יהוד
ערך זה עוסק בעיר במזרח בקעת אונו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | יעלה מקליס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 40 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1948 - יהוד 1953 - נוה מונוסון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 31,674 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 73 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.9% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 5,518 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 29 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 5,740 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 193 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת גוש דן רגילה)   יהוד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
7 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 48 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4493 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 47 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל יהוד נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.yehud-monosson.muni.il/ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יְהוּד היא עיר במזרח בקעת אונו במחוז המרכז, בשטח שיפוטה של עיריית יהוד-מונוסון, בה מתגוררים כ-30,000 תושבים.
תחילתה של יהוד המודרנית בסוף המאה ה-19. העיר נוסדה במקום בו שכן היישוב הערבי יהודייה, ששימר את שמה של העיר המקראית "יהוד" שבנחלת שבט דן: ”וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן”[4]. מסורות מאוחרות יותר תלו את שמה של העיר בקברו של יהודה בן יעקב שזוהה במקום[5].
תולדות העיר
היהודים הראשונים שהתיישבו ביהוד הגיעו אליה בשנת 1884. עיתון הצפירה מביא את הידיעה הבאה בי"ג אדר תרמ"ד, תחת הכותרת : "יישוב חדש בשם יהוד", ובהמשך הכתבה : "זה כחמש שנים וחברת פתח-תקוה קנתה לה נחלת אומלבס ותאמר לכונן בה מושבה, ותבאונה סבות ממסבות שונות ותפרענה את המחשבה ההיא. ויהי בשנת ה'תרמ"ג ותחדש החברה כנשר נעוריה ותחליף כח, כי הלכו ממנה החברים הישנים אשר לא היה בהם ברכה ויבואו אחרים חדשים תחתיהם מלאים חיים וכח עלומים. ויפרדו כארבעים חברים ויקנו להם מושב חדש בכפר יהוד שעל גבול הדני ויקראו שמו "יהוד" ויחפרו באר ויגיעו עד שבעה וארבעים מטר בעומק וימצאו מקור מים חיים. ויבנו בית-המדרש ובית-התנור ויהי בראשית שנת ה'תרמ"ד ויצאו החברים לדור במושב ההוא". .[6]
בהמשך יהוד יושבה על ידי אוכלוסייה יהודית על חורבותיו של הכפר הערבי יהודייה, לאחר בריחת תושביה הערבים בשלהי מלחמת העצמאות, אוקטובר 1948. האוכלוסייה שהתיישבה במקום הייתה ברובה ממוצא טורקי (דוברי לאדינו). בשנות החמישים, הגיעו עולים מתימן וניצולי שואה מפולין (ובעיקר ממחוז ביאליסטוק) שהקימו יישוב נפרד בשם ביאליסטוק שלאחר מכן חובר ליהוד. שמותיהם של הכפר הערבי והיישוב היהודי שהוקם על חורבותיו משמרים את שמו של יישוב ששכן במקום, בגבול נחלתו של שבט דן בקרבת נחלת שבט יהודה (ספר יהושע יט, מה).
בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית ראשונה לאחר קום המדינה ובשנת 1995 הוכרזה יהוד לעיר.[7] מתחילת שנות התשעים הגיעו ליהוד למעלה מ-800 משפחות עולים, רובן מחבר העמים לשעבר. כ- 30 משפחות מאתיופיה. יהוד-מונוסון מונה כיום כ-27,000 תושבים בכ-7800 משקי בית. העיר עברה התרחבות ניכרת עם הקמתה של שכונת קריית הסביונים היוקרתית בשנים 1992–1995, אשר קדמו לבנייתה השכונות קריית ביאליסטוק, גבעת אוויה ונוה עובד, בעלות אוכלוסייה סוציו-אקונומית גבוהה אשר שינו את אופיה של העיר.
לעיר אזור תעשייה מפותח, בו מצויים, בין השאר, מפעלי מבת של התעשייה האווירית וחברת ההי-טק הבינלאומית HP בעיר מצוי גם בית הספר תיכון מקיף יהוד, המשרת את האזור והמנקז אליו את תלמידי יהוד, נוה מונוסון, סביון, גני יהודה, מגשימים, בני עטרות, בית אריה, עלי זהב, רינתיה, מזור, כפר טרומן ועוד.
בשנת 2003, במסגרת מדיניות משרד הפנים להשיג חיסכון בעלויות השירותים המוניציפליים במרחב בקעת אונו, הוקמה לעיריית יהוד ולמועצה מקומית נוה מונוסון עיריית-גג משותפת, עיריית יהוד-מונוסון. הלכה למעשה, עיריית-הגג מתפקדת כעירייתה של העיר יהוד ואילו נוה מונוסון, אשר נהנית מעצמאות חברתית-קהילתית במסגרת מינהלת מקומית, רוכשת ממנה שירותים מוניציפליים סטטוטוריים (האדמיניסטרציה של חינוך החובה, רווחה, מהנדס עיר, גזברות) ובסיסיים (אחזקת, ניקיון ותאורת רחובות, פינוי אשפה וגינון).
סמלה של העיר מכיל מספר מוטיבים משמעותיים – האריה מייצג את סמלו של שבט יהודה, אשר על פי המסורת מקום קבורתו הוא בגן העצמאות בעיר, השלשלות המנותצות לרגליו של האריה מסמלות את שחרורה של העיר מכובשים זרים, המחרשה לצד מבנים עם ארובות מייצגים את היישוב כישוב המקיים עבודת אדמה לצד תעשייה, ולבסוף עץ הדקל לקוח כאחד מארבעת המינים ובשל היותו עץ פרי מתוק המוזכר עוד בתנ"ך. סמל העיר אושר על ידי מועצת העיר בשנת 1951.
דמוגרפיה
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
אתרים
- מדרחוב סעדיה חתוכה - רחובה הראשי של העיר יהוד. נקרא על שמו של ראש המועצה בשנים 1960 עד 1985. במדרחוב זה נמצאות החנויות הוותיקות של העיר. במקור רחוב זה היה רחובו הראשי של הכפר הערבי יהודייה. בצמוד לרחוב ממוקם בניין עיריית יהוד ומסגד הכפר יהודייה. על אף שמרבית בתי הרחוב הוקמו לאחר קום המדינה, קיימים במקום דוגמאות לבנייה הערבית מהמאה ה-19 (בנייה מאבן) ומראשית המאה ה-20 (בניה עם קורות ואלמנטים מבטון). בשנות ה-80 הפך חלקו המרכזי של הרחוב למדרחוב.
- גן העצמאות - הגן הוותיק והגדול של יהוד היה ממוקם בלב העיר, בין מדרחוב סעדיה חתוכה ואצטדיון הכדורגל ההיסטורי. בגן היו מתקני משחק, כרי דשא ומשטחים מוצלים. עד לשנת 1948 שכן במקום בית הקברות הראשי של יהודייה, שבמרכזו ניצב מבנה קבר מרשים (ששרד) ובית ספר (שחרב) בשנת 2015 נסגר גן העצמאות ובמקומו נבנו בניניי מגורים.
- קבר יהודה בן יעקב (א-נבי יהודה אבן סדנא יעקוב) - ממוקם בצד גן העצמאות. מסורת ערבית מצביעה על מבנה קבר זה, מן התקופה הממלוכית (המאה ה-13), כעל קברו של יהודה בן יעקב. במבנה הקטן בעל הכיפה, קיים מיחרב המופנה לכיוון מכה ומדינה, ובמרכז החדר מצבה גדולה המציינת את מקום קבורת יהודה. חלקים ממבנה הקבר הם קדומים בהרבה וסביר להניח שהובאו למקום מאתרים אחרים (כדוגמת צמד העמודים הניצבים בכניסה למבנה). בתוך המבנה נמצא סיפור המקום.[8]
- אנדרטה לזכר חללי צה"ל בני יהוד - ממוקמת בסמוך לקבר יהודה בן יעקב, בלב גן העצמאות.
- המרכז למורשת יהדות טורקיה מיסודה של עמותת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה.
- המסגד - שריד מרכזי נוסף לכפר הערבי יהודיה ששכן במקום הוא מסגד בעל צריח, המשמש כיום כבית הכנסת "שלום שבזי". מבנה המסגד מורכב למעשה משלושה מבנים שהוקמו בתקופות שונות: צריח המסגד הבולט למרחק הבנוי באבן גיר ועליו כתובת הקדשה בערבית, חצר מהסגד עם חלל מקורה בחלקו כשבמרכזו ניצב היה עד לפני שנים ספורות עץ תות קדום, ומבנה שהוקם בראשית המאה ה-20 המשמש כיום כבית כנסת. על פי תוכניות העיר עתידים מבני המסגד להיהרס ורק הצריח יעבור תהליך שימור. כיום ניצב המסגד מטרים ספורים מרחוב סעדיה חתוכה לצד בניין העירייה, אך בעבר היה מוקף מכל עבריו במבני מגורים, שאת פתחי המשנה בהם ניתן למצוא בקירות המסגד. במלחמת העצמאות שימש צריח המסגד כעמדת תצפית של האצ"ל.
- אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב - באתר אגף להנצחת 540 חללי החיל ו-91 חללי היישוב יהוד, מרכז הכשרה טכנולוגי בנושאי תקשורת ומחשבים המשתרע על פני שטח של 1,500 מ"ר, מרכז מורשת ואולם כנסים שבו 70 מקומות, וכן רחבת טקסים וגן.
- "הבונקר", אצטדיון הכדורגל המיתולוגי - המגרש היה ממוקם בליבה של יהוד. שיחקה בו קבוצת הפועל יהוד, אשר בשנת 1982 זכתה בגביע המדינה. עם פירוק הקבוצה שימש המגרש לאימון קבוצות נוער. בחודש יוני 2007 נהרסי המגרש ובמקומו נבנו ארבעה בנייני מגורים מודרניים.
- "שוק אשכנזי" - מרכז מסחרי שהוקם בשנת 1956 על ידי האדריכל שמעון רודה, משקף את רוח הבניה הסוצאיליסטית והמודרנית שאפיינה את הבניה הישראלית באותה העת. מכלול מבנים זה המורכב למעשה מ-4 שורות חנויות זעירות, שוכן במקום בו היה ממוקם השוק המרכזי של העיירה יהודייה עד לשנת 1948. בשנת 2013 נהרס השוק ועל חורבותיו נבנו 4 מגדלי מגורים הניצבים מעל שדרת חנויות.
- בית המשורר נתן יונתן - במקום בו התגורר בשנותיו האחרונות המשורר נתן יונתן, ממוקמת ספרייתו העשירה וחדר עבודתו. בבית מתגוררים אלמנתו ובנם.
- אתר הנצחה לניר פורז ונחשון וקסמן - ממוקם בצומת יהוד-מונוסון מזרח, לא רחוק מצומת הטייסים ממנה נחטף נחשון.
- מרכז הנצחה ליהדות ביאליסטוק, ממוקם בשכונת קריית ביאליסטוק.
אתרי טבע
- נחל יהוד - הנחל הזורם דרומית לעיר, משמש כיום כתעלת ביוב פתוחה, אך בשל העובדה כי הוא אחד מיובליו של נחל איילון, עתיד הנחל להשתקם ולהשתלב כחלק מפארק אריאל שרון.
- נחל אונו - הנחל העובר מערבית לעיר, היווה את אחד מהנחלים המרכזיים בבקעת אונו, כיום הנחל מוזנח ויבש במרבית עונות השנה, ועתיד להעלם עם הקמתן של שכונות מגורים חדשות במקום.
ראשי המועצה והעיר
- אברהם גרון 1949 - 1951
- אברהם אלטלף 1951 - 1961
- סעדיה חתוכה 1961 - 1985
- מרדכי ליניק 1985 - 1993
- שלמה בקשי 1993 - 1998
- עוזי מאיר 1998 - 2003
- יוסי בן דוד 2003 - 2013
- יעלה מקליס 2013 - מכהנת
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של עיריית יהוד-מונוסון
- העמוד הרשמי של עיריית יהוד-מונוסון בפייסבוק
- סרטון המביא את תולדות האדריכלות המקומית כפי שמיוצגת בלב יהוד
- שירות הידען, כלי חרס בן 3800 שנה, הנושא דמות אדם, נחשף בחפירה ביהוד בהשתתפות תלמידים, באתר "הידען", 24 בנובמבר 2016
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ"ה.
- ^ יהודה זיו, קברות אנשי שם מהמקרא, בתוך: "טבע וארץ" תמוז-אב תשמ"ו, יולי-אוגוסט 1986, חוברת 285, הוצאת החברה להגנת הטבע
קבר יהודה - ^ הצפירה, י"ג אדר תרמ"ד (1884), "ישוב חדש בשם יהוד", מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, שער שני: "שחקי, שחקי על החלומות" (1883-1904), פרק : מושבות, עמוד 71
- ^ אכרזת העיריות (יהוד), התשנ"ו - 1995, 16 בנובמבר 1995, קובץ התקנות 5717, עמ' 182–183, 1 בדצמבר 1995
- ^ בין היתר, על פי הרשום בתוך מבנה הקבר, בשנים הראשונות של פתח תקווה (כנראה במאורעות תרפ"א) הותקפה המושבה בידי קומץ מערביי יהודיה - שמו הערבי של הכפר במקום, ונרצחו אישה וילדיה. בחצר המתחם נערכה סעודת סולחה רבת משתתפים ובראשם רבנים ואנשי דת מוסלמים, אשר נאמו על המורשת המשותפת של אברהם אבינו, במקום של נינו "הקדוש" יהודה.
אתר הנצחה לניר פורז ונחשון וקסמן.
אנדרטת "יזכור" ליהדות ביאליסטוק, בית הכנסת בקריית ביאליסטוק.
בית עיריית יהוד-מונוסון על רקע המסגד ביהוד.
"שוק אשכנזי" בלב יהוד שהוקם במקום באמצע שנות ה-50.
אנדרטת מייסדי יהוד.
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה  .svg) |
| ערים | אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות | |
