ניו סקוור
 | |
| מודעת בחירות בכפר ביידיש | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 ניו יורק |
| מחוז | רוקלנד |
| מושל | ישראל שפיצר |
| תאריך ייסוד | 1956 |
| שטח | 0.9 קמ"ר |
| גובה | 150 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 10,879 (2020) |
| ‑ צפיפות | 10,192.07 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 41°8′0″N 74°1′0″W / 41.13333°N 74.01667°W |
ניו סקוור או שיכון סקווירא (באנגלית: New Square), הוא יישוב חסידי בעיר ראמאפו (Ramapo) במחוז רוקלנד במדינת ניו יורק. הוא ממוקם מצפון להילקרסט, מזרחית לוויולה, מדרום לניו המפסטד, וממערב לניו סיטי. על פי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2022, גרו ביישוב כ-10,800 תושבים.
היישוב מוכר כשיכון החסידי הראשון בארצות הברית וגרים בו חסידי סקווירא בלבד.
על פי הנתונים הרשמיים זוהי העיר הענייה ביותר בניו יורק, והשמינית הענייה בארצות הברית. היא גם העיר בה שיעור העוני הוא הגבוה ביותר, 64.4%.
היסטוריה
היישוב נוסד בשנת 1954 (תשי"ד) כשהאדמו"ר מסקווירא דאז, רבי יעקב יוסף טברסקי, רכש שטח בגודל 130 דונם בתחומי העיר ראמאפו כדי לאפשר לחצרו, שרוב חסידיה התגוררו באותה העת בויליאמסבורג, להתבודד מהשפעות חיצוניות. הבנייה החלה ב-1956, וארבע המשפחות הראשונות עברו ליישוב החדש בדצמבר 1956. ב-1958 היו ביישוב 68 בתים.
המשך בניית היישוב נתקל בקשיים מצד מועצת עיריית ראמאפו שאסרו על בניית בתים רבי - קומות ושימוש במרתפים לחנויות עקב כך חולקו דירות ללא היתר ומיקום החנויות נשמר בסוד.
בשנת 1959 ביקשה הקהילה היתר בנייה להרחבת בית הכנסת, שהיה ממוקם אז במרתף בית. פרקליט העיר רמאפו ביקש לגנות את כל קהילת ניו סקוור, בטענה שהיא מאיימת על קווי הביוב. בתגובה, ביקשה הקהילה להתאגד ככפר, אך פקידי עיריית רמאפו סירבו לאפשר זאת. בשנת 1961 בית משפט במדינת ניו יורק פסק לטובת ניו סקוור, והקהילה התאגדה ככפר עצמאי ביולי אותה שנה.
לאחר ההתאגדות, ניו סקוור קבעה חוקי בנייה משלה והכשירה את הבתים הקיימים. נמכרו מגרשים ונבנו בתים חדשים. עסקי המרתף יכלו לסחור בגלוי, והוקמו עסקים חדשים, כולל מפעל להרכבת שעונים ויצרן כובעים. נפתחו שלוש מפעלי סריגה ומגרש מכוניות משומשות, אבל רוב הגברים המשיכו לעבוד בניו יורק. הכולל הראשון נפתח בשנת 1963.
במרץ 1982, קיבלה ניו סקוור את הזכות החוקית לספח 95 דונם (380,000 מ"ר) של קרקע מהעיר ראמאפו.
בנובמבר 2008 נפתח מגדל מים חדש המשרת את ניו סקוור ואת הכפר הילקרסט, מה שהגביר את לחץ המים של התושבים.
בשל מחסור בדירות הזכות למגורים בשיכון ניתנת רק למשפחות בהן שני בני הזוג גדלו בשיכון.
רחובות השיכון
בהוראת האדמו"ר הקודם רבי יעקב יוסף, נושאים רחובות השיכון (ברובם הגדול) את שמם של נשיאי ארצות הברית לדורותיהם. הרחוב הראשי בעיירה הוא רחוב וושינגטון, שאר הרחובות הם; ג'קסון, טאפט, אייזנהאואר, טרומן, ג'פרסון (ברחוב זה נמצאים בית המדרש הגדול, בית האדמו"ר, מרכז מסחרי, ומבני ציבור נוספים), לינקולן, רוזוולט (בסוף הרחוב ממוקם בית העלמין העירוני), אדמס ומונרו.
בשנות התש"מ התרחבה העיירה ונוספו הרחובות וילסון, קליוולנד, הריסון וביוקנן. בשנות התש"נ נוספו הרחובות בוש, קלינטון, רייגן וגרפילד.
בשנת תש"ס לקראת הרחבה נוספת, הורה רבי דוד טברסקי, האדמו"ר הנוכחי מסקווירא, לקרוא את שמות הרחובות על שם עיירות חסידיות באירופה, ואז נבנו הרחובות; אליק, קוריץ, אוסטראה, ז'יטומיר, ברדיטשוב, אוסטילא, משנות תש"ע נוספו הרחובות: סלאוויטא, מזריטש, פולנאה, טיטיוב, אפטא, פסטוב.
דמוגרפיה
בשנת 1963 היו ביישוב 85 משפחות ו-620 תושבים. עד 1967 גדל המספר ל-126 משפחות ו-812 תושבים. בשנת 1970 מנה היישוב 1,156 תושבים כאשר 57% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 18.
בכפר היו כמאה לידות מדי שנה בין השנים 1971 עד 1986. עד אותה שנה היו בכפר 140 בתים חד, דו ותלת-משפחתיים, מתחם דירות של 45 יחידות דירות צמודי קרקע, 2,100 נפשות ו-450 משפחות, עם ממוצע של 7 עד 8 ילדים למשפחה.
אוכלוסיית ניו סקוור גדלה ב-77.5% בין 1990 ל-2000. בשנת 2005 הכיל הכפר כ-7,830 תושבים; 1,350 משפחות, עם 5.8 נפשות למשפחה.
נכון למפקד האוכלוסין של שנת 2000, התגוררו בכפר 4,624 נפשות, 820 משקי בית ו-786 משפחות. צפיפות האוכלוסין הייתה 12,811.8 אנשים לכל מייל מרובע (4,959.3/קמ"ר). היו 838 יחידות דיור, בצפיפות ממוצעת של 2,321.9 למייל רבוע (898.8/קמ"ר). ההרכב הגזעי של הכפר היה 96.95% לבנים, 1.64% אפרו-אמריקאים, 0.89% אסייתים ו-0.52% משני גזעים או יותר. היספנים או לטינים מכל גזע היו 0.41% מהאוכלוסייה. 87.26% מדברים יידיש בבית, 7.68% אנגלית ו-4.11% עברית.
היו 820 משקי בית, מתוכם ל-77.8% היו ילדים מתחת לגיל 18 שגרים איתם, 92.6% היו זוגות נשואים שחיו יחד, ל-2.0% הייתה בעלת בית אישה ללא בעל נוכח, ו-4.1% היו לא-משפחות. 3.9% מכלל משקי הבית היו יחידים, ול-3.3% היה מישהו שחי לבדו בן 65 ומעלה. גודל משק הבית הממוצע היה 5.64, וגודל המשפחה הממוצע היה 5.81.
בכפר התפרסה האוכלוסייה, עם 60.5% מתחת לגיל 18, 13.9% מ-18 ל-24, 15.9% מ-25 ל-44, 7.1% מ-45 ל-64, ו-2.6% בני 65 או מבוגרים יותר. הגיל החציוני היה 14 שנים. על כל 100 נקבות, היו 105.7 זכרים. על כל 100 נשים בנות 18 ומעלה, היו 104.7 גברים.
דו"ח משנת 2007 קבע כי בכל שנה, מחצית מהנשים בין הגילאים 18 עד 25 ילדו.
כלכלה
נשים צעירות, עובדות כמורות, מזכירות ומנהלות חשבונות, או כקופאיות ופקידות במרכז הקניות בניו סקוור. חלק מהנשים עובדות כמנהלות חשבונות בבתיהן. גברים צעירים עובדים כמורים, נהגי אוטובוס, שליחים ופקידי חנויות. חלקם עובדים כמתכנתי מחשבים, או כבעלי מלאכה ויזמים בתעשיית היהלומים. רבים לומדים בכולל.
ההכנסה החציונית למשק בית בכפר הייתה 21,172 דולר, וההכנסה החציונית למשפחה הייתה 21,758 דולר. לגברים הייתה הכנסה חציונית של $35,871, לעומת $21,389 לנשים. ההכנסה לנפש בכפר הייתה 6,585 דולר. כ-58.0% מהמשפחות ו-58.7% מהאוכלוסייה היו מתחת לקו העוני, כולל 60.9% מאלו מתחת לגיל 18 ו-36.2% מבני 65 ומעלה.
נכון לשנת 2018 , ניו סקוור היא העיר הענייה ביותר בניו יורק, עם הכנסה שנתית חציונית למשק בית של 21,773 דולר, שהם כמעט 5,000 דולר מתחת לזו של קרית יואל
העיר העניה השניה בניו יורק.
דיווחים של 2007 ו-2008 ממדינת ניו יורק ציינו כי 89.8% מהכפר מורכב מתושבים בעלי הכנסה נמוכה.
שלטון
בבחירות הראשונות לראשות העיר ניו סקוור בשנת 1961, נבחר מתתיהו פריזל ללא מתמודדים נוספים. פריזל נבחר מחדש כל שנתיים עד מותו ב-2015, ובכך הפך לאחד מראשי הערים הוותיקים ביותר בארצות הברית, ראש העיר הנוכחי הוא ישראל שפיצר.
החל משנת 1992 מכהנים בניו סקוור ראש עיר, עוזר ראש עיר, חבר נאמנים, פקיד כפר ושופט שלום. מחלקת הכבאות של הילקרסט משרתת גם את ניו סקוור. בכפר קיימת נקודת הזנקה לאמבולנסים של חברה הצלה.
ניו סקוור נמצאת במחוז ה-97 בבית התחתון של מדינת ניו יורק, המיוצגת על ידי מייקל לולר. ובמחוז 38 בסנאט של מדינת ניו יורק, המיוצג על ידי אליהו רייכלין-מלניק(אנ').
השיכון מנוהל בנשיאותו של האדמו"ר מסקווירא.
כרב ודומ"ץ השכונה משמש הרב יוסף ישראל אייזנברגר, (לפניו שימש רבי משה ניישלאס, אב"ד סרדאהלי), חברי הבד"ץ הם הרב שלום פולק והרב זאב נחום גולדמינצר.
מוסדות החסידות בעיירה
בעיירה נמצא מערכת קהילתית רחבה של החסידות, הכוללת:
- "בית דין צדק דשיכון סקווירא", בו מכהנים כחברי הבד"ץ: הרב יוסף ישראל אייזנברגר, הרב שלום פולק והרב זאב נחום גולדמינצר.
- "בד"ץ לענייני כשרות דשיכון סקווירא" (באנגלית: NSKC).
- "בד"ץ משפטי צדק" מיוחד לענייני ממונות.
- ארבע תלמודי תורה: 'זרע יעקב', 'צאן יעקב', 'באר יוסף', 'תפארת יוסף'.
- שתי ישיבות קטנות: 'קדושת יעקב', 'קדושת יוסף'.
- ארבע ישיבות גדולות (לתלמידים מגיל 17-18; גם לחסידי סקווירא מכל רחבי תבל): 'ברכת יעקב' 'ברכת יוסף', 'מתיבתא הקדושה' (לגיל 19-20), 'שיעור ד' (לגיל 21+).
- שלשה בתי חינוך לבנות: 'שבילי טראני' 'דרכי טראני' 'נתיבי טראני'.
בוגרי מוסדות סקווירא מפורסמים
- הרב יוחנן וואזנר.
- הרב יוסף ישראל אייזנברגר.
- הרב מנחם מנדל הגר.
- הרב יהושע לייפר.
- הרב יהושע רוקח.
- הרב רפאל גולדשטיין מסקליא
- הרב יעקב מוסקוביץ
תושבים בולטים
- רבי משה ניישלאס.
- רבי עזריאל טאובר.
- רבי חי יצחק טברסקי.
- הרב אליעזר גולדמן.
- הרב יהושע לייפר.
- הרב אהרן מנדל טברסקי.
- הרב משה אליעזר בלום.
- הרב יוחנן וואזנר.
- הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ.
- הרב יוסף ישראל אייזנברגר.
- מתתיהו פריזל.
- ישראל שפיצר.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ניו סקוור- יאיר אטינגר, ניו סקוויר, באתר הארץ, 3 ביוני 2011
ניו סקוויר (ניו יורק), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
ניו סקוור36945108Q2917479