עוצבת חצי האש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חטיבה 551
סמל/תג היחידה
סמל/תג היחידה
פרטים
כינוי עוצבת חצי האש
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חטיבת צנחנים מובחרת
בסיס האם מחנה ליפקין
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1977–הווה (כ־47 שנים)
מלחמות מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
כוח אדם חיילי מילואים
פיקוד
יחידת אם עוצבת האש
יחידות בת
  • גדוד 697
  • גדוד 699
  • גדוד 7008
  • גדס"ר 6551
  • גדחה"ן 8219
  • יחס"מ
  • פלחי"ק 5766
  • יחידת הניוד
דרגת המפקד אלוף-משנהאלוף-משנה
מפקד נוכחי אל"ם עידו קס
מפקדים מפקדי החטיבה

עוּצבּת חִצֵי האש (חטיבה 551 וקודם לכן חטיבה 409)[1] היא חטיבת קומנדו במילואים בצה"ל, הכפופה לעוצבת האש.[2][3]

גדודי החטיבה מוזנים בעיקר מיוצאי חטיבת עוז וסיירת צנחנים.

היסטוריה

הקמת החטיבה

שלד החטיבה היה גדוד 697.[4] גדוד זה הוקם ב־1968 על ידי רפאל איתן, אז קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי. היחידה שהוקמה נקראה גונדת 697 (ומאוחר יותר: גדוד 697) וחייליה היו חיילי מילואים, בעיקר בוגרי חטיבת הצנחנים וסיירת שקד. חיילי היחידה נשלחו לחווארה לקורס לוחמה נגד טנקים. אמצעי הלחימה של היחידה היו תותחים בקוטר 90 מ"מ מתוצרת בריטניה מימי מלחמת העולם השנייה, שהוסבו בצה"ל לנשק נ"ט מוצנח. לוחמי יחידה 697 נעו על גבי ג'יפים ובאופן רגלי. במלחמת יום הכיפורים הייתה היחידה חלק מכוח הסיור של אוגדה 143, אוגדת שרון, בפיקוד אמציה חן ("פצי"). במהלך המלחמה קיבלה גונדה 697 טילים נגד טנקים מדגם BGM-71 טאו (שכונו בצה"ל "עורב"). טילים אלה הגיעו מארצות הברית ונכנסו לשימוש במקום תותחי ה־90 מ"מ הלא מדויקים. חיילי גדוד 697 הפעילו את הטילים כנגד החיילים המצרים שהיו מוצבים במגדלי התצפית לאורך תעלת סואץ, שכונו בצה"ל "תנשמות" או "קופים". מפקד האוגדה, אריק שרון, שהגיע לצפות בירי על המצרים נתן לחיילי הגדוד בקבוק שמפניה בעקבות הפגיעות.

החטיבה המיוחדת הוקמה ב־1977[5] על ידי מתן וילנאי כאחד מלקחי מלחמת יום הכיפורים,[6] ונועדה להוות כוח ייעודי ללחימת נ"ט[7] בעל מגוון יכולות, לרבות אפשרות להפעלה מוסקת.[8]

תג החטיבה עוצב על ידי חנוך כספי, מילואימניק מפלוגה ב' בגדוד 697 בחטיבה, ממיסדיו.

בגדוד 697 בני משפחה רבים. אבות ובנים, אחים, בני דודים וקרובים אחרים. דומה שאת הרוח הזו החל משה ברק ז"ל ממייסדי הגדוד ששירת בו מיום הקמתו בשנת 1968 ועד לשנת 2021, אז פרש רשמית בגיל 74 (אך הגיע לסייע לכמה ימים במלחמת חרבות ברזל).תבנית:אחרי 53 שנות מילואים: משה ברק מכפר תבור תלה את המדים במשך למעלה מעשרים שנה שירת בגדוד ביחד עם שני בניו (שממשיכים לשרת)תבנית:משפחה במיל' האב משה ושני בניו עמית ורועי ברק משרתים באותו גדוד המילואים שלושתם כלוחמים שאף לחמו כתף אל כתף במלחמת לבנון השנייה.תבנית:משה ברק מתוך חדשות ערוץ 2

מלחמת לבנון

סמל הגדוד עוצב על ידי לידור דדא, איש מילואים וסמל מחלקת המרגמות בפלוגה המסייעת בגדוד 697

במלחמת לבנון פעלה החטיבה תחת פיקודו של עוזי בן יצחק.

הרכב החטיבה במלחמה:

  • גדוד נ"ט קל 7008 בפיקוד גד נגבי – משגריו הורכבו על כלי רכב והיה יביל מסוקי יסעור, כלל שתי פלוגות רב"י ופלוגת ג'יפים. סך הכל 33 משגרים. כמו כן פלוגת חיר"ם ומחלקות מרגמות וסיור.
  • גדוד נ"ט 697 בפיקוד עירי כהן – יביל מטוסי תובלה לוקהיד C-130 הרקולס, כלל שלוש פלוגות של משגרים על נגמ"שי M-113, סך הכל 31 משגרים תקינים. כמו כן פלוגת חיר"ם ומחלקות מרגמות וסיור.
  • גדוד 699 בפיקוד דודו אלתר – יביל מטוסי תובלה לוקהיד C-130 הרקולס, כלל שלוש פלוגות של משגרים על נגמ"שי M-113, סך הכל 33 משגרים תקינים. כמו כן פלוגת חיר"ם ומחלקות מרגמות וסיור.
  • גדוד 9304 ("סנאי") בפיקודו של אברהם בן-דוד – מבוסס על נשק שלל (טילי סאגר). כלל שתי פלוגות נ"ט על בסיס נגמ"שי BRDM סובייטים נושאי סאגר, ופלוגת נ"ט עם תשעה ג'יפים ובהם משגרי סאגר קרקעיים. כמו כן פלוגת חיר"ם ומחלקות מרגמות וסיור.
  • פלוגת סיור בפיקודו של מרדכי בן ש"ך – רכובת ג'יפים

התכנון המקורי היה להצניח את אחד מגדודי החטיבה באזור כביש ביירות-דמשק לצורך מניעת נסיגת מחבלים מביירות, ומניעת הזרמת תגבורות מדמשק, לפרק זמן של כ־48 שעות שבו יחברו אל הגדוד כוחות צה"ל, אך תכנון זה לא יצא אל הפועל לבסוף. במהלך הקרבות ביצע גדוד 697 מארב נגד חטיבת שריון סורית.[9] הקרבות ארכו כיומיים, ובמהלכם השמיד הגדוד, באמצעות טילי נ"ט, ובסיוע טנקים וכוחות חי"ר, עשרות טנקים, כלי רק"ם ושלושה מסוקי קרב מסוג גאזל.[5] גדוד 7008 הניח מארב לכוחות שריון סוריים. בקרב שהתפתח דקות ספורות לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש השמידו הלוחמים 11 טנקי T-72 ועוד עשרות כלי רק"ם ו־4 מסוקי גאזל.[10]

מלחמת לבנון השנייה

במלחמת לבנון השנייה השתתפה החטיבה בפיקוד אל"ם דני קס לוין, בקרבות שנערכו בתוך לבנון, תחת פיקוד עוצבת האש. החטיבה כללה 3 גדודי נ"ט – גדוד 7008 בפיקוד סא"ל דובב לוינסון, גדוד 699 בפיקוד סא"ל אבי שוהם, וגדוד 697 בפיקוד סא"ל מיכה קרסנטי, כמו כן כללה החטיבה גדוד הנדסה מובחר 8219 בפיקוד סא"ל זוהר חביב ויחידת "סנאי" בפיקודו של סא"ל אבירם אלעד. גדודי הנ"ט של החטיבה לחמו כגדודי חי"ר ותוגברו בצוותים של יחידת "סנאי" (גיל ותצפיות), ללא הציוד הייעודי שלהם, משגרי טילי טאו המורכבים על כלי רכב.[11] במהלך הקרבות נהרגו 10 מחיילי החטיבה, תשעה מהם מירי טילי נ"ט לתוך מבנה בו שהו חיילי פלחה"ן של החטיבה בכפר דבל, תקרית שבה נפצעו 29 חיילים נוספים,[12][13] והרוג נוסף מגדוד נ"ט 7008 שנפגע מירי בקרב באזור כפר ראשף.

החטיבה בסוף העשור הראשון ובעשור השני של המאה ה־21

במהלך שנות קיומה עברה החטיבה שינויים משמעותיים. בתקופתו של אביב כוכבי כמפקד החטיבה ולאחר מכן כמפקד עוצבת האש, היא אורגנה בצוותים קטנים, כשפלוגה בחטיבה הייתה קטנה בהרבה מפלוגות מקבילות בחטיבות אחרות[6] וכללה כ־50 לוחמים.[11] החטיבה כוללת יחידות נ"ט ויחידות הנדסה, ומאגר הגיוס שלה מתבסס על יוצאי סיירת צנחנים הסדירה, ויוצאי יחידות מובחרות נוספות כגון יחידת מגלן.[6] בראשית שנת 2013 הוקמה בחטיבה סיירת צנחנים, הכוללת פלגת סיור, פלגת חבלה, פלגת נ"ט (במקור יחידת "סנאי"), פלוגה מסייעת ופלוגת תצפיות חטיבתית.[14] בנוסף בשנת 2013 הוקם גדוד הנדסה מובחר במילואים, המשמש את האוגדה ומוצב תחת פיקוד החטיבה (גדחה"ן 8219, "פלסי האש"). החטיבה היא אחת מארבע חטיבות צנחנים במילואים בצה"ל.

לאחר הקמת חטיבת עוז הוחלט כי גדודי המילואים של יחידות מגלן ודובדבן שהיו כפופים עד לאותה העת לעוצבת חצי האש יועברו לחטיבת עוז, ואילו כוחות מילואים מיחידות רימון ואגוז יעברו לשרת תחת עוצבת חצי האש.[15]

מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – עוצבת חצי האש במלחמת חרבות ברזל

במלחמת חרבות ברזל לחמה החטיבה בצפון רצועת עזה תחילה תחת עוצבת סיני ובהמשך תחת אוגדה 162, וסייעה בהכנעת חטיבת צפון הרצועה של חמאס.[16] החטיבה החזירה לישראל 5 גופות של חטופים מ-7 באוקטובר. במהלך המלחמה נפלו 17 מלוחמיה ומקציניה של החטיבה.[17]

ב-9 באוקטובר נפלו 3 לוחמים מגדוד 7008.[18] עם תחילת הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, פעלה החטיבה במרחב בית חאנון, והביאה להישגים רבים.[19] ב-8 בנובמבר נפל לוחם מגדחה"ן 8219 ונפצעו 2 נוספים. ב-10 בנובמבר נפלו 4 מלוחמי גדוד 697 של החטיבה, ונפצעו 6 נוספים בפיצוץ של פיר ממולכד.[20] החטיבה השמידה תשתיות חמאס והרגה פעילי חמאס רבים.[21] לאחר מכן לחמה בבית לאהיא, פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס.[22] לאחר מכן לחמה החטיבה במחנה הפליטים ג'באליה, וגם שם השמידה תשתיות טרור ופגעה בפעילי חמאס.[23]

במקביל לפעילות החטיבה בצפון העיר, גדוד ההנדסה של החטיבה 8219 פעל בדרום העיר עזה,[24] וגדוד 697 מהחטיבה פעל בגזרת העיר עזה, תחת פיקוד חטיבה 14, ופגע בפעילי חמאס, ואיתר והשמיד אמצעי לחימה ותשתיות טרור.[25] ב-11 בדצמבר 2023 נפטר מפצעיו לוחם בגדוד 699, לאחר שנפצע באורח אנוש.[26] ב-29 בדצמבר 2023 הותר לפרסום שנפטר קצין לוחם בגדוד 7008, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.[27] ב-31 בדצמבר השתחררה החטיבה משירות המילואים. ב-8 בינואר נפלו 2 לוחמים מגדחה"ן 8219 ונפצע אחד נוסף באופן קשה.[24] ב-28 בינואר 2024 סיים גדחה"ן 8219 את משימותיו בח'אן יונס והשתחרר.

יחידת הניוד המטכ"לית

ערך מורחב – יחידת הניוד המטכ"לית

ב־1988 הוקמה במסגרת החטיבה יחידת הניוד, יחידה המתמחה בנהיגה מבצעית. תפקיד היחידה הוא ניוד מהיר של לוחמים באזורי לחימה תחת אש. בשנת 1996 היחידה עברה רפורמה ביוזמת מפקד החטיבה, טל רוסו[28] שמינה למפקד היחידה את סרן רותם שני, סייר לוחם מוערך במעגל היחידות המובחרות בצה"ל.[29] שני יוצא סיירת גבעתי, מקים יחידת סיור 252, וקצין סדרות וניוד ביחידת מגלן לשעבר, היה שותף מרכזי להפוך את היחידה למובילה בניוד ונהיגה מבצעית בצה"ל.[30] היחידה זכתה בצל"ש אלוף ממפקד פיקוד המרכז, יצחק איתן, בשנת 2002 על פעולתה במבצע חומת מגן. במלחמת לבנון השנייה היחידה סייעה בפינוי פצועים והרוגים משטחי הלחימה, הובלת לוחמים וגורמי מודיעין ופתיחת צירי לוגיסטיקה, על-כך זכתה בצל"ש הרמטכ"ל.[31] כמו-כן, היחידה לקחה חלק גם במבצע עופרת יצוקה,[32] במבצע צוק איתן, ומלחמת חרבות ברזל.[33]

מפקדי החטיבה

שם תקופת כהונה הערות
מתן וילנאי[34] 1977 – 1978 המפקד הראשון. לימים סגן הרמטכ"ל
יורם יאיר 1978 – 1981 לימים ראש אכ"א
עוזי בן יצחק 1981 – 1983 מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה, לימים מפקד אוגדת יהודה
גד נגבי 1983 – 1986
גיורא איילנד 1986 – 1989 לימים ראש אג"ת וראש אמ"ץ
עירי כהן[5] 1989 – 1992 לימים מפקד עוצבת האש
בני גנץ 1992 – 1994 לימים הרמטכ"ל ה־20
טל רוסו 1994 – 1997 לימים מפקד מפקדת העומק
גדי שמני 1997 – 1999 לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית
אביב כוכבי 1999 – 2001 לימים הרמטכ"ל ה־22
איל איזנברג 2001 – 2003 לימים מפקד פיקוד העורף
ניצן אלון 2003 – 2005 לימים ראש אגף המבצעים
דני קס לוין 2005 – 2007 מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה
איתי יהודאי 2007 – 2010 לימים מפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים בחיל האוויר
אמיר ברעם 2010 – 2011 לימים מפקד פיקוד הצפון
ירון פינקלמן 2011 – 2013 לימים מפקד פיקוד הדרום
נמרוד אלוני 2013 – 2015 לימים מפקד מפקדת העומק והמכללות הצבאיות
אבי בלוט 2015 – 2017 לימים מפקד פיקוד המרכז
יונתן רום 2017 – 2019
דוד ויינר אפריל – 3 בספטמבר 2019 ממלא מקום
אמיר פרחי 3 בספטמבר 2019 – יוני 2021
דוד ויינר יוני 2021 – 16 באוגוסט 2021 ממלא מקום
אפרים אבני 16 באוגוסט 2021 – 21 ביוני 2023
אורי לוין 21 ביוני 2023 – 4 בספטמבר 2023 ממלא מקום, לימים סגן מפקד המרכז להכשרת פיקוד קרבי ביבשה
עידו קס 4 בספטמבר 2023 – לשעבר רל"ש הרמטכ"ל

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוצבת חצי האש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אתר משרד הביטחון
  2. ^ רועי כספי, המרכז להבטחת איכות, אתר זרוע היבשה, אפריל 2008
  3. ^ צו שירות המילואים קביעת תפקידים ומקצועות לעניין חריגים במספר הימים המרבי של שירות מילואים בתקופה של שלוש שנים רצופות (הוראת שעה), התשע"א—2011, אתר משרד המשפטים
  4. ^ רפאל יקר, חטיבת הנ"ט 409 ממערב לליטני במבצע "שלום הגליל" 11-10 ביוני 1982 ביוני , מחלקת היסטוריה, מאי 2022.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 עידו גפן, קרב מורשת, במחנה, 7 ביוני 2012, עמוד 32
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 עפר שלח, יואב לימור, איתי כץ, שבויים בלבנון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007, עמ' 328
  7. ^ עידו גפן, קרב מורשת, במחנה, 7 ביוני 2012, עמוד 32
  8. ^ עמית קורח, השמדת מטרות איכות והשמדת המאמץ העיקרי מונחי מטרה, אתר זרוע היבשה
  9. ^ גל פרל, "צה"ל, צה"ל, כבר באים – רות סוף, סוף למילואים"?, בין הקטבים, 15 באפריל 2023.
  10. ^ עפר שלח, יואב לימור, איתי כץ, שבויים בלבנון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007, עמ' 326
  11. ^ 11.0 11.1 אלישיב שמשי, עוד ניצחון כזה..., הוצאת משרד הביטחון, 2013, פרק על גדוד צנחנים בחטיבת חצי האש
  12. ^ חן קוטס־בר, למפקד אוגדת עזה יש עדיין הרבה מה להוכיח, באתר nrg‏, 3 בינואר 2009
  13. ^ חזרה ללבנון | שיחה עם לוחמי הכוח שנפגע מטילי נ"ט במלחמת לבנון ה-2, נבדק ב-2021-08-03
  14. ^ טקס קרבי להחלפת פיקוד על גדס"ר החטיבה, באתר www.paratroops.org.il
  15. ^ ענבר טויזר, 40 שנה לעוצבת חצי האש, ריאיון מיוחד עם מפקד חטיבת הצנחנים במילואים, במחנה, ספטמבר 2016
  16. ^ גל פרל, "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023, מערכות, ‏ 11 באפריל 2024.
  17. ^ חטיבה 551 משתחררת: "הבאתם לפירוק החטיבה הצפונית של חמאס", באתר "סרוגים", 31 בדצמבר 2023
  18. ^ חללי מלחמת חרבות ברזל שהותרו לפרסום באתר צה"ל, באתר www.idf.il
  19. ^ פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2023
  20. ^ חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2023
  21. ^ נחום ברנע, בבית חאנון לא נמצא אף אזרח, חי או מת. זה נראה כמו ברלין 45', באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
  22. ^ לילך שובל, ‏צפו בתיעוד: יותר מ-400 מטרות הותקפו ברצועה - עשרות מהן בחאן יונס, באתר ישראל היום, 2 בדצמבר 2023.
  23. ^ יואב זיתון, לוחמים פשטו על חמ"ל הביטחון הכללי של חמאס: זה מה שמצאו שם, באתר ynet, 5 בדצמבר 2023.
  24. ^ 24.0 24.1 חדשות כיפה, הותרו לפרסום שמותיהם של ארבעה חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם, באתר https://www.kipa.co.il/, ‏09/01/24
  25. ^ אביב אביטל, מרב סבר, אלי ברק, ‏"אני לא מרגיש גיבור אלא די פחדן, כמו ברולטה שבה מזל יכריע את גודל האבידות", באתר ישראל היום, 25 בינואר 2024.
  26. ^ רס"ר (מיל') צביקה לביא ז"ל, באתר צה"ל
  27. ^ סרן (מיל') הראל שרביט ז"ל, באתר צה"ל
  28. ^ אמיר בוחבוט‏, הצצה: היחידה הסודית בצה"ל שחדרה לבונקר חיזבאללה בלבנון, באתר וואלה!‏, 23 באפריל 2015
  29. ^ עפר שלח, מלח הארץ שאיננה, באתר ynet, 18 בינואר 2007
  30. ^ אלי פנגס, נווד, נווט, רוכב, לוחם, באתר ynet, 19 בינואר 2007
  31. ^ צל"ש יחידתי - יחידת הניוד, פיקוד המרכז, באתר הגבורה, מתוך "אתר הגבורה"
  32. ^ טל זגרבה, מסביב כולם צועקים, ואני רגוע. אני אוכל לחץ לארוחת בוקר, באתר הגבורה, במחנה, 21 בדצמבר 2009, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה"
  33. ^ אמיר בוחבוט‏, הצצה: היחידה הסודית בצה"ל שחדרה לבונקר חיזבאללה בלבנון, באתר וואלה!‏, 23 באפריל 2015
  34. ^ מתן וילנאי - סגן שר הביטחון, באתר גלובס, 30 במרץ 2009
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39005888עוצבת חצי האש