מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל

מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
	מערכה: החזית המזרחית במלחמת חרבות ברזל
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים	25 בדצמבר 2023 – הווה (שנה)
מקום	ישראל
עילה	יצירת ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון וחיזוקם עד ל-7 באוקטובר 2023
תוצאה	מתמשך
הצדדים הלוחמים
איראן; בתמיכת:; סוריה (עד ה-8 בדצמבר 2024); חות'ים; חזבאללה; מיליציות פרו-איראניות	ישראל; בתמיכת:; ארצות הברית; בריטניה; ירדן; צרפת; גרמניה
מנהיגים
עלי ח'אמנאי; אבראהים ראיסי (2023–2024) ✘; מסעוד פזשכיאן (2024–) ;	בנימין נתניהו
מפקדים
חוסיין סלאמי; ; אמיר עלי ח'אג'יזאדה; ; בסוריה ולבנון; אסמאעיל קאאני; מוחמד רזא פלאח זאדה; ; מוחמד רזא זאהדי ✘; ; עבאס נילפורושאן ✘; ; מייג'ור גנרל סייד רזי מוסאווי ✘; ; גנרל סאדק אומידזאדה ✘; ; ; בתימן; עבדול רזא שהלאי	יואב גלנט; ישראל כ"ץ; רא"ל הרצי הלוי; תומר בר; ; שלומי בינדר; ; ; דוד ברנע;
כוחות
משמרות המהפכה האסלאמית; חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית; ; קורפוס לבנון; ; ; חות'ים; ; חזבאללה; ; מיליציות פרו-איראניות;	צה"ל; חיל האוויר הישראלי; ; ; המוסד; ; בסיוע:; פיקוד מרכז של ארצות הברית
אבדות
איראן:; אבדות צבאיות; לפחות 36 אנשי משמרות המהפכה האסלאמית מהם 3 גנרלים; ; לפי צה"ל: 90% ממערך ההגנה האווירית של איראן; ; לפי צה"ל: 90% מיכולות ייצור הטילים של איראן הושמדו; ; מתקן פיתוח גרעיני הושמד; ; לפחות 4 חיילים איראניים נהרגו; ; אבדות אזרחיות; לפחות 50 אזרחים פצועים; ; לפחות 5 בתים נפגעו; ; לפחות 8 אזרחים נהרגו מהם 2 שופטים ואייתוללה אחד; ; עיראק:; לפחות 71 מחבלים ממיליציות עיראקיות נהרגו; ; לפחות 10 נפגעים; ; מתקן מכ"ם הושמד;	5 פצועים קל, 1 פצוע קשה;
	נתין זר נהרג ביריחו; 2 אזרחים ירדנים נפצעו

המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל מתארת את הלחימה הישירה והעקיפה שבין ישראל לאיראן במסגרת מלחמת חרבות ברזל ומהווה גם חלק מהסכסוך האיראני-ישראלי.

המעורבות החלה על ידי כוחות הפרוקסי של איראן בלבנון, סוריה ותימן, והגיעה לשיאה במתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024 שבה שיגרה איראן מאות טילים וכטב"מים מאדמת איראן לעבר ישראל.

רקע

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,163^[4] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[5] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251^[6] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609^[7] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55^[8] שוטרים ו-10^[9] אנשי שירות הביטחון הכללי.

במלחמה בא לידי ביטוי ציר ההתנגדות בהובלת איראן, וישראל התמודדה, נוסף על הזירה העזתית, גם עם איומים מכיוון לבנון, וסוריה, ולראשונה אף נאלצה להתמודד גם עם איומים מכיוון תימן, על ידי החות'ים.

העימות הישיר

חיסולים של גורמים איראניים

ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי

ב-25 בדצמבר 2023 חיל האוויר הישראלי חיסל את רזי מוסאווי בתקיפת ביתו.^[10]

ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדק אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.^[11]

ב-1 באפריל 2024 הופצצה הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה, שיוחסה לישראל, נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.

המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל והמתקפה הישראלית באיראן

ערכים מורחבים – ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries, המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024), התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024)

איראן בתגובה השתלטה ב-13 באפריל 2024 על אוניית המכולות MCS Aries, הנמצאת בבעלותה של חברת גורטל ספנות, ואשר הושכרה לחברת MSC. חברת גורטל ספנות קשורה לחברת הספנות זודיאק מריטיים, הנמצאת בבעלות חלקית של איש העסקים הישראלי אייל עופר. ולאחר מכן תקפה לראשונה את ישראל ישירות משטחה ב-185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט. רובם המכריע של כלי הטיס והטילים יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכות ההגנה האוויריות ועל ידי מטוסי חיל האוויר והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהם ארצות הברית, בריטניה וצרפת. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית, וילדה אחת נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.

ב-19 באפריל 2024 אירעה תקיפת ישראל באיראן, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן. לפי דיווחי איראן, הייתה פגיעה בבסיס, ללא נפגעים. ישראל לא קיבלה אחריות רשמית על התקיפה אך בתקשורת הבין-לאומית התקיפה יוחסה לישראל, כפעולת תגמול לתקיפה האיראנית על ישראל. התקיפה כללה גם תקיפה בא-סווידא שבדרום סוריה.

עימותים בין משמרות המהפכה לישראל

ערכים מורחבים – ההתנקשות באסמאעיל הנייה, התפוצצות זימוניות חזבאללה, מבצע סדר חדש, מבצע רבות הדרכים

ב-28 באפריל 2024, גורמים במשמרות המהפכה מצאו קצין שנהרג באמצעות ירי של "מספר כדורים", על פי דיווח של "איראן אינטרנשיונל" הקצין שנהרג היה מעורב בניסיון פיגוע נגד יהודים בגרמניה.^[12]

בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. הנייה הגיע לטהראן לטקס השבעת הנשיא החדש של איראן ושם גם נועד עם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ובכירים נוספים בציר האיראני. אף שישראל לא קיבלה אחריות על החיסול, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.

ב-21 באוגוסט 2024, הרג צה"ל את ח'ליל אל-מַ֫קְדַח, פעיל של משמרות המהפכה האסלאמית לצד היותו פעיל פת"ח.^[13]

ב-9 בספטמבר 2024, חיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות.

במבצע רבות הדרכים שנערך בליל 9 בספטמבר במסיאף, פשטה יחידת שלדג על מתקן של משמרות המהפכה האיראניים. המבצע החל בתקיפות אוויריות על המרחב. מסוקים צבאיים הנחיתו כוחות מיוחדים ישראלים שהשתלשלו ממסוקים באמצעות חבלים במקום, בהגנת מסוקי קרב וכטב"מים שמנעו מכוחות צבא סוריה להתקרב לאזור. הפעולה נמשכה כשעה, שבמהלכה הכוחות לקחו בשבי בין 2 ל-4 קצינים איראנים ואספו ציוד ומסמכים חשובים איראניים במתקן ולאחר מכן מיקשו אותו מבפנים – והשמידו אותו.

ב-17 בספטמבר 2024, בהתפוצצות הביפרים בסוריה ובלבנון, לפחות 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.^[14]

ב-27 בספטמבר 2024 תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה בביירות. בתקיפה נהרגו חסן נסראללה ובכירים נוספים בחזבאללה, ונהרג גם האלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.^[15]

המתקפה האיראנית השנייה על ישראל

ערך מורחב – המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)

ב-1 באוקטובר 2024 שיגרה איראן 181 טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. רוב הטילים יורטו אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים.^[16] באיראן כתוצאה משיגור טיל בליסטי שכשל נהרגו 5 אזרחים, ובישראל בהוד השרון נפגעו 100 בתים מהדף.

לאחר המתקפה הפעילה איראן לחצים דיפלומטיים על מנת לצמצם את התגובה הישראלית. כחלק מהמאמצים האלו איראן איימה על מדינות המפרץ שאם ישראל תתקוף את איראן איראן תתקוף מתקני נפט בהן. ארצות הברית הודיעה בתגובה כי תגן על מדינות המפרץ מאיראן ותתקוף את איראן לאחר תקיפה כזאת.^[17]

בוועידת BRICS ב-24 באוקטובר 2024 פנה נשיא איראן מסעוד פזשכיאן למדינות בארגון שיפעלו נגד ישראל.^[18]^[19]

פעולות ישראליות נוספות נגד איראן

ב-8 באוקטובר 2024 תקף צה"ל בדמשק מבנה של משמרות המהפכה באזור ליד שגרירות איראן. בתקיפה נהרגו 4 אנשים.^[20]

בין 8 ל-9 באוקטובר 2024 תקף צה"ל דירה בדמשק, בזמן שהתקיימה בדירה פגישה בין בכירים איראנים לבכירי חזבאללה. לפחות שלושה בכירים איראנים ושישה בכירים בחזבאללה חוסלו בתקיפה.^[21]

ב-21 באוקטובר 2024 נעצרו 7 ישראלים שביצעו לפי מקורות ישראלים בין 600 ל-700 משימות ריגול עבור איראן.^[22]

ב-23 באוקטובר 2024, עלי חיידרי, קצין במשמרות המהפכה ורופא איראני ששימש כיועץ בלבנון, נהרג בתקיפה ישראלית בדרום לבנון.^[23]

המתקפה הישראלית באיראן וניסיונות ההתנקשות בגורמים ברחבי העולם

ערך מורחב – התקיפה הישראלית באיראן (אוקטובר 2024)

ב-26 באוקטובר 2024 תקף צה"ל 20 מטרות באיראן, עיראק, סוריה ולבנון במבצע ימי תשובה. המבצע התנהל בשלושה גלים עיקריים, החל מהשעה 02:00 לפנות בוקר. בגל הראשון הותקפו מתקני הגנה אווירית, ובגל השני הופצצו מתקני טילים וכטב"מים. בתקיפה השתתפו מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה, ומטוסי פיקוד ושליטה.^[24] בנוסף גם הותקף מתקן גרעיני ששימש למחקר של ראשי טילים גרעינים. לפי הערכות איראן עדיין לא סיימה את המחקר שערכה בבסיס.^[25]

ב-4 בנובמבר 2024 דיווח האיראן אינטרנשיונל כי חוליית מרגלים איראנית ניסתה להתנקש במפקד בסיס נבטים.^[26]

ב-8 בנובמבר 2024 הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן בו נטען כי ה-FBI סיכל תוכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-FBI עצר חוליה שלפי אחד מהגורמים בה ב-7 באוקטובר 2024 הם קיבלו את המשימה לעקוב אחרי הנשיא ולהוציא תוכנית להתנקש בו, אחד המחבלים בחוליה ברח לאיראן ו-2 אחרים נעצרו.^[27]^[28] בנוסף איראני נעצר בחשד שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ב-13 ביולי.^[29]

לאחר מכן נחשף כי איראן ניסתה לחסל בעזרת אותה חוליה את העיתונאית האמריקאית-איראנית מסיח עלינז'אד (אנ'). החוליה תצפתה על ביתה ותכננה לחסל אותה, אך המחבלים נעצרו לפני שהתוכנית יצאה לדרך.^[30]

ב-14 בנובמבר 2024 איראן הודיעה כי היא תימנע מלתקוף את ישראל ושהם "מוכנים לנהל משא ומתן על הגרעין".^[31]

לאחר מכן נפגש יועצו של ח'אמנאי עלי לאריג'אני עם בשאר אל-אסד. לאחר הפגישה, בעודו בדמשק, ישראל ביצעה גל תקיפות, שכּלל גם תקיפה באזור שכונת הווילות באל-מאזה ליד שגרירות איראן, שבה שהה לאריג'אני.^[32]^[33]. בתקיפה נהרגו 15 אנשים, כמה מהם בכירים איראנים שנפגשו עם בכירים בג'יהאד האסלאמי.^[34]

ב-20 בנובמבר 2024 צה"ל תקף מבנים של משמרות המהפכה ומיליציות איראניות בסוריה באזור תדמור.^[35]^[36] בתקיפות נהרגו 71 פעילי המיליציות.

ב-15 בינואר 2025 סגן נשיא איראן האשים שישראל הטמינה חומר נפץ בצנטריפוגות של תוכנית הגרעין.^[37]

ב-18 בינואר 2025 שני שופטים מבית המשפט העליון של איראן אשר עסקו בתיקים על ישראל נורו למוות.^[38]

העימות העקיף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: תמיכת איראן הקבועה בטרור, מעורבותה בטבח שמיני עצרת, הפרוקסי שלה.

איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי.^[39] נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב"יום ירושלים" באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים".^[40] לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים במשמרות המהפכה סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל.^[41]

דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.^[42]

בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון, איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה, וארצות הברית טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמנאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים. על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל.^[39]^[43] דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן.^[44]