בנובמבר 2023 הגיעו ישראל וחמאס להסכם הפסקת אש ושחרור 80 נשים וילדים שנחטפו במתקפת הטרור תמורת נשים וילדים פלסטינים הכלואים בישראל. במקביל, שחרר חמאס 24 מהעובדים הזרים שנחטפו. עד ינואר 2025 חולצו על ידי צה"ל עוד 8 חטופים חיים ו-40 גופות.[1] בעסקת שחרור החטופים השנייה שנחתמה בינואר 2025, שוחררו עוד 28 חטופים בחיים, ו-4 חטופים חללים. לפיכך, בהתייחס לחטופי המלחמה, נותרו 62 חטופים בידי חמאס, מהם 35 שנקבע מותם. לצדם ישנו עוד חטוף אחד מהעבר שנקבע מותו - הדר גולדין (לאחר חילוץ גופתו של אורון שאול, יממה לפני כניסת העסקה השניה לתוקף, ושחרורם בחיים של אברה מנגיסטו והישאם א-סייד בעסקת החטופים השנייה).[2]
ממסמכים שפורסמו בכלי תקשורת אמריקאים עולה כי תוכנית המתקפה של חמאס כללה חטיפה מאורגנת של אזרחים.[3] התוכניות היו מפורטות ביותר, ובין היתר נתפסה תוכנית של חמאס לכיבוש קיבוץ סעד, שבה פורטו מבני חינוך ומבנים של בני עקיבא מהם תכננו המחבלים לחטוף אזרחים.[4] בחקירת כוחות הביטחון סיפר אחד המחבלים כי הנהגת חמאס הבטיחה דירה ומענק בסך עשרת אלפים דולר למי שיביא חטוף מעוטף עזה.[5]
במסמך שנמצא על גופו של אחד המחבלים לאחר האירוע מופיעות הנחיות שניתנו למחבלים לגבי אופן ביצוע החטיפה. בין השאר נכתב שעל החוטפים ליצור כאוס ופחד באמצעות כפיתה וכיסוי עיני השבויים, שימוש במכות חשמל והוצאה להורג של כל אדם שעלול להוות איום או הסחת דעת. החוטפים הודרכו להשתמש בשבויים כמגן אנושי במידת הצורך. כמו כן, בדומה לארגון הטרור דאעש, נכתב בהנחיות כי המחבלים נדרשים לתעד את מעשיהם בשידור חי, ובעת תקיפות צה"ל להוציא להורג את השבויים.[6][7]
בעקבות מחבלי חמאס פלשו לישראל אזרחים עזתים רבים, חמושים ולא חמושים. גם הם רצחו וחטפו ישראלים. הם גם בזזו בתים ורכוש של אזרחים ישראלים. נילי מרגלית,[8] ששוחררה משבי חמאס ב-30 בנובמבר, סיפרה שאזרחים עזתיים חטפו אותה יחד עם אישה נוספת. לאחר שהגיעו לרצועת עזה החוטפים העבירו אותן לידי אנשי חמאס לאחר משא ומתן, ככל הנראה על כסף.[9]
26 מהחטופים הם חיילים (לרבות שני חיילים בחופשה שהיו במסיבת הנובה), בהם שבע תצפיתניות מבסיס נחל עוז. תצפיתנית אחת, אורי מגידיש, שוחררה מהשבי על ידי כוחות צה"ל במבצע ראשית האור. תצפיתנית נוספת, נועה מרציאנו, נרצחה על ידי חוטפיה בעזה וגופתה חולצה על ידי צה"ל. עם החטופים נמנים גם אלוף-משנהאסף חממי, מפקד חטיבת קטיף, שנהרג במהלך המתקפה וגופתו נחטפה לרצועת עזה, וחייליו קיריל ברודסקי ותומר אחימס, שנהרגו יחד אתו וגם גופותיהם נחטפו[184] (גופותיהם של תומר אחימס וקיריל ברודסקי חולצו ב-24 ביולי 2024 על ידי צה"ל במבצע שבו חולצו גם שלוש גופות חטופים נוספים). גופותיהם של החיילים שי לוינסון, עוז דניאל,[185] שקד דהן,[185] איתי חן ודניאל פרץ נחטפו גם הן, וגופתו של החייל זיו דדו נמצאה ברצועת עזה וחולצה לישראל. גופותיהם של החיילים ניק בייזר ורון שרמן, שנחטפו בחיים ונהרגו כתוצאה מתקיפת צה"ל,[70] נמצאו גם כן וחולצו. גם גופתו של הגשש הבדואי מוחמד אלאטרש נחטפה לעזה.
בין החטופים היו 37 ילדים וילדות מגיל 10 חודשים ועד 18. בעסקת החטופים הראשונה (נובמבר 2023) שוחררו כל הילדים, מלבד ילדי משפחת ביבס, כפיר ואריאל. חמאס טען כי הם נהרגו יחד עם אימם, אולם לא סיפק הוכחות לטענה זו. כחלק מעסקת החטופים השנייה (פברואר 2025) הושבו גופותיהם של כפיר ואריאל ביבס לשטח ישראל, אז התגלה כי נרצחו על ידי מחבלי חמאס.
נכון ל-22 בפברואר 2025, נשארו בשבי 62 חטופים, מתוכם נקבע מותם של 35.[א] אין מידע ודאי גלוי לגבי מצבם של 27 החטופים האחרים, מתוכם יש חמישה חיילים ומבוגר אחד מעל גיל 65. חמישה מהחטופים שנשארו בשבי אינם ישראלים: 3 אזרחי תאילנד (שניים מהם הוכרזו כמתים), אחד מנפאל ואחד מטנזניה (הוכרז כחלל).[186] במהלך חודשי המלחמה השונים, צה"ל הודיע לחלק מן המשפחות כי הגיעו אותות חיים מיקיריהם.
מצב החטופים בשבי
החטופים הישראלים נמצאים בשבי במצבי הרעבה ועינוי, וזאת למרות חלות המשפט ההומניטרי, על זכויותיו וחובותיו, גם על לוחמים שאינם משתייכים לצבא סדיר. בין האמנות הבינלאומיות, שגם ישראל חתומה עליהן, בעניין מניעת חטיפה ופעולה אקטיבית לשמירה על זכויות האדם של שבויי מלחמה: אמנות ז'נבה, האמנה נגד עינויים, ואמנת החטופים (אנ'). על פי אמנות ז'נבה, ארגון הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום נושא באחריות לשמירה על סעיפי החוק והגשת טיפול רפואי שוטף לאזרחים במצבי מלחמה. עם זאת, רבים הביעו תרעומת על חוסר מעורבותו של הוועד במצב החטופים. בנוסף, חלק מהחטופים הם בעלי אזרחות חוץ ממדינות שונות, ולכן גם אותן מדינות מחויבות לפעול למען שחרורם, שכן מדובר באזרחי מדינותיהם ופגיעה בביטחון ושלומם הגופני של אזרחי מדינתם.
החטופים מוחזקים במקומות שונים ברצועת עזה ובהם בנייני מגורים ומנהרות. לפחות בשני מקרים הצליחו חטופים לברוח מהמקומות שבהם הוחזקו. רוני קריבוי הוחזק בתוך בניין שקרס מהפצצות צה"ל, נמלט והסתתר לבדו במשך ארבעה ימים אך נתפס שוב בידי אזרחים עזתים, שהחזירו אותו לידי חמאס.[187] שלושה חטופים – יותם חיים ואלון שמריז, שנחטפו מכפר עזה, וסאמר טלאלקה מחורה, שנחטף מניר עם – הצליחו להימלט מהשבי בשג'אעייה ב-15 בדצמבר 2023,[188] אך במהלך ניסיונם להניף דגל לבן כדי לסמן את זהותם ולבקש חילוץ, נורו למוות בשוגג על ידי חיילי צה"ל.[189]
בדו"ח על מצבם של מעל 150 חטופים, שנשלח לוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (ICRC) על ידי פרופ' חגי לוין על פי דיווח של משפחות החטופים ולבקשתן, נכתב כי החטופים נמצאים בתנאים מסכני חיים ונזקקים בדחיפות לטיפול בתרופות מצילות חיים ולטיפול בפציעות. בדו"ח נכתב כי בהתבסס על מידע ראשוני, בין החטופים יש פצועים רבים קטועי איברים, פצועות בעקבות התעללות, חטופים הסובלים ממצבים כרוניים כמו מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, מחלות לב, קוליטיס כיבית, סרטן, יתר לחץ דם, סוכרת, וכן חולים עם צרכים מיוחדים כמו אוטיזם ודמנציה או פעוטות. כל אלה אינם מקבלים את הטיפול לו הם זקוקים.
בסרטון שפורסם נראים ארבעה חטופים מבארי, כשהם מובלים מביתם בידיים קשורות, ולאחר מכן נראות גופותיהם ליד שער הקיבוץ[190]. ישנן עדויות על מקרי התעללות ופגיעות בחטופים, הכאת חטופים בכבלי חשמל[191], סימום חטופים בקטמין[192] ופטידין[193], אילוץ חטופים לקרוא בקוראן וללמוד את הלכות האסלאם[194], והיעדר טיפול הולם בחטופים שנפצעו במהלך מתקפת הפתע של חמאס[195]. חלק מהילדים ששוחררו מהשבי העידו כי הוכרחו לצפות בסרטונים מהטבח, תוך איומים בנשק[196], ילדים אחרים סוממו וסומנו בגופם[197].
פורסמו עדויות המתארות התעללויותפיזיות ורגשיות כלפי חטופים וענישתם באמצעות נעילה בשירותים, פגיעה במאזן החום של הגוף על ידי עיטוף בשמיכות בשיא הקיץ ואיומים חוזרים ונשנים על חייהם.[198] לפי כתבה מסוימת, אחת החטופות ששבו סיפרה כי הוחזקה בבית של פעיל בג'יהאד האיסלאמי, ונדרשה לטפל בילדיו. לפי אותה כתבה, חטופה אחרת הוחזקה אצל משפחה, שבה האב נשוי לכמה נשים, והוא היה אלים מאוד, ברמה שקשה לתאר, והפך אותה למשרתת.[199]
חטופים שחולצו במבצע ארנון סיפרו כי עברו התעללות רגשית ושטיפת מוח, המחבלים הכריחו אותם לקרוא בקוראן וללמוד פסקי הלכה מוסלמיים.[200] אחד המחולצים סיפר כי אזקו את ידיו (איזוק קדמי) במשך חודשיים, והוא עבר עינויים פיזיים כגון קשירה עם מקל, השמת עט בפה ללא יכולת דיבור והישענות למשך תקופות זמן שונות.[201] פרופ' איתי פסח, שטיפל בארבעת החטופים שחולצו במבצע ארנון, סיפר כי הם סבלו מהתעללות נפשית ופיזית לאורך זמן ממושך.[202]
ב-10 בינואר 2024 דיווח דובר צה"ל, דניאל הגרי, כי בתמרון הקרקעי בח'אן יונס אותרה מנהרה שבה שהו חטופים בתנאים קשים. צוותי תקשורת בינלאומיים הוכנסו למנהרה במטרה לחשוף את תנאי השבי במדיה העולמית. דן גולדפוס, מפקד עוצבת האש, הציג לפני הכתבים כלובים שבהם הוחזקו החטופים.[203][204]
על גופותיהם של שישה חטופים שאותרו במנהרה ברפיח באוגוסט 2024, נמצאו סימני ירי בראש ובמקומות נוספים בגוף. מנתיחת הגופות עלה כי הם הוזנחו באופן שיטתי, סבלו מתת-תזונה והיו סימנים לפציעות קודמות. על אחד מהם נמצאו סימני קשירה.[205]
בנובמבר 2024 אמרו פקידי ממשל בארצות הברית המקורבים לנשיא ארצות הברית הנבחר, דונלד טראמפ, שנציגי ישראל העבירו להם מידע לפיו רוב החטופים אינם בין החיים, ולכן אין דחיפות לעסקה חדשה מול חמאס.[206] נשיא המדינה, יצחק הרצוג, עדכן את טראמפ כי מידע זה אינו מדויק, וכי שירותי המודיעין הישראליים מאמינים שמחצית החטופים, כ-50 מהם, עדיין בחיים.[207] בינואר 2025 פורסם כי פחות ממחציתם בין החיים.[208]
בדצמבר 2024 הגיש משרד הבריאות דוח מקיף לאו"ם אודות ההתעללויות והעינויים שעברו, ועדיין עוברים– החטופים בשבי חמאס.[209] לפי גורמי מקצוע, החטופים יזדקקו לטיפול רפואי כל חייהם.[210]
השלכות בריאותיות
לוגו קבוצת הרופאים להצלת החטופים
במהלך שהייתם של החטופים בשבי חמאס פורסמו מחקרים ומאמרים, נערכו כנסים ומפגשים שונים בנושא ההשלכות הרפואיות והנפשיות של השהייה הארוכה בשבי, בטווח הארוך ובטווח הקצר.
בכנס החירום של רופאים להצלת החטופים שהתקיים בספרייה הלאומית בירושלים עסקו מומחים מתחומים שונים במצב החטופים מבחינה פיזיולוגית ונפשית. פרופ' אבי עורי, פדוי שבי ממלחמת יום הכיפורים ומאבות השיקום בישראל, הרצה על ניסיונו האישי והמקצועי גם יחד.[211] סא"ל במיל ד"ר אמיר בלומנפלד, ראש ענף טראומה בצה"ל לשעבר, שמונה על ידי צה"ל אחרי 7 באוקטובר לרופא החטופים ומלווה מטה המשפחות הרצה על ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של כליאה ממושכת במנהרות, תוך ציטוטים מ"דו"ח 300 הימים"[212] שלכתיבתו היה שותף כחלק ממטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים.[213] מעבר לפגיעות הגופניות, הדו"ח מתאר גם את ההשלכות הנפשיות של השבי הממושך. החטופים סובלים מטראומה קשה, חרדה ודיכאון.
ב"דו"ח 300 הימים" שיצא מטעם מטה החטופים פרופ' חגי לוין סיכם את מצבם של החטופים וגם התייחס לסיכונים נוספים הרלוונטיים לנשים חטופות.
על פי הערכות רופאים, החטופים סובלים מהידרדרות פיזית חמורה, רעב ממושך וירידה של כ-50% במשקל, והם בסיכון לחלות בהפרעות קצב לב ואירועי לב פתאומיים. המערכת החיסונית של החטופים מוחלשת, והם רגישים הרבה יותר לזיהומי חורף ולמחלות ויראליות. התנאים של החטופים ששוחררו מספקים תובנה קריטית לגבי ההשלכות הבריאותיות החמורות של שבי ממושך. חטופים רבים הראו סימנים משמעותיים של תת-תזונה קיצונית, כולל ניוון שרירים וירידה במשקל, שהותירו אותם חלשים פיזית. מצבים כרוניים כגון יתר לחץ דם, סוכרת ופציעות לא מטופלות סיבכו עוד יותר את בריאותם. בנוסף, היעדר טיפול רפואי הולם תרם להידרדרות ברווחתם הגופנית והנפשית, וחטופים רבים סבלו מטראומה, חרדה ודיכאון. תנאים אלה הוחמרו בשל בידוד ממושך, חוסר תקשורת וחשש מאלימות.[214]
ב-10 בדצמבר 2024, יום זכויות האדם הבין-לאומי, התקיים דיון חירום בבית הנשיא על מצב חטופים בעזה. לקראת הדיון הוכן 'דו"ח 400 הימים".[215] "דו"ח 400 הימים" פורסם ב-13 בנובמבר 2024 ובו צוין שבמהלך החורף עלול מצבם הבריאותי של החטופים להתדרדר עד כדי סכנת חיים, ובפרט בעיית ההיפותרמיה והחשיפה לקור, כאשר אגירת החום הטבעית של החטופים נפגעת באופן קריטי. היפותרמיה לא רק משפיעה על התפקוד הפיזי אלא גם פוגעת בתהליכים קוגניטיביים, מה שמוביל לבלבול ומיומנויות מוטוריות מופחתות. נועה ארגמני, ששוחררה מהשבי בעזה, השתתפה בדיון וסיפרה כי בסרטון המלא שלה מהשבי רואים שהיא "חבולה, מדממת, עם כל הראש שלי פתוח ואף אחד לא הגיע לעזור לי". היא התייחסה למצבם של החטופים הנותרים בשבי בדאגה רבה: "אנחנו לא יודעים מה מצבם של 100 החטופים שעדיין נמצאים שם, ויכול להיות שגורלם יהיה יותר גרוע משלי". יוכבד ליפשיץ, חטופה נוספת ששוחררה, דיווחה אף היא על הידרדרותה הבריאותית בשבי. ד"ר עינת יהנה, פסיכולוגית שיקומית ממערך הבריאות של מטה המשפחות, ציינה: "החטופים מאבדים את זהותם והופכים להיות "רוח רפאים מהלכת". מצבם הנפשי שם אותם בסיכון גבוה לאובדנות, הם יכולים לאבד את התקווה שיצילו אותם".[216]
בתחילת ינואר 2025, שלחו מנהלי בתי חולים מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו הדגישו את קביעתם שלאור הזמן והתנאים, כל החטופים הם למעשה הומניטריים, וצריך להציל את כולם מיידית. עוד הדגישו הרופאים במכתב, שהחטופים לא יוכלו לשרוד עוד זמן בשבי ושהם חשופים לזיהומים, למחלות, לאיומים ולאלימות פיזית[217].
כמו כן, התפרסמו מחקרים ודוחות רפואיים בארץ ובעולם על הבריאות הגופנית והנפשית של חטופים, שבויים ואסירים. למשל:
Hoejenbos, M., Buma, A.H. (2009). Health Care of Prisoners and Detainees. In: Buma, A.P.C.C.H., Burris, D.G., Hawley, A., Ryan, J.M., Mahoney, P.F. (eds) Conflict and Catastrophe Medicine. Springer, London[218]
עדות ישירה על מצבם הבריאותי של החטופים ניתן לשמוע מפי אילנה גרצבסקי ששוחררה.
סגן קצין הרפואה הראשי של צה"ל, אל"ם ד"ר אבי בנוב דיווח כי כמה מהחטופות ששוחררו מאז נחתם הסכם הפסקת האש הוחזקו במנהרות חמאס עד שמונה חודשים ברציפות, ללא אור יום ועם מעט או ללא קשר אנושי. חלק מהן הוחזקו לבד ואחרות היו ביחד. מצבן הגופני של אלה שהוחזקו ביחד היה טוב יותר. ד"ר בנוב צופה כי חלק מהמשוחררים הבאים "יהיו חולים יותר וגם אנשים שמתו במהלך שהותם בעזה".[221][222]
מותם של חטופים בשבי
מותם של חטופים שגופתם לא חולצה מרצועת עזה נקבע בוועדת מומחים של משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית, הרבנים הראשיים לישראל והמשרד לענייני דת, לפ י ממצאים שנאספו ומידע מודיעיני.[223] במהלך מלחמת חרבות ברזל נקבע מותם של חטופים רבים על ידי ועדה זו. מקרים בולטים הם רביד כץ מניר עוז (אחותו דורון כץ־אשר שוחררה מהשבי עם שתי בנותיה) – גופתו חולצה בליל 24 ביולי;[224] אביב אצילי – מותו נקבע על ידי הוועדה ומשפחתו עודכנה שנרצח יממה לאחר שאשתו ליאת שוחררה מהשבי;[225] גיא אילוז, טכנאי הסאונד של "היהודים" שנחטף מהמסיבה ברעים; ואליהו "צ'רצ'יל" מרגלית – מגדל הבקר של ניר עוז, שבתו נילי שוחררה מהשבי.[226][227][228]
בתחילת נובמבר 2023 טען חמאס ש-60 חטופים נהרגו מהפצצות של צה"ל על רצועת עזה, אולם לא סיפק לכך הוכחות.[229] בסוף נובמבר 2023 טען חמאס שבני משפחת ביבס, שירי וילדיה אריאל וכפיר, נהרגו מהפצצות צה"ל, גם זאת ללא הוכחות.[230] לגבי מספר חטופים שחמאס טען כי נהרגו מהפצצות צה"ל, ישראל קבעה כי הם נרצחו בעודם בשבי.[231] כך למשל לגבי נועה מרציאנו, תצפיתנית מנחל עוז, ועדן זכריה שנחטפה מהמסיבה ברעים. חמאס טען שהשתיים נהרגו מהפצצות צה"ל, אולם דו"ח פתולוגי (במקרה של מרציאנו) וממצאים פורנזיים (במקרה של זכריה) קבעו כי הן נרצחו בשבי.[232][233] בנובמבר 2023 פרסם הג'יהאד האסלאמי שחנה קציר "מתה מסיבוכים רפואיים", אך מספר ימים לאחר מכן היא שוחררה בחיים.[234]
במקרים אחרים נקבע, או עלה חשש ממשי, שחטופים אכן נהרגו מאש צה"ל. המקרה הבולט ביותר הוא זה של הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה: יותם חיים ואלון שמריז שנחטפו מכפר עזה וסאמר טלאלקה מחורה שנחטף מניר עם. השלושה נמלטו משביים בשג'אעייה המופגזת, אולם ב-15 בדצמבר 2023, מספר ימים לאחר שהצליחו להימלט, הם נורו למוות בידי כוח צה"ל שזיהה אותם בטעות כמחבלים. לאחר תחקיר התברר כי בניגוד להוראות הפתיחה באש, החיילים ירו על שניים מהחטופים על אף שהרימו דגל לבן, חטוף שלישי ברח למבנה סמוך ואף הוא נורה למוות.[235]
לגבי יוסי שרעבי, שנחטף מקיבוץ בארי, תחקיר צה"לי קבע כי בסבירות גבוהה הוא נהרג בינואר 2024 מהפצצת חיל האוויר על מבנה במחנה נוסייראת.[236] על מותו של יוסי שרעבי בעקבות ההפצצה ועל רציחתו של איתי סבירסקי בידי החמאס דיווחה גם נועה ארגמני ששהתה איתם בשבי בעת ההפצצה.[237][238]
גם החטופים רון שרמן, ניק בייזר ואליה טולדנו נהרגו כתוצאה מתקיפת צה"ל.[70][239]
אפרת כץ נחטפה מניר עוז עם בתה דורון אשר ועם שני גורן בעגלה שמחוברת לאופנוע. על פי עדותן של אשר וגורן, מסוק קרב של צה"ל הרג את כל המחבלים החוטפים וגם את כץ.[240]
החטוף סהר ברוך נהרג במהלך ניסיון חילוץ כושל.[165] חיילי צה"ל הגיעו למבנה בו הוא הוחזק, פתחו את דלת הכניסה– ובשנייה הראשונה פתחו לעברם המחבלים באש כבדה. מבצע חילוץ החטופים הפך למבצע לחילוץ פצועים לאחור: הלוחמים ניהלו קרב קשה, שבו חוסלו מחבלים רבים. שני לוחמי סיירת נפצעו קשה.[241]
ב-1 בדצמבר 2023 פורסם כי אריה זלמנוביץ' מקיבוץ ניר עוז נרצח בשבי חמאס.[242] זלמנוביץ' היה החטוף המבוגר ביותר ולא קיבל את התרופות והמזון שנזקק להם עקב מצבו הבריאותי.[243] לאחר חילוצו של פרחאן קאדי פורסם כי לאורך תקופה מסוימת הוא הוחזק בדירה יחד עם זלמנוביץ', ושם חזה בהרעת מצבו של זלמנוביץ', בגסיסתו, ולבסוף ברציחתו על ידי שוביו.[244]
צה"ל הודיע על מספר חטופים כי נרצחו במהלך המתקפה וכי גופתם מוחזקת ברצועת עזה. ב-25 בפברואר 2024 פורסם כך על החייל עוז דניאל,[245] ב-12 במרץ 2024 על החייל איתי חן,[246] ב-17 במרץ 2024 על החייל דניאל פרץ,[247] וב-26 במרץ 2024 על אוריאל ברוך, חטוף ממסיבת הנובה.[248] ב-2 במאי 2024 הודיע קיבוץ בארי כי דרור אור שנחטף מהקיבוץ נרצח במתקפה וגופתו מוחזקת בעזה.[249] ב-7 במאי 2024 הודיע מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים כי ליאור רודאיף נרצח בעת החטיפה.[174]
ב-16 במאי 2024 הודיע דובר צה"ל כי שניים מהחטופים התאילנדים, סונטיה אקרסרי וסוטיסאק רינטלאק, נרצחו במתקפה וגופותיהם מוחזקות בשבי.[250]
ב-3 ביוני 2024 הודיע קיבוץ נירים כי נדב פופולוול נרצח בשבי חמאס וגופתו מוחזקת בשבי. נדב היה בנה של חנה פרי שנחטפה אף היא ושוחררה בעסקת החטופים. דובר צה"ל הודיע על הירצחם של חיים פרי, יורם מצגר ועמירם קופר. גופותיהם מוחזקות בשבי.[97]
ב-24 ביוני 2024 פורסם כי מוחמד אלאטרש, גשש בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה, נהרג בקרב ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה.[251]
ב-22 ביולי 2024 הודיעו דובר צה"ל וקיבוץ נירים כי אלכס דנציג מניר עוז ויגב בוכשטב מנירים נהרגו מספר חודשים קודם לכן, וגופותיהם מוחזקות בח'אן יונס. נסיבות מותם נחקרות.[252][253]
לאחר שחרורה סיפרה נועה ארגמני כי נפצעה בזמן השבי מקריסה של מבנה לאחר הפצצה של חיל האוויר.[254] בחשבונו של דובר חמאס אבו עוביידה נטען בספטמבר 2024 שעשרות חטופים נהרגו כתוצאה מהפצצות חיל האוויר ברצועה.[255]
ב-7 באוקטובר 2024 פורסם כי החטוף עידן שתיוי נהרג עוד ביום המתקפה ב-7 באוקטובר 2023, וגופתו חטופה.
ב-2 בדצמבר 2024 פורסם כי החטוף עומר נאוטרה נהרג עוד במתקפת הפתע של החמאס ב-7 באוקטובר 2023, וגופתו חטופה.
ב-11 בפברואר 2025 פורסם כי החטוף שלמה מנצור נהרג עוד ביום המתקפה ב-7 באוקטובר 2023, וגופתו חטופה.
תיעוד החטופים בשבי
לאורך כל תקופת החזקת החטופים בשבי, פרסמו חמאס והג'יהאד האסלאמי סרטונים המציגים חטופים ישראלים. לרוב נראו החטופים מתחננים לעסקת חילופין ולסיוע מהציבור והממשלה.
ב־16 באוקטובר 2023 פרסם חמאס סרטון שבו נראית החטופה מייה שם מבקשת שיחלצו אותה מן השבי.[256] מייה שוחררה ב־30 בנובמבר.[257] ב־30 באוקטובר פרסם החמאס סרטון נוסף שבו נראות שלוש חטופות מדברות למצלמה, כאשר אחת מהן מטיחה האשמות בראש הממשלה בנימין נתניהו.[258] שלושתן שוחררו במהלך חודש נובמבר.[259] ב־9 בנובמבר פרסם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני סרטון שבו נראים חנה קציר (בת 77) ויגיל יעקב (בן 12).[260] כעבור שבועיים טען הג'יהאד האסלאמי כי קציר "מתה מסיבוכים רפואיים", אך ב־24 בנובמבר היא שוחררה בחיים.[261] יגיל יעקב שוחרר עם אחיו אור ב־27 בנובמבר.[262]
ב־13 בנובמבר 2023 פרסם חמאס סרטון מתחילת המלחמה שבו נראית החיילת החטופה נועה מרציאנו כשהיא מדברת בשבי, ובסוף הסרטון נראית גופתה. למחרת הודיע צה"ל כי היא נרצחה בידי מחבל חמאס בתוך בית החולים שיפא.[263] ב־17 בנובמבר דווח כי גופתה חולצה בידי צה"ל במהלך סריקות סמוך לבית החולים שיפא.[264]
ב־30 בנובמבר פורסם סרטון של ירדן ביבס בעת שחמאס מבשר לו כי אשתו וילדיו מתו בשבי – טענה שלא אומתה,[265]. כן פורסמו סרטונים של חיים פרי, יורם מצגר, ועמירם קופר (18 בדצמבר),[266] ואלעד קציר וגדי מוזס (19 בדצמבר).[267] בהמשך פורסמו סרטונים נוספים שבהם נראו בין היתר איתי סבירסקי, יוסי שרעבי ונועה ארגמני (14 בינואר 2024),[268] דורון שטיינברכר, קרינה ארייב ודניאלה גלבוע (26 בינואר),[269]הרש גולדברג-פולין (24 באפריל),[270] קית' סגל ועמרי מירן (27 באפריל),[271] נדב פופלוול (11 במאי),[272] וסשה טרופנוב (28 במאי, ושוב ב-13 בנובמבר).[273][274] לקראת סוף 2024 פרסמו חמאס סרטונים נוספים שבהם נראו עידן אלכסנדר (30 בנובמבר)[275] ומתן צנגאוקר (7 בדצמבר).[276] ב-4 בינואר 2025 פרסם חמאס סרטון ובו נראית לירי אלבג.[277]
חילוץ גופותיהם של יוסף אל-זיאדנה ובנו חמזה (בן ובת נוספים של יוסף חזרו חיים במסגרת עסקת החטופים בנובמבר 2023)
18 בינואר 2025
1
1
חילוץ גופתו של אורון שאול, חלל צה"ל ממבצע צוק איתן. שאול לא נמנה בין 251 החטופים ממלחמה זו אלא הוא חלק מארבעת החיילים והאזרחים החטופים טרם תחילת המלחמה עצמה.
מייד עם פרוץ המלחמה החלו שיחות לשחרור החטופים. השיחות התקיימו בין ישראל לחמאס באמצעות גורמים בינלאומיים כמו ארצות הברית, קטר ומצרים.[281] בהמשך קטר פעלה למצב את עצמה כמתווכת עיקרית לשחרור החטופים.[282][283] במקביל, נציגי ממשלת תאילנד נפגשו ישירות עם נציגי חמאס באיראן, כדי לשחרר את אזרחיהם החטופים.
ב־20 באוקטובר שוחררו יהודית ונטלי רענן, אם ובתה בעלות אזרחות אמריקאית, שהגיעו משיקגו לביקור אצל משפחתן בנחל עוז.[284][285] שמונה מקרובי משפחתן נותרו בשבי.[286] ב־22 באוקטובר, בתיווך מצרים, שוחררו שתי ישראליות מבוגרות, יוכבד ליפשיץ ונורית קופר, שנחטפו במהלך הטבח בניר עוז.[287] בני זוגן נשארו בידי חמאס.
ב־7 בדצמבר 2023 ניסה צה"ל לחלץ את סהר ברוך, אך הוא נהרג במהלך ניסיון החילוץ וגופתו נשארה בידי חמאס. במהלך המבצע נפצעו שני לוחמים.[291] חמאס פרסם סרטון שבו טען כי סהר ברוך נהרג מאש צה"ל. דובר צה"ל התייחס להצהרה זו כאל טרור פסיכולוגי.[292]
מבצע ארנון: ב-8 ביוני 2024 חולצו ארבעה חטופים בפעולה של צה"ל, שב"כ וימ"מ במחנה הפליטים נוסייראת שברצועת עזה: נועה ארגמני, אנדריי קוזולוב, שלומי זיו ואלמוג מאיר ג'אן.
חילוץ פרחאן קאדי: ב-27 באוגוסט חולץ החטוף פרחאן קאדי ממנהרה בדרום הרצועה על ידי שב"כ וצה"ל.
ב־22 בנובמבר הסכימו ישראל וחמאס על הפסקת אש שבמסגרתה עסקה לשחרור חטופים, נשים וילדים עד גיל 19 – בתמורה לשחרור נשים וילדים עד גיל 19, פלסטינים האסורים בישראל. העסקה החלה להתממש ב־24 בנובמבר, ועד 30 בנובמבר שוחררו במסגרתה 80 ישראלים, כנגד שחרור 240 אסירים פלסטינים שחלקם ריצו מאסרים באשמת פעילות טרור (שלושה אסירים פלסטינים עבור כל חטוף). האסירים שישראל שחררה היו מקרב הקטינים והנשים שהיא מחזיקה במאסר, בתנאי שלא הורשעו ברצח.[296] בין האסירים לא היו רוצחים.[297] בנלווה לעסקה, אך בלי שישראל שחררה תמורתם עצורים, שוחררו 23 תאילנדים ופיליפיני אחד. כמו כן שוחרר, ב־27 בנובמבר 2023, רוני קריבוי, שנחטף מהטבח במסיבה ליד רעים, כמחווה לנשיא רוסיהולדימיר פוטין, שכן קריבוי מחזיק באזרחות רוסית.[187] הפסקת האש הסתיימה ב-1 בדצמבר לאחר כישלון המגעים להמשכתה, כשחמאס הודיע שאינו מסוגל לאתר 10 נשים חטופות להמשך העסקה, והחל לשגר רקטות לשטח ישראל.[298][299][300][301]
מהלכים לקידום עסקת חטופים נוספת
בלחץ ארצות הברית חזרה ישראל לשולחן המשא ומתן לשחרור חטופים. באפריל היה ידוע לצה"ל שנשארו בעזה לא יותר ממאה חטופים חיים. היה ניסיון להגיע לעסקה לשחרור 40 חטופים בקטגוריית נשים, קשישים וחולים: 5 חיילות, 7 נשים, 15 גברים מבוגרים ו-13 צעירים פצועים וחולים.[302] חמאס אמר שאינו יכול להתחייב ל-40 חטופים חיים בקטגוריה זאת, והציע 40 חטופים מקטגוריות שונות.[303] הוול סטריט ג'ורנל הביע חשש שרוב החטופים מתו מהתקפות צה"ל או ממחלות ופציעות, ושחלק מהם משמשים מגן אנושי לבכירי חמאס.[304]
קושי להגיע לעסקת חטופים נוספת נגרם, בין היתר, מחילוקי דעות בנוגע לסיום המלחמה. ישראל דרשה הפסקת אש זמנית שלאחריה צה"ל יוכל לחזור להילחם ברצועת עזה, ואילו חמאס דרש הפסקת אש קבועה ויציאת צה"ל מרצועת עזה.[305][306]
בנובמבר 2024, במענה לעתירה לבג"ץ מטעם משפחות החטופים, הצהירה הממשלה שלא כל פרטי המתווים לעסקאות שבויים ונעדרים מובאים לדיון בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, וכי בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו יש סמכויות כמעט מוחלטות בנושא המשא ומתן על העסקה: הוא דן לבדו עם הצוות, נותן הוראות ומקבל עדכונים. הוא זה שמחליט מתי יעודכן הקבינט המדיני-ביטחוני ומה מספיק חשוב כדי שיובא לדיון ולהחלטתו.[307]
בתקשורת התקיים דיון ער מדוע לא התגבשה עסקה נוספת במהלך שנת 2024. בינואר 2025 טען השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לקראת גיבוש עסקה נוספת לשחרור חטופים, כי "בשנה האחרונה, באמצעות כוחנו הפוליטי, הצלחנו למנוע מהעסקה הזו לצאת לפועל, פעם אחר פעם".[308]ג'ון קירבי טען שהעסקה לא הושגה במהלך שנת 2024 בגלל חמאס, ולא בגלל בן גביר.[309] לעומת זאת, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט טען כי ראה בעיניו שבן גביר טרפד עסקה.[310] במשפחות החטופים ראו בדבריו של בן גביר לקיחת אחריות על מותם של החטופים שהיו צפויים להשתחרר בהסכמים מוקדמים יותר.[311]
במהלך ינואר 2025, התגבשה עסקת חטופים נוספת.[312] מתווה העסקה כולל הפסקת אש בת שישה שבועות (42 ימים), שבמסגרתה ישוחררו 33 חטופים, חיים ומתים, ובתוכם כל הנשים החטופות, משפחת ביבס, מבוגרים מעל גיל 50, והיתר חטופים אשר הוגדרו כ"הומניטרים". בכל שבוע ישוחררו לפחות 3 חטופים, כאשר החיים ישוחררו לפני המתים. ביום האחרון של הפסקת האש ישוחררו כל החטופים (מכלל 33 החטופים בשלב הזה) שלא שוחררו קודם לכן.
העסקה השנייה יצאה לדרך ב-19 בינואר, ובפעימה הראשונה באותו היום שוחררו 3 חטופות: אמילי תהילה דמארי, ודורון שטיינברכר שנחטפו מכפר עזה, ורומי גונן, שנחטפה מרכבו של בן שמעוני בכביש 232, בעת שברחה מהטבח בפסטיבל נובה.
בפעימה השנייה ב-25 בינואר, שוחררו דניאלה גלבוע, נעמה לוי, קרינה ארייב ולירי אלבג תצפיתניות שנחטפו ממוצב נחל עוז.[313]
בפעימה השלישית ב-30 בינואר שוחררו אגם ברגר, התצפיתנית האחרונה שנשארה בשבי, אשר נחטפה ממוצב נחל עוז, ארבל יהוד וגדי מוזס שאשר נחטפו מניר עוז וכן שוחררו בפעימה זו חמישה מהחטופים התאילנדים, שלא במסגרת העסקה עצמה אלא בנוסף.
בפעימה הרביעית ב-1 בפברואר שוחררו קית' סיגל, אשר נחטף מכפר עזה, וירדן ביבס ועופר קלדרון אשר נחטפו מניר עוז.
בפעימה החמישית ב-8 בפברואר שוחררו אוהד בן עמי ואלי שרעבי, אשר נחטפו מבארי, ואור לוי אשר נחטף ממסיבת הנובה.
בפעימה השישית ב-15 בפברואר שוחררו סשה טרופנוב, שגיא דקל חן ויאיר הורן אשר נחטפו מניר עוז.
בפעימה השביעית ב-20 בפברואר נמסרו למראית עין גופותיהם של ארבעה חללים, אך בהמשך התבררה זהותם של שלושה חללים בלבד, שנחטפו מניר עוז: עודד ליפשיץ, וילדי משפחת ביבס, כפיר ואריאל. הגופה הרביעית שנטען על ידי חמאס שזאת גופתה של שירי ביבס, לא זוהתה, לא כשירי ולא כגופה של אף חטוף או חטופה אחרים.
בפעימה השמינית ב-22 בפברואר נמסרה בפועל גופתה של שירי ביבס, ובנוסף שוחררו שישה חטופים חיים: שלושה חטופים אשר נחטפו ממסיבת הנובה: אליה כהן, עומר ונקרט, ועומר שם טוב, חטוף אחד אשר נחטף מבארי, טל שוהם, ושני חטופים מלפני המלחמה: אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.
איסוף גופות וחילוצן
טרם תחילת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה, אסף צה"ל גופות אחדות של ישראלים סמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה, אך לא פירט מי הם.[314]
בדצמבר 2023 חולצו שלוש גופות חטופים שנהרגו בשבי החמאס מתקיפת צה"ל: אליה טולדנו שנחטף מפסטיבל נובה, רב"ט ניק בייזר וסמל רון שרמן שנחטפו ממת"ק עזה.[320]
ב-6 באפריל 2024 חולצה גופתו של אלעד קציר שנחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז ונרצח בשבי בינואר 2024.[321]
ב-17 במאי 2024 חולצו ארבע גופות חטופים: שני לוק, איציק (יצחק) גלרנטר ועמית בוסקילה שנחטפו מפסטיבל נובה, ורון בנימין שנחטף ממכוניתו ונרצח ליד מפלסים.[322][323]
ב-24 במאי 2024 חולצו מג'באליה שלוש גופות חטופים שנרצחו בשבי: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז שנרצחו ונחטפו ב-7 באוקטובר.[324]
ב-20 באוגוסט 2024 חולצו מח'אן יונס שש גופות חטופים: יגב בוכשטב ונדב פופלוול שנחטפו מנירים, אלכסנדר דנציג, אברהם מונדר, יורם מצגר וחיים פרי שנחטפו מניר עוז.[327][328] אברהם מונדר נחשב עד חילוץ גופתו כחטוף חי.
ב-28 באוגוסט 2024 חולצה גופתו של חייל שנפל ב-7 באוקטובר וחולץ ממקום קבורתו בדרום הרצועה. לבקשת המשפחה, שמו לא הותר לפרסום.[329]
ב-3 בדצמבר 2024 חולצה גופתו של איתי סבירסקי מרצועת עזה, בינואר 2024 הודיע צה"ל על מותו בשבי (חמאס פרסם יומיים לאחר אותה ההודעה אות חיים ממנו).
ב-8 בינואר 2025 חולצו גופתיהם של יוסף אל-זיאדנה ובנו חמזה, שנחטפו במהלך הטבח בחולית ועד למציאת גופותיהם נחשבו כחיים. בן ובת נוספים של יוסף (אחים של חמזה) - בילאל ועאישה, שנחטפו אף הם, הושבו לישראל בנובמבר 2023, במסגרת עסקת החטופים.[331][332]
ב-19 בינואר 2025, שעות לפני כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש במסגרת עסקת החטופים השנייה, חולצה גופתו של אורון שאול, חלל צה"ל ממבצע צוק איתן. שאול לא נכלל במניין החטופים במלחמה זו אלא לצידם במניין 4 חטופים, חיים ומתים, אשר נחטפו טרם תחילת המלחמה.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: אין להכניס מידע עתידי לפסקה זו לפני התרחשותו בפועל.
בימים שלאחר השחרור דווח כי רבים מהחטופים הוחזקו במנהרות כמעט כל הזמן, קיבלו מעט מאוד מזון ונמנע מהם מידע על קרובי משפחותיהם.[333][334] כך למשל, אלי שרעבי גילה כי שתי בנותיו ואשתו נרצחו בטבח שבעה באוקטובר רק לאחר ששוחרר.[335]
יפעת קלדרון, בת דודו של עופר קלדרון שהיה חטוף בעזה, סיפרה שהוא ביקש מבתו סהר: "לכי להפגנות, תילחמי".[336] דורון שטיינברכר, שנחטפה מביתה בכפר עזה ושוחררה בינואר 2025, פרסמה הצהרה בה הודתה למשתתפי ההפגנות: "אני פה בזכותם. תודה לכל מי שעטף ועוטף אותי ותמך במשפחתי... בשנייה שאוכל לצאת מפה - אני עם שלט ביד".[337] ארבל יהוד, שנחטפה מביתה בניר עוז ושוחררה בינואר 2025, פרסמה מסר באינסטגרם: "אני מבקשת מכולם להמשיך במאבק ולא להרפות. כשאריאל, סשה, דוד וכל אהובינו יוחזרו הביתה - נוכל כולנו להתפנות לריפוי". בן זוגה, אריאל קוניו, וחבריהם עדיין נמצאים בשבי חמאס.[338]
מחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב ובמכון ויצמן למדע עוסק בהשפעות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות על השבויים שחזרו מהשבי.[339] בכנס החירום של "רופאים להצלת החטופים" שהתקיים בספרייה הלאומית בירושלים, הרצתה פרופ' מירב רוט, פסיכואנליטיקאית, על הטיפול הנפשי בשבים מהשבי.[340] דורית שטיין, ראש תחום הזנות מיוחדות, ומיטל בנימין, שתיהן מהמחלקה לתזונה במרכז הרפואי שיבא, סקרו תיאורי מקרה של טיפול בשבים מרצועת עזה לאחר כ-50, 129 ו-249 ימים בשבי.[341]
בבית חולים שיבא נערכים לכך שהטיפול הנפשי יהיה משמעותי יותר מהטיפול הפיזי[342] עם הגעתם של חטופים ששוחררו על ידי החמאס. מיד עם שחרורו של ירדן ביבס ניתן היה להבחין במעמסה הנפשית שאיתה הוא נדרש להתמודד. ישנו חשש כבד לחיי אשתו שירי וילדיו אריאל וכפיר, ולכן הוא יזדקק למענה פסיכולוגי ופסיכיאטרי.
פרוטוקול קליטת החטופים (2025)
לקראת מימוש עסקת החטופים השנייה גיבש משרד הבריאות פרוטוקול מפורט לקליטתם, הכולל היבטים רפואיים, בדיקות נחוצות, טיפול נפשי וכן תיעוד מעשי זוועה שעברו.[343][344] הפרוטוקול מתייחס בין היתר לתופעה של פקקת ורידים עמוקה שהייתה אצל החטופים ששוחררו בעסקה הקודמת. החטופים המשוחררים יעברו בדיקת מחלות זיהומיות, ויעברו גם בדיקה פסיכיאטרית. כמו כן המשוחררים יקבלו תמיכה, ליווי ועזרה בכל הקשור לתזונה, בני המשפחות יודרכו כיצד להאכיל את החטופים בביתם, במטרה למנוע פגיעה מאכילה לא מותאמת מצב, העלולה לגרום לנזקים לגוף.
לקראת ביצוע העסקה, סא"ל במיל ד"ר אמיר בלומנפלד, ראש ענף טראומה בצה"ל לשעבר, שמונה על ידי צה"ל אחרי 7 באוקטובר לרופא החטופים ומלווה מטה המשפחות שמכיר את השפעת השבי על בריאות החטופים אמר כי שיקום המשוחררים יארך שנים.[345] ד"ר עודד טלמור וד"ר שרון פורת כתבו כי בין התופעות הקשות שחוו החטופים המשוחררים, ועדיין חווים, משוחררי העסקה הראשונה, בולטת אחת שזוהתה אצל חלקם - חוסר היכולת, במשך תקופה ארוכה, להאמין שהם כבר לא בשבי.[346]הכותבים: ד"ר עודד טלמור, פסיכיאטר מומחה, מנהל אחראי מיון פסיכיאטרי באיכילוב ובמכון "מנטליקס"; ד"ר שרון פורת, רופאה מתמחה בפסיכיאטריה ב"מרחבים" ו"מנטליקס".
קצין הרפואה הראשי של צה"ל תא"ל ד"ר זיוון אביעד-בר (45), שאחראי על הגשת הסיוע הרפואי והנפשי המיידי לשבים מרגע שנמסרו מאנשי הצלב האדום לידי צה"ל, בתוך שטח עזה, ועד הרגע שבו הועברו לטיפולה של מערכת הבריאות.הדרך אל בית החולים, לדבריו, היא אירוע מורכב שדורש תשומת לב מיוחדת. "לקראת החזרת החטופים בחנו אירועים אחרים של החזרת שבויים בעולם, אבל בעיקר למדנו מהחזרת החטופים לפני שנה", הוא מספר. "אחרי המבצע ההוא ניהלנו שיחות איתם ובדקנו מה עבד טוב ומה פחות. האופן שבו אנחנו מקבלים אותם הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול. שואלים אותי 'למה אתם לא מעלים אותם מיד על מסוק, שיראו את המשפחה'. ממש לא. זה חלק מתהליך הריפוי. החטופים נמצאים במעבר ממקום שבו הם היו חסרי שליטה וחסרי יכולת בחירה וניבוי, למצב שבו פתאום, בבת אחת, הם ככל האדם, וזה צריך להתבצע בהדרגה.[347]
נעדרים שנחשבו כחטופים
מספר נעדרים נחשבו כחטופים עד שגופתם או שרידיה זוהו בשטח ישראל. יחידות רבות (כמו אית"ן, רשות העתיקות ועוד) עבדו במרחב העוטף לביצוע חקירות, סריקות ועיבוד נתונים עד לאיתור חלק מהנעדרים או קביעת מצבם של חלק מהחטופים.
אחת מהם הייתה ויויאן סילבר, שנחשבה כחטופה מבארי במשך 38 ימים, עד שגופתה זוהתה בשטח ישראל סמוך לגדר.
דרור קפלון נחשב כחטוף במשך כחודשיים, לאחר שהטלפון הנייד שלו אוכן בעזה. לבסוף, בחקירה של אנשי יחידת אית"ן, זוהתה גופתו בשטח ישראל ונקבע כי נרצח.[348][349]
שני גבאי ואליקים ליבמן שהו באמבולנס שמחבלי החמאס ירו עליו רקטת RPG. האמבולנס נפגע ועלה באש. בשל הפגיעה הקשה, הליך זיהוי ההרוגים היה ארוך ומורכב. שני גבאי נחשבה כחטופה ממסיבת הנובה במשך 47 ימים, עד שזוהתה גופתה – שנקברה תחילה בטעות עם גופת צעירה אחרת, שנרצחה אף היא במסיבת הנובה. אליקים ליבמן נחשב כחטוף ממסיבת הנובה במשך כשבעה חודשים, עד שזוהו שרידי גופתו ביער רעים ונמצא כי שרידים נוספים שלו נקברו בטעות בקבר של נרצחת אחרת.[350]
דולב יהוד נחשב כחטוף במשך כשמונה חודשים, עד שזוהתה גופתו ביוני 2024 בשטח ישראל, בשטח קיבוץ ניר עוז.[351]
נשיא ארצות הבריתג'ו ביידן אמר כי בין החטופים ישנם גם אזרחים אמריקאים, וממשלתו תשתף עם ישראל מידע מודיעיני וישלח אליה מומחים על מנת לסייע בכל הנוגע למשבר החטופים. ביידן גינה את חטיפתם של ניצולי שואה, נשים וילדים.[352][353] דובר מחלקת המדינה, מת'יו מילר, העריך כי אחת הסיבות שחמאס אינו מעוניין להחזיר חלק מהנשים שהוא מחזיק כבנות ערובה, היא למנוע מהן להעיד על מה שעבר עליהן בשבי החמאס.[354][355]
קנצלר גרמניה, אולף שולץ, אמר כי ארצו חוששת שחמאס יעשה שימוש בחטופים – בהם 5 אזרחים גרמנים – כמגן אנושי נגד תקיפות צה"ל ברצועת עזה. הוא הביע תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, והודיע שיעביר לישראל שני מל"טים מסוג HERON-TP.[356]
נשיא צרפת, עמנואל מקרון הביע הזדהות עם ישראל וציין כי השימוש בחטופים על מנת לסחוט את ישראל הוא מחליא.[357]
מאג'ד אל-אנסארי (אנ'), סגן ראש הממשלה הקטרי ויועץ בכיר לשר החוץ, אמר שהוא אופטימי וסבור שבני הערובה ישוחררו בקרוב.[358]
שר החוץ הבריטי, ג'יימס קלברלי, שיתף בחשבון X שלו סרטון ובו ראיון עם ראזי חמד, בכיר בחמאס. בראיון אמר חמד שארגונו יבצע שוב את המעשים שבוצעו ב־7 באוקטובר. על זה הגיב קלברלי: "כיצד יכול להיות שלום כאשר חמאס מחויבים להשמדתה של ישראל?".[359]
כמה מקרי חטיפה שאירעו ב-7 באוקטובר זכו לתיעוד שהופץ בכלי תקשורת בישראל ובעולם. בהם החטיפה של בני הזוג אבינתן אור ונועה ארגמני, שהשתתפו במסיבת הטבע ליד רעים וצולמו מובלים על ידי מחבלים לרצועת עזה,[361] וכן חטיפתה של יפה אדר, בת 85, שצולמה ברצועת עזה כשהמחבלים מסיעים אותה על הקלנועית שלה לקול מצהלות אזרחים עזתיים.[362][363]
סרטון נוסף שזכה לחשיפה הוא של שני לוק. בסרטון נראית לוק שוכבת בטנדר בלבוש חלקי, פצועה ומחוסרת הכרה, מובלת ברחובות עזה והקהל יורק עליה ומכה אותה[364][365]. מאוחר יותר התברר שלוק כבר לא הייתה בחיים בעת שצולם הסרטון[366].
הסאן הבריטי הקדיש ב־2 בנובמבר את שער העיתון ל־32 ילדים ישראלים שנחטפו לרצועת עזה. לצד תמונותיהם נכתב: "32 ילדים חפים מפשע נחטפו על ידי טרוריסטים. זאת הסיבה שישראל חייבת להילחם בחמאס המרושע". עוד נכתב בענק: "החזירו אותם הביתה!".[367]
ב־12 באוקטובר פורסמה ברשתות החברתיות פרסומת לפיצה הנמכרת בבית עסק בחווארה. בפרסומת נראית תמונת אישה מבוגרת שכמעט נחטפה לרצועת עזה, והוכרחה להצטלם עם מחבל כשהיא עושה תנועת וי. בסופו של דבר אישה זו לא נחטפה. שעות ספורות לאחר חשיפת הפרשה באתר הקול היהודי,[368] דחפור של צה"ל הרס את קיר בית העסק ואטם אותו בחול.[369][370][דרושה הבהרה]
מנסור עבאס, יו"ר מפלגת רע"מ, אמר בריאיון לכאן 11 כי הוא "קורא להנהגת כל הפלגים הפלסטינים להוכיח עמדה אנושית ערכית המשקפת את ערכי האסלאם, ולשחרר לאלתר את כל החטופים, בני הערובה והשבויים".[371]
ב-25 במרץ 2024 פורסם ראיון של משפחת החטופה לירי אלבג בדיילי מייל. לראיון צורפו תמונות של חדר שבו מצא צה"ל דגימות מדמה של אלבג ושל חטופות נוספות.[372][373]
הודעות של חמאס ושל ארגונים פלסטינים, המתארות את המתקפה, אינן מציינות כי במסגרתה חטף חמאס לרצועת עזה אזרחים, בהם ילדים נשים ומבוגרים. הפלישה מתוארת כ"התנגדות" לשלטון ישראל וכתגובה למתקפה ישראלית.
אזרחים פרו-פלסטינים במדינות מערביות תועדו כשהם תולשים מודעות על חטופים ישראלים וזרים. בין הנימוקים לתלישת המודעות היו טענות כי מדובר ב"תעמולה ישראלית".[379]
מיצג הלב בטיילת לואי בחיפה הקורא להשבת החטופים עכשיו
מיד לאחר תחילת המלחמה סגרה הממשלה את משרד ההסברה.[380] עיקר פעילות ההסברה נעשית על ידי מתנדבות ומתנדבים.
העיתונאי והדובר לשעבר במערך ההסברה הלאומי, אילון לוי, הקים מיזם הסברה פרטי על מנת להילחם על שמה הטוב של ישראל ולמען החזרת החטופים.[381]
פעילת ההסברה, נועה תשבי, יזמה והשתתפה בפעילויות רבות למען החטופים בעולם. כך למשל, כאשר הוזמנה לבית הלבן בוושינגטון, תלתה תשבי על אחד מעצי האשוח המפוזרים בבית את שרשרת דיסקית החטופים הרשמית עם הכיתוב בעברית "הלב שלנו שבוי בעזה".
בלונדון אנשי עסקים ישראלים פרסמו את תמונות החטופים על גבי מסכי ענק שהוצבו על משאיות שנוסעות ברחובות העיקריים של העיר.[382]
בערים רבות ברחבי העולם, בהם לונדון וברלין, נערכו מיזמים של שולחנות אוכל ערוכים וכיסאות עם תמונות החטופים.
תמונות "נחטף על ידי חמאס" עם שמות החטופים נתלו בקמפוסים, על עמודי תאורה ועל לוחות מודעות ברחבי העולם. פורסמו סרטונים המציגים הזדהות עם הקורבנות המוצגים בתמונות לצד אנשים המנסים לתלוש את התמונות, ואת המאבק סביב הצגתם במרחב הציבורי.[383]
השחקנית והבמאית חנה אזולאי־הספרי העלתה לרשת סרטון בערבית מרוקאית ובו בקשה לעמוד לצד ישראל ולגנות את המעשים הברבריים של חמאס ואת החטיפות.[384]
בחברה הישראלית
שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ־200 כיסאות המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה, רחבת מוזיאון תל אביב לאמנות
לוגו קבוצת הרופאים
כרזה הקוראת לשחרורו של רון בנימין, על בניין מטה חברת צ'מפיון מוטורס בבני ברק, מקום עבודתו של רון. ב-17 במאי 2024 התברר שנרצח ב-7 באוקטובר, וגופתו הובלה לרצועה.
למחרת החטיפה הקימו משפחות של חטופים ונעדרים מטה שנועד להשבת כל החטופים מעזה ולאיתור הנעדרים מהמתקפה. המטה פועל בזירות שונות למען מטרה זו. הוא פועל גם להשבת שבויים ישראלים המוחזקים ברצועת עזה עוד מלפני המתקפה של 7 באוקטובר, ביניהם ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה וכן גופותיהם של החיילים אורון שאול והדר גולדין, שנחטפו במבצע צוק איתן. במטה ישנו צוות רפואי הפועל למען החטופים הזקוקים לטיפול רפואי, וכן צוות משפטי הפועל לפתרון בעיות משפטיות שנוצרו בעקבות החטיפה ולהתמודדות משפטית בין-לאומית מול ארגון הטרור חמאס.
ביום ראשון בערב, 8 באוקטובר, קיימו משפחות חטופים ונעדרים מסיבת עיתונאים, שבה דרשו מהממשלה לפתוח שיח שוטף עם המשפחות ולפעול להחזרת הנעדרים הביתה. הממשלה מינתה את גל הירש לאחראי על הנושא.[385]
פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.
ב־18 באוקטובר נפגשו נציגי משפחות חטופים עם נשיא ארצות הבריתג'ו ביידן, שערך ביקור מיוחד בישראל בצל המלחמה. הנשיא הצהיר כי ארצות הברית תומכת באופן מוחלט בישראל ופועלת למען שחרור החטופים, ושהיא תתרום ממשאביה ככל שיידרש לביצוע מטרה זו.[387][388]
לאחר שחרור חטופים בעסקה הראשונה החלו רופאים לטפל ולבדוק את מצבם הרפואי וגם להבין את מצבם הרפואי של החטופים שלא שוחררו. המטה הקים מערך רפואי שמורכב מקבוצה שנקראת קבוצת הרופאים להצלת החטופים ובה מאות אנשי רפואה בתחומים שונים. קבוצת הרופאים פתחה בשביתת שבת מול הכנסת שהובילה לכנס רופאים בספריה הלאומית בירושלים ביום 24.10.2024.[390] בכנס הוצג דו"ח 300 הימים על השלכות רפואיות ונפשיות של השהייה בשבי. עבור רבים מהמשתתפים הייתה זו הפעם הראשונה שבה הם הבינו את הממדים האמיתיים של ההשפעה.[391] כתוצאה מכך הקימו את המיזם "בואו" – באים ומצילים אותם ואותנו. מטרת המיזם הייתה להציג את מצב החטופים בכל מוסדות הרפואה בישראל. [392]
ביום 10 בדצמבר 2024, יום זכויות האדם הבין-לאומי, התקיים דיון חירום בבית הנשיא ובו הוצג דו"ח 400 הימים. ניתן לקרוא את הדו"ח במלואו בויקי-טקסט קובץ:דו"ח 400 הימים.pdf
הדו"ח מתייחס גם להשפעה הפסיכולוגית על משפחות החטופים. השבי הממושך של יקיריהם גורם לחץ רגשי ופסיכולוגי חמור ורב - פנים למשפחות, הדו"ח מתריע על היעדר פעילות הומניטרית מצד הקהילה הבין-לאומית והצלב האדום למרות המנדט שלו להגן על קורבנות סכסוכים.
בסוף דצמבר 2024, הפגינו פעילי ארגון "רופאים למען חטופים" מול ביתו של השר אוריאל בוסו בדרישה שיקרא להחזרת כל החטופים בעסקה מקיפה. זאת לאחר שמוקדם יותר סירב השר להיפגש עם נציגי הארגון.[393]
קבוצת הרופאים פרסמה בנוסף מחקר על ההשפעה של גורל החטופים על כלל הציבור הישראלי ועל הצורך בתוכניות שיקום לאומיות.[394]
בדו"ח 400 הימים, נכתב בין היתר על כך שמי שהוכרזו חללים על ידי הרשויות הישראליות, ועדיין בשבי "נשללה זכותם לקבורה נאותה". החזרת גופותיהם היא חובה מסיבות מוסריות, תרבותיות, משפטיות ובריאותיות. גופותיהם עלולות להיעלם עם הזמן ולא להימצא, כפי שקרה עם רון ארד, ולהותיר משפחות עם כאב וטראומה מתמשכים. לפיכך, יש דחיפות גם בהשבת המתים לקבורה בישראל.
פורום של משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז טבח שבעה באוקטובר. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור[395] ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.
לפי סקר שפורסם ב-24 בנובמבר 2023, הרוב המוחלט בציבור היהודי רואה בהחזרת החטופים (94%) ובמיטוט החמאס (93%) את שני היעדים החשובים ביותר במלחמה.[396] עם זאת, יש הרואים במאבק לשחרורם של החטופים מאבק פוליטי נגד הממשלה.[397] הוויכוח המרכזי נוגע בשאלה אם נכון לשלם בהפסקת הלחימה, ולהסתכן בהתאוששות חמאס, תמורת השבת החטופים לביתם. בנוסף, ישנה מחלוקת על כמות וזהות המחבלים שאמורה ישראל לשחרר, וכן תנאים נוספים שמציב חמאס כמו חזרת תושבי צפון הרצועה לביתם, או הסגת כוחות צה"ל. בעקבות מחלוקת זו, ב-8 בדצמבר 2023 הצית אחד ממתנגדי העסקה את מאהל של משפחות חטופים בקריית הלאום.[398]
"משמרת 101", יוזמת אימהות של חטופים הינה מחאה שקטה הנערכת ברחבי הארץ. חירות, אמו של החטוף תמיר נמרודי, אמרה: "אני אמא, אני א-פוליטית. הילד שלי הוא א-פוליטי, הוא ילד. וכאמא לאמא, אני אומרת לכן– הם צריכים לחזור הביתה, כל הילדים שלנו, ללא יוצא מן הכלל. אין פה אמירה פוליטית, יש פה היבט הומניטרי בלבד".[399]
ברחבת המדיטק בחולון הוצב מיצב "גן הילדים החטופים". על הדשא שנצבע שחור הוצבו מתקני משחק שחורים ופוזרו דליי משחק צבעוניים הנושאים את שמות הילדים שממתינים להחזרתם.[400]
בקונצרט מולדת הוקלט השיר "הביתה" בהשתתפות כ־1,000 נגנים, זמרים ונציגי משפחות החטופים.[402] ניתן אישור לשנות את המילים במקור: מ"עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה" ל-"עוד שעה חלפה, עוד שעה טרופה".
ב-14 בינואר 2024, 100 ימים לחטיפה, הובילה ההסתדרות את יוזמת "עוצרים ומזדהים", במסגרתה חברות ביטוח, משרדי עורכי דין, מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות בריאות, חברות היי-טק, תאגידי מזון, רשויות מקומיות, מרכזי קניות ועוד ישבתו למשך 100 דקות החל מהשעה 11:00.ב-13 בינואר, נפתחה עצרת בת 24 שעות, במסגרתה הגיעו אל כיכר החטופים בתל אביב עשרות אנשי ציבור, אנשי אקדמיה, אמנים, זמרים ועוד. במקום הוקם מיצג החושף מנהרה באורך 30 מטרים ומדמה את התנאים הקשים בהם מוחזקים החטופים.[403]
כרזות ומיצבים בקריאה לשחרור החטופים
במקומות רבים בישראל - במבני ציבור, בשטחים ציבוריים, בבתי עסק ובבתים פרטיים - ניתלו כרזות הקוראות להחזרת החטופים. כרזות אלה כללו את הכיתוב "מחזירים אותם הביתה עכשיו!" או באנגלית "Bring them home now!", פעמים רבות עם תצלומים של החטופים. במקומות אחדים נוצרו ציורי גרפיטי בקריאה לשחרור החטופים.[404]
ישראלים רבים נושאים דרך קבע סרט מודעות צהוב על בגדיהם, וסרטי מודעות גדולים מוצבים במקומות רבים. ישראלים רבים נושאים דסקית צבאית עם חריטה "הלב שלנו שבוי בעזה" ו-"Bring them home - now!". כיסאות צהובים ריקים או שעליהם תמונת חטוף מוצבים במקומות רבים.
בסוף דצמבר 23 החלו כמה נשים לסרוג סיכות פרפרים צהובים - פרפרי חופש כסמל לתקווה. תוך זמן קצר הצטרפו לקבוצה מאות נשים בארץ ובעולם. במהרה הפך הפרפר הצהוב לסמל לחופש ושולב בשלטים, מיצגים ופעילויות לתמיכה ולקידום המודעות בנושא החטופים והנעדרים.
פורטל ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, חברה, תרבות ועוד.
^ 1.01.11.2כלל המספרים כאן לא כוללים את ארבעת הישראלים החטופים מלפני המלחמה – אורון שאול, הדר גולדין, אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א־סייד. בתקשורת ובדובר צה"ל המספר כולל את אותם ארבעה ואילו בערך הזה לא כוללים אותם אלא רק את חטופי המלחמה עצמה.
↑בטבלה נכללים, ככל שיהיו, גם שחרורם וחילוץ גופותיהם של 4 החטופים טרם המלחמה, ובעמודת ההערות מצויינת העובדה שחטופים אלו אינם ממניין 251 חטופי המלחמה אלא במניין 4 החטופים שלצידם. למרות זאת, סיכום הטבלה כולל ויכלול גם אותם בסיכום כלל המחולצים והמשוחררים
ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)
.jpg)
חטופים בעזה, סרטון בערוץ "אריאלה שטרנבך מרסקי", באתר יוטיוב (אורך: 07:36)
הילו גלזר, "אפילו השוטרים הכי קשוחים של ירושלים לא עומדים בפנינו", באתר הארץ, 19 בנובמבר 2024
18 מחבלים חוסלו במתחם פיקוד של חמאס וגא"פ ששימש בעבר כבי"ס בצפון עזה, באתר צה"ל, 22 באוקטובר 2024
ציוץ של Raviv Drucker ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2024
