מבצע ימי תשובה (2024)

מבצע ימי תשובה
	הרמטכ"ל הרצי הלוי מנהל הערכת מצב בעקבות התקיפה עם חברי המטה הכללי
	מערכה: מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות	תקיפה אווירית
תאריך	26 באוקטובר 2024
קרב לפני	המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)
מקום	טהראן, זנג'אן, אלסמשהר, משהד, כורדסתאן, איראן. ; דמשק, סוריה. ; שכונת אל-קדיסיה, נפת תיכרית, עיראק. ; ביירות, לבנון.
עילה	ירי של 181 טילים בליסטיים על ידי איראן ב-1 באוקטובר 2024.
תוצאה	פגיעה בנכסים חשובים שיגרמו לעיכוב של לפחות 3 שנים בייצור טילים חדשים ; החזרה של תכנית הטילים הבליסטיים של איראן בלפחות שנה אחורה ; השמדת חלק גדול ממערך ההגנה האווירית של איראן והשמדת מערך ההגנה האווירי של סוריה;
הצדדים הלוחמים
ישראל	איראן
מנהיגים
בנימין נתניהו יואב גלנט	עלי ח'אמנאי מסעוד פזשכיאן
מפקדים
רא"ל הרצי הלוי; ; אלוף תומר בר;	חוסיין סלאמי; ; אמיר עלי ח'אג'יזאדה;
כוחות
צה"ל; חיל האוויר הישראלי: כ-140 מטוסי קרב, תדלוק, מודיעין ובקרה אווירית; ; אגף המודיעין; ; מפקדת העומק;	הכוחות המזוינים של איראן; משמרות המהפכה האסלאמית; ; חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית; ;
אבדות
	ארבעה חיילים איראנים הרוגים לפחות ואזרח אחד לפחות; ; השמדת רוב מערכות ההגנה האווירית של איראן ובפרט 4 סוללות S-300, לפי הערכות 90% מהמערך האווירי של איראן הושמד; ; השמדת כול מערכת ההגנה האווירית של סוריה; ; פגיעה במתקנים צבאיים ובתעשיית הנשק;

מבצע ימי תשובה^[3] הוא תקיפה אווירית של ישראל באיראן שנערכה ב-26 באוקטובר 2024, כתגובה למתקפה האיראנית על ישראל ב-1 באוקטובר. המבצע התרחש במהלך מלחמת חרבות ברזל והיווה ציון דרך ביחסי שתי המדינות בהיותו המקרה הראשון בו נטלה ישראל אחריות רשמית על תקיפה בשטח איראן.^[4]

רקע

ערך מורחב – הסכסוך האיראני-ישראלי

בין איראן לישראל מתקיים סכסוך רב שנים, שהסלים במלחמת חרבות ברזל. סכסוך זה החל ב-1979 עם המהפכה האסלאמית באיראן והפלת שלטון השאה, אז התגבשה התנגדות פוליטית ודתית של שלטון האייתולות באיראן לעצם קיומה של ישראל שעבורה טבע האייתולה חומייני את הכינויים "השטן הקטן" ו"הישות הציונית", הסכסוך מתבטא בעיקר בהקמת טבעת האש האיראנית סביב ישראל ובקידום תוכנית הגרעין האיראנית המהווה איום קיומי למדינת ישראל^[5] ומנגד בפעילות הישראלית לסיכול תוכנית הגרעין ובמערכה בין המלחמות, שבה פעלה ישראל לסיכול התעצמות חזבאללה.

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל פרצה מלחמת חרבות ברזל, שבה בא לידי ביטוי ציר ההתנגדות בהובלת איראן, ובה התמודדה ישראל, נוסף על הזירה העזתית, גם עם איומים מכיוון לבנון וסוריה ולראשונה אף נאלצה להתמודד גם עם איומים מכיוון תימן, על ידי החות'ים.

בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. אף שישראל לא קיבלה אחריות על הריגתו, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.

ב-27 בספטמבר 2024 תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה בביירות. בתקיפה נהרגו חסן נסראללה ובכירים נוספים בחזבאללה ונהרג גם עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.

ב-1 באוקטובר 2024, בתגובה להתנקשות באסמאעיל הנייה ולהתנקשות בעבאס נילפורושאן ובחסן נסראללה, פתחה איראן במתקפה אווירית שכללה שיגור 181 טילים בליסטיים אל עבר ישראל. רוב הטילים יורטו, אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים, ובאזורים אזרחיים.

היערכות לתקיפה

איומי ישראל בתקיפה

מיד לאחר התקיפה האיראנית אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, "איראן עשתה טעות גדולה - והיא תשלם על כך. נעמוד בכלל שקבענו: מי שתוקף אותנו - אנחנו נתקוף אותו." גם שר החוץ, ישראל כ"ץ אמר כי "משטר האייתולות חצה את הקו האדום - ומדינת ישראל לא תשתוק מול המתקפה הנפשעת של איראן על אזרחינו."^[6] שר הביטחון, יואב גלנט, הבטיח פעמים אחדות שתבוא תגובה ישראלית.^[7]

מאמצים דיפלומטיים של איראן לצמצם את המתקפה

לאחר המתקפה האיראנית, מחשש שישראל תתקוף מתקנים גרעיניים ותשתיות נפט, איראן התחילה במאמצים דיפלומטיים על מנת לצמצם את התגובה הישראלית. כחלק מהמאמצים האלו, איראן איימה על מדינות המפרץ שאם ישראל תתקוף את איראן, איראן תתקוף את מתקני הנפט של המדינות הללו. בתגובה, הודיעה ארצות הברית שתגן על מדינות המפרץ מאיראן ותתקוף את איראן לאחר תקיפה כזאת.^[8] לאחר שזה נכשל,^{[דרושה הבהרה]} נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן טען לאו"ם כי מדינתו פונה לשלום ודרש מהאו"ם לפעול על מנת שישראל לא תתקוף את איראן, אך גם מאמצים אלו נכשלו.^[9] ב-24 באוקטובר פנתה איראן למדינות בארגון BRICS שיפעלו נגד ישראל, בכלל זה פנייה לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בדרישה שלא ידבר עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. בנוסף שוחח פזשכיאן עם שאר המדינות בארגון על מנת להרחיב את הסחר הכלכלי של איראן איתן ולצמצם את הסחר עם ישראל.^[10]^[11]

הדלפת מסמכים סודיים על ההכנות לתקיפה

ב-19 באוקטובר 2024 נחשפו ברשת החברתית X מסמכים סודיים מהפנטגון המתוארכים ל-16 באוקטובר 2024, ובהם דו"ח מעקב אחר היערכות ישראל לתקיפה.^[12] מהדו"ח עלה כי בוצעו תרגילים של חיל האוויר הישראלי לתקיפה באיראן.

המתקפה

בליל שבת, הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את הפעולה טלפונית, וצה"ל יצא להתקפה.^[13]

המתקפה התנהלה בשלושה גלים עיקריים. בגל הראשון, בסביבות השעה 2:00 בלילה (זמן ישראל), נשמעו דיווחים על פיצוצים עזים במוקדים שונים באיראן. בגל זה התמקדה התקיפה במערכות ההגנה האווירית האיראניות ובמתקני מכ"ם. בגל הראשון הושמדו ארבע מערכות הגנה אווירית מסוג S-300 שאיראן רכשה מרוסיה ובנוסף מערכות הגנה מתוצרת מקומית. כמו כן בוצעה תקיפת מתקן מכ"ם באזור סווידא שבדרום סוריה.^[14] במקביל הותקפו מערכות מכ"ם גם בשטח עיראק. נשמעו פיצוצים בכמה ערים מרכזיות באיראן: טהראן, כרג' ואיספהאן, כאשר בטהראן תועדו מספר פיצוצים משמעותיים.^[15] על פי הערכות, ישראל ביצעה תקיפה ממוקדת נגד מערכי ההגנה האווירית באיראן, ובמסגרתה הותקפו מערכות מכ"ם ומערכות S-300, המהוות את עמוד השדרה של מערך ההגנה האווירית האיראני.

בגלי התקיפה השני והשלישי בסביבות השעה 5:00 לפנות בוקר (זמן ישראל) הורחבה המתקפה למטרות נוספות, ביניהם שלושה בסיסים גדולים לייצור טילים, מתקני פיתוח וייצור כטב"מים ושיגור של טילים בליסטיים - פלאח, שאיד גאדירי ועבדול פתח - השייכים למשמרות המהפכה האסלאמית.^[16] בין היעדים נכלל נמל התעופה הבין-לאומי האימאם חומייני של טהראן, המשמש גם כבסיס צבאי. דווח גם על פגיעה בתחנת כוח בעיר כרג' ופגיעות בעיר שיראז שבדרום המדינה.

בנוסף לתקיפות באיראן צה"ל תקף בסוריה ולפי דיווחים השמיד את כל מערך ההגנה האווירי של סוריה.^[17]

בנוסף דווח על פגיעה, ככל הנראה באמצעות כטב"מים, בבסיס הסודי בפרצ'ין, הממוקם כ-30 קילומטרים מטהראן. הבסיס שימש בעבר למחקר ופיתוח של נשק גרעיני.^[18]

דווח כי 12 מערבלים פלנטריים, המשמשים לייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים, הושמדו בגלים השני והשלישי, מה שצפוי לגרום לפגיעה אסטרטגית ביכולת ייצור הטילים הבליסטיים ולעכב את ייצורם בשנתיים, ובכך לשתק את יכולתה של איראן לחדש את מלאי הטילים שלה.^[19]

בתקיפה השתתפו כ-140 מטוסי קרב, מטוסי תדלוק אווירי, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה ומטוסי פיקוד ושליטה.^[20]

ב-6:30, עם חזרתם של המטוסים ארצה, הצהיר דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי:

לפני זמן קצר מטוסינו שבו בשלום לאחר שתקפו מטרות צבאיות באיראן. זאת בתגובה להתקפות של איראן לעבר מדינת ישראל בחודשים האחרונים. תקיפת התגובה הושלמה ומטרותיה הושגו.
בהנחיית הדרג המדיני, תקפנו באופן מדויק וממוקד מטרות באזורים שונים באיראן. בהן אמצעי ייצור טילים אותם איראן שיגרה לעבר מדינת ישראל בהתקפותיה בשנה האחרונה. במקביל, תקפנו את מערכי טילי הקרקע-אוויר ויכולות אוויריות של איראן, שנועדו להגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל לפעולה באיראן. כעת יש למדינת ישראל חופש פעולה אווירי רחב יותר גם באיראן.

— הצהרת דובר צה"ל^[21]

פרשנויות והערכות

דובר צה"ל ציין בסיום התקיפה כי "כעת יש למדינת ישראל חופש פעולה אווירי רחב יותר גם באיראן".^[21] אתר ynet ציין "דיווח: לאיראן היו 4 מערכות S-300 - וכולן הושמדו. גורם איראני: דאגה עמוקה בטהרן".^[16]

תגובות

ישראל ישראל – ישראל אישרה את התקיפה, הצהירה שהיא השיגה את מטרותיה והזהירה את איראן שלא תגיב.
ארצות הברית ארצות הברית – שון סביט, דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, תיאר את ההתקפות של ישראל על איראן כפעולה להגנה עצמית ואמר שאמריקה לא הייתה מעורבת במבצע. ההתקפות נגד שני אתרים במערב איראן וסביב הבירה טהראן "נמנעו במיוחד מאזורים מאוכלסים והתמקדו אך ורק במטרות צבאיות".^[13]
איראן איראן – סוכנות הידיעות תסנים, המקורבת למשטר, הכחישה דיווחים על תקיפת שדות תעופה בטהראן, ואחראי ההסברה בממשלת איראן קרא לציבור "להימנע מלהשתתף במשחק התקשורת והשמועות של המשטר הציוני". עם זאת, מדיווחים שונים עולה כי היקף הנזק והפגיעות משמעותי יותר מכפי שמוצג באופן רשמי, אם כי מודגש כי לא נגרם נזק למתקני הגרעין האיראניים או מתקני הנפט באזורים שהותקפו.^[22]