מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל

מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
	מערכה: החזית המזרחית במלחמת חרבות ברזל
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים	25 בדצמבר 2023 – הווה (47 שבועות ו־4 ימים)
מקום	ישראל
עילה	יצירת ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון וחיזוקם עד ל-7 באוקטובר 2023
תוצאה	מתמשך
הצדדים הלוחמים
איראן; סוריה; חות'ים; חזבאללה; מיליציות פרו-איראניות	ישראל; בתמיכת:; ארצות הברית; בריטניה; ירדן; צרפת; גרמניה
מנהיגים
עלי ח'אמנאי; אבראהים ראיסי (2023–2024) ✘; מסעוד פזשכיאן (2024–) ;	בנימין נתניהו
מפקדים
חוסיין סלאמי; ; אמיר עלי ח'אג'יזאדה; ; בסוריה ולבנון; אסמאעיל קאאני; מוחמד רזא פלאח זאדה; ; מוחמד רזא זאהדי ✘; ; עבאס נילפורושאן ✘; ; מייג'ור גנרל סייד רזי מוסאווי ✘; ; גנרל סאדק אומידזאדה ✘; ; ; ביהודה ושומרון; ח'ליל אל-מַ֫קְדַח ✘;	יואב גלנט; ישראל כ"ץ; רא"ל הרצי הלוי; תומר בר; ; שלומי בינדר; ; ; דוד ברנע;
כוחות
משמרות המהפכה האסלאמית; חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית; ; ; חות'ים; ; חזבאללה; ; מיליציות פרו-איראניות;	צה"ל; חיל האוויר הישראלי; ; ; המוסד; ; בסיוע:; פיקוד מרכז של ארצות הברית
אבדות
איראן:; אבדות צבאיות; לפחות 32 אנשי משמרות המהפכה האסלאמית מהם 2 גנרלים ו-7 קצינים; ; לפי צה"ל: 90% ממערך ההגנה האווירית של איראן; ; לפי צה"ל: 90% מיכולות ייצור הטילים של איראן הושמדו; ; לפחות 4 חיילים איראניים נהרגו; ; אבדות אזרחיות; לפחות 50 אזרחים פצועים; ; לפחות 5 בתים נפגעו; ; לפחות 5 אזרחים נהרגו; ; עיראק:; לפחות 10 נפגעים; ; מתקן מכ"ם הושמד; ; סוריה:; כל מערך ההגנה האווירי של סוריה הושמד;	אבדות צבאיות; בסיס נבטים ותל נוף ניזוקו בצורה קלה.; ; אבדות אזרחיות; 5 פצועים קלים; ; פצוע קשה; ; 100 בתים בהוד השרון נפגעו בצורה קלה;
	נתין זר נהרג ביריחו; 2 אזרחים ירדנים נפצעו

המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל מתארת את הלחימה הישירה והעקיפה שבין ישראל לאיראן במסגרת מלחמת חרבות ברזל ומהווה גם חלק מהסכסוך האיראני-ישראלי.

המעורבות החלה על ידי כוחות הפרוקסי של איראן בלבנון, סוריה ותימן, והגיעה לשיאה במתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024 שבה שיגרה איראן מאות טילים וכטב"מים מאדמת איראן לעבר ישראל.

רקע

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[4] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251^[5] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609^[6] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55^[7] שוטרים ו־10^[8] אנשי שירות הביטחון הכללי.

במלחמה בא לידי ביטוי ציר ההתנגדות בהובלת איראן, וישראל התמודדה, נוסף על הזירה העזתית, גם עם איומים מכיוון לבנון, וסוריה, ולראשונה אף נאלצה להתמודד גם עם איומים מכיוון תימן, על ידי החות'ים.

העימות הישיר

חיסולים של גורמים איראניים

ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי

ב-25 בדצמבר 2023 חיל האוויר הישראלי חיסל את רזי מוסאווי בתקיפת ביתו.^[9]

ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדג' אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.^[10]

ב-1 באפריל 2024 הופצצה הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה, שיוחסה לישראל, נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.

המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל והמתקפה הישראלית באיראן

ערכים מורחבים – ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries, המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024), התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024)

איראן בתגובה השתלטה ב-13 באפריל 2024 על אוניית המכולות MCS Aries, הנמצאת בבעלותה של חברת גורטל ספנות, ואשר הושכרה לחברת MSC. חברת גורטל ספנות קשורה לחברת הספנות זודיאק מריטיים, הנמצאת בבעלות חלקית של איש העסקים הישראלי אייל עופר. ולאחר מכן תקפה לראשונה את ישראל ישירות משטחה ב-185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט. רובם המכריע של כלי הטיס והטילים יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכות ההגנה האוויריות ועל ידי מטוסי חיל האוויר והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהם ארצות הברית, בריטניה וצרפת. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית, וילדה אחת נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.

ב-19 באפריל 2024 תקיפת ישראל באיראן, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן. לפי דיווחי איראן, הייתה פגיעה בבסיס ללא לנפגעים. ישראל לא קיבלה אחריות רשמית על התקיפה אך בתקשורת הבין-לאומית התקיפה יוחסה לישראל, כפעולת תגמול לתקיפה האיראנית על ישראל. התקיפה כללה גם תקיפה בא-סווידא שבדרום סוריה.

עימותים בין משמרות המהפכה לישראל

ערכים מורחבים – ההתנקשות באסמאעיל הנייה, התפוצצות זימוניות חזבאללה, מבצע סדר חדש, הפשיטה הישראלית במסיאף

ב-28 באפריל 2024, גורמים במשמרות המהפכה מצאו קצין שנהרג באמצעות ירי של "מספר כדורים", על פי דיווח של "איראן אינטרנשיונל" הקצין שנהרג היה מעורב בניסיון פיגוע נגד יהודים בגרמניה.^[11]

בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. הנייה הגיע לטהראן לטקס השבעת הנשיא החדש של איראן ושם גם נועד עם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ובכירים נוספים בציר האיראני. אף שישראל לא קיבלה אחריות על החיסול, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.

ב-21 באוגוסט 2024, הרג צה"ל את ח'ליל אל-מַ֫קְדַח, פעיל של משמרות המהפכה האסלאמית לצד היותו פעיל פת"ח.^[12]

ב-9 בספטמבר 2024, חיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות.

ב-12 בספטמבר 2024, דווח בתקשורת הזרה כי במהלך התקיפה הישראלית בליל 9 בספטמבר במסיאף, פשטו כוחות מיוחדים ישראלים על מתקן של משמרות המהפכה האיראניים. דווח כי המבצע החל בתקיפות אוויריות על המרחב. מסוקים צבאיים הנחיתו כוחות מיוחדים ישראלים שהשתלשלו ממסוקים באמצעות חבלים במקום, בהגנת מסוקי קרב וכטב"מים שמנעו מכוחות צבא סוריה להתקרב לאזור. הפעולה נמשכה כשעה, שבמהלכה הכוחות לקחו בשבי בין 2 ל-4 קצינים איראנים ואספו ציוד ומסמכים חשובים איראניים במתקן ולאחר מכן מיקשו אותו מבפנים – והשמידו אותו.^[13]

ב-17 בספטמבר 2024, בהתפוצצות הביפרים בסוריה ובלבנון, לפחות 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.^[14]

ב-27 בספטמבר 2024 תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה בביירות. בתקיפה נהרגו חסן נסראללה ובכירים נוספים בחזבאללה, ונהרג גם האלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.^[15]

המתקפה האיראנית השנייה על ישראל

ערך מורחב – המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)

ב-1 באוקטובר 2024 ירתה איראן 181 טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. רוב הטילים יורטו אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים.^[16] באיראן כתוצאה משיגור טיל בליסטי שכשל נהרגו 5 אזרחים, ובישראל בהוד השרון נפגעו 100 בתים מהדף.

לאחר המתקפה מפחד שישראל תתקוף מתקנים גרעיניים ותשתיות נפט איראן התחילה במאמצים דיפלומטיים על מנת לצמצם את התגובה הישראלית כמה שאפשר. כחלק מהמאמצים האלו איראן איימה על מדינות המפרץ שאם ישראל תתקוף את איראן איראן תתקוף מתקני נפט בהן. ארצות הברית הודיעה בתגובה כי תגן על מדינות המפרץ מאיראן ותתקוף את איראן לאחר תקיפה כזאת.^[17]

בוועידת BRICS ב-24 באוקטובר פנה נשיא איראן מסעוד פזשכיאן למדינות בארגון שיפעלו נגד ישראל.^[18]^[19]

פעולות ישראליות נוספות נגד איראן

ב-8 באוקטובר תקף צה"ל בדמשק מבנה של משמרות המהפכה באזור ליד שגרירות איראן. בתקיפה נהרגו 4 אנשים.^[20]

בין 8 ל-9 באוקטובר תקף צה"ל דירה בדמשק, בזמן שהתקיימה בדירה פגישה בין בכירים איראנים לבכירי חזבאללה. לפחות שלושה בכירים איראנים ושישה בכירים בחזבאללה חוסלו בתקיפה.^[21]

ב-21 באוקטובר נעצרו 7 ישראלים שביצעו לפי צה"ל בין 600 ל-700 משימות ריגול עבור איראן.^[22]

ב-23 באוקטובר, עלי חיידרי, קצין במשמרות המהפכה ורופא איראני ששימש כיועץ בלבנון, נהרג בתקיפה ישראלית בדרום לבנון.^[23]

המתקפה הישראלית באיראן וניסיון ההתנקשות בגורמים ישראליים וגורמים על אדמת ארצות הברית

ערך מורחב – התקיפה הישראלית באיראן (אוקטובר 2024)

ב-26 באוקטובר תקף צה"ל 20 מטרות באיראן, עיראק, סוריה ולבנון במבצע ימי תשובה. המבצע התנהל בשלושה גלים עיקריים, החל מהשעה 02:00 לפנות בוקר. בגל הראשון הותקפו מתקני הגנה אווירית, ובגל השני הופצצו מתקני טילים וכטב"מים. בתקיפה השתתפו מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה, ומטוסי פיקוד ושליטה.^[24]

ב-4 בנובמבר נחשף כי חוליית מרגלים איראנית ניסתה להתנקש במפקד בסיס נבטים, החולייה נעצרה לפני שהוציאה את ההתנקשות לפועל והאבטחה סביב המפקד תוגברה.^[25]

ב-8 בנובמבר הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן שחשף כי ה-FBI סיכל תכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו של הנשיא ה-47 ו-45 של ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-FBI עצר חולייה שלפי אחד מהגורמים בה ב-7 באוקטובר 2024 הם קיבלו את המשימה לעקוב אחרי הנשיא ולהוציא תוכנית להתנקש בו, אחד מהמחבלים בחולייה ברח לאיראן ו-2 אחרים נעצרו.^[26]^[27] בנוסף איראני נעצר בחשד שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ב-13 ביולי.^[28]

לאחר מכן נחשף כי איראן ניסתה לחסל בעזרת אותה חולייה את העיתונאית האמריקאית-איראנית מסיח אלינז'אד, החולייה תצפתה על ביתה ותכננה לחסל אותה אך המחבלים נעצרו לפני שהתוכנית יצאה לדרך.^[29]

ב-14 בנובמבר איראן הודיעה כי היא תמנע מלתקוף את ישראל ושהם "מוכנים לנהל משא ומתן על הגרעין".^[30]

לאחר מכן יועצו של חמינאי עלי לאריג'אני, שהוא בין האנשים הכי בכירים במשמרות המהפכה נפגש עם בשאר אל-אסד, לאחר הפגישה כאשר הוא עדיין שהה בדמשק ישראל ביצעה גל תקיפות, בגל ישראל גם תקפה באזור שכונת הווילות באל מאזה ליד שגרירות איראן שם לפי דיווחים עלי שהה. לאחר התקיפות עלי דווח כ"מנותק קשר"^[31]^[32], עלי לאריג'אני לא נפגע בתקיפה. בתקיפה נהרגו 15 אנשים, כמה מהם בכירים איראניים שנפגשו עם בכירים בג'יהאד האסלאמי.^[33]

ב-15 בנובמבר פורסם כי בתקיפה ב-26 באוקטובר ישראל השמידה מתקן גרעיני ששומש למחקר של ראשי טילים גרעינים, לפי הערכות איראן עדיין לא סיימה את המחקר שעשתה בבסיס.^[34]

ב-20 בנובמבר דווח כי איראן שינתה את דעתה והתחילה להתכונן לקראת המתקפה, עשרות משאיות הועברו מאיראן לעיראק שלפי דיווחים בערוצים לבנוניים וערוצים המתנגדים לשלטון אסד, המשאיות היו מלאות ברקטות של טווחים שונים, לפי הדיווחים ישראל התחילה לתכנן מתקפת מנע באיראן ועיראק.^[35] בנוסף צה"ל תקף מבנים של משמרות המהפכה ומיליציות איראניות בסוריה באזור תדמור.^[36]^[37] בנוסף באיראן לאחר שכמויות כסף גדולות הושמדו וערך המטבע האיראני ירד עקב המלחמה, איראן התחילה להפסיק בערים מסויימות את החשמל למספר שעות כל יום.^[38]

העימות העקיף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: תמיכת איראן הקבועה בטרור, מעורבותה בטבח שמיני עצרת, הפרוקסי שלה.

איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי.^[39] נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב"יום ירושלים" באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים".^[40] לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים במשמרות המהפכה סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל.^[41]

דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.^[42]

בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון, איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה, וארצות הברית טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמנאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים. על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל.^[39]^[43] דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן.^[44]