א. למל", י. אהרנסון, א. חסיד),יעקב בוקשפן, יעקב אליעזר לוסטיגמן ("אליעזר פרידמן", "מאיר קליין"). בעבר כתבו גם אשר מדינה, אליהו זלמנוביץ ("יצחק שטיינר") ומנדי ריזל ("מנחם בן-ישראל"),.
  • קריקטוריסט: אהרן זאב ברנשטיין.

עורכי העיתון בעבר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים