מבשרת ציון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבשרת ציון
מבט על מבשרת ציון
מבט על מבשרת ציון
מבט על מבשרת ציון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יורם שמעון
גובה ממוצע[1] ‎717 מטר
תאריך ייסוד 1951
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 26,330 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 86
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.4% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 4,220 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 53
תחום שיפוט[2] 6,240 דונם
    - דירוג ארצי 179
(למפת ירושלים רגילה)
 
מבשרת ציון
מבשרת ציון
31°48′00″N 35°09′05″E / 31.7998635555011°N 35.1514331359026°E / 31.7998635555011; 35.1514331359026
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי 46
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4663
    - דירוג ארצי 30
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.1%
גילאי 5 - 9 7.7%
גילאי 10 - 14 7.6%
גילאי 15 - 19 7.1%
גילאי 20 - 29 12.5%
גילאי 30 - 44 18.2%
גילאי 45 - 59 16.3%
גילאי 60 - 64 5.5%
גילאי 65 ומעלה 16.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 9
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 3
תלמידים 4,049
 –  יסודי 2,064
 –  על-יסודי 1,985
מספר כיתות 161
ממוצע תלמידים לכיתה 24.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מבשרת ציון נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן היא מועצה מקומית בעלת צביון פרוורי-עירוני השוכנת על רכס בהרי ירושלים, ממערב לירושלים.

המועצה ממוקמת משני צידיו של כביש 1, כ-6 קילומטרים מערבית לכניסה לירושלים. גובהה נע בין 640 מטרים (שכונה ח') ל-810 מטרים (שכונה ה') מעל פני הים.

מבנה המועצה הנוכחי נוצר מאיחוד היישובים מבשרת-ירושלים, מעוז-ציון א' ומעוז-ציון ב' למסגרת מוניציפלית אחת, שקיבלה את השם "מבשרת ציון"[4]. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-6,410 דונמים וכולל כ-6,000 יחידות דיור ב-15 שכונות. במרכז מבשרת ציון מתנשא הר מעוז, שגובהו הוא 799 מ', ובו נמצא "גן לאומי הקסטל".

מבשרת ציון היא המועצה המקומית הרביעית מבחינת גודל האוכלוסייה בישראל (לאחר פרדס חנה-כרכור, גדרה וערערה), היישוב הגדול ביותר בפרוזדור ירושלים והיישוב השלישי באוכלוסייתו במחוז ירושלים.

מבשרת ציון ממוקמת בהרי יהודה, אזור הררי ומיוער, מוקפת בשמורות טבע ושבילים: שביל ישראל, נחל חלילים, נחל שורק, אגם בית זית, עין צובה-בלמונט, הר חרת, הר איתן, עמק הארזים, מצודת הקסטל, סטף ועין חמד.

ראש המועצה המכהן מנובמבר 2013 הוא יורם שמעון.

החל מינואר 2017 כיהן ראובן בן שחר כמנכ"ל המועצה למשך מספר חודשים, והחל מדצמבר 2017 ועד היום, מנכ"ל המועצה הוא תמיר פרץ.

מקור השם

ישעיהו מספר בנבואתו על הר גבוה, סמוך לירושלים, שממנו תבוא הבשורה על גאולת ציון:

עַל הַר גָּבֹהַּ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם, הָרִימִי אַל תִּירָאִי, אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם.

.

היסטוריה

מעוז ציון

בפברואר 1951 הוקמה מעברת עולים – "מעברת הקסטל", באזור הקסטל מדרום לכביש ירושלים-תל אביב. המעברה ובה כ-400 צריפי-פח, קלטה עולים מעיראק וכורדיסטן שהגיעו במבצע עזרא ונחמיה.

כשנה לאחר קליטתם הוקמו מבני קבע במורדות המזרחיים של הגבעה עליה שכנה המעברה, מעבר לכביש המוביל אל צובה. רוב שוכני המעברה עברו למבני הקבע, שהיו ליישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר ושמו "מעוז ציון", שהשתייך למועצה אזורית מטה יהודה. הגופים המיישבים עודדו את התושבים לעסוק בחקלאות על חלקות האדמה סביב לביתם, אך רק מעטים נרתמו ליוזמה, וגם הם החזיקו מעמד שנים ספורות כיוון שלא השתלם להם – רובם היו בעלי משפחות ברוכות ילדים, והעבודה החקלאית לא הספיקה לכלכלת משפחתם. חלק מהתושבים עבדו במחצבה שהייתה בחלק הדרומי של היישוב, אחרים עסקו בעבודות דחק ובעבודות שונות שמצאו בעיר הקרובה, ירושלים[5]. צריפי המעברה נותרו על מקומם, ועד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 שוכנו בהם עולים שהגיעו ממרוקו ומאירן. ב-1956 הסתיימה הכשרת השטח ממערב למעברה, ואליו עברו העולים ממרוקו ומאיראן וכל שאר המשפחות מעיראק וכורדיסטן שנותרו בצריפי המעברה. הצריפים פורקו ובמקומם הוקמו מבני ציבור ושטחי מסחר לשתי שכונות – השכונה ממזרח שנקראה מעוז ציון א', והשכונה ממערב שנקרא מעוז ציון ב'. שני היישובים נקראים במשך שנים רבות גם בשם הבלתי רשמי "קסטל" שמקורו במילה הרומית "קסטלום" (Castellum) אשר משמעותה "מצודה", המתייחסת למצודה שהרומאים בנו במקום לשמירה על הדרך לירושלים. השם הרומי השתמר גם בשמו של הכפר הערבי אל-קסטל ומשלט ה"קסטל" שנכבשו במלחמת העצמאות. שם זה נשתמר בפי מגני ירושלים ובהמשך על ידי תושבי היישוב וכן ניתן בהתאמה גם לאנדרטת ההנצחה לזכר קרבות מלחמת העצמאות שנמצאת במעלה הר הקסטל, ההר שלרגלו שוכנת מעוז ציון.

מבשרת ירושלים

ב-1956 הוקם היישוב "מבשרת-ירושלים" מעברו הצפוני של כביש ירושלים-תל אביב ואוכלס על ידי עולים יוצאי צפון אפריקה. בתי היישוב הראשונים נבנו על מורדות גבעה עליה שכנו בתי הכפר הערבי קאלוניה. המתיישבים הראשונים הגיעו ממרוקו, אלג'יריה, ותוניסיה במסגרת פרויקט הקליטה "מהאנייה אל הכפר", בהליכים מזורזים, תוך כדי דילוג על שהייה במעברות או מחנות קליטה – משפחות העולים הובאו במשאיות הישר מנמל חיפה אל המבנים שנבנו לאכלוס מיידי. מבשרת ירושלים תוכנן כיישוב בעל אופי כפרי עם בתים בני קומה אחת ובהם שתי יחידות דיור בכל בית. מעטות ממשפחות העולים נענו להצעת המוסדות המיישבים וניסו לטפח משק-עזר בשטח סביב בתיהם ולהתפרנס מחקלאות זעירה. הרוב העדיפו לעסוק בעבודות כפיים שהוצעו להם – ייעור, סלילת כבישים, וכיוצ"ב[6].
מבשרת ירושלים, כמו היישוב השכן "מעוז ציון" השתייך למועצה אזורית מטה יהודה. בגלל קרבתו לגבול הירדני סבלו מתיישביו מאש שנורתה עליהם מעמדות הלגיון הירדני, ומחדירה של מסתננים. ב-1957 נהרג שמעון סויסה, בנו של דוד סויסה, רב מקומי ומנכבדי הקהילה, מפיצוץ של פגז מרגמה בשדות היישוב בהם טייל[7]. על שמו נקרא היום אחד הרחובות המרכזיים ביישוב.

האיחוד – מבשרת ציון

פסלו של דוד סוזנה, בשערי ירושלים, מבשרת ציון

בשנת 1964 אוחדו שני היישובים לרשות מוניציפלית אחת שהייתה למועצה מקומית המונה כ-4,800 תושבים, ושמה: "מבשרת ציון" – שם שהוא שילוב השמות של שני היישובים המרכיבים אותה: מבשרת ירושלים ומעוז ציון. את ענייני הרשות החדשה ניהלה מועצה מאוחדת שהורכבה מנציגים של הוועדים על פי יחסי הכוחות המפלגתיים בשני היישובים, ומינויה קיבל תוקף רשמי של שר הפנים. המועצה הממונה בחרה באשר לזימי לעמוד בראשה. לזימי כיהן בתפקידו עד מערכת הבחירות הראשונה במבשרת ציון במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו כשנה לאחר מכן, ב-1965.

במלחמת ששת הימים עלתה חטיבת הראל ממקום כינוסה ביער חולדה דרך כביש רמת רזיאל כדי לא להיחשף לעיני הירדנים שחלשו על הכביש הראשי לירושלים. כשהגיעו לאזור הקסטל ומעוז ציון נפתחה עליהם הפגזה ירדנית כבדה. בהפגזה זו נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה. לזכרם הוקמה אנדרטה במרכז מעוז ציון.

הישוב משנות השבעים עד ימינו

החל משנת 1978 החלה להגיע ליישוב אוכלוסייה חדשה, חילונית ברובה שיצאה מירושלים וערי המרכז מתוך שאיפה להתגורר בסביבה שקטה בעלת צביון כפרי ועם זאת להישאר סמוך לעיר לצורך עבודה ושירותים עירוניים. למרות האיחוד והשם הרשמי של המועצה המקומית, יש רבים המשתמשים עדיין בשמות מעוז-ציון וקסטל לחלק הדרומי ומבשרת לחלק הצפוני. הקסטל מתאפיין בתושביו המקוריים, עולים מעיראק וכורדיסטן שממשיכים להתגורר בו כיום, ורבים מהם בנו על חלקות הקרקע סביב ביתם המקורי – בתים לילדיהם ובני דור ההמשך. כך גם העולים ממרוקו ומאיראן שרבים מהם עדיין מתגוררים בשכונה עם בני משפחותיהם[5].

מאז שנת 1980 היישוב נמצא בתנופה גדולה, והוקמו בו מוסדות חינוך, תרבות ומסחר רבים.

ראשי המועצה לאורך השנים

מבנה פוליטי

הרכב המועצה הנוכחית:

שם הסיעה מספר מנדטים חברי המועצה חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה תפקידים נוספים
קואליציה (14 חברים)
חי בראשות יורם שמעון 8 יורם שמעון, ד"ר איילת מיכאל גייגו, חדווה אלחנני, אל"ם (במיל') אירית מרום, אריה מלמד, אריה הדר, בן מועלם ואדי מזרחי. ד"ר הילה שביב איילת מיכאל גייגו- מ"מ וסגנית יו"ר ומחזיקת תיק בריאות.

חדווה אלחנני- סגנית יו"ר.

אירית מרום- מחזית תיק תרבות, נוער וקידום מעמד האישה.

אריה מלמד- מחזיק תיק החינוך.

בן מועלם- מחזיק תיק תיירות ויו"ר ועדת שמות.

אדי מזרחי- מחזיק תיק ביטחון וחירום.

ש"ס 1 רו"ח יגאל ברזני יו"ר ועדת כספים
מבשרת ציון אחת בראשות דובי כדורי 2 דובי כדורי ושי בנימין. דובי כדורי- מחזיק תיק רווחה וגמלאים.

שי בנימין- מחזיק תיק איכות הסביבה.

צעירי מבשרת 2 אבי חיים ואורית שרף. אבי חיים- סגן יו"ר ומחזיק תיק תחבורה.
שלכם רוני שטייניץ 1 רוני שטייניץ
אופוזיציה (חבר אחד)
כן- כולנו מבשרת ציון 1 יוסי בן גיגי מחזיק תיק הספורט

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים במבשרת ציון 26,330 תושבים (מקום 86 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 83.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 14,115 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[8]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בין תושבי היישוב ניתן למנות לא מעט מנהלים בכירים במשק וכן שרים ח"כים ואנשי רוח: השר יובל שטייניץ, השר צחי הנגבי, ח"כ מיקי לוי, דלית זילבר, ירון אנג'ל, צ'רלי ביטון, אלון ליאל, גדעון אלון, אמי פלמור, רן כהן, כרמי גילון, יצחק איתן, אפרים מאיר, משה אשר, שי טלמון, ארנון תורן, איל דשא, דוד ויצטום, צבי שטרן, גד ליאור, אריה ברנע, ברטולד פרידלנדר, עמיר בלבן, פרופסור אמנון שעשוע, ד"ר חדוה בר, הרב דוד מנחם, פרופסור נטלי בלבן, פרופסור דני פפרמן, הסופרת דינה רובינה והסופר דויד גרוסמן.


שכונות ומתחמים במועצה המקומית

מעוז ציון ב'
בתי מבשרת ציון
מבשרת ציון - שכונה ד
מערת חלילים בנחל חלילים אשר סמוך לשכונת רכס חלילים


סך הכל יש במבשרת ציון כ-15 שכונות אשר חלקן נחשבות לשכונות ותיקות בעלות אופי עירוני וחלקן נחשבות לשכונות יוקרה בעלות אופי כפרי:

  • שכונה א' – שכונה ותיקה אשר מכילה קוטג'ים טוריים, דו-משפחתיים ובתים פרטיים.
  • שכונה ב' – מכילה בתים דו משפחתיים.
  • שכונה ג' – אחת מהשכונות הראשונות של מבשרת מכילה בניינים.
  • שכונה ד' – מכילה ברובה קוטג'ים ווילות.
  • שכונה ה' – מכילה בניינים ודירות טוריים.
  • שכונה ו' – בדומה לשכונה ה' גם היא מכילה בניינים ודירות טוריים.
  • שכונות ז-ח' (רכס חלילים) – שתיים מהשכונות החדשות במבשרת אשר מהוות ביחד את שכונת "רכס חלילים" אשר גובלת בשכונות ה'-ו', השכונה דומה במבנה ובאופי המבנים לשכונות ד'-ו'. מספר רחובות בשכונה עוברים את הקו הירוק.
  • שכונה ט' – מכילה בניינים ואף שיכונים.
  • שכונה י"א (עין חמד).
  • מבשרת ירושלים – שכונה ותיקה וגדולה, גובלת בשכונה ט' ובשכונה ג'.
  • מוצא הקטנה.
  • מעוז ציון א' – בנייתה החלה בתחילת שנות ה-50, השכונה נועדה לשמש במקור כמעברה לעולים מכורדיסטן ועיראק ובהמשך כיישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר, כיום (2016) מאופיינת השכונה בתהליכי התחדשות כאשר לצד מבנים קטנים חד-קומתיים משנות ה-50, נבנים בשכונה קוטג'ים חד ודו-משפחתיים.
  • מעוז ציון ב' – בניית השכונה החלה באמצע שנות ה-50 בצמוד לבניית שכונת מעוז ציון א'.
  • נוף הרים – שכונה יוקרתית שבנויה מרחוב אחד ודומה באופייה לשכונות ד'-ו'.
  • שכונת קרן היסוד – בשכונה יש דירות וקוטג'ים מדורגים.
  • שכונה י' – עתידה להיבנות בשנים הקרובות על ידי חברת נצבא.
  • פרויקט עין חמד – בשנת 1994 נבנו שבעה קוטג'ים בגבעה ממערב למעוז ציון בניגוד לתוכנית המתאר הארצית המייעדת את האזור לנופש בלבד. לאחר הליכים משפטיים סבוכים שהסתיימו בפברואר 2003 חייב בית המשפט העליון את המשפחות שגרו במקום להתפנות ונכון ל-2010 עומדים הקוטג'ים נטושים[9]. בגבעה זו נמצא גם מבנה ישן משנות השלושים של המאה העשרים, ששימש אז כתחנת נוטרים, ונקרא "נחלת יצחק" על שם בעליו יצחק פלר. בשנת 1936 שימש המבנה כנקודת אימון של יחידת הנודדת של ההגנה, ובשנים 19371938 הוא שימש את "פלוגת הכביש" של האצ"ל באבטחת הדרך לירושלים, וב-1948 יצאו ממנו כוחות ההגנה שכבשו את הקסטל[10]. בשנות השישים שכנה במבנה ישיבת "קריית החינוך" עד שעברה למשכנה במבשרת ציון.
  • מרכז הקליטה – בין הרחובות הראל ויסמין. המרכז המשתייך לסוכנות היהודית הוקם בשנות ה-70 והיה בשימוש, כמקום מגורים, עד שלהי העשור השני של המאה ה-21. בתחילה הוא אוכלס על ידי עולים מארצות המערב, בעיקר אנגליה וארצות הברית, ומאז שהו בו עולים חדשים מארצות שונות. כשהחלה העלייה מאתיופיה הועברו אליו עולים חדשים מעלייה זו, וכך, שימש כמרכז הקליטה הגדול בישראל והיחיד במרכז הארץ עבור עולי אתיופיה[11]. המתחם משתרע על פני חמישים דונם שעליהם פרושים 344 דירות צמודות קרקע המאוכלסות בעולים חדשים ומבנים צבוריים כמו בית כנסת, מועדון נוער וספרייה. ילדי העולים ששכנו במקום למדו בגנים ובבתי ספר ברחבי ירושלים והסביבה ואילו בני הנוער למדו בחלקם בפנימיות.
  • מצפה מבשרת/הרים - שכונה חדשה וייחודית, בין מבשרת לבין קיבוץ צובה, מוקפת בכרמים וחורש, המכילה מתחם הייטק חדשני, מסחר, גנים, בי"ס, מתנ"ס, פארקים ושבילים.

חינוך

מתחם בית ספר הדרור
בית ספר היובל ובתי מבשרת ציון מאחוריו

תרבות

בתי מבשרת
גינת משחקים

תחום התרבות במבשרת נסמך בעיקר על ירושלים שכן למבשרת אין מרכז תיאטראות, קולנוע ובידור גדול אשר יכול לשרת את כל תושבי היישוב, אך המועצה המקומית פתחה מספר מוסדות שנועדו לכך שתושבי מבשרת יוכלו לפתח את תרבותם ביישוב ולא בירושלים והיא מקיימת פעילות תרבותית ענפה בתחומי האמנות השונים: מוזיקה, קולנוע (הקרנת סרטים), הצגות ילדים, ספרות, פעילויות בתחום האמנות הפלסטית וכו':

  • במבשרת ציון יש שני מתנ"סים, מתנ"ס מבשרת ומתנ"ס מרכז פיס קהילתי.
  • "מרכז תרבות וקהילה מעוז ציון" בשכונת מעוז ציון.
  • ספרייה ציבורית ע"ש פמלה וסטנלי צ'ייס המופעלת על ידי המועצה המקומית של מבשרת ציון. הספרייה כוללת ספריית השאלה ובה ספרי קריאה לילדים, נוער ומבוגרים. בנוסף לעברית, ניתן למצוא ספרים באנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, יידיש ועוד. כמו כן, ישנה גם ספריית עיון ובה אנציקלופדיות, מגזינים, כתבי עת וספרי עיון שונים.
  • היכל תרבות גדול ביישוב (ליד תיכון הראל), שבו יש גם "מרכז צעירים" ואולם תיאטרון.
  • גלריית אמנות פלסטית המקיימת קורסים מגוונים בתחום, הרצאות אמן, שיח-גלריה, הצגת כ-5–6 תערוכות שנתיות בתחום הגלריה, תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות של אמנים מוכרים עכשוויים, בחלקם של אמני מבשרת ציון.
  • קונסרבטוריון למוזיקה (מוזיקון) בניהולו של ברק יבין.
  • בית חב"ד בשליחות הרב מנחם מנדל שניאורסון שהוקם על-ידי הרב אברהם יצחק וחנה רבינוביץ. במקום יש בית כנסת פעיל וספריה לילדים ומבוגרים.
  • מספר תנועות נוער ביניהם הסיירות, שבט הצופים יונתן על שמו של יונתן נתניהו, שלושה סניפים של תנועת בני עקיבא, קן של תנועת הנוער העובד והלומד, סניף של נוער תל"ם, וסניף של תנועת עזרא.
  • קאנטרי קלאב בגודל 9,000 מ"ר.
  • אירועי שבתרבות, המארחים דמויות מפתח בחברה הישראלית, כמו חברי כנסת שרים אומנים יוצרים ודיפלומטים.
  • פורום "הורים מובילים קהילה, מבשרת" שהוקם על ידי קבוצת אימהות צעירות ששמו להן למטרה לקדם ביישוב פעילויות תרבות ופנאי טובות ואיכותיות למשפחות הצעירות ביישוב – ללא תשלום – בהתבסס על תושבים מתנדבים ושיתוף פעולה עם מוסדות היישוב.
  • אמפי-פארק חדש, המכיל כ-5000 צופים – בו מופיעים מופעי תרבות וקונצרטים.


כלכלה ותחבורה

קניון הראל

קניון הראל ממוקם בכניסה למבשרת ציון (סמוך למחלף הראל). הקניון משרת את תושבי מבשרת ציון, ויישובי הסביבה. כמו כן, הוא משמש כקניון דרכים לנוסעים על כביש 1, ופועלים בו כ-80 עסקים, והוא הקניון הגדול ביותר בפרוזדור ירושלים.

כיום במבשרת יש אזור תעשייה אחד קטן ועוד אזור תעשייה ברחוב החוצבים.

מבשרת ציון ממוקמת בסמוך לכביש 1 המחבר את ירושלים עם תל אביב.

מבשרת מחוברת לירושלים דרך 3 כיונים: מרכז: דרך כביש 1, ישירות לבנייני האומה ותחנת הרכבת יצחק נבון. צפון: בשנת 2007 נפתח כביש 9 הירושלמי מאפשר נסיעה ישירה לשכונות הצפוניות של ירושלים ולים המלח ללא מעבר בכניסה הצפופה של העיר. דרום: דרך כביש 395 לעין כרם והשכונות הדרומיות.

על פי התכנון, בעתיד מבשרת ציון תחובר עם עין חמד בכביש ישיר משדרות החוצבים למחלף עין חמד.

מבחינת תחבורה ציבורית ביישוב חל מהפך בשנים האחרונות (2008) עקב יוזמות של התושבים. בין השינויים החשובים היו הרחבת שירותי קווי אגד היוצאים מירושלים והעוברים דרך מחלף הראל שבכניסה ליישוב. המהפך הושלם בדצמבר 2012 לאחר שהתחבורה ביישוב הועברה לידי אגד תעבורה.

בשנת 2013 פורסם שמקודמת תוכנית על ידי מינהל מקרקעי ישראל והמועצה המקומית לבנות מרכז עסקים גדול בשטח שנותר לאחר פירוק גשר הראל. התוכנית מציעה ליצור 4 קומות חניה תת-קרקעיות ליצירת חניון חנה וסע של כ-1,000 מקומות חניה ציבוריים וכ-500 מקומות חניה לשטחי המסחר שייבנו מעל הקרקע, וכן חניון אוטובוסים. מעל הקרקע מתוכננת בנייה של כ-6000 מ"ר של מבני מסחר ו-14,000 מ"ר של משרדים, בצידו המערבי של השטח. מעברו המזרחי של המתחם, מתוכנן הקמת מגורים של כ־200 יחידות דיור הצופות לכיוון ירושלים מעל כביש מס' 1 המחודש. מבחינה אורבנית התוכנית אמורה ליצור רצף טריטוריאלי בין שני חלקי היישוב, מבשרת ומעוז ציון. ועדת התשתיות הלאומיות אישרה את הפרויקט באוגוסט 2015[14][15].

בנוסף לקניון הראל, הוקם "קניון מבשרת" בבעלותם של רמי לוי ועו"ד עדי סודאי. הוא נפתח לקהל הרחב בספטמבר 2016.

מסורות

  • בפורים בשנת 2014 התקיימה העדלאידע לאחר הפסקה של 9 שנים.
  • בסופו של החופש הגדול ועם תחילת שנת הלימודים מתקשט היישוב בצבע מסוים (ע"פ הגדוד הבוגר של שבט הצופים).
  • בשנת 2016 התקיים לראשונה "פסטיבל הקובה". הקובה הוא מאכל המזוהה עם העולים מעיראק וכורדיסטן שרבים ממנה תושבים ביישוב. בנוסף בפסטיבל מופיעים זמרים פופולריים ושפים מפורסמים.

ערים תאומות

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

  • "אנחנו הנשים מהקסטל" – מאת שלומי רוזנפלד, בהוצאת המועצה המקומית מבשרת ציון, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
  • "עלי לך מבשרת" – מאת שלומי רוזנפלד, בהוצאת המועצה המקומית מבשרת ציון, 2016 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ שינויים ביישובים מאז 1948 ראו בשורות 770, 900, 901.
  5. ^ 5.0 5.1 מקור: הספר "אנחנו הנשים מהקסטל" מאת שלומי רוזנפלד, בהוצאת המועצה המקומית מבשרת ציון
  6. ^ הספר "עלי לך מבשרת" מאת שלומי רוזנפלד, בהוצאת המועצה המקומית מבשרת ציון
  7. ^ צעיר נהרג בהתפוצצות פגז, מעריב, 9 ביולי 1957
  8. ^ פרופיל מבשרת ציון באתר הלמ"ס
  9. ^ נעמי דרום, עיר הרפאים בעין חמד: חלום דירות הנופש בהרי ירושלים שהסתיים בהתרסקות כלכלית, באתר TheMarker‏, 20 בפברואר 2010
  10. ^ מוטי גולני ואמנון רמון, מתל אביב לירושלים – סיור בעקבות לוחמי תש"ח, בתוך: "שנה ראשונה לעצמאות 1948-1949" (עורך: מרדכי נאור)
  11. ^ מרכז הקליטה מבשרת ציון באתר הסוכנות היהודית
  12. ^ בית הספר הדרור תל"י – מבשרת ציון
  13. ^ בית ספר מולדת
  14. ^ אתר למנויים בלבד נמרוד בוסו, בניינים במקום מחלף: מבשרת ציון תאוחד באמצעות שכונת מגורים, באתר TheMarker‏, 19 באוגוסט 2015
  15. ^ גיא נרדי, ‏התוכנית הגרנדיוזית של ראש מועצת מבשרת ציון, באתר גלובס, 22 במרץ 2017


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37623563מבשרת ציון