אלקוש
| |
| שם בערבית | דיר אל קאסי |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מעלה יוסף |
| גובה ממוצע[1] | 637 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| מוצא המייסדים | תימן |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 275 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.4% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   אלקוש | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
אֶלְקוֹשׁ הוא מושב באזור הצפון ליד העיר מעלות תרשיחא, בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון, ומהווה חלק מהמועצה האזורית מעלה יוסף.
היסטוריה
היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מתימן בכפר הערבי דיר אל-קאסי, שתושביו עזבוהו באוקטובר 1948 במהלך מבצע חירם. חלק מתושבי המושב התגוררו בבתים הערביים הישנים עד שנת 1963[3][4]. למקום הגיעו מעל מאה משפחות של עולים מתימן, אולם עד תחילת 1951 כמחציתם עזבו[5][6]. במקומם, התיישבו במקום בשנת 1952 עולים מכורדיסטן[7] משתי חמולות, חמולת קווינה מהעיר כוי סנג'ק וחמולה שנייה מבית וטה[8]. בשנות ה-50 אירעו קטטות עם ערביי פסוטה על רקע סכסוכי קרקעות[9][10], בגלל שקרקעות היישובים היו מעורבים זה בתוך זה[11]. בשנים הראשונות התפרנסו העולים מגידול טבק[12][13]. בנוסף, היו לתושבים לולים ומטעי תפוחים, אפרסקים ושזיפים[14].
בשנות ה-50 המשיכה העזיבה, אולם בשנת 1959 החלו משפחות לחזור[15]. בשנת 1960 הפסיקה הסוכנות את עבודות הדחק לתושבי המושב לאחר שנקבע שהמושב הגיע לביסוס[16]. בסוף 1962 פתחו תושבי המושב בשביתה בטענה שמשקיהם אינם מספיקים למחייתם[17]. השביתה הסתיימה לאחר כשבועיים באמירה בלתי מתחייבת של הסוכנות לבוא לקראת המתיישבים[18]. שביתה נוספת התקיימה במאי-יוני 1965[19], על רקע חובות של המושב והפסקת מתן שירותים לתושבים[20]. שביתה נוספת התקיימה בשנת 1978[21].
בשנת 1960 סירבו תושבי המקום לקבל אור מגנרטורים ודרשו חיבור לרשת החשמל הארצית[22]. בספטמבר 1963 חובר המושב לחברת החשמל, אך הבתים הערביים הישנים לא חוברו לרשת בגלל דרישת הסוכנות לפנות בתים אלו[3][23].
בפברואר 1970 נהרגה במושב אישה מפיצוץ של ג'ריקן נפץ תחת בית במושב[24]. באוגוסט 1970 פצצו מחבלים מטענים במספר לולים ריקים[25].
אלקוש המקראית
בתנ"ך מוזכר מקום בשם "אלקֹש" בתור מקום מגוריו של הנביא נחום, ויש שהעלו השערה שהשם הערבי "דיר אל-קאסי" שימר את השם הזה, אם כי לא ברור בכלל אם אלקוש המקראית הייתה באזור זה.[26] השם אלקוש נגזר מהשפה הארמית וכנראה שמשמעותו אל הקשת (קוש)[דרוש מקור].
על פי הספר "סוד מישרים", המצוטט בתוך רש"י לפסוק בנחום א', אלקוש המקראי נמצאת ליד מעבר "בילאן" (מה שנקרא portae Amani - ״שער טורי אמנוס״) הסמוך למפרץ אלכסנדרטה בטורקיה שהוא הגבול הצפוני של ארץ ישראל המובטחת על פי גבולי יחזקאל הנביא, ואילו לפי החוקר חיים בר-דרומא, אזור מעבר בילאן השתייך עוד לשבט אשר כבר בתקופת בית ראשון[27]. על -פי המפורש שם ברש"י לספר נחום, הייתה שם ממלכה יהודית דמוקרטית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלקוש |
- חנוך מרמרי, מקום ושמו אלקוש, דבר, 24 במאי 1974; המשך
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 3.0 3.1 למושב אלקוש יהיה חשמל אך חג האור בוטל, מעריב, 15 בספטמבר 1963
- ^ עשר משפחות באלקוש היושבות בבלוקונים שובתות, חרות, 25 במאי 1965
- ^ מחצית תושבי אלקוש עזבו את הכפר, על המשמר, 9 בינואר 1951
- ^ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
- ^ מושב אלקוש חגג ארבע שנים להתנחלות, דבר, 18 במרץ 1956
- ^ יואל דר, סיפורם של מתיישבי אלקוש, דבר, 4 ביוני 1965
- ^ ריב קרקעות בין כפרי הצפון, על המשמר, 21 בנובמבר 1950
- ^ נפצעו בסכסוך קרקע בגליל, דבר, 30 בדצמבר 1953
- ^ סכסוך הקרקעות נגרם בטעות, דבר, 31 בדצמבר 1953
- ^ רות בונדי, דרך הטבק, דבר, 25 באוקטובר 1957
- ^ ישעיהו עשני, יציבות לאורך כל החזית, דבר, 16 באוקטובר 1959
- ^ שפי גבאי, מבצע סוס, דבר, 4 באוגוסט 1965
- ^ חזרו מן העיר אל המושב, דבר, 18 בינואר 1959
- ^ הופסקו עבודות־הדחק למתיישבי אלקוש, דבר, 14 באוקטובר 1960
- ^ 67 משפחות במושב אלסוש שובתות כמחאה נגד הסוכנות, חרות, 28 בדצמבר 1962
- ^ תושבי אלקוש הפסיקו שביתתם, חרות, 6 בינואר 1963
- ^ א. בן דוד, זכרנו את השכר שהאכילה אותנו הסוכנות, מעריב, 28 במאי 1965
- ^ צבי טל, מושב אלקוש בגליל ללא שירותים רפואיים, חרות, 2 במרץ 1965
- ^ יואל דר, שביתת מחאה באלקוש, דבר, 2 בנובמבר 1978
- ^ תושבי אלקוש רוצים אור מחברת חשמל, מעריב, 28 ביוני 1960
- ^ ב-יואל דר, סיפורם של מתיישבי אלקוש, דבר, 4 ביוני 1965 כתוב שעד יוני 1965 לא היה חשמל
- ^ אישה נהרגה בחבלה במושב אלקוש, מעריב, 22 בפברואר 1970
- ^ מנחם רהט, שלוש סככות לולים פוצצו במושב אלקוש, מעריב, 6 באוגוסט 1970
- ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: נחום חבקוק צפניה, עמודים 21-22
- ^ וזה גבול הארץ, תשי"ח, דף קעז
| ||||||||||
