חטיבה 188

חטיבה 188

סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה.
ברק בעיניים
פרטים
כינוי	עוצבת ברק
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	חטיבת שריון סדירה
בסיס האם	עלקה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	4 ביוני 1969 – הווה (55 שנים)
מלחמות	מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה האינתיפאדה הראשונה המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה השנייה מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	טנק מרכבה סימן 4מ 400.
פיקוד
יחידת אם	עוצבת געש
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	אור וולוז'ינסקי
מפקדים	מפקדי החטיבה

חטיבה 188, המכונה גם "עוצבת ברק", היא חטיבת שריון סדירה תחת פיקודה של עוצבת געש (אוגדה 36) בפיקוד הצפון של צה"ל. כיום מפעילה העוצבה טנקי מערכה מדגם מרכבה סימן 4.

החטיבה צמחה מתוך מפקדת ההגנה במרחב חיפה והמפרץ. תג החטיבה מסמל את המרחב ואת סמל מפקדת "ההגנה" בחיפה, להבדיל מחטיבת כרמלי שצמחה גם היא מאותו מרחב אך הפכה לחטיבת חי"ש עצמאית בפברואר 1948. לאחר מלחמת סיני הפכה החטיבה לחטיבה הממוכנת 45. החטיבה לחמה בקרב עמק דותן וברמת הגולן במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבת שריון וצוידה בטנקי שוט קל אשר שימשו אותה עד שנת 1992, עת הוחלפו בטנקי מרכבה סימן 3. החטיבה לחמה ופעלה עם טנקי מרכבה סימן 3ד ב"ז במשך 27 שנים. בסוף שנת 2019 החלה בהצטיידות ובתהליך הסבה למרכבה סימן 4מ 400 המצויד במערכת "מעיל רוח" ומענ"ק משואה 750 וסיימה אותו בשנת 2021.

במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה פרושה ברמת הגולן וב-12 השעות הראשונות של המלחמה, נשאה בעיקר עול הבלימה של הכוחות הסוריים ברמת הגולן.

מבנה החטיבה

החטיבה השתמשה בטנקי שוט משנת 1969 עד 1992, אז עברה הסבה לטנק מדגם מרכבה סימן 3 ובכך הייתה החטיבה הסדירה האחרונה שהשתמשה בטנקי שוט, כאשר גדוד סופה היה הגדוד האחרון בחטיבה שנפרד מטנק השוט. ב-1995 שודרגו טנקי החטיבה לסימן 3ב ב"ז ובסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נוסף לטנקים שריון מודולרי קס"ג. החל מאוגוסט 2019 נמצאת החטיבה בתהליך הסבה לטנק מרכבה סימן 4מ (עם מעיל רוח) שצפוי להמשך מספר חודשים, בכך היא למעשה חטיבת השריון הסדירה האחרונה העוברת לסימן 4מ (אחרי חטיבה 401 וחטיבה 7).

לחטיבה שלושה גדודי טנקים סדירים, גדוד טנקים מילואים וגדוד הנדסה קרבית סדיר הנמצא ת"פ (תחת פיקוד) החטיבה:

• גדוד 53 ("גדוד סופה")
• גדוד 71 ("גדוד רשף")
• גדוד 74 ("גדוד סער") - גדוד מרכבה סימן 4מ
• גדוד 275- גדוד מרכבה סימן 4, שעבר מחטיבה 847
• גדוד 605 ("גדוד המח"ץ") של חיל ההנדסה

בנוסף, ת"פ (תחת פיקוד) החטיבה מספר יחידות נוספות:

• פלס"ר - פלוגת סיור (במילואים) האחראית לפעילות האיסוף והסיור הממוכן.
• פלחי"ק 358 ("החץ מברק") - פלוגת הקשר והמחשוב האחראית לקשר במפקדת החטיבה ובגדודים.
• יחס"ם - יחידת סיוע מנהלתי (במילואים) בפיקוד סגן-אלוף. במסגרתה פועלות: פלגת פינוי רפואי, פלגת ניוד, פלוגת החייאה קדמית ומחלקת שליטה בתנועות.

גדוד 53 (סופה)

סמל גדוד סופה

טנק מרכבה סימן 3 ד של גדוד סופה, במהלך אימון החטיבה ברמת הגולן

גדוד 53 (סופה) התחיל את דרכו בתור גדוד 63 שהיה גדוד שריון (צנטוריונים) בחטיבה 14. הגדוד הגיע אל חטיבה 14 כתגבור מבית הספר לשריון ערב מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה היווה הגדוד מרכיב חשוב בקרבות קרב אום-כתף וצומת אבו עגילה בגזרה המרכזית של חצי האי סיני, כחלק מאוגדת שרון ומאמץ ההבקעה בציר המרכזי.

לאחר מלחמת ששת הימים, באוגוסט 1967, הועבר הגדוד לחטיבה 7 כאשר זו נפרדה מגדוד הפטון 79. חטיבה 7 בפיקודו של גורודיש הורכבה בשלב זה מגדוד 82 בפיקודו של אברהם רותם וגדוד 63 בפיקודו של יצחק בן-שהם (שניהם גדודי צנטוריונים). ב-1968 עלתה חטיבה 7 לגיזרת רמת הגולן שם נותרה למשך השנתיים הבאות. עם המעבר לרמת הגולן, שונה מספרו של גדוד 63 והוא הפך לגדוד 53.

לקראת סוף שנת 1969 חטיבת המילואים 45, בפיקודו של משה בר כוכבא, הועברה לרמת הגולן כדי להחליף את חטיבה 7. החטיבה הורכבה מגדוד 74 שלא מכבר הפך לגדוד שריון (צנטוריונים) וגדוד המילואים 39 שהורכב מחדש. עם קבלת הגזרה החדשה והסימול החדש בתור חטיבת שריון סדירה, שונה שמה לחטיבה 188. חטיבה 7 שכאמור ירדה מרמת הגולן, השאירה שם את גדוד 53 בפיקודו של יהודה בכר, שצורף לחטיבה 188. בעת הזו גדוד 53 היה גדוד צנטוריונים ותיק ומנוסה בגיזרת רמת הגולן.

במהלך שש השנים שבין מלחמת ששת הימים לבין מלחמת יום הכיפורים, ניהל הגדוד ימי קרב רבים, והיה כח שריון מרכזי בהגנה על רמת הגולן. גדוד 53 ישב בבסיס גדודי בבתי הכפר הנטוש בעליקה, המקום שלצידו, בסביבות יוני 1973 הועברה מפקדת החטיבה כולה (מבסיסה הקודם במחנה פילון). לאחר שהגדוד היה תחת פיקודו של יהודה בכר (בתקופה שאחרי ששת הימים), הפיקוד על הגדוד הועבר לדן ורדי ובמאי 1972 הועבר פיקוד הגדוד ליוסי בן-חנן. בן-חנן כיהן בתור מג"ד עד ל-15 באוגוסט 1973 כאשר קיבל את הפיקוד רס"ן עודד ארז, מי שעתיד לפקד על הגדוד במלחמת יום הכיפורים, רק כחודשיים לאחר כניסתו לתפקיד.

במלחמת יום הכיפורים היה הגדוד אחד מבין שני הגדודים של החטיבה אשר בלמו יחד עם כוחות חטיבה 7 את ההתקפה הסורית לאורך רמת הגולן. פלוגה ג' של הגדוד נפרסה באזור הג'וחדר (דרום-מזרחית לתל פארס) ובאזור תל עכשה (דרומית לתל חזקה), פלוגה א' ישבה באזור הצפוני של רכס בשנית ובאזור הבוסטר, פלוגה ב' (פלוגת בזק) נפרסה באזור שיקרא לימים עמק הבכא. מפקד הגדוד, עודד ארז ישב באזור הג'וחדר וכוחות המפקדה של הגדוד ישבו בעיקר בחושנייה, זאת משום שלמרות הפריסה לאורך כל הרמה, הגזרה של הגדוד הייתה בדרום רמת הגולן. הלחימה בגזרה הדרומית הייתה קשה במיוחד והובילה לחללים רבים, זאת משום ההצלחה הסורית בשבירת קו ההגנה הישראלי. לאחר המלחמה הוקמה אנדרטה גדודית לזכר 31 חללי הגדוד והיא ממוקמת בג'וחדר.

במהלך מבצע ליטני, התקדם הגדוד בציר המערבי בתקיפה בלבנון. בצומת מנצורה ניהל הגדוד קרב אש לכיוון צור ומחנה המחבלים בראשדיה.

במלחמת לבנון הראשונה, נכנס הגדוד יחד עם החטיבה בגזרה המרכזית של ציר ההתקדמות, כאשר המטרה הסופית הייתה הגעה לעיר צור. פלוגה א' של הגדוד נלחמה יחד עם גדוד של חטיבת גולני בטיהור מאחזי מחבלים. ביום הלחימה השלישי, הגיעה הפלוגה למבואות ביירות בחלדה, שם התנהל קרב קשה בו נפלו שבעה מלוחמי הפלוגה. לאחר הפסקת האש הראשונה של המלחמה, כאשר היא נכנסה לשלב השני, הועבר הגדוד לגזרה המזרחית ושם ניהל יום קרב אל מול כוחות סוריים.

במערכה ברצועת הביטחון אייש הגדוד מוצבים רבים ביניהם מוצב הבופור ומוצב גלגלית.

באפריל 1987 נעשה ניסיון מצד ארגון חזבאללה לתקוף את מוצב שומריה על ברך הליטאני. באותה העת איישה את המוצב פלוגה מסייעת מגדוד 51 ומחלקת טנקים מהגדוד. חזבאללה שניסה לתקוף את המוצב עם עשרות מחבלים עם סיוע אש נהדף על ידי מחלקת הטנקים. בסופו של הקרב נמצאו בקרבת המוצב 18 גופות מחבלים, רובן ככולן נפגעו על ידי הטנקים.

בשנת 2003 קיבלה פלוגה ג' ('גולן') צל"ש אלוף (אלוף פיקוד הצפון) על הפעילות המבצעית בין השנים 2002–2003 בגזרת נצרים, רצועת עזה. בתקופה זאת פגעו כוחות הפלוגה בעשרות מחבלים, אך גם איבדה שישה מלוחמיה. מפקד הפלוגה, סרן יניב מכלוף קיבל בתקופה זאת באופן אישי צל"ש מפקד אוגדה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה הגדוד הועבר משירות ברצועת עזה והשתתף בלחימה בגזרה המזרחית של דרום לבנון. גדוד סופה השתתף בלחימה במהלך המבצעים השונים בגזרה המזרחית בהם קרבות סביב בינת ג'בייל, מבצעי 'שינוי כיוון' ו-'קורי פלדה' ובהם מבצע שינוי כיוון 11 והקרב על הסלוקי. במהלך הלחימה איבד הגדוד מספר חיילים, בהם צוות טנק שלם שנפל בסמוך לבינת ג'בייל. בנוסף לכך, היו גם פעולות גבורה רבות, ביניהם חילוץ כוח צנחנים שנעשה על ידי טנק מפקד פלוגה א' ('אלון') חנוך דאובה שקיבל על כך את עיטור העוז.

במבצע צוק איתן פעל הגדוד תחת פיקוד החטיבה בגזרת ג'וחר א-דיק, הגדוד ספג אירוע פגיעת פצמ"ר 120 מ"מ בנגמ"ש סיור, באירוע נפלו 5 מלוחמי הגדוד מהפלוגה המסייעת ׳אלון׳.

ב-25 בנובמבר 2021 הוענק לגדוד אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פעילותו במבצע שומר החומות.

מפקדי גדוד 53

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

שם	תקופת כהונה	הערות
נתן ניר	1967 - 1968	מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים, עד פציעתו ביום השני (עדיין בשם גדוד 63 שהגיע מביסל"ש)
יצחק בן-שהם	1968 - 1969	מפקד הגדוד בששת הימים, החל מהיום השני. בהמשך היה מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים במהלכה נפל
יהודה בכר	1969 - 1970	בהמשך היה סמח"ט 7, סמח"ט 600, מפקד חטיבה 292
דן ורדי	1971 - 1972
יוסי בן-חנן	1972 - 1973	לימים קצין שריון ראשי
עודד ארז	1973 - 1973	מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים עד לפציעתו. לימים סמח"ט 14. נהרג בתאונה בצאלים ב-1976
יוסי בן-חנן	1973 - 1973	ריכז מחדש את הגדוד ופיקד עליו במלחמת יום הכיפורים, לאחר פציעתו של עודד ארז
עוזי קרן	1973 - 1973	שימש בתפקיד למשך חודש לאחר הפסקת האש
משה ורבין	1973 - 1975
מיכאל ברקן	1975 - 1977	לימים מח"ט 188, ונספח צה"ל בפרו
יואל מרשק	1977 - 1979	מפקד הגדוד במבצע ליטני
אמי פלנט	1979 - 1980	בהמשך, מג"ד 82, מח"ט 7, קצין שריון ראשי
נח טימיאנקר	1980 - 1982
חיים מורנו (מור)	1982 - 1982	מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
שמואל יכין	1982 - 1983	לימים ראש מפא"ת
אסף סלע	1984 - 1983	לימים סגן צבאי למבקר מערכת הביטחון בדרגת תא"ל
אבינועם ברוכין
אריק דוידי
דן ביטון		לימים אלוף בצה״ל, ראש אט״ל
ירון גילן	1989 - 1990
רני ירום	1990 - 1992
גיא צור		לימים מפקד זרוע היבשה
ארז לזובר
זאב שרוני	1997 - 1998	לימים סגן דובר צה"ל
אילן לביא	1998 - 2000	לימים ראש מטה פיקוד הצפון
שמואל אולנסקי		מפקד הגדוד במבצע חומת מגן, לימים מפקד החטיבה וקצין שריון ראשי
דותן רזילי
משה כץ		מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה
אמיר חמוד	2006 - 2008	לימים מפקד חטיבה 679
גל שוחמי	2008 - 2010	לימים מפקד החטיבה, ומפקד אוגדה 319
מתן שפי		לימים סגן מפקד מל"י
דביר אדרי		מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבה 14
אלעד שוורץ		לימים מפקד חטיבה 10
אלעד צורי		בעל עיטור צל"ש אלוף
מאיר בידרמן	2017 - 2018	לימים סגן מפקד חטיבת הצנחנים
טל אלקובי	יולי 2018 - 30 יוני 2020	לימים מפקד גדוד 195 (בה"ח השריון), מפקד הגדוד במבצע מגן צפוני בו הגדוד לקח חלק משמעותי והשמדת מנהרת "נר שמיני" ביחד עם יחידת יהל"ם. במהלך תקופת פיקודו קיבל הגדוד אות הערכה מטעם מפקד אוגדה 80 על סיכולים רבים בגזרת גבול מצרים.
דורון (דורי) סער	יוני 2020 - יולי 2022	מ״פ פלוגת בזק במבצע צוק איתן, קצין אג״ם החטיבה לשעבר, מפקד הגדוד במבצע שומר החומות. בתקופתו הגדוד עוטר באות ההערכה המבצעי מטעם הרמטכ״ל ובפרס הרמטכ״ל לשנת 2021–2022.
סלמאן חבקה	יולי 2022 - 2 בנובמבר 2023	מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל עד נפילתו בקרב בצפון רצועת עזה

גדוד 74 (סער)

סמל גדוד סער

גדוד 74 (סער) הוקם בשנת 1969, בשיאה של מלחמת ההתשה מתוך גדוד 53 (גדוד סופה) כגדוד השני בחטיבה.

במהלך מלחמת ההתשה הוצב הגדוד, יחד עם גדוד סופה, ברמת הגולן על מנת לשמור על הביטחון השוטף של תושבי הרמה בעקבות הסתננויות של מחבלים מכיוון סוריה וימי הקרב שיזמה סוריה בין השנים 1969 - 1972. כמו כן השתתף הגדוד בתקופה ההיא במספר פעולות תגמול שכללו פשיטות משוריינות לשטחי סוריה ולבנון, שהמפורסם בהם היה מבצע קיתון 10, מבצע שנערך ב-26 ביוני 1970 בתגובה להפגזה המתמדת על יישובי רמת הגולן ותקריות האש היזומות מצד צבא סוריה אשר הסתיים בקריסת מערך הקו הראשון הסורי.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים בשבת ה-6 באוקטובר 1973 התפרס גדוד סער יחד עם גדוד סופה, שעלה לתגבר את גזרת רמת הגולן כשבוע ימים לפני, לכל אורך הקו הסגול. שתי פלוגות הגדוד, פלוגה ו' (בפיקודו של אבי רוניס) ופלוגה ז' (בפיקוד אורי עקביה) התמקמו בדרום הרמה והועברו להיות תחת פיקודו של מג"ד סופה, סא"ל עודד ארז. פלוגה שלישית של הגדוד, פלוגה ח' התמקמה בצפון הרמה ונותרה תחת פיקודו של מג"ד סער, סא"ל יאיר נפשי שקיבל תחת פיקודו שתי פלוגות מגדוד סופה. במהלך המלחמה השתתף גדוד 74 בקרבות בלימה קשים תוך כדי ספיגת אבדות רבות בדרום ובצפון הרמה, בניסיון לבלום את ניסיונות הפריצה הסוריים. ב-11 באוקטובר במסגרת התקפת הנגד של צה"ל לכיבוש המובלעת בשטח הסורי, התארגנו כוחות מגדוד סער, סופה ורשף (הגדוד השלישי של חטיבת ברק שהוקם ערב המלחמה וסופח לחטיבה 7) וכבשו את תל א-שמס, דרום - מזרחית למזרעת בית-ג'אן.

ב-14 במרץ 1978, במהלך מבצע ליטני, שנועד לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטיניים בדרום לבנון, התקדם גדוד סער עד לנהר הליטני וכבש את הכפרים תל עברש, תל צחור ואבל א-סאקי הממוקם צפונית לאל ח'יאם.

במהלך מלחמת לבנון הראשונה הועבר הגדוד תחת פיקודה של חטיבת גולני ולחם עימה תחילה בגזרה המרכזית ומאוחר יותר בגזרה המערבית של דרום לבנון, כשהוא מתקדם לאורך ציר החוף הלבנוני. במסגרת הלחימה השתתף הגדוד בקרבות קשים בתוך מחנה הפליטים עין אל חילווה הממוקם מספר ק"מ דרומית לעיר צידון, כאשר פלוגה ו' של הגדוד שפרצה אל תוך המחנה מחופה על ידי טנקי פלוגה ז' של הגדוד נתקלה בהתנגדות קשה בסמטאות הצרות של מחנה הפליטים. ב-8 ביוני 1982 קיבל הגדוד פקודה להתקדם צפונה לאורך כביש צידון - ביירות לעבר דמור, כחלק מהמאמץ של חטיבת ברק. אולם לכשנכנסו לדמור כוחות החטיבה, גילוה נטושה. כפר סיל, השוכן מס' ק"מ צפונית לדמור היווה צומת דרכים אסטרטגית במלחמה: הכפר אשר חולש על ציר החוף הלבנוני המוביל לעבר שדה התעופה הבינלאומי של ביירות ופרבריה הדרומיים שיכן כוחות גדולים של שריון, נ"ט, חי"ר וכוחות קומנדו סוריים. על כן עלתה החשיבות בכיבושו. גדוד סער יחד עם גדודי החטיבה כמו כן גם עם גדוד 202 של הצנחנים וכוחות גולני השתתפו בכיבוש הכפר. לאחר שעות רבות של לחימה הצליחה החטיבה להשמיד כליל את הכלים הסוריים ולהשתלט בהצלחה על הכפר. עם גמר הכיבוש התארגן הגדוד באזור דמור עד לחודש אוגוסט 1982, בו החל צה"ל במאמץ להדק את המצור על ביירות, אשר נועד לגרום לבריחת המחבלים מהעיר. בין הימים 2 - 3 באוגוסט תקף הגדוד את שדה התעופה של ביירות, יחד עם חיילי גדוד 12 של גולני. ההשתלטות על שדה התעופה אפשרה את כניסתם של הכוחות לשכונות הדרומיות בעיר. עם תום המלחמה המשיך גדוד סער לעסוק בפעילות הביטחון השוטף באזור רצועת הביטחון, עד לנסיגה ממנו בחודש ב-24 במאי 2000.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה נטל הגדוד חלק פעיל בלחימה באיו"ש ואוגדת עזה והמשיך לעסוק במשימות הביטחון השוטף באזורים הללו ולאורך הקו הכחול. במהלך תוכנית ההתנתקות היווה גדוד סער יחד עם גדודי החטיבה וכוחות הנדסה חלק מהמעגל השלישי בפינוי, אשר תפקידו היה לאבטח את יישובי גוש קטיף ולמנוע כל ניסיון לבצע פח"ע כנגד הכוחות המפנים.

בחודש יולי 2006 הוקפץ הגדוד לרצועת עזה כחלק מההכנות למבצע גשמי קיץ בעקבות חטיפתו של גלעד שליט. הגדוד השתתף במספר מבצעים באזור בית להיא ובשכונת אל-עטטרה שבצפון הרצועה, ציר כיסופים במרכז הרצועה ובנמל התעופה הבינלאומי יאסר ערפאת דרומית לרפיח בדרום הרצועה.

טנק מרכבה סימן 4מ 400 של גדוד 74, 2021.

ב-30 ביולי, בעקבות ההחלטה להרחיב את פעילות צה"ל בדרום לבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה, הועלה גדוד 74 צפונה לגזרה המערבית בדרום לבנון, סמוך ליישובים זרעית ושתולה. במהלכה של מלחמת לבנון השנייה הועבר הגדוד תחת פיקודה של חטיבת אלכסנדרוני והשתתף בקרבות לכיבוש הכפרים שיחין ורג'אמין. במסגרת המאמץ המלחמתי של חטיבת אלכסנדרוני התקדם הגדוד עד לכפר ראס ביאדה על ציר החוף שבין ראש הנקרה לצור. לאחר חתימת ההסכם להפסקת האש, הועבר הגדוד לגזרה המזרחית בדרום לבנון ונותר שם עד לשלב יציאת כוחות צה"ל במקביל לכניסת צבא לבנון לאזור. לאחר מכן נותר הגדוד לעסוק בפעילות הביטחון השוטף לאורך הקו הכחול ורצועת עזה כשהוא נוטל תפקיד מרכזי במבצעים כגון מבצע חורף חם ומבצע עופרת יצוקה.

במבצע צוק איתן פעל הגדוד תחת חטיבה 188 בגזרת ג׳וחר א-דיק והיה שותף לאיתור מנהרה התקפית שנחפרה לכיוון קיבוץ בארי.

במרץ 2020 היה הגדוד הראשון בחטיבה לעבור הסבה לטנקי מרכבה סימן 4מ 400 (הדגם החדש ביותר של המרכבה).

בדצמבר 2020 הגדוד קיבל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על תקופת פעילותו בגזרת עזה בה רשם 26 פגיעות מדויקות במטרות טרור ו-0 החטאות.

מפקדי גדוד 74

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

שם	תקופת כהונה	הערות
צבי רם	1962–1967	מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים
אורי ברז	1969-1971	מקיים הגדוד הסדיר
בן ציון (בנצי) כרמלי	1971	נפל במלחמת ים כיפור, בהיותו מג"ד 87 (חטיבה 14)
אהרון טל (סטולר)	8.1971-11.1972	קצין אגם אוגדה 143,מחט 600,ק אגם פיקוד צפון,רמ"ט גייס 466,מדריך במכללה לפיקוד ומטה. מעוטר באות המופת.
יאיר נפשי	1972–1973	מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, מעוטר עיטור העוז
חיים ברק	1973–1974	לימים מפקד קורס קציני שריון, מפקד חטיבה 211 ומפקד אוגדה 162
אמציה "פצי" חן	1974–1975	לימים מפקד סיירת שקד
דורון יזרעאלי	1976–1977	לימים סגן מפקד אוגדה 36
עוזי קרן	1977–1978	מפקד הגדוד במבצע ליטני
עוזי דיין	1978–1980	לימים מפקד סיירת מטכ"ל, מפקד חטיבה 401 וסגן הרמטכ"ל. הודח מהתפקיד לאחר שקצין בגדוד נהרג בתרגיל אימונים.
שלום חוטר	1980–1981	מפקד פלוגה ח׳ בשנת 1974
עמירם לוין	1981–1982	מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה, לימים מפקד פיקוד הצפון
רפאל (רפי) לנדסברג	1982–1983
חנן ברנשטיין	1983–1984	לימים מפקד החטיבה ומנכ"ל עמותת יד לשריון
משה ברגר	1985–1986
שי אביטל	1986–1987	לימים מפקד מפקדת העומק
אורי בן יהודה	1987–1988	לימים סגן מפקד החטיבה
צביקה אביגדור	1988–1989	מפקד פלוגה בגדוד במלחמת לבנון הראשונה
יגאל דוכן	1989–1991	לימים סגן מפקד החטיבה
אריאל פלג	1991–1993	לימים מפקד החטיבה
יובל וייס	1993–1995	לימים סגן מפקד החטיבה
יעקב ברק	1995–1996	לימים מפקד זרוע היבשה
עפר צפריר	1996–1998	לימים קצין שריון ראשי
משה שטרית	1998–2000	לימים מפקד החטיבה
אדם בן טולילה	2000–2002
סער צור	2002–2004	לימים מפקד עוצבת הפלדה
שאול אבידב	2004–2006	מעוטר צל"ש אלוף
אורן סידי	2006–2007	נפטר ממחלה במהלך תפקידו
ניר בן דוד	2007–2009	לימים מפקד החטיבה
רלי מרגלית	2009–2011	לימים מפקד חטיבת קרייתי ומפקד מפקדת "אלון"
מולי כהן	2011–2012	לימים מפקד חטיבה 205
מורן עומר	2012–2013	לשעבר מפקד חטיבה 460, כיום ראש מחלקת מבצעים באמ"ץ
רועי סבירסקי	2013–2015	מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבה 8 ומפקד חטיבה 188
אריה ברגר	2015–2017	מעוטר צל"ש מפקד אוגדה, לימים סגן מפקד החטיבה
אלעד צורי	2017–2019	מעוטר צל"ש מפקד פיקוד הצפון
איתי זעפרני	2019–2021	מפקד הגדוד בהסבה למרכבה סימן 4מ, בתקופתו הגדוד עוטר באות הערכה המבצעי מטעם הרמטכ"ל
עופר טכורש	2021–2023	מפקד הגדוד במבצע "שובר גלים" ובמבצע "עלות השחר"
אורן שינדלר	2023–

גדוד 71 (רשף)

סמל גדוד רשף

גדוד 71 (רשף) הוקם ערב מלחמת יום הכיפורים, ב-5 באוקטובר 1973. הגדוד נבנה בחופזה על בסיס מפקדים ומדריכים מבית הספר לשריון בג'וליס, אליהם צורפו מדריכי שריון ממגמת שוט קל ממתקן 500 (בסיס צאלים) וצוערי שריון מבית הספר לקצינים. הגדוד סופח לחטיבה 7 ונלחם תחתיה במהלך המלחמה. סא"ל משולם רטס, מפקד קורס קציני שריון בבית הספר לשריון, מונה למפקד הגדוד, ורס"ן גדעון ויילר, מפקד מדור נט"ר (נהיגה) בבית הספר, מונה לסגנו.

ב-6 באוקטובר עלה הגדוד לרמת הגולן ונערך באזור צומת ווסט (האמיר). עם תחילת קרבות הבלימה ברמה לחם הגדוד בגזרה הצפונית והשתתף בקרבות באזור הר חרמונית. ב-9 באוקטובר לפנות בוקר נהרג הסמג"ד ויילר ובהמשך היום, במסגרת קרב עמק הבכא, נפל גם המג"ד משולם רטס. הגדוד הפסיק להתקיים במסגרת גדודית והטנקים שנותרו סופחו לגדוד 77 והמשיכו את המלחמה תחתיו.

כאשר נכנסה הלחימה לשלב הפריצה למובלעת הסורית קיבל כוח עמוס כץ, שהורכב מלוחמים שחזרו מחו"ל, את המספר 71. הגדוד עלה לרמת הגולן והשתתף בקרב לכיבוש מזרעת בית ג'אן ובקרבות במובלעת הסורית. בסיום המלחמה הפך לגדוד סדיר בחטיבה 188 שספגה אף היא מכה קשה במלחמה והוקמה מחדש.

הפקודה להקמת גדוד 71 במסגרת החטיבה ניתנה ב-8 בנובמבר 1973. הגדוד הוקם על ידי סגן יצחק וימר במחנה ירדן, לאחר שהתבקש לעשות זאת על ידי סגן אלוף עמוס כץ שקיבל את הפיקוד על חטיבה 188, לאחר פציעתו של מפקד החטיבה סגן אלוף דני ורדי, ביומה האחרון של מלחמת יום הכיפורים. הגדוד התבסס בהקמתו על פלוגת חרמ"ש ו-5 טנקים שעברו מגדוד 74, ו-13 טנקים נוספים שעברו מגדוד 53. הגדוד עבר בהמשך לפיקודו של סגן אלוף רן גוטפריד.

בשנים הבאות נלחם הגדוד במסגרת מבצע ליטני ובקיץ 1981 השתתפו כוחות הגדוד בעשרה ימי קרב שכללו ירי תותחים לתוך לבנון. במלחמת לבנון הראשונה לחם הגדוד בגזרה המרכזית בלבנון ולאחר מכן עבר לגזרה המערבית ונלחם כחלק מהמאמץ הצה"לי לאורך כביש החוף הלבנוני, בין היתר בקרבות בפאתי העיר צידון, דמור וכפר סיל. בהמשך המלחמה הועבר הגדוד לבקעת הלבנון, שם השתתף בין היתר בקרבות מול כוחות סורים בהם הושמדו כ-30 טנקים סורים. במהלך המלחמה נפלו שישה מחיילי הגדוד.

בחודשים האחרונים של צה"ל בלבנון לקראת הנסיגה, עסקו כוחות הגדוד בחיפוי שלבי הנסיגה, בין היתר הייתה לגדוד פלוגה שלטנקים שלה היו אמצעים מיוחדים ללחימה בלבנון. פלוגה זו; 'נחשול' קיבלה לאחר הנסיגה בשנת 2000 צל"ש אלוף מאלוף פיקוד הצפון על תרומתה ללחימה במסגרת חודשי צה"ל האחרונים בלבנון והנסיגה עצמה.

במשך השנים ביצע הגדוד מספר תקופות של פעילות מבצעית בגזרות השונות. בבוקר ה-26 ביוני 2006 במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה, הותקף אחד מטנקי הגדוד באזור מעבר כרם שלום, במהלך התקיפה נהרגו שני אנשי הצוות סגן חנן ברק וסמ"ר פבל סלוצקר, נהג הטנק נפצע והתותחן רב"ט גלעד שליט נחטף בידי החוליה ונלקח מעבר לגדר המערכת לתוך רצועת עזה. שליט הוחזק בידי ארגוני טרור שונים במשך מעל חמש שנים ושוחרר לבסוף במה שמוכר כעסקת שליט.

בין היתר, כתגובה לחטיפת שליט, יצא צה"ל למבצע רחב ברצועת עזה מבצע גשמי קיץ. כוחות הגדוד השתתפו במבצע יחד עם שאר גדודי החטיבה, אך כאשר התחילה מלחמת לבנון השנייה הועברו שני הגדודים האחרים של החטיבה צפונה ונכנסו ללבנון, בעוד שגדוד 71 נשאר בעזה למשך שארית המבצע. לגדוד היה תפקיד מרכזי במהלך מבצע עופרת יצוקה, במהלכו נהרג חייל מפלוגה ל' ('להב') על ידי ירי צלפים ב-8/1/2009.

בשנת 2014 השתתף הגדוד במבצע צוק איתן שם הוביל את כוחות חטיבת גולני בהתקפה על שג׳אעיה שבצפון הרצועה. על הגדוד פיקד ניר רוזנברג. במהלך ההתקפה אל תוך השכונה נפצע מפקד מחלקת טנקים והטען-קשר פינה אותו אל תוך הטנק והכווין כוחות פינוי לאחר מכן נטל הטען יהודה וישליצקי את הפיקוד על הטנק והובילו אל חזית הכוחות הלוחמים. על מעשהו זה עוטר בצל״ש הרמטכ״ל.

מפקדי גדוד 71

שם	תקופת כהונה	הערות
משולם רטס	1973	נהרג במלחמת יום הכיפורים, מעוטר עיטור העוז
עמוס כץ	1973	פיקד על הגדוד במלחמת יום הכיפורים לימים מפקד החטיבה
רן גוטפריד	נובמבר 1973–אפריל 1974
יונתן נתניהו	1974–1975	לימים מפקד סיירת מטכ"ל, נפל במבצע אנטבה
דורון ביבר
יאיר יחדיו	1976	נפל במהלך השירות הצבאי
שמואל בן שחר	1978	מפקד הגדוד במבצע ליטני, לימים מפקד החטיבה
איל בן ראובן	1980–1982	מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה, לימים מפקד אוגדה 162 ומפקד המכללות הצבאיות
שוקי עזריה	1982–1984
אביגדור קליין	1984–1986	לימים קצין שריון ראשי
מאיר גחטן		לימים מפקד החטיבה וקצין שריון ראשי
דורון מיינרט
פנחס פיני עבו	1994–1995	נהרג במהלך תפקידו כמפקד הגדוד
שלמה כהן
עמיחי אברהמס	1999–2001	לימים מפקד חטיבה 8
צפריר אורפז	2001–2003	לימים מפקד חטיבה 27
עודד בסיוק	2003-2004	הודח בעקבות תאונה קטלנית במהלך תרג"ד. לימים ראש חטיבת התכנון
יואב טילן	2004–2006	לימים מפקד חטיבה 205
עומרי בורברג	2007–2008	הודח בעקבות פרשת הירי בנעלין
חגי עמר	2008–2010	מפקד הגדוד במבצע עופרת יצוקה, לימים מפקד חטיבה 10 ומפקד מא"ט במל"י
רפי וולפסון	2010–2012	לשעבר מפקד חטיבה 679, לימים סגן מפקד אוגדה 36
ניר רוזנברג	2012–2014	מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד החטיבה
ברק צ'רני	2014–2016
אור וולוז'ינסקי	2016–2018	לימים סגן מפקד עוצבת הפלדה ומפקד חטיבה 188
מיקי שרביט	2018–2020	מפקד פלוגת "להב" במבצע עופרת יצוקה, לימים מפקד חטיבת קרייתי
עידן ניר	אוגוסט 2020– יולי 2022	סגן מפקד הגדוד במבצע ״צוק איתן״, בתקופתו הוסב הגדוד לטנק סימן 4מ' והוענקה לגדוד הצטיינות ממפקד פיקוד מרכז על מבצע 'שובר גלים'
ארז גבאי	יולי 2022 - היום

גדוד 605 (המח"ץ)

ערך מורחב – גדוד 605

סמל גדוד המח"ץ

דחפור D9 משוריין ומחפר ממוגן של גדוד 605 מפנים שדות מוקשים בבקעת הירדן, 2021

דחפור D9 משוריין ומחפר ממוגן של גדוד 605 מפנים שדות מוקשים בבקעת הירדן, 2021

גדוד המח"ץ (605) (ראשי תיבות של "הבקעה, מיקוש, חבלה, צליחה") הוא גדוד של חיל ההנדסה הקרבית הכפוף מבצעית לחטיבה 188. הגדוד מפעיל פלוגות פלסים שלהן נגמ"שי הנדסה כבדים מדגמי פומ"ה ופלוגת הצמ"ה "חתולי הפרא" המפעילה דחפורי D9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, אמצעי גישור וכלי צמ"ה ממוגנים אחרים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לפרוץ את הדרך לכוחות השריון והחי"ר, לפלס דרך תעלות ושדות מוקשים, לנקות זירות מטענים, לחלץ כלים פגועים ולהכשיר עמדות ירי וסוללות מגן לטנקים ולרק"מ.

היסטוריה

טנק M51 שרמן מהסוג ששימש את החטיבה במהלך מלחמת ששת הימים.

מלחמת העצמאות

חטיבה 188 צמחה מתוך ארגון "ההגנה" של מרחב חיפה והמפרץ, דבר המשתקף בתג החטיבה עד ימינו, שהוא סימלה המקורי של "ההגנה" בחיפה. צמיחת החטיבה הייתה בנפרד מזו של חטיבת החי"ש "כרמלי", שנולדה גם היא במרחב חיפה. תג חטיבה 188 הוא סמל מרחב "ההגנה" בחיפה, בעוד תג החטיבה של "כרמלי" משקף את ראשית הולדתה בפברואר 1948 בלחימתה בעיר חיפה עצמה.

מלחמת סיני

לאחר הקמת המדינה לוכדו יחידות "ההגנה" במרחב חיפה והמפרץ לחטיבה 18. במבצע קדש ישבה העוצבה על גבול ירדן ולא נטלה חלק פעיל בלחימה. אולם מבצע קדש הוכיח כי חיל השריון הוא החיל המוביל ביבשה וכוח ההבקעה העיקרי. התוצאה הישירה לאחר המלחמה הייתה כי הצבא זקוק ליחידות שריון נוספות וחטיבה 18 הוסבה לחטיבה הממוכנת 45.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים, לחמה חטיבה 45 באזור צפון השומרון. החטיבה, בפיקוד סא"ל משה בר כוכבא, כללה 2 גדודי חרמ"ש - גדוד 25 בפיקוד סא"ל לוי מן וגדוד 74 בפיקוד סא"ל צבי רם, גדוד טנקי שרמן - גדוד 39 בפיקוד סא"ל אדולף אברמוביץ' (הגדוד כלל 34 טנקים מדגם M-50, ו-31 טנקים מדגם M-51), פלוגת סיור (סיירת) חטיבתית בפיקוד רס"ן אביתר יעקב, פלוגת הנדסה בפיקוד סרן אהרן טנא, יחידות חטיבתיות וגדוד מרגמות כבדות.

ב-5 ביוני לפנות ערב, נכנסה החטיבה למבואות עמק דותן כדי למנוע פריצה של כוחות שריון ירדנים הנעים לעבר ג'נין ושכם. החטיבה הצליחה חלקית לחסום את האזור ההררי מדרום לעמק והמשיכה בניסיון לכיבוש העיר ג'נין. מולה התייצבה חטיבת השריון 40 הירדנית והצליחה להפתיע את חטיבה 45 מכיוון שכם, דבר שאילץ את חטיבה 45 להקים מערך הגנה נחפז. בבוקר 6 ביוני איגפה חטיבת השריון 37 את החטיבה הירדנית, שחררה את חטיבה 45 מהכיתור והמשיכה לפיצוץ הגשרים בעמק יריחו. על פעולתו בקרב עמק דותן הוענק לגד רפן, אחד מקציני חטיבה 45, עיטור הגבורה.

עם תום הלחימה בשומרון הופנתה החטיבה לגזרת רמת הגולן, ובצהרי 8 ביוני החלה בתנועה לכיוון צומת גולני. ב-10 ביוני הוכנסה החטיבה ללחימה כדי לסייע בטיהור רמת הגולן עד מועד כניסת הפסקת האש. לפנות בוקר כבשה החטיבה ללא התנגדות את תל חמרה. בהמשך היום נעה החטיבה יחד עם גדוד מחטיבה 1 אל עבר מסעדה. הצבא הסורי כבר נסוג בשלב זה והכוחות לא נתקלו בהתנגדות. עד הערב נערכה החטיבה באזור הכפר.

לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט לפרק את החטיבה, אולם לבסוף הפכה החטיבה לחטיבה משוריינת המצוידת בטנקי שוט קל. באפריל 1969 הועלתה החטיבה ממחנה מנסורה למחנה פילון ומספרה שונה ל-188. לחטיבה היו שני גדודים סדירים: גדוד 53 (שהועבר מחטיבה 7), גדוד 74 וגדוד 39 (מילואים). בשנת 1969, עם מעבר חטיבה 7 לתעלה, קיבלה החטיבה את גזרת רמת הגולן, ובשנים הבאות לקחה חלק במבצעים רבים (קלחת 2, קלחת 4, קיתון 10) ובימי קרב רבים מול השריון הסורי.

מלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים הייתה חטיבה 188 ("ברק"), בפיקודו של אל"ם יצחק בן-שהם, חטיבת השריון העיקרית שנשאה בעול הבלימה ביום הראשון של המלחמה ברמת הגולן. שני גדודי שריון של חטיבה 188, גדוד 74 בפיקודו של סא"ל יאיר נפשי וגדוד 53 בפיקודו של סא"ל עודד ארז (בסה"כ 77 טנקים) היוו את כל כוחות השריון של צה"ל בקו הקדמי של רמת הגולן. גדוד 39 - הגדוד השלישי (המקורי) שלה - היה גדוד מילואים שגויס לאחר תחילת הקרבות ונלחם במסגרת חטיבה 4 (חטיבה 7 התרכזה בקו השני, כעתודה פיקודית, ונשלחה בתחילת הלחימה לגזרה הצפונית).

לוחמי חטיבה 188 נאלצו להתמודד עם כוחות שריון סוריים גדולים פי עשרה ויותר, ונשחקו בצורה קשה ביותר. 24 שעות מתחילת הלחימה נותרה החטיבה ללא הפיקוד הבכיר שלה לאחר שמפקד החטיבה יצחק בן-שהם, סגנו דוד ישראלי, וקצין האג"ם בני קצין נהרגו במהלך הקרב על נפח. לסורים נפגעו בקרבות אלה מאות טנקים, כך שבלחימתם הנחושה תרמו לוחמי חטיבה 188 תרומה מכרעת לבלימת הצבא הסורי.

אחד מסיפורי הגבורה הנודעים של מלחמה זו הוא סיפורו של "כוח צביקה", כוח שמנה שלושה טנקים בפיקודו של סרן צביקה גרינגולד, ופעל לבלימת התקדמות הסורים לעבר צומת נפח. שניים מהטנקים של הכוח נפגעו, והטנק בפיקודו של צביקה המשיך להילחם לבדו במשך שעות. על לחימתו קיבל גרינגולד את עיטור הגבורה.

במהלך הלחימה מונה יוסי בן-חנן כמפקדה החדש של החטיבה לאחר שחזר מחו"ל. כשנפצע בן-חנן בניסיון כיבוש תל א-שמס מונה דן ורדי לפקד על החטיבה. לאחר פציעתו של ורדי במלחמה במובלעת הסורית, מונה עמוס כץ לפקד על החטיבה.

בסה"כ נהרגו במלחמה 79 מחיילי החטיבה. על פועלם בקרבות ברמת הגולן קיבלו יצחק בן-שהם, יוסי בן-חנן, שמואל אסקרוב (סמג"ד 53) ואחרים את עיטור העוז.

מלחמת לבנון

טנק מרכבה סימן 3 ב"ז של החטיבה במהלך אימון ברמת הגולן, 2012.

צילום מתוך יום כשירויות ברמת הגולן של חטיבת ברק

החטיבה בפיקוד אל"ם מאיר דגן (לימים ראש המוסד) כללה 3 גדודי טנקי שוט קל: גדוד 53 בפיקוד סא"ל חיים מורנו (מור), גדוד 74 בפיקוד סא"ל עמירם לוין, וגדוד 71 בפיקוד רס"ן איל בן ראובן. החטיבה יחד עם חטיבת גולני התקדמה מכיוון אצבע הגליל, חצתה את הליטני בגשר עקיה ללא כל התנגדות, והמשיכה להתקדם צפונה לכיוון רמת נבטיה. ב-8 ביוני יומיים לאחר פרוץ הלחימה הגיעו גדודי החטיבה לאזור צידון, שם לחמו יחד עם כוחות חטיבת גולני וצנחנים לכיתור וכיבוש העיר. מאוחר יותר הופסקה הלחימה, מתוך הבנה שלוחמה בשטח בנוי אינה מניבה את התוצאות שנתבקשו והלחימה מסוכנת מידי.

כוחות של גדוד 74 לחמו במחנה הפליטים עין-חילוה, אחד ממחנות הפליטים הגדולים בדרום לבנון, תוך קרב קשה ועיקש בשטח בנוי.

ב-8 ביוני בערב התקדמו כוחות החטיבה צפונה לכיוון הכפרים הדרומיים לביירות, כדי לסייע לכוחות שנחתו מהים. למחרת קיבלה החטיבה פקודה לכיבוש כפר סיל, כפר החולש על כביש החוף הלבנוני המשמש עורק לעיר ביירות. בשל מיקומו וחשיבותו היה הכפר מבוצר ומוגן על ידי כוחות שריון וחי"ר סורי. הקרב היה קשה במיוחד והסתיים לבסוף רק בליל 10 ביוני. בקרב נהרגו 9 מלוחמי החטיבה. בסך הכל נפלו במלחמת לבנון הראשונה 25 לוחמי החטיבה.

לאחר שהפסקת האש הראשונה (שהושגה אחרי שבוע הלחימה הראשון) נכנסה לתוקפה התארגנו כוחות החטיבה בכפרים סיל, דומא ודמור למשך כחודש. ב-12 ביולי עברו גדוד 53 וגדוד 71 לגזרה המזרחית וניהלו לחימה מול הסורים. בתחילת חודש אוגוסט, חזרה החטיבה והתארגנה במאמץ להפעיל לחץ על העיר ביירות. החטיבה לחמה בצפון מערב ביירות תחת אוגדה 91, וכבשה את מרכז העיר תוך 48 שעות, תוך שהיא פוגעת במחבלים רבים ומשתלטת על מפקדותיהם.

שנות ה-90 של המאה ה-20

בשנות ה-90 של המאה ה-20 עברה החטיבה הסבה מטנקי שוט קל (השבחה ישראלית לצנטוריון הבריטי) לטנקי מרכבה סימן 3 רמ"ח. ב-1995 שודרגו טנקי החטיבה למרכבה סימן 3 ב"ז בהם הותקנה מערכת בקרת ירי "ברק זוהר" מתוצרת אלביט מערכות הישראלית, ששיפרה את ביצועי הטנק באופן ניכר.

האינתיפאדה השנייה ואחריה

באינתיפאדה השנייה לקחה החטיבה חלק בפעילות הצבאית למניעת הטרור. גדוד המח"ץ (גדוד 605 של חיל ההנדסה הקרבית) שסופח לחטיבה זכה בצל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע חומת מגן ובפעילות בט"ש לפניו. במבצע חורף חם נזקפו לחטיבה הצלחות שונות.

במלחמת לבנון השנייה לחמו גדוד 53 בגזרה המזרחית וגדוד 74 בגזרה המערבית. הגדוד השלישי של החטיבה, גדוד 71, נשאר בדרום הארץ והשתתף במבצע גשמי קיץ. גדוד חה"ן 605 לחם תחת פיקוד אוגדה 91 במרכז גזרת הלחימה בלבנון.

מבצעי עופרת יצוקה וצוק איתן

החטיבה השתתפה במבצע עופרת יצוקה וגדודיה פעלו לכל רוחב גזרת רצועת עזה והובילו את הכוחות המתמרנים, כאשר גדוד 'סער' 74 לחם ת"פ חטיבת הצנחנים בצפון הרצועה באל-עטטרה, גדוד 'רשף' 71 וגדוד ההנדסה 605 ת"פ חטיבת גולני בחארת' א-תופח, וגדוד 'סופה' 53 ת"פ החטיבה בגזרת רפיח. במהלך המבצע נהרג סמל עמית רובינזון מפגיעת כדור צלף עת ששהה בתא טען וסרק את השטח הקרוב לטנק, סמוך לבריכת המים בשכונת שג'אעייה.

החטיבה נלחמה גם במבצע צוק איתן וגם שם פעלה בראש הכוחות המתמרנים כאשר גדוד 'רשף' 71 פועל ת"פ חטיבת גולני בשג'אעייה, גדודים 'סער' 74 ו'סופה' 53 ת"פ החטיבה במרחב ג'וחר א-דיק, שם חשפה החטיבה מנהרת טרור התקפית שנחפרה לכיוון קיבוץ בארי, וגדוד ההנדסה 605 ת"פ חטיבה 7. במהלך המבצע שבעה חיילים מהחטיבה נהרגו: שניים נהרגו על ידי מחבלים שחדרו לתוך שטח ישראל דרך מנהרה ושיגרו טיל נ"ט אל רכבי חבורת הפיקוד של המח"ט ו-5 חיילים נוספים נהרגו בשטח ישראל כתוצאה מפגיעת פצמ"ר 120 מ"מ פגיעה ישירה בנגמ"ש סיור. בסיום המבצע עוטר סמל יהודה וישלצקי מגדוד 'רשף' 71 בצל"ש רמטכ"ל לאחר שטיפל ופינה את מפקדו הפצוע, החביר כוחות רפואה אל הטנק, ואף נטל את הפיקוד על הטנק, כאשר אין מפקד בטנק, וחבר בחשכת הליל, כאשר זהו לו קרב ראשון בחייו, אל חזית הכוחות הלוחמים עם יתר אנשי הצוות שנותרו. על הטנק פיקד לבדו עוד כשש שעות עד שהובא מפקד מחליף אל הטנק.

מורשת והנצחה

לחטיבה 339 נופלים במערכות ישראל המונצחים במספר אנדרטות:

חלקו המרכזי של אתר ההנצחה, סמוך לעליקה.

הכניסה לאתר מורשת חטיבת ברק במחנה עליקה.

אנדרטת גדוד 71 בצומת בשן, רמה"ג.

• אתר הזיכרון המרכזי לחללי החטיבה נמצא במחנה חטיבת ברק בעליקה, רמת הגולן.
• אנדרטת חטיבה 188 בפארק עוצבות השריון סמוך ללטרון.
• אנדרטת גדוד 53 לחללי גדוד "סופה", נמצאת בסמוך לגבעת אורחה.
• אנדרטת גדוד 71 לחללי גדוד "רשף", נמצאת באזור צומת בשן (ממזרח לחושנייה).
• אנדרטת גדוד 74 לחללי גדוד "סער" נמצאת בצפון רמת הגולן בסמוך לכפר בוקעאתא (אזור הר חרמונית)
• אנדרטת גדוד הנדסה 605 במחנה ׳חומה׳.

מרוץ 188

בשנתיים האחרונות מתקיים מרוץ חטיבה במסגרתו רצים כל חיילי החטיבה 188 ק״מ. מתווה המסלול מתחיל במפרץ חיפה המציין את סמל החטיבה, המשכו בנחל תבור דרכו נעו כוחות גדוד 39 במילואים שהיה שייך לחטיבה במלחמת יום כיפורים, ממשיך במעלה גמלא לכיוון תל-סאקי שם נלחם גדוד 53, עובר באנדרטת הגדוד בגבעת אורחה וממשיך לאנדרטת גדוד 71 בצומת בשן, משם ממשיך מסלול הריצה עד לציר-הנפט ומסתיים באנדרטאות המח״ט בן-שוהם והסמח״ט ישראלי שנהרגו סמוך למחנה נפח על ציר הנפט.

סמל החטיבה

סיפורה של החטיבה שעברה גלגולים שונים לאורך השנים בא לידי ביטוי בתג עצמו שבו אין כל אזכור או רמז לחטיבת טנקים.

בעת ההחלטה על הקמת חטיבת השריון נקבע תג היחידה ככזה הזוכר חסד נעורים לאותה חטיבת חיל הרגלים המיתולוגית.

תג החטיבה, בו מופיע קו החוף של מפרץ חיפה, הוא תג היחידה היחידי מהכוח הסדיר בצה"ל בו מצוירת מפה.

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה כמפקד החטיבה	הערות
דן לנר	1950–1964	מפקדה כחטיבת מילואים 45
משה בר כוכבא	אפריל 1964 – מרץ 1971	לימים מפקד פיקוד הדרום
אברהם ברעם	מרץ 1971 – יוני 1972
אהרן פלד	יוני 1972 – יוני 1973
יצחק בן-שהם	יוני 1973 – אוקטובר 1973	נהרג במלחמת יום הכיפורים
יוסי בן-חנן	אוקטובר 1973 – אוקטובר 1973	נפצע במלחמת יום הכיפורים
דן ורדי	אוקטובר 1973 – אוקטובר 1973	נפצע במלחמת יום הכיפורים
עמוס כץ	אוקטובר 1973 – יוני 1975	לימים קצין שריון ראשי
עמרם מצנע	יוני 1975 – יולי 1976	לימים מפקד פיקוד המרכז
יאיר נפשי	יולי 1976 – אוקטובר 1977	לימים רמ"ט פיקוד דרום
יום-טוב תמיר	אוקטובר 1977 – דצמבר 1978	לימים מפקד אוגדה 252
יהודה (יודק'ה) פלד	דצמבר 1978 – ספטמבר 1980
יוסי מלמד	ספטמבר 1980 – מרץ 1982
מאיר דגן	מרץ 1982 – נובמבר 1982	לימים ראש המוסד
עמירם לוין	נובמבר 1982 – אוגוסט 1984	לימים מפקד פיקוד הצפון
מיכאל ברקן	אוגוסט 1984 – ינואר 1986	לימים נספח צה"ל בפרו
שמואל בן שחר	ינואר 1986 – יוני 1987
בני לידור	יוני 1987 – פברואר 1989	לימים מפקד אוגדה 36
יוסי רווה	פברואר 1989 – מרץ 1991
איל בן ראובן	מרץ 1991 – אוקטובר 1992	לימים מפקד המכללות הצבאיות וסגן מפקד פיקוד הצפון. בהמשך חבר כנסת ויו"ר ועדת חוץ וביטחון
מאיר גחטן	אוקטובר 1992 – מאי 1994	לימים קצין שריון ראשי
חנן ברנשטיין	מאי 1994 – אוגוסט 1995	לימים מפקד אוגדה 366, מכהן כיו"ר עמותת יד-לשריון ומנכ"ל אתר לטרון
מתי לשם	אוגוסט 1995 – יוני 1997
אריה טסלר	יוני 1997 – מאי 1999
אריאל פלג	מאי 1999 – מאי 2001	לימים סגן מבקר מערכת הביטחון
בועז כהן	מאי 2001 – יולי 2003
אגאי יחזקאל	יולי 2003 – ספטמבר 2005	לימים קצין שריון ראשי וראש חטיבת התכנון באג"ת
משה שטרית	ספטמבר 2005 – יוני 2007
עפר צפריר	יוני 2007 – יולי 2009	לימים קצין שריון ראשי
אילן לביא	יולי 2009 – יולי 2011	לימים ראש מטה פיקוד הצפון
שמוליק אולנסקי	יולי 2011 – יוני 2013	לימים קצין שריון ראשי
תומר יפרח	יוני 2013 – אוגוסט 2015	לימים נספח צה"ל בסינגפור
ניר בן דוד	אוגוסט 2015 – 23 ביולי 2017
גל שוחמי	23 ביולי 2017 – 20 באוגוסט 2019	לימים ראש חטיבת תורה והדרכה
ניר רוזנברג	20 באוגוסט 2019 – 25 באוגוסט 2021
רועי סבירסקי	25 באוגוסט 2021 – 31 במאי 2023
אור וולוז'ינסקי	31 במאי 2023 –	מפקד החטיבה הנוכחי

טנקי החטיבה לאורך ההיסטוריה

• 
  שוט קל (1969–1992)
• 
  מרכבה סימן 3 (1992–1995)
• 
  מרכבה סימן 3 ב/ד ב"ז (1995–2021)
• 
  מרכבה סימן 4מ 400 (2020–היום)

ראו גם

• חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים

לקריאה נוספת

• איתן הבר (עורך), ברק: מלחמת יום הכיפורים, רמת הגולן, תשרי תשל"ד, אוקטובר 1973, הוצאת המשפחות השכולות של חטיבת השריון ברק, 1979. באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
• אבירם ברקאי, "על בלימה", סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור, ספרית מעריב, 2009.
• אביעזר גולן, אנשי הפלדה (סיפורה של חטיבה 45 במלחמת ששת הימים), הוצאת אותפז, 1969
• צביקה גרינגולד, כוח צביקה: 24 שעות של גבורה במלחמת יום הכיפורים, 2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חטיבה 188 בוויקישיתוף

• חטיבה 188 באתר צה"ל
• חטיבה 188 באתר יד לשריון
• אמיר בוחבוט, פרשת איוב של חטיבת השריון 188, באתר nrg‏, 22 באפריל 2007
• תמונות (וסרט) מיום כשירות של חטיבת ברק, פורום צבא וביטחון בפרש
• המנון חטיבה 188 באתר יוטיוב
• בצה"ל כבר מתרגלים את האפשרות שהמלחמה הבאה תתקיים בגבול סוריה(הקישור אינו פעיל, 18 בינואר 2023)- כתבה + וידאו, על אימון חטיבה 188 בגזרת הצפון, נענע10/חדשות 10, 27 במרץ 2014
• ליאור נוישטיין, מערכת אתר צה"ל, חטיבה 188 בתרח"ט מסכם אימון, ומסכם שנה. תיעוד מיוחד, באתר צה"ל, 22 בדצמבר 2019
• רן לוי, הסורים על הגדרות: חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים, חלק א', חלק ב', חלק ג', בפודקאסט "עושים היסטוריה", 2018
• עדות סא"ל עודד ארז – מפקד גדוד 53, חטיבה 188 – 1.2.1974 בפני אוספי החומר של ועדת אגרנט באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37398500חטיבה 188