נחל עוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל עוז
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית שער הנגב
גובה ממוצע[1] ‎70 מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 479 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9% בשנה
31°28′22″N 34°29′51″E / 31.4727983550584°N 34.4975227761107°E / 31.4727983550584; 34.4975227761107
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2] 		7 מתוך 10
http://nahaloz.org.il

נַחַל עוֹז הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, ליד הערים שדרות ונתיבות וליד רצועת עזה. זהו היישוב הדרומי והמערבי ביותר בתחומי המועצה האזורית שער הנגב.

היסטוריה

הקמת היישוב

היישוב הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, בשם "נחלאים א' - מול עזה"[3], במרחק 2.5 קילומטרים מהעיר עזה[4], על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שתושביו העדיפו לעזוב אותו לאחר קרב הבלימה והגבורה שלהם מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות. בטקס העלייה על הקרקע השתתפו אלוף פיקוד דרום, משה דיין, מפקד הנח"ל, משה נצר, מנהל אגף הנוער במשרד הביטחון, אליהו שומרוני, ואברהם הרצפלד[5]. מקימי ההיאחזות היו בני מספר מחלקות של הנח"ל, בהם מחלקה שקיבלה הכשרה של תשעה חודשים בתל יוסף[6]. הנקודה הוקמה במימון הסוכנות היהודית ואת המתיישבים הדריכו שני מדריכים מתל יוסף[4]. חיילי הנח"ל גידלו במקום 600 דונם של ירקות, בהם 300 דונם בצל[7] ועיבדו 8,500 דונם[8]. במהלך שנת 1952 נקראה ההיאחזות "כפר עזה"[9], עד ששם זה ניתן לקבוץ יגב הסמוך[10].

בספטמבר 1953 אוזרח ההיאחזות על ידי גרעין נח"ל של בני רחובות, קריית חיים ותל אביב של התנועה המאוחדת כקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים[11].

בשדות נחל עוז נמצא אתר ההנצחה לבארות יצחק הישן ולנופלים בקרבות מלחמת העצמאות.

מקום היישוב נקבע בהתאם לצורכי הביטחון של אותה תקופה בסמוך לגבול על כביש עזה-באר שבע, מאות מטרים מגבול רצועת עזה, מול שכונת שג'אעייה שבמזרח עזה. המוטו הציוני "הגבול יעבור במקום בו יסתיים התלם החרוש האחרון" יושם הלכה למעשה בשדות נחל עוז. לא הייתה גדר סביב רצועת עזה וגם לא כביש מערכת. הסימון היחידי לגבול עם מצרים לאורך רצועת עזה, מצידו המזרחי, היה קו התלם - חריץ באדמה שחרשו חקלאי האזור על קו הגבול. מצידו המערבי של התלם בהפרש של 500 מטר זו מזו היו עמדות של האו"ם.

התקפות על היישוב

בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות פידאיון ומפגזים שנחתו בשטחו. בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה העשרים נפלו ארבעה חברי משק בתקריות על הגבול עם רצועת עזה. הידועה שבהן אירעה בשנת 1956, כאשר חיילים סודאנים ששירתו בצבא מצרים ברצועת עזה רצחו את מא"ז הקיבוץ (רכז הביטחון) רועי רוטברג, בעת שסייר על סוסתו בשדות, והתעללו בגופתו. ההספד שנשא הרמטכ"ל, משה דיין על קברו הותיר רושם עז והוא נחשב עד היום לנאום היסטורי.

בין מבצע קדש לבין מלחמת ששת הימים לא אירעו מעשי טרור באזור, אך אחרי מלחמת ששת הימים הפכו שדות נחל עוז ליעד של פעולות מיקוש על ידי מחבלים מרצועת עזה. במאי 1968 נהרגו שני חברי הקיבוץ וחמישה נפצעו, כאשר רכב שיצא לכבות אש שהוצתה בשדה על גבול הרצועה עלה על מוקש[12]. הקיבוץ היה מטרה לירי מרגמות. מעשי האיבה פסקו לאחר שיחידת רימון בפיקוד מאיר דגן הצליחה לחסל את תשתית הטרור בעזה.

מראשית המאה ה-21, לאחר שנים של שקט, שוב היה הקיבוץ מדי פעם מטרה לירי פצמ"רים ורקטות קסאם מרצועת עזה. במהלך מבצע צוק איתן סבל היישוב באופן יומיומי ממטחים כבדים של ירי רקטות ופצמ"רים. מקצת התושבים עזבו, ועם התארכות המבצע, ולאחר שדניאל טרגרמן בן הארבע נהרג מירי פצמ"ר ב-22 באוגוסט 2014, היישוב פונה ממשפחות עם ילדים ובקיבוץ נותרו רק 90 חברים מתוך כ-360 חברים ותושבים[13]. אחרי תום מבצע צוק איתן חזרו לנחל עוז כמעט כל המפונים, והיישוב המשיך לקלוט משפחות חדשות, למרות חידוש ירי הקסאמים והפצמ"רים על יישובי "עוטף עזה". בשנת 2020 התגוררו ביישוב כ-470 תושבים.

הטבח בנחל עוז

ערך מורחב – הטבח בנחל עוז

ב-7 באוקטובר 2023, במתקפת הפתע על ישראל שבעטיה החלה מלחמת חרבות ברזל, נכבש הקיבוץ על ידי מחבלים פלסטינים מארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי ואזרחים מעזה, שהסתובבו בו במשך שעות רבות ורצחו וחטפו לשטח עזה רבים מבין אזרחיו, בהם גם מייסדיו וגם נשים וילדים.[14] בנוסף פגעו המחבלים בבתי התושבים, הרסו ובזזו אותם. במהלך הטבח תיעדו המחבלים את מעשי הזוועות והעלו את התיעוד לרשתות החברתיות, כאשר במקביל התנהל בסמוך קרב מוצב נחל עוז. הקיבוץ פונה לאחר הטבח והוכרז כשטח צבאי סגור. התושבים פונו לפנימיית שומריה, המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר, ששוכן בקיבוץ משמר העמק. נקבע כי בהמשך יוצבו בקיבוץ קרוואנים, והמשפחות יעברו אליהם. בחדרי הפנימייה יישארו זוגות ללא ילדים ורווקים.[15]

חשיבות היישוב

שלט רחוב על שם "נחל עוז" בעיר נתניה

בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים היה נחל עוז סמל ההתיישבות החקלאית הביטחונית אחרי קום המדינה. ראשי המדינה והצבא (ובהם דוד בן-גוריון, משה דיין ואריאל שרון) נהגו לבקר בו. בין ראשוני הקיבוץ, מייסדיו וחבריו היו לימים שרים וחברי כנסת (בייגה שוחט, אברהם כ"ץ-עוז), אנשי תקשורת בולטים (יצחק לבני, ד"ר מרדכי נאור) אנשי אקדמיה וספר (חנוך גוטפרוינד, אפרים יער, איתן ברגלס, אורי מרינוב (שהיה גם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה), שוש מלאת (ראש מכללת אחווה לשעבר), לאה נאור, מאיה ערד, וכן גם במוזיקה (גל פרמן - להקת טיפקס), ועד משבר הקיבוצים בשנות ה-80 נמנו דרך קבע נציגים מהקיבוץ עם הנהגת איחוד הקבוצות והקיבוצים.

בקיבוץ התגוררו חיים ילין, חבר הכנסת העשרים, אנשי התקשורת אמיר תיבון, מנשה רז ורון טוביה, וכדורגלנית נבחרת ישראל קרין רחמים.

רחוב על שם הקיבוץ קיים בערים תל אביב יפו ונתניה.


תעסוקה

ענפי הייצור הראשיים הם חקלאיים: גידולי שדה, רפת ולול.

בשנת 1997 עבר הקיבוץ תהליך הפרטה מקיף, לאחר שבתקופת משבר הקיבוצים, בשנות ה-80 של המאה ה-20, הידרדר מצבו מאחד הקיבוצים המבוססים והמובילים בתנועה הקיבוצית לקיבוץ במשבר עמוק.

היום נמצא נחל עוז במעמד של "קיבוץ מתחדש", והוא קולט חברים חדשים.

בקיבוץ נחל עוז גרות כ־120 משפחות, היישוב מונה כ-400 נפש.


מכינת נחל עוז

ב-2014 נוסדה בקיבוץ מכינה קדם-צבאית חד-שנתית מעורבת לבנות ובנים, חילוניים ודתיים, של רשת "מיתרים"[16].


גלריית תמונות

  • חדר האוכל הישן
    חדר האוכל הישן
  • קיר בידוד בגן הילדים
    קיר בידוד בגן הילדים
  • חדר האוכל
    חדר האוכל
  • חדר האוכל בשנת 2019 (לא בשימוש)
    חדר האוכל בשנת 2019 (לא בשימוש)
  • בית בקיבוץ
    בית בקיבוץ
  • בית עץ בגן המשחקים
    בית עץ בגן המשחקים
  • המועדון
    המועדון
  • חדר האוכל בשנת 2023 (לא בשימוש)
    חדר האוכל בשנת 2023 (לא בשימוש)
  • אתר זיכרון
    אתר זיכרון
  • אתר זיכרון
    אתר זיכרון


לקריאה נוספת


קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: נאום נחל עוז (משה דיין)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחל עוז

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ יום הולדת בערבות הנגב, הבוקר, 17 בינואר 1952
  4. ^ 4.0 4.1 מ. גד, נחלאים משק נפלא, הבוקר, 4 במאי 1952
  5. ^ נח"ל התנחל בגבול מצרים, שערים, 26 ביולי 1951
  6. ^ תל יוסף, דבר, 13 בדצמבר 1951
  7. ^ שאול רוז, מבצע גידול ירקות בצה"ל נותן פריו, הצופה, 25 במאי 1952
  8. ^ נחלאים א', הכפר העברי במבואות עזה, הארץ, 23 ביוני 1952
  9. ^ חברי ועדות הכספים, דבר, 27 באפריל 1952
  10. ^ שמות חדשים ליישובים, על המשמר, 10 ביוני 1953
  11. ^ "נחל עוז" - ישוב קבע, דבר, 30 בספטמבר 1953
  12. ^ 2 חברי נחל עוז נהרגו במיקוש, 5 נפצעו, 22 במאי 1968, מעריב, 22 במאי 1968
  13. ^ איתי בלומנטל ומתן צורי, אף משפחה לא נותרה בנחל עוז: "יש גבול לכוח העמידה של אמהות וילדים מול פצמ"רים", באתר ynet, 23 באוגוסט 2014
  14. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, אבא שלי, בן 62, נלחם במחבלים כדי לחלץ אותנו. המדינה נכשלה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2023
  15. ^ אמיתי גזית, בדרך הביתה: המסע של הקיבוצניקים המפונים לחיים חדשים, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2023
  16. ^ שלוחת נחל עוז, באתר מיתרים לכיש


יישובי מועצה אזורית שער הנגב (מחוז הדרום)
קיבוצים אור הנר • ארז • ברור חיל • גבים • דורות • כפר עזה • מפלסים • נחל עוז • ניר עם • רוחמה
מושבים יכיני
כפר סטודנטים איבים‎
מפת שטח המועצה האזורית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38612343נחל עוז

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נחל_עוז&oldid=2578175"