מבצע יד ארוכה
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
 | |
| מתקני הנפט הבוערים בנמל חודיידה, 20 ביולי 2024. | |
| סוג | תקיפה אווירית |
|---|---|
| מקום |
אל-חודיידה,  תימן |
| תאריך | 20 ביולי 2024 |
| תוקף | |
| יעדים | מתקני טרור, תשתיות ואנרגיה של החות'ים |
| תוצאות | נזק כבד לנמל חודיידה ולמספר תשתיות חשמל |
| אבדות |
|
.jpg)
.jpg)
מבצע יד ארוכה[1] הוא מבצע הפצצה אווירית של חיל האוויר הישראלי על מחסני אמל"ח, מאגרי נפט, תחנות כוח ויעדים צבאיים נוספים של החות'ים בעיר הנמל אל-חודיידה שבתימן, שנערכה ב-20 ביולי 2024 בשעות אחר הצהריים.[2][3] המתקפה התרחשה יום לאחר שכטב"ם ששוגר מתימן התפוצץ במרכז תל אביב וגרם להרג של אדם אחד ולעשרה פצועים. התקיפה בוצעה באמצעות מבנה מטוסי קרב ומטוסי ביון בליווי מטוס לתדלוק אווירי.[4]
התקיפה האווירית הייתה הפעם הראשונה שבה ישראל תקפה בתימן, במרחק של 1,800 קילומטרים.[3]
רקע
ערך מורחב – המשבר בים סוף
החות'ים הם ארגון טרור אסלאמיסטי שיעי-זיידי הפועל בצפון-מערב תימן, בשיתוף פעולה מלא עם איראן וכשליחתה בתימן. הקבוצה נחשבת לארגון טרור על ידי ארצות הברית, איחוד האמירויות הערביות ומדינות נוספות. הקבוצה קראה להשמדת ישראל וארצות הברית, והסיסמה שלה היא "אללה הוא הגדול ביותר, מוות לאמריקה, מוות לישראל. קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם." התנועה מתנגדת לממשלת תימן הפורמלית ושולטת מאז 2014 בשטח נרחב לאורך ים סוף.
- ערכים מורחבים – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, מתקפת הכטב"ם על תל אביב (יולי 2024)
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בעקבות מתקפות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר החלו החות'ים לסייע לחמאס ולשגר טילים וכטב"מים לעבר ישראל. בנוסף תקפו החות'ים ספינות בין-לאומיות בים סוף במעשים שהוגדרו כפשעים בין-לאומיים ואף הביאו לתגובה צבאית נגדם ממספר מדינות. בינואר 2024 קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2722, המגנה את מתקפות החות'ים. מבצע שומר השגשוג בהובלת ארצות הברית החל להגן על הספנות בים סוף. מאז 12 בינואר הובילו ארצות הברית ובריטניה תקיפות אוויריות וטילים נגד החות'ים, בעוד מדינות אחרות סיירו באופן עצמאי במים הסמוכים לתימן, ותקפו כלי שיט של החות'ים בים סוף.
תקיפת הכטב"ם בתל אביב
- ערך מורחב – מתקפת הכטב"ם על תל אביב (יולי 2024)
ב-19 ביולי 2024 פגע כטב"ם מתאבד מדגם סמאד-3 ששוגר על ידי החות'ים מתימן בבניין דירות ברחוב שלום עליכם פינת רחוב בן-יהודה בתל אביב, סמוך לסניף תל אביב של שגרירות ארצות הברית.[5] במתקפה נהרג אדם אחד ו-10 אנשים נפצעו. זו הפעם הראשונה שבה כטב"ם חות'י-איראני הצליח לחדור לתוך ישראל ולגבות חיי אדם. במקביל, ירו החות'ים טיל שיוט אשר נפל בירדן.[6]
בהצהרה לתקשורת ולציבור אמר דובר צה"ל כי בחודשים שקדמו לתקיפה שיגרו החות'ים כ-200 איומים אוויריים שונים למרחב מדינת ישראל, זאת במימון ובהכוונה של איראן ובשימוש באמל"ח שלה. תקיפות אלו, בתוספת מתקפת הכטב"ם בתל אביב, היוו את העילה לביצוע המבצע.[1]
לאחר התקיפה
ביום שישי בבוקר קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו התייעצות טלפונית ובה הנחה את צה"ל להציג לו בשבת בבוקר תוכניות תקיפה נגד החות'ים. כעבור כ-24 שעות אושרו התוכניות על-ידי הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט, ואלה הציגו אותן לנתניהו, שנתן אור ירוק לפעולה, והחליט לכנס את הקבינט המדיני ביטחוני. ב-13:00 שלח ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי הודעה אישית חסויה לשרי הקבינט להגיע מיידית לקריה מבלי לעדכן אף אחד. הקשר עם השרים שומרי השבת בוצע באמצעות המאבטחים שלהם. ישראל עדכנה את האמריקאים מבעוד מועד, והחליטה לבצע את התקיפה באור יום. כאשר שלאחר מכן נתן הקבינט אישור לביצוע הפעולה.[7]שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר המשפטים יריב לוין סירבו להשתתף בהצבעה על הפעולה שנערכה בישיבת הקבינט.[8]
המתקפה
על פי מקורות לא רשמיים, את התקיפה ביצעו מטוסי קרב מהדגמים F-35I אדיר ו-F-15, מטוסי ביון ובקרה אווירית מדגם "נחשון" מטייסת 122, ומטוסי תדלוק מדגם בואינג 707 "ראם".[3] המטוסים המריאו לתקיפה החל משעה 15:00, באופן מסונכרן ומבסיסים שונים. בדרכם נראו מעל אילת והמשיכו בטיסה בגובה נמוך. המטוסים הגיעו ליעדם בשעה 18:00 לערך לביצוע התקיפה. סביב השעה 20:30 נחת בישראל אחרון המטוסים שהשתתפו במבצע.[6]
לדברי גורמים חות'יים, המתקפה הישראלית פגעה במתקני נפט בנמל העיר אל-חודיידה שבשליטת החות'ים. בתמונות וסרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות נראו להבות ועשן האופף את הנמל. צה"ל מסר כי הוא תקף אתרים צבאיים חות'יים באזור הנמל המשמשים למסירה ולאחסנה של נשק. בהודעה לציבור מסר דובר צה"ל כי "תקפנו את מרחב הנמל בשל היותו נתיב אספקה להעברת אמצעי הלחימה האיראניים מאיראן לתימן והוא מהווה מקור כלכלי משמעותי לטרור החות'י. במרחב הנמל תקפנו תשתיות דו-שימושיות לטרור, ביניהם גם תשתיות אנרגיה."[1]
קישורים חיצוניים
- יואב זיתון, יעפים מופגנים בשמי תימן, מהלך שתורגל ביוון ואש שתבער עוד ימים | פרטים חדשים, באתר ynet, 21 ביולי 2024
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2
עדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 20 ביולי 2024.
- ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, הרוגים ופצועים בתקיפה ישראלית בתימן, פיצוצים אדירים בנמל חודיידה, באתר ynet, 20 ביולי 2024
- ^ 3.0 3.1 3.2 יואב זיתון, 200 ק"מ רחוק יותר מטהרן: "צה"ל תקף אחרי 220 שיגורים" | זה השימוש החות'י בנמל שנפגע, באתר ynet, 20 ביולי 2024.
- ^ ספיר ליפקין, אחרי פגיעת הכטב"ם בתל אביב: מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו בתימן, באתר מאקו, 20 ביולי 2024.
- ^ האירוע שיצית מלחמה אזורית? הרוג מפגיעת כטב"ם בתל אביב, החות'ים נטלו אחריות, באתר www.maariv.co.il, 2024-07-19
- ^ 6.0 6.1 יואב זייתון, יעפים מופגנים בשמי תימן, מהלך שתורגל ביוון ואש שתבער עוד ימים | פרטים חדשים, באתר ynet, 21 ביולי 2024
- ^ N12 - "התקיפה רחוקה מישראל 200 ק"מ יותר מטהראן": פרטים על..., באתר N12, 2024-07-20
- ^ אייכנר, איתמר; זיתון, יואב (2024-07-20). "התקיפה אושרה בקבינט מאופל, לוין וסמוטריץ' סירבו לתמוך: "לא חותמת גומי"". Ynet. נבדק ב-2024-07-21.
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) | ||||||
