המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
People stand amid the rubble of a building and looking at the ground. A man is carrying a large flower-patterned object.
תושבים בודקים את הריסות דירה שנהרסה בתקיפות אוויריות ישראליות

בעקבות מתקפת הפתע של חמאס, פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה. המלחמה וסגירת המעברים להעברת אספקה לרצועה הביאו למשבר הומניטרי.[1][2] בתחילת המלחמה הטילה ישראל מצור מלא על רצועת עזה, שהוביל למחסור בדלק, מים, מזון, תרופות וציוד רפואי חיוני.[1][3] המצור והלחימה הביאו לירידה של 90% בזמינות החשמל, שרובו סופק על ידי חברת החשמל הישראלית עד לתחילת המלחמה. ירידה זו פגעה באספקת החשמל לבתי החולים, מערכת הביוב והשבתת מתקני ההתפלה המספקים מי שתייה,[4] שמגביר את החשש להתפשטות מחלות וזיהומים ברחבי עזה.[5]

ב-6 בינואר 2024 הכריז משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים.[6][7] ב-27 בפברואר מסר המשרד שרבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[8] בתחילת מרץ 2024, גורמים רפואיים בעזה דיווחו על ילדים שמתו עקב תת-תזונה והתייבשות.[9] באמצע יוני 2024, ארגון הבריאות העולמי פרסם כי כ-8,000 ילדים אובחנו בתת-תזונה על רקע הפגזות מתמשכות וכן דווח על 32 מקרים של מוות מתת תזונה, ומתוכם 28 ילדים מתחת לגיל חמש.[10]

מנגד, מספר גורמים בישראל טענו באוקטובר 2023 כי אין משבר הומניטרי בעזה,[11][12] אך בהמשך החריף המשבר ההומניטרי וגרם לרעב המוני ברצועת עזה.

השפעה

מזון

ערך מורחב – הרעב ההמוני ברצועת עזה

על פי דיווחי אונר"א, ב-28 באוקטובר, חמישית מתוך המאפיות שנתמכו על ידי הארגון נפגעו. לחם הפך למאכל מרכזי ומורגש בו מחסור. כמו כן, המחסור בדלק לשינוע הקמח למאפיות מקשה על הפעלתן.[13] תוכנית המזון העולמית החלה להעביר מזון לעזה. לדברי סוכניות האו"ם כשליש מתושבי עזה סבלו מאי ביטחון תזונתי לפני מלחמה ועתה המספרים גדלים.[14] ב-7 בנובמבר, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים עדכן כי אין מאפיות פעילות בעזה בגלל חוסר בדלק, מים וקמח וכי פחות מ-40% מכמות מזון הנדרשת בעזה מסופקת.[15] בזמן ההפוגה בלחימה (24 בנובמבר–1 בדצמבר), משאיות עם מזון הוכנסו לעזה כחלק מהסכם הפסקת האש. עלי זכי, דובר המשרד הירושלמי של תוכנית המזון העולמית אמר כי המזון "שנכנס לעזה כרגע לא מספיק כדי לענות על הצרכים של אנשים ולמנוע סכנת רעב".[16] ב-14 בדצמבר, במסיבת עיתונאים שערך קרל סקאו, סגן ראש תוכנית המזון העולמית, לאחר שביקר בעזה, אמר כי תשעה מתוך עשרה תושבי עזה אינם אוכלים כל יום ולא יודעים מהיכן תגיע הארוחה הבאה.[17][18][19] תוכנית המזון העולמית טוענת כי כמות המזון שנכנסה לעזה מתחילת המלחמה עומדת על 10% מכמות המזון הנדרשת לכלל האוכלוסייה ברצועה.[20] באמצע דצמבר טענו ארגוני זכויות אדם שצה"ל מונע אספקה של מזון, מים ודלק ומעמיס קשיים על העברת סיוע הומניטרי. לטיעונים אלו, השיב מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי מחסני האו"ם מלאים מזון וכי סיוע הומניטרי מגיע על בסיס קבוע לעזה.[21] בדצמבר נערכה בדיקת מצב הביטחון התזונתי בעזה על פי מדד ה-IPC, מצא כי התושבים בעזה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי ברמות הגבוהות ביותר. למרות שעל פי המדד עזה עדיין לא חצתה את סף הרעב, היא הזהירה כי הסיכון להרחבת רמת הרעב והעמקתו תגדל אם המלחמה לא תיפסק.[22] במרץ 2024, פורסמה הערכה נוספת של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי. מהדוח עולה שאם המצב לא ישתנה עד אמצע יולי 2024, מחצית תושבי עזה יסבלו מרעב.[23]

בעקבות המחסור במזון ברצועה נוצרו אי-סדרים רבים, ודווח על כנופיות חמושות שתוקפות ובוזזות משאיות סיוע. מאמצע מאי 2024, הודיע הפנטגון כי סיוע המזון שהועבר באמצעות המזח לא הגיע לתושבי עזה.[24] ב-28 ביוני צבא ארצות הברית פירק את המזח והצהיר כי ישקול להחזיר אותו לפעולה רק אם האו"ם יחזור לחלק את המזון. אנשי האו"ם חוששים לביטחון נציגיו וכלי הרכב.[25] גאורגיוס פטרופולוס, ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בעזה, העריך כי ב-18 ביוני שלושה רבעים מהסיוע שנכנס לעזה, ממעבר קרן שלום, נבזז על ידי כנופיות חמושות ומועבר לשוק השחור. ארגוני הסיוע וישראל מאשימים זה את זה בחוסר היכולת לספק אבטחה לעובדי סיוע המחלקים את המזון.[26]

מים

עוד לפני תחילת המלחמה היה מחסור במי שתייה בעזה, אליה מים מגיעים ממספר מקורות: ב-2021 רשות המים הפלסטינית רכשה כ-6% מהמים ממקורות. כן ישנו מערך מצומצם להתפלת מי ים. רוב המים לעזה מגיעים מאקוויפר החוף, שסובל משאיבת יתר, חדירת מים מלוחים וביוב הגורמים לכך שהאקויפר נמצא על סף קריסה.[27] עם תחילת המלחמה, ישראל עצרה גם את העברת המים לעזה. ב-16 באוקטובר, החאמס טען שטרם חודשה אספקת המים לרצועת עזה ואילו ישראל טענה כי מים מסופקים לעזה.[28] למחרת, אונר"א הביעה חשש שתושבי עזה מתחילים להתייבש למוות כי המים הנקיים אוזלים.[29] ב-22 באוקטובר הצהיר האו"ם שתושבי עזה החלו לשתות מים מזוהמים.[30] על פי פרסום של האו"ם, רק ב-27 בנובמבר החל להגיע סיוע ראשון של מי שתייה.[31]

ביולי 2024 כוח בחטיבה 401 פוצץ מאגר מי שתייה ברפיח באמצעות מטעני חבלה, בהוראת מפקדי החטיבה. אחד החיילים העלה תיעוד של פיצוץ המאגר לרשתות החברתיות, לצד הכיתוב: "השמדת מאגר המים של תל סולטאן לכבוד שבת". בעקבות התקרית דווח כי צה"ל עורך תחקיר בחשד להפרת הדין הבינלאומי.[32]

מכלי מים רבים שחוברו לבתים נהרסו בהפצצות ישראליות. תושבי הרצועה נאלצו להשתמש במים מהברזים שמגיעים מהאקוויפר של עזה ומזוהמים במי שפכים ומי ים. זה הוביל לתחלואה נרחבת בדלקת הקיבה והמעיים ובצהבת.[33]

התפרצות מחלות

כשלושה שבועות אחרי פרוץ המלחמה, אוקספם הביע דאגה מהאפשרות להתפרצות מחלות בעקבות המחסור בעזה במים נקיים, ומכך שבעיות תברואה יגרמו לעלייה בכולרה ומחלות זיהומיות אחרות.[34] ב-15 בנובמבר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי כ-70,000 מקרי הדבקה של מחלות בדרכי הנשימה[35] ויותר מ-44,000 מקרים של שלשול תועדו בעזה מאז אמצע אוקטובר, עלייה דרמטית בהשוואה לשנים קודמות. כמחצית מהמקרים המתועדים היו בקרב ילדים מתחת לגיל חמש.[36] ב-17 בנובמבר, ארגון הבריאות העולמי פרסם כי הוא מודאג מאוד מהתפשטות מחלות בעזה, בעקבות הפצצות ישראליות שהובילו להצטופפות גדולה יותר של האוכלוסייה, מחסור במזון ובמים נקיים.[37] בסוף שנת 2023, WHO דיווח על קרוב ל-180,000 מקרים של זיהומים בדרכי הנשימה, מעל 136,000 מקרים של שלושלים שמחציתם בקרב ילדים עד גיל 5. כן, כמעט 43,000 מתושבי עזה סובלים ממחלות עור וכ-5,300 אבעבועות רוח.[38]

במהלך המלחמה נפגעו בעזה 94 מתקני בריאות ו-79 אמבולנסים.[39] הפגיעה במתקנים אלו פגעה גם היא ביכולת לתת שירותים רפואיים. לטענת ישראל, פגיעות אלו אירעו מאחר שנעשה שימוש במתקני בריאות לפעילות טרור.[40][41]

ביולי 2024 דווח על 63 אלף מקרי סקביאס ברצועת עזה, יותר ממיליון חולים בזיהומים חריפים במערכת הנשימה, יותר מחצי מיליון חולים בשלשול קשה, ו-100 אלף מקרי צהבת. בגלל קריסת מערכות הניקוז והביוב, נוצרו יותר מ-140 מצבורי אשפה עצומים ברצועה בקרבת מחנות העקורים, המהווים מקור להתפשטות זיהומים ומחלות. בבית החולים נאצר מתקבלים כ-400 מקרים של מחלות עור מדי יום, וכמו כן נמצא שריכוז העקורים בשדות מחוץ לערים מגביר את תפוצת המחלות המועברות על ידי חרקים.[42]

השפעה על ילדים

מלחמת חרבות ברזל, משפיעה על ילדים ברצועת עזה באופן ניכר שכן 40% מהאוכלוסייה הם בני 14 ומטה.[43][44] ילדים בעזה סובלים מטראומות קשות בעקבות ההפגזות, אובדן של מכרים וחשיפה למראות קשים.[45][46] ב-13 בנובמבר הצהיר יוניסף שיותר מ-700,000 ילדים בעזה נאלצו לעזוב את ביתם.[47] על פי נתונים שפרסם חמאס, נכון ל-5 בנובמבר, מעל 3,900 ילדים נהרגו בעזה וכ-1,250 ילדים נעדרים וההערכה היא שהם קבורים מתחת לבניינים מופצצים.[48] ב-22 בנובמבר יוניסף דיווחו שזוהו ילדים שהתפנו מצפון לדרום עזה ללא ליווי.[49] ב-28 בנובמבר, ג'יימס אלדר, דובר יוניסף, כינה את הלחימה בעזה "מלחמה בילדים".[50] ב-28 בדצמבר, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (UNOCHA) הצהיר כי 50% מכלל הילדים ברצועת עזה סבלו מהתייבשות, תת-תזונה, מחלות נשימה ועור.[51] בסיום ביקור של מנכ"ל יוניסף בעזה באמצע ינואר 2024, הצהיר מנכ"ל הארגון כי עזה היא המקום המסוכן ביותר לילדים בעולם.[51] על פי ההערכות, עד אמצע ינואר 2024, נהרגו כ-10,000 ילדים בעזה, ואלפים נוספים נקברו מתחת להריסות.[52]

ביוני 2024, ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" של האו"ם של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך.[53] בהמשך החודש, הארגון "Save the Children" (אנ') העריך כי כ-21,000 ילדים נעדרים בעזה, מתוכם "רבים לכודים מתחת להריסות, עצורים, קבורים בקברים לא מסומנים או הופרדו ממשפחותיהם". הארגון מעריך כי כ-4,000 ילדים לכודים תחת ההריסות, וכן מספר לא ידוע של ילדים קבורים בקברי אחים.[54] לפי חמאס, נכון ל-19 ביוני, יותר מ-40 ילדים מתו מרעב בעזה עקב המלחמה.[55]

בעקבות תקיפות צה"ל על בתי חולים ברצועה, הופסקו חיסונים שגרתיים לילדים.[56] ביולי 2024, נמצא ברמות גבוהות וירוס הפוליו בדגימות מי ביוב בעזה.[57] על אף שלא שלא דווח על הידבקות, ארגון הבריאות העולמי שלח לעזה מיליון מנות חיסון במטרה למנוע את התפרצות המחלה.[58][59] ב-16 באוגוסט דווח על מקרה ראשון של פוליו ברצועת עזה. הנגיף אובחן אצל תינוק בן עשרה חודשים מדיר אל-בלח, ולפי האו"ם זהו מקרה ראשון מסוגו ברצועה מאז 1999.[60] מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, קרא להפסקת לחימה במטרה לחסן מעל ל-600,000 ילדים.[61][62]

מגורים

בסוף דצמבר 2023, הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי כ-70% מהבתים וכמחצית מהבניינים ברצועת עזה נהרסו או נפגעו מתחילת המלחמה. על פי הדיווח, כ-300,000 בתים ניזוקו מתוך 439,000, וישראל הטילה 29,000 פצצות על הרצועה. לפי ניתוחי לוויין של אוניברסיטת העיר ניו יורק ושל אוניברסיטת אורגון, עד 80% מהבתים בצפון הרצועה ניזוקו או נהרסו - הרס נרחב יותר משהיה בדרזדן במלחמת העולם השנייה.[63]

דו"ח של הבנק העולמי מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית.[64] ב-31 בינואר פורסם תחקיר בעיתון "הארץ", לפיו צה"ל מצית בתים ברצועת עזה, בהוראת קצינים שמובילים את הלחימה, ובצורה שאינה מאפשרת לדיירים לשוב ולגור בהם. ממידע שהגיע לידי "הארץ" עולה כי הצתת הבתים נעשית ללא האישור המשפטי הדרוש.[65]

ב-2 במאי 2024, דו"ח של האו"ם קבע כי שיקום הבתים והתשתיות שנהרסו במתקפה הצבאית של צה"ל ברצועת עזה יעלה כ-40 מיליארד דולר ועלול להימשך עד המאה הבאה. לפי הדו"ח, מאז פרוץ המלחמה נפגעו כ-370 אלף בתים בעזה ו-79 אלף מהם נהרסו לגמרי, לצד הרס כמעט מוחלט של תשתיות, בתי חולים ובתי ספר. הדו"ח קבע כי "היקף ההרס בעזה כה עצום, שהסיוע שיידרש לשיקום יהיה בקנה מידה שלא נראה מאז 1948".[66]

בספטמבר 2024 הארגון ההומניטרי הנורווגי "מועצת הפליטים" הודיע כי למעלה ממיליון עקורים פלסטינים במרכז ובדרום הרצועה זקוקים בדחיפות לערכות להכנת אוהלים או לתיקונם לפני בוא החורף, וכי רבים מהאמצעים שסיפקו ארגוני הסיוע התבלו ואינם ראויים עוד לשימוש.[67]

סיוע הומניטרי

ערך מורחב – הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
משאיות עם סיוע הומניטרי ממתינות לעבור ממצרים לרצועת עזה

בחצי השנה הראשונה של שנת 2023 בממוצע 9,500 משאיות עם מזון ותרופות נכנסו לעזה מדי חודש.[68] ב-9 באוקטובר בעקבות מתקפת הפתע ב-7 אוקטובר בה נרצחו ונהרגו כ-1,145 איש, הטילה ישראל מצור מוחלט על עזה, ומנעה כניסת סיוע הומניטרי.[69] מצרים סגרה את גבולה כדי למנוע בריחה של אזרחים, אך אמרה כי היא תאפשר העברת סיוע דרך מעבר רפיח.[70] ב-17 באוקטובר, עשרות משאיות עם מזון, מים, דלק ואספקה רפואית, הגיעו לצד המצרי של הגבול. העסקה לפתיחת המעבר נעצרה בגלל חששות מצרים שישראל לא נתנה את הבטחתה שתשהה את התקיפות האוויריות, ודרישה ישראלית לערוך חיפוש יסודי במשאיות הנכנסות דרך מצרים.[71] כשבוע לאחר מכן אישרה ישראל הכנסת סיוע הומניטרי באופן רציף לרצועת עזה,[72] בהמשך חודש אוקטובר והגיע לקצב של מאות משאיות ביום, במקרים תועדו אנשי חמאס משתלטים על הסיוע ומונעים העברתו לתושבי עזה.[73] בנוסף אישרה ישראל הצנחת סיוע רפואי על ידי חיל האוויר הירדני לבית החולים הירדני ברצועה.[74] ב-28 באוקטובר, פרסם הניו יורק טיימס, כי גורמים ערבים ומערביים מסרו שיש בסיס לטענות הישראליות על אגירת אספקה של מזון ודלק על ידי החמאס נחוצים מאוד לתושבי עזה. חמאס, צבר, במנהרות, מאגרים של אספקה למאבק ממושך.[75]

ב-13 בנובמבר הודיעו נציגי האו"ם כי מאגרי הדלק שברשותם מסתיים ולא ויכלו לחלק את הסיוע ההומניטרי.[76] במהלך הפסקת האש הזמנית ב-27 נובמבר, בעת חילופי השבויים, בין התאריכים ה-24 ל-30 בנובמבר, בממוצע בכל יום נכנסו לעזה 170 משאיות ו-110,000 ליטר דלק. לאחר הפסקת האש, ב-3 ו-4 בדצמבר, ירד מספר המשאיות שנכנסו לעזה ממצרים לכ-100 משאיות סיוע וכ-69,000 ליטר דלק.[77] ב-29 בדצמבר, טענו אנשי אונרא כי כוחות צה"ל ירו על משאיות אספקה שחזרו מאספקת סיוע הומניטרי בצפון הרצועה.[78] יומיים לאחר מכן, שר החוץ הישראלי אלי כהן הודיע שישראל מוכנה לשקול העברת סיוע הומניטרי מהים.[79] חילות האוויר הצרפתיים והירדניים הפילו שבעה טונות של סיוע הומניטרי ורפואי דחוף לבית חולים בחאן יונס.[80]

מה־24 בינואר 2024 החלו פעילי מחאה ישראלים לשבש את העברת הסיוע לרצועה דרך ישראל במטרה להפעיל לחץ על חמאס לשחרר את האזרחים הישראלים אותם חטף.[81]

ב-20 בפברואר 2024, הודיעה תוכנית המזון של האו"ם כי היא משהה את חלוקת המזון בצפון הרצועה עד שיתקימו תנאים בטוחים לחלוקת מזון.[82] יומיים לפני כן, עובדי הסוכנות הותקפו על ידי אזרחים שעטו על המשאיות במטרה להשיג מזון. משאיות נבזזו, נהג משאית הוכה קשות, והאספקה המוגבלת ההצליחה להגיע רק בחלקה ליעדה.[83][84]

ב-2 במרץ פתחה ארצות הברית במבצע הכנסת מזון לרצועה, והצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד העיר אל-מוואסי שבדרום. ירדן וצרפת ביצעו הצנחת מזון לפני כן.[85] ב-16 במרץ הגיע משלוח הסיוע הראשון לעזה דרך הים, מזה כמעט שני עשורים. הסיוע, שכלל 200 טון מזון יבש, אורגן ונשלח מטעם World Central Kitchen.[86]

ב-7 במרץ הודיע הנשיא ביידן בנאום על מצב האומה שארצו תבנה בעזה מזח צף לאוניות אספקה.[87] טרם הובהר מי יהיה אחראי על חלוקת המזון לכשיגיע לרצועה.[88] לטענת גורמים בעזה, רק חמאס יכול לפקח על חלוקת המזון.[89]

בתחילת חודש אפריל 2024, הוגברה כניסת משאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה. אולם, ישנם חילוקי דעות על מספר המשאיות הנכנסות לרצועה. כך למשל, ב-8 באפריל, דיווח מתאם הפעולות בשטחים ש-419 משאיות סיוע, מתוכם 330 משאיות מזון, נכנסו לעזה. מקורות באו"ם טענו שבתאריך זה נכנסו רק 223 משאיות והדגישו שעל מנת לסיים את המשבר ההומנטירי נדרש לכל הפחות להכפיל את מספר המשאיות שייובילו מזון מדי יום.[90]

בסוף אוגוסט 2024, בעקבות ירי של צה"ל ברכב של האו"ם, תוכנית המזון העולמית הודיעה על הפסקת פעילותה ברצועת עזה.[91] הרכב היה חלק משיירה ששינעה סיוע הומניטרי. לפי הארגון, הוא נפגע מעשרה קליעים בעת שהתקרב לעמדת ביקורת של צה"ל,[91] למרות שהיה מסומן בבירור וקיבל את האישורים הנדרשים מהרשויות הישראליות להתקרב.[92]

ב-15 באוקטובר 2024 פורסם כי המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה מחריף, ותושבים רבים מעידים על רעב ועל מחסור חמור במצרכים בסיסיים כיוון שלא מוכנס לאזור סיוע. בקרב התושבים גבר החשש כי מדובר במדיניות מכוונת שמטרתה לאלץ אותם להתפנות פן ימותו מרעב או מירי. על פי משרד ההסברה של חמאס: "מה שקורה בצפון הוא השמדה וטיהור אתני לכל דבר".[93] מתיו מילר, דובר מחלקת המדינה הצהיר במסיבת עיתונאים שמספר משלוחי הסיוע שנכנסו לעזה בחודש ספמבר היה מהנמוכים ביותר מאז פרוץ המלחמה.[94] לפי במכתב חריף שנשלח מהממשל בארצות הברית לישראל, הזהירו שר ההגנה ושר החוץ האמריקאיים כי ארצות הברית תפסיק להעביר נשק אם זו לא תפסיק למנוע כניסת סיוע הומניטרי אמריקאי לרצועת עזה בתוך 30 יום.[95][94]

אסון הסיוע ההומניטרי

ערך מורחב – אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה

אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה (מכונה גם בשם "טבח הקמח")[96] התרחש ב-29 בפברואר 2024, ובמהלכו נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[97] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[98] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[99] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל לירות לתוך הקהל, ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[96] אל-ג'זירה פרסמה סרטונים שתיעדו את הירי.[100][101] לפי דיווחם של בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[96] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא.[102][103] מספר ארגוני זכויות אדם שחקרו את האירוע טענו כי ישראל אשמה בפשע מלחמה של טבח באוכלוסייה אזרחית.[104][105]

הרג הפלסטינים בכיכר כווית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במהלך חודש מרץ 2024, כחלק מהלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, דווח על שורה של תקריות בהן נהרגו פלסטינים ששהו באזור החלוקה של הסיוע ההומניטרי בכיכר כווית בשכונת זייתון שבעיר עזה.[106][107][108][109] משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם תיעד יותר מעשרים התקפות בזמן שאנשים חיכו לסיוע הומניטרי ברצועת עזה מאז אמצע ינואר 2024, מבלי להטיל את האשמה על צה"ל.[110] בקרב הפלסטינים, כיכר כווית זכה לכינוי "מלכודת המוות".[111]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Ioanes, Ellen (14 באוקטובר 2023). "Gaza's spiraling humanitarian crisis, explained". Vox. ארכיון מ-14 באוקטובר 2023. נבדק ב-16 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ ‘The world must do more’ for Gaza, 5 UN agencies say | UN News, news.un.org, ‏2023-10-21 (באנגלית)
  3. ^ Gottbrath, Laurin-Whitney. "Gaza "fast becoming hell hole" on "brink of collapse" amid Israel strikes: UN". Axios. ארכיון מ-16 באוקטובר 2023. נבדק ב-16 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Mellen, Ruby; Chen, Szu Yu (26 באוקטובר 2023). "See how Israel's siege has plunged Gaza into darkness and isolation". The Washington Post. ארכיון מ-27 באוקטובר 2023. נבדק ב-27 באוקטובר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ לילך שובל, ‏החשש: משבר הומניטרי חריף ברצועה שישפיע על ישראל, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2023
  6. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים: רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים, באתר הארץ, 6 בינואר 2024
  7. ^ Gaza has 'simply become uninhabitable': UN humanitarian chief, France 24, ‏2024-01-05 (באנגלית)
  8. ^ Quarter of Gazans one step away from famine, UN says
  9. ^ בעזה טוענים, בצל מצוקת הרעב: "15 ילדים מתו בימים האחרונים מתת-תזונה", באתר ynet, 3 במרץ 2024
  10. ^ Gaza: 8,000 children diagnosed with malnutrition amid ongoing shelling | UN News, news.un.org, ‏2024-06-13 (באנגלית)
  11. ^ שמעון מיג'אן ורם ברנדס איתי בלומנטל, מעבר רפיח נפתח לעזה; גורם ביטחוני: "אין משבר הומניטרי", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 באוקטובר 2023
  12. ^ טל לב רם, ‏בצל הטענות: גורם ביטחוני מבהיר - "אין משבר הומניטרי בעזה", באתר מעריב אונליין, 21 באוקטובר 2023
  13. ^ Ahmed, Kaamil; Morresi, Elena (2023-10-28). "Airstrikes on Gaza bakeries add to 'catastrophic' food shortages". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-09.
  14. ^ Srivastava, Mehul; Saleh, Heba; Khaled, Mai (2023-10-21). "Small aid convoy reaches Gaza after Hamas releases two hostages". Financial Times. נבדק ב-2023-12-09.
  15. ^ "Gaza humanitarian crisis: What is the current situation?". Reuters (באנגלית). 2023-11-14. נבדק ב-2023-12-09.
  16. ^ Berger, Miriam (2023-12-01). "Aid is trickling in, but Gaza still grows hungrier". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-12-09.
  17. ^ Kelsey Ables, A hunger Gazans have ‘never, ever’ experienced grows in the territory, /www.washingtonpost.com
  18. ^ 'Desperate, hungry, terrified': Gazans stopping aid trucks in search of food | UN News, news.un.org, ‏2023-12-14 (באנגלית)
  19. ^ בעזה רעבים ושוחטים אפילו חמורים: "היו לי שני מקררים, עכשיו אני מתחנן ללחם", באתר ynet, 14 בדצמבר 2023
  20. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, האו"ם: חצי מהעזתים סובלים מרעב חמור, 90% מעבירים בקביעות יום שלם בלי אוכל, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2023
  21. ^ עינב חלבי, ילדים בתורי ענק לאוכל ברפיח: "אנחנו רעבים" | תיעודים ותמונת מצב מעזה, באתר ynet, 19 בדצמבר 2023
  22. ^ Gupta, Gaya (2024-03-03). "U.N. Experts Say Gaza Is Close to Famine. What Does That Mean?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
  23. ^ GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
  24. ^ Haley Britzky, Natasha Bertrand, Oren Liebermann, Pentagon says none of the aid unloaded from US pier off coast of Gaza has been delivered to broader Palestinian population | CNN Politics, CNN, ‏2024-05-21 (באנגלית)
  25. ^ US removes Gaza aid pier due to weather and may not put it back, officials say, AP News, ‏2024-06-28 (באנגלית)
  26. ^ Yolande Knell, Gaza aid depot where food waits as Israel and UN trade blame, www.bbc.com, ‏22/6/2024 (באנגלית בריטית)
  27. ^ Rachel Wilson, Mark Oliver, Alexandra Newman, Gaza’s limited water access, mapped, CNN, ‏2023-10-18 (באנגלית)
  28. ^ "Hamas says Gaza water still cut off; Israel says some provided in south". Reuters (באנגלית). 2023-10-16. נבדק ב-2023-12-09.
  29. ^ McKernan, Bethan (2023-10-17). "Fears grow people are dehydrating to death in Gaza as clean water runs out". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-09.
  30. ^ Saleh, Heba; Khaled, Mai (2023-10-22). "Gaza consumed by hunt for water". Financial Times. נבדק ב-2023-12-09.
  31. ^ Gaza: Aid reaches shattered north as UN chief hails 'glimpse of hope' in ceasefire extension | UN News, news.un.org, ‏2023-11-27 (באנגלית)
  32. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ וג'קי חורי, מפקדים בצה"ל הורו לפוצץ מאגר מי שתייה ברפיח; חשד להפרת הדין הבינלאומי, באתר הארץ, 29 ביולי 2024
  33. ^ יוּסף אל-ג'מל, "כולנו מתים לאיטנו": חיי היומיום ברצועת עזה הנצורה והמופגזת, באתר "שיחה מקומית", 19 באוגוסט 2024
  34. ^ Federica Marsi, Gaza’s next big threat: Cholera, infectious diseases amid total blockade, Al Jazeera, ‏21 Oct 2023 (באנגלית)
  35. ^ , איתמר אייכנר, ארגון הבריאות העולמי: דאגה מהתפשטות מחלות בעזה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
  36. ^ Erika Edwards, Disease runs rampant in Gaza as clean water runs out, NBC News, ‏2023-11-15 (באנגלית)
  37. ^ "WHO voices concern over spread of disease in Gaza". Reuters (באנגלית). 2023-11-17. נבדק ב-2023-12-10.
  38. ^ AFP-Agence France Presse, WHO Chief 'Very Concerned' By Gaza Infectious Disease Threat, www.barrons.com, ‏December 29, 2023 (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ Nearly 600 attacks on healthcare in Gaza and West Bank since war began: WHO | UN News, news.un.org, ‏2024-01-05 (באנגלית)
  40. ^ ממחלקת האשפוז ועד מרתפי בתי החולים: כך חמאס הפך את בתי החולים ברצועה למוקדי טרור, באתר צה"ל, 23 בדצמבר 2023
  41. ^ יואב זיתון, "חמאס מעביר באמבולנסים נשק ופעילים": הודאות המחבלים, וההקלטה המפלילה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
  42. ^ Lice, scabies, rashes plague Palestinian children as skin disease runs rampant in Gaza's tent camps, AP News, ‏30 ביולי 2024 (באנגלית)
  43. ^ Caitlin O'Kane, What is the Gaza Strip? Here's how big it is and who lives there. - CBS News, www.cbsnews.com, ‏2023-10-12 (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ Linah Mohammad, Children make up nearly half of Gaza's population. Here's what it means for the war, npr, ‏October 19, 2023
  45. ^ Sherwood, Harriet (2023-10-22). "Children in Gaza 'developing severe trauma' after 16 days of bombing". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-10.
  46. ^ Thaddeus Jones, Save the Children decries 'relentless mental harm' suffered by Gaza children - Vatican News, www.vaticannews.va, ‏2024-03-16 (באנגלית)
  47. ^ "In Gaza, more than 700,000 children have been displaced - forced to leave everything behind". X post by UNICEF. UNICEF. נבדק ב-13 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Graham-Harrison, Emma; Burke, Jason (2023-11-05). "Gaza's children face catastrophe as death toll nears 4,000, UN warns". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2023-12-10.
  49. ^ Russell, Catherine. "UNICEF Executive Director Catherine Russell's remarks at the UN Security Council briefing on the protection of children in Gaza". UNICEF. נבדק ב-27 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "UN official describes 'immense relief' as water, food arrive in north Gaza amid truce". CBC. Reuters. נבדק ב-29 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ 51.0 51.1 United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #79, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2023-12-28 (באנגלית)
  52. ^ Gaza: 10,000 children killed in nearly 100 days of war - occupied Palestinian territory | ReliefWeb, reliefweb.int, ‏2024-01-11 (באנגלית)
  53. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, ישראל נוספה לרשימת האו"ם של מדינות הפוגעות בילדים במלחמה, באתר הארץ, 7 ביוני 2024
  54. ^ Gaza's missing children: Over 20,000 children estimated to be lost, disappeared, detained, buried under the rubble or in mass graves, Save the Children, ‏24 ביוני 2024 (באנגלית)
  55. ^ חמאס: יותר מ-40 ילדים נהרגו מרעב בעזה עקב המלחמה, באתר אל-קודס, ‏19 ביוני 2024
  56. ^ אתר למנויים בלבד אי־פי, תינוק בן עשרה חודשים הפסיק לפתע לזחול: חולה הפוליו הראשון הפך לסמל למשבר ברצועה, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2024
  57. ^ France-Presse, Agence (2024-07-19). "Highly infectious poliovirus found in Gaza sewage samples". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-28.
  58. ^ Ghebreyesus, Tedros Adhanom (2024-07-26). "Children in Gaza are now at risk of polio as well as bombs – we need a ceasefire now". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-28.
  59. ^ אדיר ינקו, מבצע חיסון חיילים נגד פוליו יצא לדרך, כך מנסה ישראל לסייע לתושבי עזה, באתר ynet, 21 ביולי 2024
  60. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי וגרדיאן, מקרה ראשון של פוליו אובחן ברצועת עזה; מזכ"ל האו"ם: להפסיק את הלחימה לשם חיסון האוכלוסייה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2024
  61. ^ France-Presse, Agence (2024-08-16). "Gaza sees first polio case in 25 years as UN calls for mass vaccinations". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-08-17.
  62. ^ Gaza records first polio case in 25 years as UN seeks ceasefire to vaccinate kids, The Time of Israel, ‏16 August 2024
  63. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, וול סטריט ג'ורנל: כ-70% מהבתים וכמחצית מהבניינים ברצועת עזה נהרסו או נפגעו מתחילת המלחמה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2023
  64. ^ תני גולדשטיין, 45% מהבתים בעזה אינם ראויים למגורים, באתר "זמן ישראל", 21 בינואר 2024
  65. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, צה"ל מצית בתים ברצועת עזה, בהוראת קצינים שמובילים את הלחימה, באתר הארץ, 31 בינואר 2024
  66. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, גרדיאן, שיקום עזה יעלה כ-40 מיליארד דולר, ועלול להימשך 80 שנה, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2024
  67. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, העקורים בעזה נערכים לחורף קשה מקודמו — ובלא קורת גג, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2024
  68. ^ Marc Español, Only a trickle of humanitarian aid entering Gaza: ‘It’s a drop in the bucket’, EL PAÍS English, ‏2023-11-10 (באנגלית אמריקאית)
  69. ^ Josef Federman Issam Adwan, Israeli defense minister orders 'complete siege' on Gaza after Hamas surprise attack, PBS NewsHour, ‏2023-10-09 (באנגלית אמריקאית)
  70. ^ Egypt says Israel seeks to empty Gaza, rejects corridors for civilians, Al Jazeera, ‏12 Oct 2023 (באנגלית)
  71. ^ Stephen Kalin, Summer Said, Fatima AbdulKarim, Tarini Parti and William Mauldin, Biden to Visit Israel as U.S. Push for Border Opening Stalls, WSJ, ‏2023-10-17 (באנגלית אמריקאית)
  72. ^ 14 משאיות עם סיוע הומניטרי נכנסו לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 22 באוקטובר 2023
  73. ^ אתר למנויים בלבד אסף גבור, ‏צפו בתיעוד: מחבלי חמאס משתלטים על משאיות הסיוע ההומניטרי, בעיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2023
  74. ^ ברק רביד, גיא אלסטר‏, ירדן הצניחה סיוע רפואי לעזה, בכיר ישראלי: המהלך תואם עמנו, באתר וואלה!‏, 6 בנובמבר 2023
  75. ^ Rosenberg, Matthew; Abi-Habib, Maria (2023-10-27). "As Gazans Scrounge for Food and Water, Hamas Sits on a Rich Trove of Supplies". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-01-12.
  76. ^ Fassihi, Farnaz (2023-11-13). "U.N. says that without fuel it can no longer distribute humanitarian aid". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-01-12.
  77. ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #59, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2023-12-04 (באנגלית)
  78. ^ Abdulrahim, Raja (2023-12-29). "U.N. Says Israeli Forces Fired on Aid Convoy in Central Gaza". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-02-10.
  79. ^ TOVAH LAZAROFF,, Israel ready to let ships bring aid to Gaza's shores - FM Eli Cohen, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2023-12-31 (באנגלית אמריקאית)
  80. ^ French, Jordanian airforces drop medical aid to Gaza - Elysee, reuters.com, ‏January 5, 2024
  81. ^ דויד פרץ, ‏מהמוצדקות: יממה עם חוסמי המשאיות בכרם שלום, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2024
  82. ^ תוכנית המזון העולמית של האו"ם: מפסיקים את העברת משלוחי המזון לצפון הרצועה, באתר ynet, 20 בפברואר 2024
  83. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, הרעב הכבד בעזה גובר, תוכנית המזון של האו"ם עצרה את הסיוע לצפון הרצועה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2024
  84. ^ Anna Gordon, World Food Programme Halts Deliveries to Northern Gaza, TIME, ‏2024-02-21 (באנגלית)
  85. ^ US carries out first airdrop of aid into Gaza
  86. ^ Pronczuk, Monika (2024-03-16). "First Aid Shipment to Arrive by Sea Is Set to Be Delivered Across Gaza". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-17.
  87. ^ Biden directs US military to establish aid port in Gaza as Israel-Hamas war looms over his State of the Union
  88. ^ אור פיאלקוב (הביא לפרסום מתן וסרמן), ‏האמריקאים מקימים נמל צף בעזה: זו השאלה הגדולה שאין עליה תשובה, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2024
  89. ^ אתר למנויים בלבד היום ה-157 למלחמה | צה"ל: הותקפה מנהרה ששימשה את סגנו של דף, טרם התקבל אישור על מותו, באתר הארץ, 11 במרץ 2024
  90. ^ Jemma Crew & Tom Spender (2024-03-15). "Is Israel meeting promise to let more aid into Gaza?" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-04-30.
  91. ^ 91.0 91.1 דניאל אדלסון, ניו יורק, בעקבות הירי ברכב של האו"ם: תוכנית המזון העולמית עצרה את פעילותה בעזה, באתר ynet, 28 באוגוסט 2024
  92. ^ תוכנית המזון העולמית משהה את פעילותה בעזה; זאת הסיבה, באתר JDN‏
  93. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, הסיוע ההומניטרי אינו מועבר לצפון עזה והרעב רק הולך ומחריף, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
  94. ^ 94.0 94.1 Michael Crowley and David E. Sanger, U.S. Warns Israel to Increase Aid to Gaza or Face Consequences, NY Times, ‏Oct. 15, 2024
  95. ^ אתר למנויים בלבד בן סמואלס ויהונתן ליס, ארה"ב מתנה את אספקת הנשק לישראל בשורת צעדים בדבר המצב ההומניטרי בעזה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
  96. ^ 96.0 96.1 96.2 מחמוד מושתהא, עזה, עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע, באתר "שיחה מקומית", 6 במרץ 2024
  97. ^ אתר למנויים בלבד צבי בראל, ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
  98. ^ אלישע בן קימון, תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה", באתר ynet, 8 במרץ 2024
  99. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
  100. ^ Abraham, Leanne; Gamio, Lazaro; Shao, Elena; Toler, Aric; Willis, Haley (2024-03-01). "What We Know About the Deaths Near the Gaza Aid Convoy". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-06.
  101. ^ ציוץ של قناة الجزيرة ברשת החברתית אקס (טוויטר), 29 בפברואר 2024
  102. ^ "Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN" (באנגלית בריטית). 2024-03-02. נבדק ב-2024-05-06.
  103. ^ Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza, Voice of America, ‏2024-03-01 (באנגלית)
  104. ^ Euro-Med Human Rights Monitor, New evidence confirms Israel’s full involvement in ‘Flour Massacre’ of starving Palestinian civilians, Euro-Med Human Rights Monitor (באנגלית אמריקאית)
  105. ^ ‘Flour Massacre’: Impunity Persists as Israeli Forces Open Fire On Starving Palestinians Seeking Vital Aid, Palestinian Centre for Human Rights
  106. ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏2024-03-04 (באנגלית)
  107. ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏2024-03-15 (באנגלית)
  108. ^ Six Palestinians killed in line for aid in Gaza, יורוניוז, ‏2024-03-14 (באנגלית)
  109. ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏2024-03-21 (באנגלית)
  110. ^ Abdulrahim, Raja (2024-03-16). "U.N. Documents More Than Two Dozen Attacks on Gazans Waiting for Aid Since January". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-07.
  111. ^ Completely chaotic scenes after Israel targets people waiting for aid, Al Jazeera (באנגלית)
מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים
ישראלישראל ישראל צבא הגנה לישראל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
כוחות צה"ל במלחמה
חילות חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות
אוגדות עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99)
חטיבות חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת ביסלמ"ח חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • יהל"ם • • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר • חטיבה 55 • היחידה הרב מימדית
ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חות'יםחות'ים חות'ים • איראןאיראן איראן
אירועים עיקריים טבח שבעה באוקטובר (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי ברצועת עזה • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה (2023) • הלחימה בח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • מבצע ארנון • ההתנקשות במוחמד דף • מבצע יד ארוכה • טבח הילדים במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון (אוגוסט 2024) • התפוצצות זימוניות חזבאללה • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • התמרון הקרקעי בלבנון • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר
טבח שבעה באוקטובר
טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק
קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב לולים • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • צומת שער הנגב • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • מוצב מארס • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים
פיגועים פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • פיגוע הדקירה בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • הפיגוע בכרמיאל • רצח יוחאי אבני • הפיגוע בחולון • הפיגוע בצומת מחולה • רצח גדעון פרי • פיגוע הירי במחסום תרקומיא • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הדריסה בצומת גבעת אסף • פיגוע הירי ביפו • פיגוע הדקירה בחדרה • פיגוע הירי בכביש 4 • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
מודיעין ישראלי לפני המתקפה אגף המודיעין במתקפת הפתע על ישראל • אזהרות התצפיתניות
הרוגים
ישראלישראל ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל
ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי • טאלב סאמי עבדאללה • אבו נעמה נאסר • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • אסמאעיל הנייה • אבראהים עקיל • חסן נסראללה • עלי כרכי • עבאס נילפורושאן • האשם ספי א-דין • יחיא סינוואר
ממשל קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • ספורט • השפעות על ילדים ובני נוער • הרעב ההמוני ברצועת עזה • תחקירי שבעה באוקטובר • גיוס ישראלים בידי איראן במלחמת חרבות ברזל
אמצעי לחימה ישראליים אדיר F-35I • נגמ"ש איתן • בואינג AH-64 אפאצ'י • דחפור D9 (כולל פנדה) • זיק (הרמס 450) • חץ 2 וחץ 3 • כיפת מגן • כיפת ברזל • משגר רקטות להב • מטאדור • טנק מרכבה • נגב NG7 • נגמ"ש מרכבה • סער 6 • עוקץ פלדה • כוונת פגיון • קלע דוד • רקטת רומח • תותח מתנייע M-109
זירות מלחמת חרבות ברזל
הזירה העזתית טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה
החזית הצפונית ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני
החזית המזרחית ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024)
מערכת דעת הקהל העולמית
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד ראשי חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון
ארצות הבריתארצות הברית בארצות הברית המחאות בארצות הברית (הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל) • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה
בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות (אמברגו נשק על ישראל במלחמת חרבות ברזל) • מידע כוזב (הכחשת מתקפת הפתע על ישראל • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39892544המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המשבר_ההומניטרי_ברצועת_עזה_במלחמת_חרבות_ברזל&oldid=2723502"