המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
 | |
| הפגנה פרו-פלסטינית בצורת מאהל סולידריות, אוניברסיטת קולומביה | |
| חלק מהמחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל | |
|---|---|
| תאריכי המאבק | 17 באפריל 2024 – הווה (35 שבועות ו־3 ימים) |
| מקום | ארצות הברית |
| עילה | |
| מטרה |
|
| שיטת המאבק | מאהל מחאה, מחאה, מרי אזרחי, פיקטינג, הפרות סדר, אלימות, תקיפות נגד יהודים |
| |
המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית הן חלק מהמחאות בארצות הברית נגד מלחמת חרבות ברזל וכוללות מחאות של מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות בארצות הברית נגד הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. המחאות התעצמו בחציו השני של אפריל 2024, עם הקמת מתחמי אוהלים באוניברסיטאות רבות בארצות הברית, ובראשן באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בחלק מההפגנות היו גילויי אנטישמיות.
רקע
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[2] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל הכריזה מדינת ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס ברצועת עזה ולשחרור החטופים. בעקבות המלחמה נהרגו אלפים, דבר שעורר את זעמם של סטודנטים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות בארצות הברית, והביא לגל מחאות שהחל באמצע אפריל 2024.
היסטוריית המחאות
המחאות באוניברסיטת קולומביה
ערך מורחב – אנטישמיות באוניברסיטת קולומביה
הפגנות אנטי ישראליות החלו במקומות מסוימים בארצות הברית בכלל, ובאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בפרט, שבה יש תופעה של אנטישמיות, כבר עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה. ב-18 באפריל 2024 הוקם באוניברסיטת קולומביה מתחם אוהלים (אנ') במחאה על מלחמת חרבות ברזל.[6] במהלך המחאות שם נעצרו מעל 100 בני אדם. האוניברסיטה נתנה למוחים דד-ליין לפרק את אוהלי המחאה שלהם עד חצות הלילה שבין ה-23 ל-24 באפריל (יום רביעי בבוקר שעון ישראל),[7] אולם האולטימטום הוארך ליום שישי, ה-26 באפריל.[8] חלק מהמוחים פרצו למבני האוניברסיטה העבירו את ציוד המחאה והאוהלים לתוך הבניין השתלטו עליו והתבצרו בו. [9] חלק מעובדי התחזוקה במקום נלקחו כבני ערובה והמוחים סירבו לתת להם לעזוב.[10] הסטונדטים שהתבצרו במבנים דרשו מהנהלת האוניברסיטה ומהרשויות "סיוע הומניטרי" על ידי שיספקו למוחים מזון בטענה ש"הם צריכים להיות מחויבים לספק אוכל לסטודנטים שמשלמים כאן על תוכנית ארוחות".[11] במקביל נשלח מכתב לנשיאת האוניברסיטה, שעליו חתמו 260 פרופסורים מהאוניברסיטה, 50 אנשי צוות הוראה, 265 סטודנטים, 967 בוגרים, 454 הורים של תלמידים ו-2,005 תושבי השכונה שבה נמצא הקמפוס, בו דרשו מהנהלת האוניברסיטה לפנות את הסטודנטים הפרו-פלסטינים מהקמפוס ולפטר אנשי סגל שתמכו בהם ואף הכריחו סטודנטים להשתתף במחאה. הם גם דרשו לספק לסטודנטים ולאנשי סגל יהודים אבטחה אישית שתלווה אותם לכיתות.[12] בתגובה להפגנות האוניברסיטה השעתה סטודנטים שארגנו אותן, וחברים בארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין, שפעילותו נאסרה בקמפוס. בין הסטודנטים שהושעו נמנית אסרא הירסי (אנ'), בתה של אילהאן עומאר.[13] במקום נוצרה אווירה אנטישמית ונשמעו קריאות לאלימות נגד סטודנטים יהודים ונגד הקהילה היהודית. הרב של האוניברסיטה קרא לסטודנטים היהודים להתרחק מהקמפוס, משום שאינו נחשב למקום בטוח.[14]
מחאות באוניברסיטאות נוספות בארצות הברית
במהלך חודש אפריל גל ההפגנות של סטודנטים פרו-פלסטינים התרחב לעשרות קמפוסים ברחבי ארצות הברית. המחאות כוללות מספר אוניברסיטאות מרכזיות בארצות הברית, כמו אוניברסיטת ייל, בה הפגינו מאות וסירבו להתפנות ממתחם האוהלים שהקימו עד שהנהלת האוניברסיטה תפסיק "לממן את טבח העם בעזה" באמצעות השקעותיה בישראל. 40 מפגינים נעצרו.[15] מחאות נרשמו גם באוניברסיטאות הרווארד ואוניברסיטת MIT שבמסצ'וסטס, אוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס, אוניברסיטת אמורי שבאטלנטה ואוניברסיטת קורנל שבניו יורק. באוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי נצפה דגל חזבאללה ומארגני המחאה פעלו להסרתו.[16] באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון נעטף פסלו של ג'ורג' וושינגטון בכאפייה, דגל פלסטין ומדבקות ורוסס בגרפיטי.[17] חברת הקונגרס לורן בוברט ניסתה להסיר את הדגל מהפסל.[17] בעקבות מאהל מחאה שהוקם באוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת', הודיעה הנהלת האוניברסיטה כי "ניתנו מספר הזדמנויות לאותם אנשים – שרבים מהם לא סטודנטים – לאסוף את חפציהם ולעזוב. מי שלא עזב נתון למעצר בגין הסגת גבול". בהמשך המשטרה פעלה לפירוק המאהל ועצרה מספר פעילים.[18][19]
ב-30 באפריל התפתחו באוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס הפגנות אלימות שכללו השלכת חזיזים וגז מדמיע על ידי המפגינים הפרו-פלסטינים.[20][21]
לקראת סוף אפריל התפשטו המחאות גם לקולג'ים קהילתיים רבים בארצות הברית. ב-2 במאי 2024 נרשמו מחאות סטודנטים ב-142 אוניברסיטאות וקולג'ים בארצות הברית.[22]
מחאות באוניברסיטאות נוספות בעולם
הפגנות דומות נערכו גם באוניברסיטאות ברחבי העולם, בהן אוניברסיטת טוקיו, סניפים של אוניברסיטת ניו יורק בבואנוס איירס וברלין, אוניברסיטת סידני והסורבון.
תגובות
ב-26 באפריל פרסם ועד ראשי האוניברסיטאות הישראלי מכתב בו הביע דאגה מהאנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארצות הברית, ואף הביע נכונות לסייע בקליטת סטודנטים יהודים וישראלים המבקשים לעבור לאוניברסיטאות בישראל בעקבות המתיחות בקמפוסים בארצות הברית.[23][24]
קישורים חיצוניים
הקרב על קולומביה: מפגינים נגד ישראל מתבצרים בקמפוס ומסרבים להתפנות, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:24), 25 באפריל 2024- גרמניה הנאצית או ארה"ב 2024? הפגנות התמיכה בחמאס בקמפוסים יצאו משליטה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 06:34), 26 באפריל 2024
- ספיר בנימין, דניאל אדלסון, ניו יורק, העימות בקמפוס בלוס אנג'לס, והסרטון הוויראלי של הבכיר מהאמירויות: "במערב יהיו חממות טרור", באתר ynet, 29 באפריל 2024
- ויקי אוסלנדר, בעקבות גל המחאות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטאות בארה"ב יגבילו הפגנות, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2024
הערות שוליים
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ גלי וינרב, "ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה, באתר גלובס, 21 באפריל 2024
- ^ ציפורה סימן טוב, מהומה באונ' קולומביה: פרו-פלשתינים מתפרעים, המשטרה נערכת, באתר עכשיו 14, 24 באפריל 2024
- ^ איתמר מרגלית, מאות עצורים: מפת המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארה"ב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באפריל 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, אלכסנדרה לוקש, מתבצרים בבניין באוניברסיטת קולומביה, עם כאפיות: "כבשנו. שוטרים יגיעו? הדם על ידיכם", באתר ynet, 30 באפריל 2024
- ^ חיים איסרוביץ, אוניברסיטת קולומביה בוערת: לילה סוער של אלימות, החלה השעיית סטודנטים, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2024
- ^ השתלטו על בניין האוניברסיטה ודורשים שיכניסו להם מזון: "סיוע הומניטרי בסיסי״, באתר חדשות 13, 1 במאי 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, "דיווחים על איומי מוות": מכתב ההתרעה לנשיאת אוניברסיטת קולומביה - והאולטימטום, באתר ynet, 24 באפריל 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, 108 עצורים בהפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה: "תומכת ברצח עם", באתר ynet, 19 באפריל 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, ביידן: "אנטישמיות מסוכנת", הרפובליקנים: "אובדן שליטה" | סערת אוניברסיטת קולומביה, באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, עשרות סטודנטים נעצרו בהפגנות נגד ישראל בארה"ב: "בסוף הם ישתלטו על האוניברסיטאות", באתר ynet, 23 באפריל 2024
- ^ ‘Gaza Solidarity Encampment’ at Princeton, The Princetonian (באנגלית אמריקאית)
- ^ 17.0 17.1 Aila Slisco Writer, Lauren Boebert tries to remove Palestinian flag from statue at protest, Newsweek, 2024-05-01 (באנגלית)
- ^ חני אדרי, צפו: מפגינים פלסטינים כבשו בניין באונ' קולומביה, באתר "סרוגים", 30 באפריל 2024
- ^ רויטרס, בשל סירובם להתפנות: אוניברסיטת קולומביה משעה סטודנטים פרו-פלסטינים, עשרות מתבצרים - וואלה חדשות, באתר וואלה!, 30 באפריל 2024
- ^ ציקי ברנדוין, הנקמה במפגינים נגד ישראל - השיר "מני ממטרה" | צפו, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2024
- ^ עימותים אלימים קשים ב-UCLA בקליפורניה; האוניברסיטה הראשונה ש"נכנעת" למפגינים, באתר מאקו, 1 במאי 2024
- ^ Students 4 Gaza, 2 במאי 2024 (באנגלית)
- ^ בעולם האקדמיה הישראלי מודאגים מהאנטישמיות בחו"ל: "חופש הביטוי אינו מתיר אלימות", באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024
- ^ ראשי האוניברסיטאות בישראל על ההפגנות בקמפוסים בארה"ב: "דאגה עמוקה", באתר כיפה, 26 באפריל 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
39447515המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית