עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2025)
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| ||
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
מטרה |
ישראל: שחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה חמאס: שחרור אסירים ביטחונייםהפסקת הלחימה ברצועת עזה הגברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה |
---|---|
מתווכים |
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני ג'ו ביידן דונלד טראמפ סטיב ויטקוף |
מקום חתימה | דוחה, קטר |
תאריך הצגה | 15 בינואר 2025 |
תאריך אשרור | 17 בינואר 2025 |
תאריך כניסה לתוקף | 19 בינואר 2025 |
עסקת שחרור החטופים או עסקת החטופים השנייה היא עסקת שחרור שבויים ישראלים השנייה בין מדינת ישראל לארגון הטרור חמאס, במהלך מלחמת חרבות ברזל, היא הוסכמה ב-15 בינואר 2025[1][2] ונחתמה בדּוֹחָה ב-17 בינואר 2025[3]. כניסת העסקה לתוקף ושחרור החטופים יחלו ב-19 בינואר והם צפויים להימשך 42 ימים בשלב הראשון של העסקה, כאשר במהלכם יידונו תנאי השלב השני שיחל לאחר סיום השלב הראשון ככל ויגיעו להסכמות.
מבצע קליטת החטופים נקרא בצה"ל מבצע כנפי דרור.
רקע
- ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[4] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[5] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[6] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[7] שוטרים ו־10[8] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בנובמבר 2023 נחתמה עסקת שחרור החטופים הראשונה, שוחררו במסגרתה 80 ישראלים תמורת שחרור 240 אסירים פלסטיניים. בנוסף, שוחררו שלא במסגרת העסקה, ישראלי אחד בעל אזרחות רוסית, ו-24 בעלי אזרחות זרה (23 תאילנדים ופיליפיני אחד) שנחטפו מישראל. לאחר העסקה הראשונה נותרו בידי חמאס 139 חטופים שנחטפו בשבעה באוקטובר.
בין העסקה הראשונה לשנייה חילץ צה"ל 7 חטופים בחיים ב-3 מבצעי חילוץ, הרג בשוגג 3 חטופים וחילץ 35 גופות חטופים נוספים. טרם העסקה השנייה החזיק ארגון הטרור חמאס ב-94 חטופים שנחטפו בשבעה באוקטובר בהם 34 חטופים שישראל הודיעה כי נהרגו. וב-4 חטופים שהיו בידיו טרם השבעה באוקטובר. (חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע אורון שאול והדר גולדין, ו-2 אזרחים שנכנסו לרצועת עזה אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.)
בלחץ ארצות הברית חזרה ישראל לשולחן המשא ומתן לשחרור חטופים. היה ניסיון להגיע לעסקה לשחרור 40 חטופים בקטגוריית נשים, קשישים וחולים: 5 חיילות, 7 נשים, 15 גברים מבוגרים ו-13 צעירים פצועים וחולים[9]. חמאס אמר שאינו יכול להתחייב ל-40 חטופים חיים בקטגוריה זאת, והציע 40 חטופים מקטגוריות שונות[10]. הוול סטריט ג'ורנל הביע חשש שרוב החטופים מתו מהתקפות צה"ל או ממחלות ופציעות, ושחלק מהם משמשים מגן אנושי לבכירי חמאס[11].
קושי להגיע לעסקת חטופים נוספת נגרם, בין היתר, מחילוקי דעות בנוגע לסיום המלחמה. ישראל דרשה הפסקת אש זמנית שלאחריה צה"ל יוכל לחזור להילחם ברצועת עזה, ואילו חמאס דרש הפסקת אש קבועה ויציאת צה"ל מרצועת עזה[12][13].
בנובמבר 2024, במענה לעתירה לבג"ץ מטעם משפחות החטופים, הצהירה הממשלה שלא כל פרטי המתווים לעסקאות שבויים ונעדרים מובאים לדיון בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, וכי בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו יש סמכויות כמעט מוחלטות בנושא המשא ומתן על העסקה: הוא דן לבדו עם הצוות, נותן הוראות ומקבל עדכונים. הוא זה שמחליט מתי יעודכן הקבינט המדיני-ביטחוני ומה מספיק חשוב כדי שיובא לדיון ולהחלטתו[14].
פרטי ההסכם
היחס בין חטופים למחבלים, עומד על 30 מחבלים תמורת כל חטוף וחטופה אזרחים, ו-50 מחבלים תמורת כל חיילת חטופה (החיילים החטופים לא עתידים להשתחרר בשלב הראשון של העסקה, אלא רק אם העסקה תתקדם כך שגם השלב השני שלה יגיע לכדי מימוש). מכלל המחבלים אשר ישוחררו – 200 מחבלים הם אסירי עולם עם דם על הידיים[15].
שחרור חטופים תמורת מחבלים
- יום 1 שחרור 3 חטופים.
- יום 7 שחרור 4 חטופים.
- יום 14 שחרור 3 חטופים.
- יום 21 שחרור 3 חטופים.
- יום 28 שחרור 3 חטופים.
- יום 35 שחרור 3 חטופים.
- יום 42 שחרור 14 חטופים[16].
התחייבויות נוספות
- הפוגה הדדית במהלך השלב הראשון.[17]
- התחייבות ישראל לאפשר הגברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה.
- נסיגת צה"ל ממרבית שטח רצועת עזה.[17]
במהלך הפסקת האש ותוך כדי מימוש העסקה המדוברת, עתידים ישראל וחמאס להמשיך בדיונים לגבי מימוש השלב השני של העסקה במטרה להגיע בשלב השני לשחרור כל יתר החטופים – חיים ומתים, כאשר בתמורה ישראל תשחרר עוד מחבלים רבים (מפתח השחרור של שלב זה עוד לא נקבע) וכן תיסוג מרצועת עזה.
התנגדויות לעסקה
בקרב שרי ממשלת ישראל וחברי הכנסת יש המתנגדים לעסקה, ובהם שרים וחברי כנסת ממפלגת עוצמה יהודית, ממפלגת הציונות הדתית וחברי כנסת ממפלגת הליכוד. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הביע התנגדות לעסקה[18]. ב-16 בינואר 2025 הכריז השר בן גביר כי אם העסקה תאושר בממשלה אז שרי עוצמה יהודית יתפטרו ויחזרו רק אם המלחמה ברצועת עזה תחודש[19]. בעקבות התבטאותו של בן גביר כי "בשנה האחרונה, באמצעות כוחנו הפוליטי, הצלחנו למנוע מהעסקה הזו לצאת לפועל, פעם אחר פעם", במשפחות החטופים היו שראו בהכרזה זו לקיחת אחריות של בן גביר על מותם של החטופים שהיו צפויים להשתחרר בהסכמים מוקדמים יותר.[20][21]
שר האוצר בצלאל סמוטריץ הודיע שמפלגתו מתנגדת לעסקה ואף כינה אותה "קטסטרופה"[22][23] אך לאחר דיונים והתיעציות וקבלת הבטחה מראש הממשלה בנימין נתניהו שבסוף השלב הראשון יחזרו להילחם וישנו את שיטת הלחימה הודיע שיישאר לבינתיים בממשלה אך אם בסוף 42 ימי העסקה והפסקת האש, לא יחזרו להילחם - יפרוש מהממשלה[24][25].
משפחות שכולות שהתנגדו לעסקה ישנו באוהלים בליל 16 בינואר מול משרד ראש הממשלה כחלק ממאבקן לעצור את העסקה והציבו מיצג של ארונות קבורה בירושלים בכדי להמחיש את התנגדותם לעסקה[26]. גם בקרב משפחות החטופים יש שקראו להתנגד לעסקה ויצאו נגדה[27][28][29].
מימוש העסקה
אין להכניס מידע עתידי לפסקה זו לפני התרחשותו בפועל.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ רונן ברגמן, איתמר אייכנר, עינב חלבי, ליאור בן ארי, הושגה הסכמה על פרטי עסקת החטופים, באתר ynet, 15 בינואר 2025
- ^ לילך שובל, מבצע "כנפי דרור" יוצא לדרך: כך צה"ל נערך לקליטת החטופים, באתר ישראל היום, 15 בינואר 2025
- ^ איתמר אייכנר, צוותי המו"מ חתמו רשמית על העסקה בדוחא, באתר ynet, 17 בינואר 2025
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ איתמר אייכנר, 800 אסירים עבור 40 חטופים, ו"הרוצחים הכי שפלים": המוקשים בדרך לעסקה, באתר ynet, 16 במרץ 2024
- ^ Hamas May Not Have Enough Living Hostages for Cease-Fire Deal
- ^ US, Israeli officials fear most hostages held by Hamas are dead — report, The Times of Israel, 11 באפריל 2024
- ^ יוני גבאי, נתניהו מפיל את האשמה על חמאס: "דורש רק את סיום הלחימה", באתר כיכר השבת, 9 ביוני 2024
- ^ איתמר אייכנר, עינב חלבי, נתניהו אמר שהוא "מוכן לעסקה חלקית", ועורר זעם: "מתנה לחמאס", באתר ynet, 24 ביוני 2024
- ^ רונן ברגמן, המסמכים שחשפו: בידי נתניהו סמכויות כמעט מוחלטות בנושא החטופים, באתר ynet, 20 בנובמבר 2024
- ^ רויטרס, פרטי העסקה: 30 מחבלים ישוחררו בתמורה לכל אזרח חטוף, 50 תמורת כל חיילת, באתר ynet, 15 בינואר 2025
- ^ אלה פרטי העסקה המסתמנת לשחרור חטופים, באתר מאקו, 15 בינואר 2025
- ^ 17.0 17.1 רונן ברגמן, מי ישוחררו קודם, וכל כמה ימים זה יקרה? הנוסח המלא של עקרונות עסקת החטופים, באתר ynet, 15 בינואר 2025
- ^ מורן אזולאי, בן גביר מודה שטרפד עסקאות "באמצעות כוח פוליטי": "סמוטריץ', בוא נודיע לנתניהו שנפרוש מהממשלה", באתר ynet, 14 בינואר 2025
- ^ גלעד כהן, מורן אזולאי, בן גביר: "העסקה מופקרת, נתפטר - ונשוב לממשלה אם תחודש המלחמה", באתר ynet, 16 בינואר 2025
- ^ כרמית פלטי קציר, כך, שר בממשלת ישראל, מקבל אחריות לסיכול ממוקד בהשבת החטופים, באתר Ynet
- ^ הדס קלדרון, הממשלה כולה אחראית לפשע הפקרת החטופים - בן גביר רק חתם על ההודאה, באתר ישראל היום
- ^ סמוטריץ׳: העסקה שתובא בפני הממשלה היא עסקה רעה ומסוכנת, באתר רוטר.נט
- ^ יוני גבאי, סמוטריץ' נגד העסקה: "קטסטרופה, לא נהיה חלק ממנה", באתר כיכר השבת, 13 בינואר 2025
- ^ עמיאל ירחי, התנאים של מפלגת הציונות הדתית להישארות בממשלה, בעיתון מקור ראשון, 16 בינואר 2025
- ^ אברהם פריינד, הקבינט עדיין לא כונס; התנאי של סמוטריץ' להישארות בקואליציה, באתר בחדרי חרדים, 16 בינואר 2025
- ^ חזקי ברוך, משפחות שכולות הציבו ארונות קבורה בירושלים: "למנוע את העסקה", באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2025
- ^ 103FM, דוד החטוף: "זה הסכם הפקרה של מי שנשאר ולא הסכם החזרה", באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2025
- ^ צביקה מור: "קורא לציונות הדתית להפיל את הממשלה ולהתנגד לעסקה שתשאיר את הבן שלי בעזה", באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2025
- ^ דוד הכהן, אם החטוף מתנגדת להסכם: "נשלוף את נשק יום הדין", באתר כיכר השבת, 14 בינואר 2025
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |
עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2025)40342981Q126113055