מבצע ניתוח מקומי

מבצע ניתוח מקומי
	מערכה: התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים	18 במרץ 2024 – 1 באפריל 2024 (15 ימים)
מקום	בית החולים שיפא, עזה
עילה	הקמת מפקדת טרור בבית החולים שיפא
תוצאה	ניצחון ישראלי: מעצר של מאות מחבלים, בהם בכירים, והריגתם של כ-200 מחבלים, החרמה של אמל"ח רב וחומר מודיעיני
הצדדים הלוחמים
ישראל; צה"ל; ; שירות הביטחון הכללי;	חדר המבצעים הפלסטיני המשותף:; חמאס; ; הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני;
מפקדים
רב-אלוף הרצי הלוי; ; רונן בר;	מוחמד דף (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס);
כוחות
עוצבת הפלדה (אוגדה 162); שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה שייטת 13; ; יחידה 504, אמ"ן; ; גדס״מ 8200, אמ״ן; ; חטיבה 401; ; חטיבת הנח"ל; סיירת נח"ל; ; גדוד 932; ; ; גדוד 424; ; יחידת דובדבן; ; חטיבת האש 215; ;	חטיבת העיר עזה של חמאס; ; מחבלי גא"פ רבים; ; ; סה"כ, בין 600 ל-1,000 מחבלים.
אבדות
שלושה לוחמי צה"ל הרוגים	מעל ל-200 מחבלים הרוגים, מעל ל-500 עצורים

מבצע ניתוח מקומי הוא מבצע צבאי של צה"ל שכלל השתלטות מחדש על בית החולים שיפא בעזה, שהחל ב-18 במרץ 2024 במסגרת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. בית החולים נכבש לראשונה ב-15 בנובמבר 2023, אך לאחר שצה"ל נסוג ממנו, הוא חזר לשמש את מחבלי החמאס וגא"פ למטרות טרור. צה"ל הכריז על מבצע "ניתוח מקומי", שמטרתו לכבוש בשנית את בית החולים ולטהרו ממחבלים ותשתיות טרור. במסגרת המבצע נהרגו מעל 200 מחבלים, ונעצרו יותר מ-500 מחבלים מזוהי חמאס או גא"פ.^[1] פשיטה זו היא אחת הפעולות הגדולות של צה"ל בתמרון הקרקעי בעזה. המבצע נמשך שבועיים.

רקע

טבח 7 באוקטובר ופריצת המלחמה

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251^[3] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609^[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55^[5] שוטרים ו־10^[6] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות הטבח פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס ברצועת עזה. במסגרת התמרון הקרקעי ברצועה פשטו כוחות צה"ל על בתי חולים, בהם הוסלקו תשתיות טרור רבות בחסות החולים והצוות הרפואי. אחד מבתי החולים המרכזיים אליהם פשטו הכוחות היה בית החולים שיפא.

הכיבוש הראשון של בית החולים בתחילת המלחמה

ערך מורחב – קרב עזה (2023)

ב-15 בנובמבר לפנות בוקר, צה"ל החל להיכנס למתחם הרפואי של בית החולים שיפא ופעל בצורה ממוקדת כדי לסרוק את המקום ולאתר חטופים. בטרם כניסת הכוחות, פתח צה"ל ציר מעבר לפינוי בית החולים מחולים ומחוסים.^[7] הכוחות נכנסו לבית החולים ובכניסה למקום התפתח קרב יריות שבו נהרגו מספר מחבלי חמאס.

ב-16 בנובמבר בבוקר לוחמי גדוד 603 איתרו בסמוך לבית החולים את גופת אחת החטופות, יהודית וייס, שנחטפה מבארי במהלך הטבח בקיבוץ.^[8]

ב-19 בנובמבר כוחות צה"ל בפיקוד אוגדה 36 ובהשתתפות כוחות מיוחדים מיחידות שלדג, יהל"ם ועוקץ, חשפו בהכוונת שירות הביטחון הכללי ואגף המודיעין תוואי מנהרת טרור באורך של כ-55 מטרים ובעומק של כ-10 מטרים מתחת לבית החולים שיפא.^[9]^[10]

ב-23 בנובמבר נעצר מנהל בית החולים והועבר לתחקור בשב"כ לאחר שנחשפו עדויות רבות לכך שבית החולים תחת ניהולו שימש כמפקדה הראשית של חמאס וכן שימש לפעילות טרור, ובכלל זאת רצח החטופה נועה מרציאנו בתוך בית החולים.^[11]

לאחר הכיבוש הראשון של בית החולים

לאחר כיבוש בית החולים שיפא וטיהורו נסוגו כוחות צה"ל מהמקום. בחודשים שלאחר הנסיגה חזרו מאות מחבלי חמאס וגא"פ להתבצר בבית החולים ולהקים בו תשתית טרור חדשה. עדי ראייה סיפרו לרשת CNN שבאמצע חודש מרץ הגיעו לבית החולים מאות מחבלים, חלקם חמושים, והתמקמו במקום עם בני משפחותיהם.^[12] בעקבות זאת הוחלט בצה"ל לכבוש את מתחם בית החולים מחדש.

מהלך המבצע

הפריצה לשטח בית החולים וכיתורו התבצעו בהפתעה, וארכו דקות ספורות.^[13] כתוצאה מכך, מאות המחבלים ששהו במקום נלכדו במתחם ולא הצליחו להימלט ממנו גם בימים שלאחר מכן.

לפנות בוקר 18 במרץ 2024 החל מבצע "ניתוח מקומי" בו פשטו כוחות מיוחדים של צה"ל ושירות הביטחון הכללי שכללו את שייטת 13 ויחידה 504 של אמ"ן על בית החולים שיפא לאחר שהתקבל מודיעין לפיו חמאס הקים מפקדה בבית החולים והשתמש בו לצורכי טרור.^[14]^[15]^[16]^[17] כוחות של אוגדה 162, בהובלת צק"ח 401, הכולל גדודים של חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי, כיתרו את המתחם.^[18] במהלך הפעילות התנהלו חילופי אש כבדים במתחם בו שהו אלפי עקורים,^[19] בהם נהרגו שני חיילים.

לפי צה"ל נהרגו בפעולה כ-200 מחבלים,^[20]^[21] ביניהם פאא'ק מבחוח, ראש מנהלת המבצעים בביטחון הפנים של חמאס, ונעצרו מעל 900 חשודים, מהם מעל 500 מחבלים,^[22]^[23]^[24] בהם בכירים רבים בחמאס ובגא"פ כגון מחמוד קוואסמה, שהיה מעורב בחטיפת שלושת הנערים ב-2014,^[25] מפקדי מטה הגדה של חמאס, מפקדים בגא"פ ובכירים נוספים.^[26] בסריקות נמצאו בבית החולים אמל"ח רב וכספים (למעלה מ-11 מיליון ש"ח) שיועדו לטרור.^[27]^[23] בנוסף תפסו כוחות צה"ל והשב"כ בבית החולים חומר מודיעיני רב ואיכותי.^[28]^[21] במהלך הפשיטה מצאו לוחמי שייטת 13 אמל"ח רב שהוסתר בין ציוד רפואי ובין חולים וחוסים שהיו בבית החולים. במהלך הפעילות הלוחמים הפרידו בין החולים והחוסים לבין המחבלים.^[29]

במקביל לפעולה הצבאית, הכניס צה"ל סיוע הומניטרי לבית החולים, שכלל מי שתייה, מזון, ציוד רפואי וגנרטור.^[30]

לאחר מעצרם של המחבלים, עוד טרם העברתם לחקירה מעמיקה בישראל, צוות של חוקרי שב"כ חקרו כבר בבית החולים את העצורים, והמידע שהפיקו מהחקירה שימש לתקיפות וסיכולים ממוקדים שביצעו כוחות צה"ל לאחר מכן.^[31]

ב-23 במרץ 2024, במהלך היתקלות בבית החולים שיפא נהרג חייל בחטיבת הנח"ל.^[32]

בבוקר 1 באפריל כוחות צה"ל עזבו את בית החולים וסביבתו. בבית החולים נגרם הרס רב.^[33]^[34] לדברי דובר צה"ל את רוב ההרס גרמו המחבלים שנלחמו והפעילו מטעני חבלה בתוך מחלקות בית החולים.^[35]

אבידות לארגוני הטרור

מאות מחבלים מארגוני הטרור חמאס וגא"פ נהרגו בקרבות, בהם בכירים. מאות נוספות של מחבלים נעצרו ובחקירותיהם מסרו מידע מודיעיני. כ-3700 עזתים עזבו את המקום ועברו לדרום הרצועה.^[36] נכון ל-28 במרץ, עצרו כוחות צה"ל יותר מ-500 פעילים של ארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, וחיסלו כ-200 מחבלים.^[1]

הרוגים בולטים

מחבל חמוש שנהרג במבצע ניתוח מקומי בבית החולים שיפא

class=notpageimage|הצגה

פאא'ק מבחוח - ראש מנהלת המבצעים בביטחון הפנים של חמאס.
ראא'ד ת'אבת - ראש חיל האספקה וכוח האדם של הזרוע הצבאית של החמאס.^[37]
המדינה האסלאמית פעיל מוצהר של דאעש.^[38]
מוחמד חליל זקזוק – סגן אחראי הירי תלול מסלול בעיר עזה בארגון חמאס.
פאדי דיוכ – פעיל בכיר במודיעין הצבאי של ארגון הטרור חמאס, אחד מן המבצעים של הפיגוע באדורה שבשנת 2002, בו נרצחו ארבעה ונפצעו שבעה בני אדם. משוחרר עסקת שליט.
זכריה נג'יב – פעיל בכיר במטה הגדה של ארגון הטרור חמאס, מקשר בין הגדה לרצועת עזה באכוונת פיגועים, היה מעורב בחטיפת החייל נחשון וקסמן ושוחרר במסגרת עסקת שליט.

עצורים בולטים

בכירים במטה הגדה המערבית של חמאס:^[39]^[40]
- עמר עצידה, ראש ועדת שכם, האחראי על פעילות טרור של חמאס בגזרה.
- מחמוד קוואסמה ממתכנני ומממני חטיפת שלושת הנערים ב-2014.
- חמדאללה חסן עלי, אחראי אזור קלקיליה.
שדרת הפיקוד של הג'יאהד האיסלמי בצפון הרצועה:^[40]
- מחמד ג'נדיה – מפקד גדוד שג'אעייה של הג'יהאד האיסלאמי וסגנו של מפקד החטיבה הצפונית של הארגון.
- סמיר זיאד עבד אבו עודה – מפקד גזרת שאטי ביחידה הרקטית של הג'יהאד האיסלאמי.
- אחמד סמארה – אחראי המנהור ותשתיות התת-קרקע של הג׳יהאד האסלאמי בצפון הרצועה.
שני אחים בכירי גא"פ: חואסם סלאמה׳ - אחראי תיק התצפיות בחטיבת עזה, ואחיו ואסם סלאמה׳ - אחראי מערך ההסברה הקרבית בעזה.^[39]
רדואן יונס כמאל טאפש – אחראי מדור החריטה במערך ייצור אמצעי לחימה של הגא"פ.^[41]
בכר אחמד בכר קניטה – ראש מדור במנהלת הביטחון והאבטחה של החמאס.^[41]
האשם מוחמד חסן בטש – אחראי תיק הכספים של חטיבת העיר עזה בגא"פ.^[41]
אשרף אברהים סמור − סגן ראש מחלקת הידיעות במודיעין הצבאי של חמאס.^[42]
אברהים תמראז − אחראי פעילות המשטרה במחוז עזה.^[42]
מהדי אבו חסנין − ראש בטחון הפנים במחוז עזה.^[42]
השאם צרצור − ראש ועדות החירום במחוז מזרח עזה.^[42]
דיאב אלתתר − בכיר בוועדות החירום במחוז מזרח עזה.^[42]
אסאמה תופיק אלט'אט'א − אחראי ירי תלול מסלול בגדוד שג'אעייה.^[42]
מחמוד נאהצ' עג'ור − ראש ועדת הפסיקה.^[42]
בכר ג'עברי − סייען של ראש מרחב צפון.^[42]
חסן עכי − סגן מפקד היחידה הרקטית המיוחדת.^[42]
מוסא אלעימאוי − סגן מפקד גזרת סברה.^[42]
מוחמד שמאלי − אחראי כספי הארגון.^[42]

בתקשורת

המבצע הוגדר על ידי דובר צה"ל כ"אחד המבצעים המוצלחים ביותר מאז תחילת המלחמה".^[43] בהצהרה לתקשורת בערב 21 במרץ 2024, אמר דובר צה"ל כי במבצע בשיפא נתפס ריכוז המחבלים הגדול ביותר מתחילת המלחמה, בהם "בכירים חשובים מאד" בארגון הטרור חמאס ובשדרת הפיקוד של הג'יהאד האסלאמי.^[44]^[45] גם הרמטכ"ל הרצי הלוי אמר שהמבצע השיג את המטרה שלו ברמה מאוד גבוהה, בהישג התודעתי שגם בית חולים אינו מקום מוגן למחבלים, ובכמות המחבלים העצורים וההרוגים.^[46]

ב-21 במרץ פרסם דובר צה"ל גלריית תמונות של חלק מ-358 העצורים עד לאותה עת.^[47] בין תמונות העצורים היה ראאד סעד, ראש אגף המבצעים של חמאס,^[48] אך דובר צה"ל פרסם מאוחר יותר כי מדובר בטעות.^[49]

גם גורם בחמאס הצהיר בפני כתבי העיתון הלבנוני אל-אח'באר שהם ספגו מכה מודיעינית שאילצה אותם לשנות תוכניות, ושבכירים רבים נעצרו.^[50]

מספר ימים לאחר פתיחת המבצע העיתונאית ג'מילה אלהסי טענה כי חיילי צה"ל פוגעים בנשים פלסטיניות בשטח בית החולים. ערוץ אל-ג'זירה הפיץ את טענותיה של אלהסי.^[51] דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, הכחיש את הדברים ואמר כי זהו "שקר ללא כל ביסוס", וטען כי זה ניסיון של חמאס להסיט את דעת הקהל מכישלונה הצבאי במערכה.^[52] עלילת הדם הובילה לכך שתושבים רבים ברחו מצפון הרצועה כי פחדו להיפגע,^[53] מה שהוביל לכך שחמאס הכחיש את המקרה ובהמשך גם המנהל לשעבר של ערוץ אל-ג'זירה, יאסר אבו הילאלה, הבהיר כי סיפור הפגיעה שיוחס לחיילי צה"ל בבית החולים שיפא - בדוי, וכי "האישה שסיפרה את הסיפור השקרי, עשתה זאת על מנת 'לעורר להט'".^[54]